במדע - חוש הריח קדום וחזק בנו מחוש הראייה. בתקופה קדומה היה "דרך הבושם"
הסופר המוערך, "חנוך ברטוב" בספרו "של מי אתה ילד" מכניס גם את "הריחות" ביער הגדול של העולם הזה.
בתנ"ך - יש עדויות רבות לחשיבות של חוש הריח בקשר בין איש לאישה - במיוחד בשיר השירים.
ד"ר סחייק שהיה מבקר במעבדתי - מעבדה למיצוי שמנים אתריים מצמחי רפואה, היה מעיר לי "איך אתה יכול לחיות עם הריחות האלה"
יעקב אורלנד" כתב את השיר "עץ הרימון נתן ריחו בין ים המלח עד יריחו...בואי כלה."
כותב אנינומי: "ראשי התפלש במרתף מלא שוקולד ומדיף ריח ים..."
שלמה שפירא: "בכמה ריח לבי נמשך אלייך"..."נזכרתי בשרף עצי האורן, בבושם הטבע במסע להכרת הטבע"..."חודש אדר משבץ את הצבע הירוק הזוהר בפרחים, וממלא אמירו של העולם בריחות משכרים...", "לו היינו פרח, ריחותינו מתערבבים בשליחות אקספרס...", "להריחך במיטתי...", "אישה היא הבושם של הנשמה..."...
בכל
הזמנים, גם בעולם הקדום, במלחמות נלחמו להשיג ריחות ובשמים, היו דרכים בשם
"דרכי בשמים"
"אול
וויז פלטינום – שילוב מושלם בין נוחות להגנה...מנטרלת ריחות לא נעימים.
"אהוד בן עזר מספר על הסופר אלימלך שפירא שכתב "כזה הוא הספר
שנים רבות נחשב יוסקה-דרעק לגבר הכי החזק במושבה
...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!