שלמה שפירא
בגליל תורת חיי אהבתי בילדותי את גלימת אמי
ראיתי את אמי בגלימתה פעמיים ברחוב
פעם האחת בגלימה לבנה ופעם שנייה בגלימה שחורה:
גלימה שחורה לשוק, גלימה לבנה לבית-הכנסת
הגלימות היו נאות לה ומכבדות אותה
הגנו לא רק על עצמה, הגנו גם עלי
הגלימה בשוק - בשבח ובמסווה פנים וכל אצבע מאצבעותיה גבר
הגלימה בבית הכנסת פרופסורית - של תפילה של רפואה של עריכת-דין של ייחוס החוזר אל שורשיו אל מעייני הישועה.
כשבחנתי לבושהּ וגנזי נסתרות לבהּ,
בגומחת חיי, אמי גּמוּמָה עמי בהבזק הברק
בגלילת חיי בילדותי ובאהבתי, גלימת אמי, גבורת-חיל
ברחתי אליה והסתתרתי ממצוקות הרחוב העוין שמסביבי.
15.10.2015
בגליל תורת חיי אהבתי בילדותי את גלימת אמי
ראיתי את אמי בגלימתה פעמיים ברחוב
פעם האחת בגלימה לבנה ופעם שנייה בגלימה שחורה:
גלימה שחורה לשוק, גלימה לבנה לבית-הכנסת
הגלימות היו נאות לה ומכבדות אותה
הגנו לא רק על עצמה, הגנו גם עלי
הגלימה בשוק - בשבח ובמסווה פנים וכל אצבע מאצבעותיה גבר
הגלימה בבית הכנסת פרופסורית - של תפילה של רפואה של עריכת-דין של ייחוס החוזר אל שורשיו אל מעייני הישועה.
כשבחנתי לבושהּ וגנזי נסתרות לבהּ,
בגומחת חיי, אמי גּמוּמָה עמי בהבזק הברק
בגלילת חיי בילדותי ובאהבתי, גלימת אמי, גבורת-חיל
ברחתי אליה והסתתרתי ממצוקות הרחוב העוין שמסביבי.
15.10.2015
אתה כותב כל כך אמתי, ממש נוגע ללב.
השבמחקרחל הדר
שלמה שפירא
השבמחקבגלילת חיי אָהַבְתִּי בילדותי את גלימת אמי, לשם ברחתי והסתתרתי ממצוקות-רחוב אל אמי בגלימתה - גבורת-החיל
ראיתי אותה רק פעמיים:
היא לבשה גלימות רחוב על גופה,
בפעם האחת גלימה לבנה ובפעם השנייה גלימה שחורה
כמו אצל רופא או עורך-דין או פרופסור.
הגלימות נאות לה ומכבדות אותה
אך מגינות לא רק על עצמה, אלא גם על מישהו אחר.
אך מי אני הבוחן לבושהּ, גנזי נסתרות לבהּ!
בגומחת חיי היא גּמוּמָה עמי בהבזק הברק כי
בגלילת חיי אהבתי בילדותי את גלימת אמי,
לשם ברחתי והסתתרתי ממצוקות-רחוב אצל אמי
בתוך גלימת- גבורת-החיל שלה.
15.10.2015
קטע זה מופיע פעמיים בבלוג - גם: יום שני, 3 באוגוסט 2020
השבמחק