שלמה שפירא: על "מגילת אסתר" עם פירוש "יינה של תורה" בשביל להקנות השקפת אמת על ענייני המגילה וחג הפורים / על מגילת אסתר

שלמה שפירא

על "מגילת אסתר" עם פירוש "יינה של תורה" בשביל להקנות השקפת אמת על ענייני המגילה וחג הפורים

  

  

"מגילת אסתר" עם פירוש "יינה של תורה" / אוסף פירושים, אמרות, דרושים, עיונים ורמזי חכמה מלוקט וערוך מספרים ומפי סופרים ע"י חבר תלמידי חכמים שעל יד מערכת אור התורה ונלוו אליו הלכות פורים / מאת רבותינו המפרשים, אבות החסידות, גדולי המוסר וגאוני דור ודור, זכותם תגן עלינו / תשכ"ד

  

"בשער" = הקדמה

הנוהג הוא לבאר בראש הספר את המניע להדפסת הספר וחשיבותו למען הקורא. גם אנחנו נעמוד במקום זה על פרטים אלה.

אם נמצה את נס הפורים במשפט קצר, נאמר: העולם ניצל כי עם ישראל נשאר בו בשלימותו, על ידי כך נתקדש שם שמים בו ונתחדשה קבלת התורה מרצון...כי אילו הצילנו אז ולא קרבנו לקבל את התורה לא דיינו, כי אז היינו ככל הגויים.

פסגת האושר מצאנו בדברי המגילה: "ליהודים היתה אורה" - זו תורה!...

אולם נראה כי מחמת רוב טרדות היום -שבוודאי כולם לצורך מצווה הם -מזניחים אנו בו כמעט את הלימוד והעיון בתורה ומתעלמים על ידי זה מעיקרו של הנס, פרט לשקדנים ובעלי שיעור קומה יוצאים מהכלל. 

נתנו, אפוא ללבנו לזכות הרבים ולהגיש להם אמרות שנונות וטהורות על מגילת אסתר ממקור טהור ומבורך, תורתם של ראשונים כמלאכים קדושים וגאונים מדורות שלפנינו, המשמחים בהברקותיהם, בשנינותם ובלקחם, קלי הבנה ובקצירת האומר, בשפה שוה לכל נפש וסגנון פשוט ובהיר. לפיכך, יזכה הפרוש "יינה של תורה" על המגילה את המעיינים בו במצות לימוד התורה חרף מעוט הפנאי בחג הפורים. נוסף לזה יזכה את המעיין במצות שמחת פורים...

על כן זהו ספר המיועד לכלל המעיינים ותועלתו מרובה גם לבני הנעורים בהקנותו להם השקפת אמת על ענייני המגילה וחג הפורים...

ויהי בימי אחשורוש (עמוד א')

חז"ל אמרו (מגילה י' ב'): "כל מקום שנאמר "ויהי בימי" אינו אלא לשון צער". אם נעיין נווכח כי בכל פעם כאשר מופיע הצרוף "ויהי בימי" - נאמר אחר כך מיד מה היא הצרה...

נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי  (עמוד מח)

ההבדל בין שאלה ובקשה הוא: שאלה היא לזמן מועט כמו שאמרו במסכת שבת, פרק שאול, דלאו לזמן מרובה קרוי שאלה. אבל בקשה היא לענין תמידי.

זהו שאמרה אסתר: תנתן לי נפשי בשאלתי, שהרי סוף כל אדם למות, על כן הצלתי היא בבחינת שאלה -דחיית המוות. אבל "עמי - בבקשתי", כי הבקשה שלא יעשה כליה בישראל היא נצחית, כי דור הולך ודור בא, וישראל אינם כלים לעולם.