שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי...
יום שישי, 30 בינואר 2026
שלמה שפירא: דרבוקה
יום ראשון, 25 בינואר 2026
שלמה שפירא: לוקח שנים להקים תזמורת עם מנצח טוב
יום שלישי, 20 בינואר 2026
שלמה שפירא: בלית ברירה - טלוויזיה אחת, מטפלת אחת שהעברית שפה קשה בשבילה
שלמה שפירא
בלית ברירה - טלוויזיה אחת, מטפלת אחת שהעברית שפה קשה בשבילה - אז אני רואה סרטים טורקיים בערוץ 36. שם בוכים ואני בוכה - ווג'ע-ראס גדול. מזמן אין לי אימא, אין לי אבא, אין לי דוד, אין לי דודה, אין לי ראש-ממשלה...היש פתרון לכל בעייה ?
ל- "דום נשימה" צריך כסף אם יש לך כסף. "חנן בן ארי" - "הבל הבלים הכל הבל חוץ מכדורגל"
ואני כבר לא מתעניין בכדור רגל, מתעניין יותר ב- "טולוסטוי", באפוס המסחרר של אהבה וגורל, של פלישה לפרט ולכלל ו- "מרים בנימיני" שהציעה מזמן - "אם תיתקלו בבעיות - מוטב להניח להן.
ולמי לא חסרות בעיות - הבעיות כגחליליות מנצנצות לשווא באפלה - אין מוצא ואוזל הזמן...הביבים והשמיים יחד כמו ביצה והביצה טובענית.
קבלתי בשבוע שעבר הצעה מ- "קליסטניקס" איך לשפר את המפרקים שלי בפרק זמן קצר, שאצבעות הידיים שלי יהיו יותר גמישות, אך הכסף הנדרש - כסף כסף כסף - שרף לי את קצה היד כי כאשר הוא בא, הוא נעלם מיד.
אז למה ומדוע עצובים ימי כולם? דוכיפת הזהב באה מזמן ועכשיו מזמרת שיר תוגה מארץ-ישראל הישנה על ארץ-ישראל החדשה ואין קול ואין עונה - גם סתמו את קולו של בית-המשפט.
יום רביעי, 14 בינואר 2026
שלמה שפירא: אנשי אמונה אבדו
שלמה שפירא
אנשי אמונה אבדו
אבד ונאבד - צ'אע ו- וצ'אעת צניעותו, ודבקה בו צליעתו - ריחו נאבד והלך לאיבוד ממנו והתפשט סביבו ובסביבתו, והתפשטה שמועתו - זה קורה בסרטים הטורקיים שאני רואה בערוץ 36 בטלוויזיה במקומות כפריים קטנים - ב- צ'איעה/צ'איעאת בכפרים קטנים, במשקים וחוות ואחוזות ויש מאוד עשירים ומאוד עניים מסכנים. צ'ייעה" במצרים הוא בית גדול עם שטח ענק מסביבו.
סקירת ה- Al לא מדייקת - שם מובן המילה "צ'אע" - התפשט והתפרסם ומביאים לדוגמה את "ציון גולן/ זיון ג'לאן השר "יומה יומה יא יומה" ובעיראק בהיותי ילד קטן שמעתי שרים "יומה יומה צ'יבתיני לצ'eע יא יומה" .
לפעמים, צלילי השפה העברית והערבית חוברות יחדיו בצליליהן - בגלל צליל דומה - להגיד "תימא" או "טימא" והשגיאה נערמת גם ב- "נער הייתי גם זקנתי".שיר טורקי לכם היום ממני : " מונה מור שלי/ עץ אהבתי / טועמת פרחי דבשי / חולמת כמיהתי / נופת ערגתי ושמחתי "
יום שני, 12 בינואר 2026
שלמה שפירא: מה צריך האזרח עכשיו? מה צריכה המדינה עכשיו?
שלמה שפירא
מה צריך האזרח עכשיו? מה צריכה המדינה עכשיו?
חורף קשה עובר עלינו. כשיש סופות קיצוניות מיד נזכר בסופות שעברו העולים באוהלים במעברות ואיך אני ואיך המדינה עברנו מצבים קשים וקיצוניים, ובכל הזמנים גם היום התנחמנו בזה שכל קושי עובר חביבי, המדינה חביבתי, העולים חביבי והשניים יעשו כאן "גן-עדן".
כשיש סופות קיצוניות מרגישים ונזכרים : שהמדינה שלנו משופדת במלל קבאבי , ולא שיפוד ולא קבאב, מחנה ימין גם מחנה שמאל מגזימים לכאן או לכאן ובכל טעות נשמע ה- " ט.ל.ת. "
כדי להזיז הר ממקומו מתבקשת סינרגטיות זועקת מכולנו - לפעול בתאום ולא בנפרד, לשלב כוחות ולנסות לא לטעות -אינטראקציה בין רכיבים יוצרת תועלת חדשה יותר טובה - ולהיערך עם ציוד חירום נכון לשעת צורך ובשעת צורך בכל בית ובחוץ ובחוצות ירושלים עיר קודשנו חייב השלם יהיה גדול מסך חלקיו - מטרה שנשיג בה יעילות טובה ומשופרת לכולנו.
"סינרגטי" בערבית "תא-אזור" - "מאע" / עם. עמו (עימו). - זה פירוש אחד.
"תא-אזזרא" בערבית לעברית: "כיסה מתניו בבגד". "לאזזר חלציו" ללבוש חגורה סביב המותנים/החלציים (החלק התחתון של הגוף). גם חכמינו אזרו אומר: "צריך לאזור אזור בשעת התפלה - כי עם אבנט, כך לבו לא רואה את ערוותו - ויש ברכות שאפשר לברך בלא חגורה כשלובשים מכנסיים והטלית כן מפסקת בין לבו לערוותו.
יום שישי, 9 בינואר 2026
שלמה שפירא: ילד קטן ב- "בגדאד" שמע סיפורים מפי נשים מבוגרות וזקנות על אמונות טובות וגם על אמונות תפלות.
שלמה שפירא
ילד קטן ב- "בגדאד" שמע סיפורים מפי נשים מבוגרות וזקנות על אמונות טובות וגם על אמונות תפלות.
עודני ילד ו-"לא הכל עובר חביבי".בבגדד גרנו בשכונה ואני ילד לא טיילתי כמעט בטבע ולא לקחו אותי ללמוד שsחיה בנהר החידקל. המזל שלי שאהבתי להאזין מהצד לנשים שהתאספו יחד ודיברו על דא ועל הא. כשעלינו לארץ ואני נער גידלתי בגינה סביב הבלוק גם את צמח ה- "פיגם" כי שמעתי עוד בעיראק שהצמח מבריח שדים ועין רעה. וכאן נכנס אני להכיר מה יש בטבע מסביבי. ב-שורות רבות גדל ה- "צבר" בשדות ועם "פחית ריקה מ-במיה" הקשורה למקל" קטפתי "צבר" והבאתי הביתה (בבית לא אהבו להתעסק אתו בגלל קוציו) . אבל מה כן אמי ביקשה שאגדל הדס, רימון וגם "סדאב-פיגם", כי בעיראק האמינו שמבריח שדים ועין רעה מתינוקות וילדים.
כשגדלתי את הפיגם, לפתע מצאתי עליו זחלים יפיפיים ואז גיליתי שמהזחלים מקבלים גלמים ומהגלמים בוקעים פרפרים יפיפיים - פרפרי זנב- הסנונית. על השם ועל "בלוטת המזלג אצל הזחלים ולמה בשם הפרפר מופיעה הסנונית קיראו ב-ויקיפדיה.
כך או כך- התחלתי להתעניין בבוטניקה וגם בזואולוגיה. לפעמים, הזואולוגיה הייתה יותר מושכת מן הבוטניקה כי כאשר אתה שומע, למשל, הרצאה שמציעים בה "התפתחות חיים חברתיים בחרקים המבוססת על טובת הכלל / ברירת קרובים" אתה נכנס לתחום הסוציולוגיה ובשנים של המעברה ואחריה - כל כך דיברו בארץ על המצב הסוציולוגי והקשריו השונים בארץ-ישראל. או שאתה שומע - שמציינים - "מספר ביצים גבוה בזמן שהאירו ברמות שונות של אור" ואתה זוכר שעד שקיבלת ביצים מתלושי הסוכנות והממשלה, היית צריך להיות בוועידה של מקורבים לסוכנות ולממשלה.
ב- "עידן מקוטב" היינו גם נשארנו. אם השלטון נמצא בעידן מקוטב היום, מה ירגישו אזובי-עלובי החיים.
יום רביעי, 7 בינואר 2026
שלמה שפירא: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" -
יום שישי, 2 בינואר 2026
שלמה שפירא: שפופרות כשופרות
שלמה שפירא
שפופרות כשופרות
יום חמישי, 1 בינואר 2026
שלמה שפירא: חותמים היסטוריים מורישים מותגים היסטוריים לאורך ההיסטוריה.
שלמה שפירא
חותמים היסטוריים מורישים מותגים היסטוריים לאורך ההיסטוריה
קחו, למשל, את Triumphusטקס ניצחון הרומאים (ניצחון טיטוס עם כיבוש יהודה וירושלים ) המייצג ניצחונות צבאיים, טכנולוגיים ותרבותיים . הצד המנצח חוגג והצד המפסיד אבל ובוכה ועל כל אלה זוכים הטראמפיאדות והטרמפים, הנשיא "טראמפ" יודע היטב איך מתנהלים מהלכים היסטוריים ו- "ביבי" משאיר כאילו חותם פוליטי כ- "טריומף" להלבשה פוליטית תחתונה - השאיר וישאיר חותם תעסוקתי-פוליטי כבד לבוחריו עם תהלוכות יומיומיות נגד או בעד ... עם ישראל מבקש אחדות דווקא בזמנים קשים אלה כדי לפרוץ דרכים יחד וביחד ננצח את אויבינו הקמים עלינו לכלותנו.
ביום שני הקרוב (5.1.2026) יתקיים כנס בינלאומי במהלכו ייבחנו מחדש ניצחונות דרך צירים אמנותיים, פוליטיים ותרבותיים המחברים בין ירושלים ל- ROMe Rethinking Triumph
מדובר בכנס בינלאומי במהלכו ייבחנו מחדש ייצוגי הניצחון ביצירתו של האמן ג׳וליו רומאנו, דרך צירים אמנותיים, פוליטיים ותרבותיים המחברים בין רומא, ירושלים, מנטובה והלובר. הכנס מתקיים יחד ביוזמת המכון לארכאולוגיה והחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב ,