יום שני, 12 בינואר 2026

שלמה שפירא: מה צריך האזרח עכשיו? מה צריכה המדינה עכשיו?

שלמה שפירא

מה צריך האזרח עכשיו? מה צריכה המדינה עכשיו?

חורף קשה עובר עלינו. כשיש סופות קיצוניות מיד נזכר בסופות שעברו העולים באוהלים במעברות ואיך אני ואיך המדינה עברנו מצבים קשים וקיצוניים, ובכל הזמנים גם היום התנחמנו בזה שכל קושי עובר חביבי,  המדינה חביבתי, העולים חביבי והשניים יעשו כאן "גן-עדן".

כשיש סופות קיצוניות מרגישים ונזכרים : שהמדינה שלנו משופדת במלל קבאבי , ולא שיפוד ולא קבאב, מחנה ימין גם מחנה שמאל מגזימים לכאן או לכאן ובכל טעות נשמע ה- " ט.ל.ת. "

כדי להזיז הר ממקומו מתבקשת סינרגטיות זועקת מכולנו - לפעול בתאום ולא בנפרד, לשלב כוחות ולנסות לא לטעות -אינטראקציה בין רכיבים יוצרת תועלת חדשה יותר טובה - ולהיערך עם ציוד חירום נכון לשעת צורך ובשעת צורך בכל בית ובחוץ ובחוצות ירושלים עיר קודשנו חייב השלם יהיה גדול מסך חלקיו - מטרה שנשיג בה יעילות טובה ומשופרת לכולנו.

"סינרגטי" בערבית "תא-אזור" - "מאע" / עם. עמו (עימו). - זה פירוש אחד.

"תא-אזזרא" בערבית לעברית: "כיסה מתניו בבגד". "לאזזר חלציו" ללבוש חגורה סביב המותנים/החלציים (החלק התחתון של הגוף). גם חכמינו אזרו אומר: "צריך לאזור אזור בשעת התפלה - כי עם אבנט, כך לבו לא רואה את ערוותו - ויש ברכות שאפשר לברך בלא חגורה כשלובשים מכנסיים והטלית כן מפסקת בין לבו לערוותו.

יום שישי, 9 בינואר 2026

שלמה שפירא: ילד קטן ב- "בגדאד" שמע סיפורים מפי נשים מבוגרות וזקנות על אמונות טובות וגם על אמונות תפלות.

שלמה שפירא

ילד קטן ב- "בגדאד" שמע סיפורים מפי נשים מבוגרות וזקנות על אמונות טובות וגם על אמונות תפלות.

עודני ילד ו-"לא הכל עובר חביבי".בבגדד גרנו בשכונה ואני ילד לא טיילתי כמעט בטבע ולא לקחו אותי ללמוד שsחיה בנהר החידקל. המזל שלי שאהבתי להאזין מהצד לנשים שהתאספו יחד ודיברו על דא ועל הא. כשעלינו לארץ ואני נער גידלתי בגינה סביב הבלוק גם את צמח ה- "פיגם" כי שמעתי עוד בעיראק שהצמח מבריח שדים ועין רעה. וכאן נכנס אני להכיר מה יש בטבע מסביבי. ב-שורות רבות גדל ה- "צבר" בשדות ועם "פחית ריקה מ-במיה" הקשורה למקל" קטפתי "צבר" והבאתי הביתה (בבית לא אהבו להתעסק אתו בגלל קוציו) . אבל מה כן אמי ביקשה שאגדל הדס, רימון וגם "סדאב-פיגם", כי בעיראק האמינו שמבריח שדים ועין רעה מתינוקות וילדים.

כשגדלתי את הפיגם, לפתע מצאתי עליו זחלים יפיפיים ואז גיליתי שמהזחלים מקבלים גלמים ומהגלמים בוקעים פרפרים יפיפיים - פרפרי זנב- הסנונית. על השם ועל "בלוטת המזלג אצל הזחלים ולמה בשם הפרפר מופיעה הסנונית קיראו ב-ויקיפדיה.

כך או כך- התחלתי להתעניין בבוטניקה וגם בזואולוגיה. לפעמים, הזואולוגיה הייתה יותר מושכת מן הבוטניקה כי כאשר אתה שומע, למשל, הרצאה שמציעים בה "התפתחות חיים חברתיים בחרקים המבוססת על טובת הכלל  / ברירת קרובים" אתה נכנס לתחום הסוציולוגיה ובשנים של המעברה ואחריה - כל כך דיברו בארץ על המצב הסוציולוגי והקשריו השונים בארץ-ישראל. או שאתה שומע - שמציינים - "מספר ביצים גבוה בזמן שהאירו ברמות שונות של אור" ואתה זוכר שעד שקיבלת ביצים מתלושי הסוכנות והממשלה, היית צריך להיות בוועידה של מקורבים לסוכנות ולממשלה.

ב- "עידן מקוטב" היינו גם נשארנו. אם השלטון נמצא בעידן מקוטב היום, מה ירגישו אזובי-עלובי החיים. 


יום רביעי, 7 בינואר 2026

שלמה שפירא: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" -

שלמה שפירא

"שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"

היום - "פרופ' ג'רמי כהן" מהחוג להיסטוריה של עם ישראל יתן הרצאה מעניינת באוניברסיטת תל-אביב.
קשה לי להגיע ולשמוע הרצאות באוניברסיטה. בימי הזיקנה שלי, גם קשה לי לחיות כיהודי באותם דרכים ומנהגים כמו לפני כעשרים שנה ומנסה לזרום בזרמי החול והקודש - יש לי מטפלת מוסלמית מ- אוזביקיסטן ולמרות זאת אני מנסה לקרוא "שמע ישראל" בקומי בבוקר ובשכבי בלילה. ראיתי, רואה ומרגיש ב- "שמע ישראל" שאני ממשיך להגשים את יהדותי : בקריאת "שמע ישראל" יש "תפילת לב פולחנית" מצד אחד ו- "למדנות עיונית=למדנות ישיבתית של תורה ולימודה" מצד שני. צמצומי מסבך אותי, כבר לא נותן לי לעשות דיאלוגים עם סביבתי ועושה דילוגים רק עם עצמי.

ה- "יהודי" בכל הזמנים חיפש הדדיות בין חומריות האדם לרוחניות (האל) /האלוהים. ב- "ימי הביניים", וגם "ימים אלה" לא היו ולא יהיו קלים ליהודי מצד המוסלמים (בעיקר) ומעט מצד הנוצרים. פעם נסיתי להבין ולהבדיל לעומק בין יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהדות חרדית ונסיתי להבין מה מגוון הגורמים שעיצבו את היהודי ההרמנויטי ונשארתי כפי שפרופ' ג'רמי כהן הגדיר מצבים בספרו "כעיוור במראה". לפני שנים מעטות נסיתי להשוות בין "למדנות יהודית" ל- "למדנות איסלאמית" ומצאתי ש- מדברים יותר על "אמנות איסלאמית" - וכמו באמנות הטמיע האיסלאם  אלמנטים דתיים רבים מתרבויות שונות בעולם מרקעים אתניים/לאומיים שונים באופן שלא-מדעת איפשר היווצרות פרקטית-עיוורת של כור היתוך על פי הזהות המוסלמית.

לך תסביר לעולם - מי יבין ואיך יבין ומדוע היהודים החרדים שבתוכנו מנסים להיאחז בקרנות המזבח ולא להתגייס לצה"ל.

יום שישי, 2 בינואר 2026

שלמה שפירא: שפופרות כשופרות

שלמה שפירא

שפופרות כשופרות

שפופרת משחת השיניים התרוקנה. עברתי לשפופרת חדשה.
שן אחת כואבת. 
כאב שיניים אינו עובר בעזרת משחת שיניים.

סוף מעשה במחשבה תחילה - עוזב שיניים ועובר ל- משהו נחמד מקומי, קונקרטי וקורקטי.
אך אי אפשר לרוץ ישר מאפס למאה.
שוואיה שוואיה !
שו האדה ?
מסבירים דבר אחד ואני עושה דבר אחר.

רק הבוקר ראיתי ש- "נילי" שהייתה חברה של אשתי שגרה מחוץ לסמטה - נפטרה
איך לזכור אותה כאשר גם חיינו הפשוטים מקשים עלינו.

"הרב בלוי" בטלוויזיה (השבוע) - "עם ישראל רק תורה ואמונה, לא מדינה ולא דגל, אני מאמין במדינת ישראל דה-פקטו ולא דה-יורה"
תחושתי פתאום נצרבת. צרבת צרבת כאב שיניים כאב שיניים ...אין מושל ואין דיין
אפס-אפסים אמר קהלת - לא היה אפשר ואי אפשר לפתוח חשבון-בנק אצל אלוהים...

יום חמישי, 1 בינואר 2026

שלמה שפירא: חותמים היסטוריים מורישים מותגים היסטוריים לאורך ההיסטוריה.

שלמה שפירא 

חותמים היסטוריים מורישים מותגים היסטוריים לאורך ההיסטוריה

קחו, למשל, את Triumphusטקס ניצחון הרומאים (ניצחון טיטוס עם כיבוש יהודה וירושלים ) המייצג ניצחונות צבאיים, טכנולוגיים ותרבותיים . הצד המנצח חוגג והצד המפסיד אבל ובוכה ועל כל אלה זוכים הטראמפיאדות והטרמפים, הנשיא "טראמפ" יודע היטב איך מתנהלים מהלכים היסטוריים ו- "ביבי" משאיר כאילו חותם פוליטי כ- "טריומף" להלבשה פוליטית תחתונה - השאיר וישאיר חותם תעסוקתי-פוליטי כבד לבוחריו עם תהלוכות יומיומיות נגד או בעד ... עם ישראל מבקש אחדות דווקא בזמנים קשים אלה כדי לפרוץ דרכים יחד וביחד ננצח את אויבינו הקמים עלינו לכלותנו. 

ביום שני הקרוב (5.1.2026) יתקיים כנס בינלאומי במהלכו ייבחנו מחדש ניצחונות דרך צירים אמנותיים, פוליטיים ותרבותיים המחברים בין ירושלים ל-  ROMe Rethinking Triumph

מדובר בכנס בינלאומי  במהלכו ייבחנו מחדש ייצוגי הניצחון ביצירתו של האמן ג׳וליו רומאנו, דרך צירים אמנותיים, פוליטיים ותרבותיים המחברים בין רומא, ירושלים, מנטובה והלובר. הכנס מתקיים יחד ביוזמת המכון לארכאולוגיה והחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב ,