שלמה שפירא
התבהרות
התבהרות
בירח המלא הקודם איש איש היה בנטיית לבו.
שׂפתותינו היו קמוצות.
איש איש ונטיית לבו בִקְטור רֶתח לבלתי נודע.
הלילה, שוב, ירח מלא. אנחנו בפארק החלומות.
משלבים ידיים בתקווה זהובֶת לב שׂוחֵקָה
שׂפתותינו בשֶבח לָאֵל ובתפילה.
ויש תקווה.
2.08.2009
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!