שלמה שפירא
גם כשאתה זקן עומס רב בחייך
מהלכיך שחמט - תרבות ארגונית עם תרבות אסטרטגית
מהלוח הבודד שלך למערך האנושי שמסביבך
נותרת אתה והשמש שלך...
"ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש."
כשאני מרגיש עצמי גרוטאה
יוצא מביתי לגינתי
הדר-נוף מגינת-ביתי עד השמים.
כך התנהגה שכנתי - סבתא זקנה שמזמן נפטרה ומשפחתה מכרו לזרים את ביתה - לפני ארבעים שנה הייתה עומדת שעות רבות ליד חלון ביתה ומסתכלת בנוף ובשמים,
אז לא הבנתי אותה. רק היום הייתי מבין אותה.
וכל עוד ויכול אתה ללכת - לך!
לך לך מביתך לגינתך ומגינתך לביתך
תופתע לגלות איך רוגע נכנס לחייך
"ומתוק האור בעיניים - געגועיך הם לך כנפים" !
בגיל שלך - בשמונים ושבע שנותיך אתה עדיין חולם להיות הילד השמח של אימא שלך!
שיעור מצויין בלחיות את גיל הזקנה. לקבל את הקשיים המתלווים ולצמוח מתוכם. בגאווה לציין את הגיל, להנות מרגעים, מאנשים, מהיופי שבטבע, מירח, מעבודה בגינה, מספר, מסרט.
השבמחקעדנה שפירא, הרצליה
11.07.2025, 0:48
ריגשת
השבמחקאבישג ארז, רעננה
11.07.2025, 17:34
אהבתי מאוד את השיר, הנשמה והלב שלך משתקפים בשיר הזה.
השבמחקאלה ,
10.07.2025, 16:15