שלמה שפירא
צריך לחסוך וחייבים לחסוך...והרבה מאיתנו אינם מגיעים היום לקורת-גג של בית!
בעבר כולנו חסכנו 'פרוטה לפרוטה' והיו קופות לחסכון כמו קופסת "דן-חסכן", שהייתה מתמלאת מחסכונות הילדים, והילדים היו באים לבנק ומרוקנים את המטבעות למען חשבון החיסכון. זה היה בשנות הששים והשבעים במאה שעברה. היום, איני יודע אם מישהו מהילדים חוסך דרכה.
"דו"ח בארה"ב מראה שצעירים עד גיל 35 נמצאים בשיעור חיסכון של מינוס 2%, כלומר הם מוציאים יותר ממה שהם מכניסים." - נובמבר 2014
רות בונדי - שנת 1962 - אנחנו דור שלא נולד לחסכון
כבר אז, ב- 1962 - רות בונדי ביטאה - למה לחסוך למען מטרות נעלות - והרבה מאיתנו אינם מגיעים היום לקורת-גג של בית!
"דבר השבוע" מס' 34 / 24 באוגוסט 1962
"אנחנו דור שלא נולד לחסכון...המושג חסכון קשור בשבילנו תמיד בחיים מתוכננים מן העריסה עד המצבה...
אומרים לנו לחסוך לטובת משק המדינה ושגשוגה הכלכלי, יציבות המטבע ואיזון התקציב, אולם אם יש מישהו המתיימר לחסוך למען מטרות נעלות אך מופשטות אלה, הרי שהוא צבוע ללא תקנה...
אבל כיום, כאשר לא יודעים מה ילד יום, ומה תלד האישה בעוד תשעה חדשים, חיים כולנו מעל להכנסותינו..."
הערה שלי: אני זוכר את השנים ההם, אז לא קראתי את "דבר השבוע" וגם הייתי נאיבי וטוב שהייתי נאיבי, כי אז חשבתי שמפרוטה לפרוטה אפשר לחסוך לדלת או חלון של בית וגם לבית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!