יום רביעי, 19 באוגוסט 2020

שלמה שפירא: ת'ארטה , ווארדה , ווארטה , עייב , עייב ביג'eב

שלמה שפירא

ת'ארטה , ווארדה , ווארטה , עייב , עייב ביג'eב

ת'ארטה tharta ( תקיעת נאד=הוצאת ריח מישבן),
ווארדה (ריח ורד), 
ווארטה, ( מצוקה)
איך הם קשורים ל- "עייב ביג'eב" (בושה לכיס)

כשתינוק בוכה וממשיך לבכות, אמהות ידעו להרגיעו ממצוקת גזים בבטן.
הן ניסו להרגיע את התינוק על-ידי עיסוי הבטן או כיפוף הרגלים.
התינוק הצליח לתקוע נאד ורווח לתינוק. 
האימא אומרת משמחה: ת'ארטה ווארדה, תקיעת הנאד כריח ורד לסביבתו.

גדל התינוק והפך לילד, ותוך כדי משחק הילד תוקע נאד ועומד מתבייש בפני סביבתו
הילד ב- ווארטה.

אז - עם הגיל ה- ת'ארטה-ווארדה הופכת ל- ת'ארטה-ווארטה. 
"עייב" יא אבני (בושה אבני) - גדלת ילד, מעכשיו אל תעשה זאת בפרהסיה.
אימא/מבוגר/קרוב שרואה מה התרחש במצוקתו של הילד המתבגר מנסים לעזור לילד מבחינה פסיכולוגית
"לא נורא. "אלעייב בג'ייב", כלומר הבושה לכיס.

והמבוגרים אינם זוכרים שהכיס כדוגמה/לדוגמה הוא בעייתי. 
כי הכיס יכול להכיל דברים טובים ונעימים וגם דברים לא נעימים/מסריחים.
יש פתגם עממי שקשור לכיס: " החרפה בכיס המחורר והבושה בבית קפה " (בית הקפה הוא פרהסיה).
הערה: המלים בקטע זה הם מן הערבית. האווירה - יהודית בגדדית.

19.08.2020

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!