יום רביעי, 30 במרץ 2016

שלמה שפירא: האם שׂפה מלבבת ערגה או ערגה מלבבת שׂפה? / שיר

שלמה שפירא

האם שׂפה מלבבת ערגה או ערגה מלבבת שׂפה?


האם שׂפה מלבבת ערגה או ערגה מלבבת שׂפה?
איך שפת נהרות-בבל שהייתה בוכייה שם, מבלבלת את שׂמחת-נפשנו כאן?
פגשתי אישה (שלא הכרתי קודם) מבנות בבל שמעורה שנים כאן והיא דיברה על השׂפה היהודית-בגדאדית כעל מכמן אהבה
שהתעורר בהּ כל-כך חזק, לאחרונה.
הערצתי מיד את האישה, אך אני לא בחוג מבט עולמהּ:
מה לאדם שחי יותר מששים שנה כאן וממשיך לערוג לשׂפת חייו האומללים שם?
מי זאת הילדה שנשארה עוד שם, כאשר אני הילד עזבתי הכל וכולי כאן?
מי זאת הילדה שנשארה לחיות בצל התמר שם, ואני העדפתי את צל הזית והגפן כאן?
מי זאת הילדה ששובבותה - סמטאות פחד ושׂנאה, ואני את שובבות ילדותי ביססתי מיד בחיי עבודה ודבש כאן?
מי זאת הילדה שארמון ילדותה מלוכת-הפקר שם, ואני את ארמון ילדותי הפכתי בקתה בין עצי זית והדר, לנשום אוויר הרים צלול כיין בריח תלתן ופרדסים?
על נהרות בבל, הארץ הייתה בוכייה ונשארה בוכייה שם, ובארץ-תקוותנו משׂאת חיינו רק כאן.
ארץ ציון הומייה רוחשת כבוד ותקווה.

30.03.2016


7 תגובות:

  1. 01.04.2016
    שלמה יקר. בקר של יום שישי מבורך. קראתי את השיר ערגה. מדהים. מי האישה הבגדדית?"
    רחל.פ.צ.

    השבמחק
    תשובות
    1. 01.04.2016
      שלום רחל. לא מדובר כאן באישה ספיציפית. היא יכולה להיות אישה ממוצא בבלי שניתן לפגוש אותה במשפחה המורחבת, בפגישות חוגים ופורומומים הקשורים בהדגשת הבבליות ושפתה הבגדאדית. הדבר נכון גם לגבי גברים ונערים. ואני שואל איך אנו נופלים על הראש ומחגיגים את השפה הזאת בלי שום פרופורציה, וברוך השם יש לנו שפה עברית כאן בישראל יותר מששים שנה וחייבים לדבוק בעיקר בה ויש דרכים אחרות כדי להעביר במסר אחר לצעירים את המורשת הבבלית ושפתה, לחלצי יוצאי בבל בישראל.
      שלמה שפירא

      מחק
    2. 01.04.2016
      לגמרי. שלמה יקר תודה על המידע ושבת מבורכת.
      רחל.פ.צ.

      מחק
  2. 30.03.2016
    ...ובינתיים איהנה מדברי השירה שאתה שולח (ראיתי גם בהמשך את הדברים הנהדרים ששלחת על השפה והערגה).
    תודה ויום נעים,
    חנה

    השבמחק
  3. 02.04.2016
    מקסים.
    שבוע טוב
    שלומית ט.

    השבמחק
  4. 09:51, 12.04.2016
    נהדר, הזדהיתי עם כל משפט. נזכרתי בספר הסיפורים שנתת לי פעם, קראתי אותו שנית.

    רחל ה.

    השבמחק

תודה רבה!