שלמה שפירא
מגננות ונשנושים
אומרים הישראלים : מגננות טועמות נשנושים, נשנושים טועמים מגננות.
אומרים הטורקים : רק נשנושים! "המזרח התיכון - רביירה - עלו ובואו אלינו בהמוניכם".
אומרים הפלשתינים הרגועים : " שיהיה לנו מיזם חכם, נחכה ונראה - למה לנו להיות עכשיו ממוסגרים ולהעיף רחוק את מוחנו "
אומרים הפלשתינים המתריסים המפגעים : גם בזמן נשנושים צריך "תאחריר" (שחרור) גם "עאודה" ( שיבה).
אומרים התל-אביבים - "אסור להפסיק לנשנש". יש תרבות. אסור שתפסיק התרבות, גם אם יש "תרכובת" עם "תערובת", גם אם בתיבת הדואר "שקט" גם "המולה".
האם אפשר פעם שנגיע ונלמד אנחנו הישראלים ללמוד מן התל-אביבים לעצור לרגע את היום וללגום משהו קטן ולפטפט את היום שעבר לצד משקה מעורר תיאבון לתקווה. בתל-אביב גם באיטליה ארטיק א-טיק אדום טיקטוק הפך למילה נרדפת לאושר.
הישתנו הזמנים? או לא ישתנו הזמנים!.
10.09.2022
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!