שלמה שפירא: גננות ובעיקר גננות של עיריות רוצות היום חצרות סטירליות / שיר

שלמה שפירא

גננות ובעיקר גננות של עיריות רוצות היום חצרות סטירליות

גננות ובעיקר גננות של עיריות רוצות היום חצרות סטירליות עם דשא מלאכותי סטירלי
ללא חול, ללא אבק, ללא עלים נושרים וגם עם ייחורים ליופי של קני-סוף ומסתבר שהם במקווה דגירה של יתושים לגן
והיתוש חוגג והמפוח נאסר היום לשימוש לטובת בריאות הסובבים ולטובת בריאותו של הגנן עצמו.   
כך אנחנו מגדלים היום ילדים בגני-ילדים סטיריליים 
ואם תוסיפו את הג'אנק פוד הנאכל ונצבר בתחרות בכל שעות היממה, הרי כך מופיעים לנו ילדים אלרגים. 

הרצליה, 31.08.2015

שלמה שפירא: מזהירים אותי ואומרים לי - אלה פני העתיד / שיר

שלמה שפירא

מזהירים אותי ואומרים לי - אלה פני העתיד

ואיך אאמץ שיר נשמה ונחמה ללחום בשרב הזה?
מי ששר פעם באמבטיה, שר היום בחוצות העיר.
שיר כבר היום לא מן הלב אל הנשמה
אלא מן הפה אל המון כוכב.
מזהירים אותי ואומרים לי - אלה פני העתיד.

31.08.2015

שלמה שפירא: חוף הים שלי היה יצור נפלא ברוא מן השמים העליונים. עכשיו ברובו בתי-מלון... / שיר

שלמה שפירא

חוף הים שלי היה יצור נפלא ברוא מן השמים העליונים. עכשיו ברובו בתי-מלון...

חוף הים שלי היה יצור נפלא ברוא מן השמים העליונים.

עכשיו ברובו בתי-מלון

בחלקו נשנושים לאכילה לזלילה ולסביאת יין

בחלקו דלק למלחמה ולעליית יוקר המחיה

ובחלקו גושי סלעים אדירים שחוצבו מן ההר לסכור דפנות ים-ממונו של אדם עם נוף יאכטי.

ואני והים היינו שקט לסערה

ואני והים היינו מאזיני נפש

ואני והים היינו חולות נודדים לבניה ולפריחה.

ומה לא עולה כבר מן הים ומה לא מנגן כבר מן הים?

הייתי עומד סוגר עיניים ומקשיב קרוב קרוב לשאון הים והייתי רגוע ומרחף עד השמים.

והיום כבר אין חוף-ים בישראל, אין חוף מבטחים בישראל!

חוף הים שלי נגנב נשדד אבד לעד

חוף הים שלי בפרפור זלילתי עד חנק ואת עיני הפכו למשהו אחר.

31.08.2015  

שלמה שפירא: בזק שלום, יש לי מחשב...עזרו לי / שיר

שלמה שפירא

בזק שלום, יש לי מחשב...עזרו לי

בזק שלום. יש לי מחשב...עזרו לי:

יש לי מחשב שקרסו מערכותיו פתאום

ניסיתי להשיבו לתקינותו

בדקתי חיגנותו ושרותי גלישתו אצל ספק האינטרנט ונמצאו בסדר

התקשרתי  ל- "בזק" שהוא ספק תשתית הכבלים שבביתי וניסו לבדוק 

טלפונית אם:

כבל הרשת בסדר 

אם מתאם הטלפון-מחשב בסדר 

אמרו לי לכבות את המחשב ולהדליק אותו שוב לבדוק אם ה"מודם" בסדר, אז עשיתי 

ארבע נורות צריכות להידלק ואחת מהן – הנורית lan  צריכה להבהב - אז בדקתי

בקשו לדגדג את המודם בעזרת קיסם כדי לאפסו ונאמר לי שהמודם 

בסדר והבעיה במחשב עצמו.

טכנאי מחשבים בא  וניסה לבדוק  והחליף את כרטיס הרשת                                                                           (Ethernet card)

אך המחשב לא עבד, וזה אומר שהמודם אולי בסדר ולא בסדר.

שוב "בזק" בדק את עצמו והחליט שיבוא טכנאי של בזק לביתי

ובא טכנאי של בזק, בדק והחליף את המודם,

יום וחצי חזר המחשב לתקינותו

ושוב קרסו מערכותיו...רק כעבור כשבועיים נפתרה הבעיה על-ידי בזק. 

כמה זמן מצטבר חיכיתי עד שיענו ספקי-המחשב בטלפון

כמה זמן מצטבר חיכיתי עד שחוזרים לשיחה

כמה זמן נמשכה התמיכה עצמה

כמה זמן לקח לקניית כרטיס-רשת

כמה זמן לקח בשביל להתקין כרטיס רשת

כמה זמן לפתרון בעיה! כמה עצבים! כמה זמן נזרק לריק!  

וזאת למרות שאלעד, איגור, יעל, ארז, ורמי ניסו מאד לעזור...

אז "הרמתי ידיים": ואמרתי לעצמי "לעזאזל המחשב"

אצא באמצע החורף לפגרת-קיץ ויהי מה וכתיבתי תחכה.

17.01.2010

שלמה שפירא: ריקוד הוא פלא פנימי ולא רק משחק יפיופי לליפופים / שיר

שלמה שפירא

ריקוד הוא פלא פנימי ולא רק משחק יפיופי לליפופים

ריקוד הוא פלא פנימי ולא רק משחק יפיופי לליפופים.
בריקודך הערב הגעת בזֵעה ובקוצר-נשימה לקו-הגמר, וגם ניצחת כמו בכל מבוכי הריקודים.
איך נסגרתְ ונפתחתְ, נסגרתְ ונפתחתְ הפעם בכפתור-בקרה של אדם-רובוט קר-פנים שצעד בךְ רק ארבעה צעדים
אך הלפיף אותך רב פעמים בשלוש-מאות-וששים מעלות בשבי בַּקָּרָתוֹ
כאילו חבק הוא עולם של סוכר סובב סובב ולא היה לעזרתך מושיע.
אך בסופו של דבר, ידעת להושיע את עצמך בעצמך ונשמתְ אנחת רווחה של ניצחון. 

27.08.2015 

שלמה שפירא: מתי כספי שר אתמול במוצאי שבת בפארק הרצליה והרצליה היא לא עיר עצובה ולא עיר עייפה / שיר

שלמה שפירא

מתי כספי שר אתמול במוצאי שבת בפארק הרצליה והרצליה היא לא עיר עצובה ולא עיר עייפה

מתי כספי שר אתמול במוצאי שבת בפארק הרצליה והרצליה היא לא עיר עצובה ולא עיר עייפה.
קהל של כמה אלפים הריעו למתי כספי במחיאות כפיים סוערות ובאותו ערב 
דאתה היונה במרחבי חורשותיה של העיר ואברותיה קלות.
עיר נמדדת ביחס הטוב והנכון של משרתי-העיר לתושביה.
עיר נמדדת ביחס הטוב הנכון בתנופתהּ, בחינוכה, בתרבותהּ, בסבלנותה, בגינונהּ וטיפוחהּ וגם בזמרתהּ.
איזה זמר עליז הושר מושר ושר הפעם בהרצליה!
ראש-העיר הנוכחי של העיר הרצליה עושׂה היטב כל זאת,
שנה טובה לראש-העיר ולעוזריו במלאכת העשׂייה והתרומה 
שנה טובה לכל תושבי העיר הרצליה 
שנה טובה לכל עם ישראל.

30.08.2015

שלמה שפירא: לא קשה לדמיין אותך ממעבר מספרות לביטוח ולברידג' / שיר

שלמה שפירא

לא קשה לדמיין אותך ממעבר מספרות לביטוח ולברידג'

לא קשה לדמיין אותך ממעבר מספרות לביטוח ולברידג':
את אוהבת קרקע מוצקה
את אפילו לא אוהבת לרקוד
גם לא להוטה-שׂרופה על שירים וסיפורים
את רוצה קרקע מוצקה ובטוחה עם הכרזה וביצוע
ונותנת לכל "עכבר" חלון לשׂחק את משׂחקו.

27.08.2015

שלמה שפירא: ואתה צעיר, לבך צעיר, לבך המשפחתי צעיר, לבך החברי צעיר... / שיר

ואתה צעיר, לבך צעיר, לבך המשפחתי צעיר, לבך החברי צעיר...
                                     מוקדש לשכני, ידידי הטוב יעקב יצחקי


ואתה צעיר, לבךָ צעיר, לבךָ המשפחתי צעיר, לבךָ החָבֵרי צעיר

וצעיר אתה להמשיך ולשלוח אדרות כוח להדרת כל איש וכל מקום

גם יופי וָחֵן לךָ, צנוע לֵבָב אתה לכל סובביךָ.

בצלצלי-שמע, בצלצלי-תרועה כל דרך תצלח בךָ, לךָ, לאשתךָ, לילדיךָ, לקרוביךָ ולחבריךָ.

מהצד השווה היום שבבריאותךָ, עוד תרווה המשך נחת מכל מוקיריךָ

וגם אני מוקיר אותךָ בבריאות טובה בהמשך הדרך

תעלה כפורח בנחת מעומק לבךָ, לב צעיר חזק גאה וטוב אתה וכך תהיה,

שתזכה - עד מאה ועשׂרים שנים טובות ובריאות!

הרצליה, 27.08.2015                             שלמה שפירא

שלמה שפירא: רקדי רקדי כי את אוהבת לרקוד. מוקדש ל- הני / שיר

שלמה שפירא

רקדי רקדי כי את אוהבת לרקוד
                      מוקדש ל- הני

רקדי רקדי כי את אוהבת לרקוד
רוקדת תמיד עם חיוך עמוק מן הלב מתרועות ניצחון הנפש והנשמה.
ואיך רוקד אדם עם נפש של משורר ורק חיוך שובבי עמו
מרחף סהרורי וחושב שבריקוד יש דיאלוג של רחיפה.
לו הייתי אותו מכשף עם אף נוקר ועם כובע של מכשף
הייתי מכשך אותך לצמוד עמי
בזוויות של משולשים, במלבנים ניצבים, במעויינים מקבילים
ברגלי מכדרר ללְצוֹן בך מכות קלות משרביטו של מאסטרו באופרה.
אבל כרגע אינני מכשף ובסלואו רגוע בוקע ממני שיר משנות הששים 
חזרתי אלייך גימנסיה ואת עמי, מחייך לחיוכך, קוסם אותך מצמיד אותך אל לבי ומרגיש בך אהבה.

הרצליה, מועדון מועדונים, החושלים 9. 26.08.2015 

שלמה שפירא: מטומטו לטומטינה / שיר

שלמה שפירא

מְטוֹמָטוֹ לְטוֹמָטִינָה

העגבנייה מוגדרת כפרי אמתי והוא ירק חשוב בתזונתנו.
עם גלוי אמריקה, אמריקה נתנה את העגבנייה לספרדים
והספרדים נתנו אותה לעניים ולעשירים, לרעבים וגם לשׂבעים
ועד כדי-כך, שהיום השׂבעים כל-כך שׂבעים שהכריזו מלחמה בעזרתה
ובפעיות מלחמה בעיר בוניול שבספרד (וזה לא בארצנו השׂבעה במלחמות) ייזרקו מאה ועשׂרים טון עגבנייה על-ידי ארבעים אלף איש והעיר בוניול תצהל ותשׂמח וגם העולם כולו יצחק.
אך הרעב נשאר רעב, השׂבע חוגג והפעם בעזרת מוזיקה אדמונייה ובזקוקין דינור.

שיר זה נכתב ביום רביעי ה- 26 באוגוסט 2015

שלמה שפירא: קומסי קומסה. כי אתה שוב עובר עוד שלב בחייך / שיר

שלמה שפירא

קומסי קומסה. כי אתה שוב עובר עוד שלב בחייך

קומסי קומסה. כי אתה שוב עובר עוד שלב בחייך:

"חיים קשים" היו לך

"לא מבשלת" הייתה לך

"לא עוזרת" הייתה לך

"לא גנן" היה לך

"לא צבעי ואינסטלטור" היו לך

לא "פסיכיאטר צמוד" היה לך
הכל עשׂית במו ידיך.

ומה נשאר לך: פטיש מסמר פטיש מסמר לדוחק השעה

"המשך תעסוקה חשובה" אין לך

"ממון רב" אין לך

"מספר חברים טובים" כמעט ואין לך

"פינוק" אין לך

"סדר" אין לך

"מעקב בריאות" לא כל-כך מובן למרות שהוא חשוב לך

"עודף" בבטן - יש לך

"הפנאי הצף" מהיום למחר - אין לך ויש לך

ג'אנקים צצים מולך בכל מקום ומטביעים אותך...

בכל גיל מעבר, נסה להיות אופטימי ושנן לעצמך:

בסיעתא דשמיא יהיה "טוב" ואפילו "יותר טוב".

ואם יש לך "שיר נחמד" בלב על אהבה ציין זאת בפעם אחרת.

09.10.2008

שלמה שפירא: "הנני כאן. אני הולך אלייךְ כל ימי..." / שיר

שלמה שפירא

"הנני כאן. אני הולך אלייךְ כל ימי..." 

"אני הולך אלייךְ כל ימי..." אל ירושלים.

ב- "מוקדם" וב- "מאוחר" מדובר באותה ישות.

מדוע סבלנו וסובלים וצריכה להיות דרך כל כך ארוכה

מסובכת ופתלתלה בשבי בבכי ובנכר, 

כדי שאדם יבוא יתייצב ויכריז בשתי מלים עם חיבוק מולדתו - "הנני כאן".

18.01.2010

שלמה שפירא: על בעירה. ...כאשר הגוף אוכל את האש / שיר

שלמה שפירא

על בעירה. ...כאשר הגוף אוכל את האש

כאשר אין האש אוכלת את הגוף, אלא הגוף אוכל את האש

איך תבערנה הנפש והנשמה?

17.01.2010

שלמה שפירא: הרבה גשם: שתייה כּדַּת-המים / שיר

שלמה שפירא

הרבה גשם: שתייה כּדַּת-המים

הרבה גשם: שתייה כַּדַּת-המים

החיטה לחם

עצי-ההדר עמוסי פרי

החלומיות גבוהות

הסרפד פטרוזיליה

אך הקמצן נשאר קמצן.

19.01.2010

שלמה שפירא: בעננים - בסוג של אשליה. או בחלום שמימי / שיר

שלמה שפירא

בעננים - בסוג של אשליה. או בחלום שמימי

ההתרגשות בטיסה מקליעה אותי באהבה משונה:
כשאני בשמיים - מתחת לעננים בתוך העננים מעל לעננים, שתי נשים יפות לצידי
ומחפשׂ לשתיהן שיר אהבה יחדיו עִמִּי.

24.08.2015

שלמה שפירא: לדולב כאן אין אותה רגל אנפה ויש לו רגל של היפופוטם / שיר

שלמה שפירא

לדולב כאן אין אותה רגל אנפה ויש לו רגל של היפופוטם

לדולב כאן אין אותה רגל אנפה ויש לו רגל של היפופוטם
לאישה כאן אין אותו חיוך עם כל השיניים ויש בה צער בלי השיניים...
זה ממחסור מאותם ויטמינים אנושיים דרושים חשובים נחוצים ברורים שחייבים להיות זמינים לכולנו. 

24.08.2015

שלמה שפירא: תחנות בנפשו של דיוק קהנמוקו / שיר

שלמה שפירא

תחנות בנפשו של דיוק קהנמוקו

יש נמלים באדם בתוך הנשמה - נקודות-מוצא להפליג לבנות לזכות בבניין פה בבניין שם:
צאו לעולם, צאו לטייל, צאו לתורה ולעבודה
ירחי הדבש בכל-עת ובכל-מקום.
כך תמצאו את בת-הזוג או את בן-הזוג לנשמתכם
והייתם אך שׂמחים.

24.08.2015

שלמה שפירא: אל תטווה בטחון לטיסתך עד להמראתך / שיר

שלמה שפירא

אל תטווה בטחון לטיסתך עד להמראתך

אדם עייף ומנמנם ברכבת מהירה לשׂדה-תעופה...
מי שמנמנם על שמשת-חלון ואין מי שיעיר אותו, מגיע לא ליעדו 
כי יעדו ריחף מזמן מעל ראשו
ורק בגלל עייפות לא שולחים אדם לחוץ-לארץ.

19.01.2010

שלמה שפירא: חום הוא לא רק עניין של התפשטות והידחסות בפשיטוּת כמו במשאבת אופנים / שיר

שלמה שפירא

חום הוא לא רק עניין של התפשטות והידחסות בפשיטוּת כמו במשאבת אופנים

כשבחוץ פחות חם, בפנים יותר קר. זה מה שקורה במזגנים.
כשבחוץ פחות חם, בפנים יותר חם. זה מה שקורה בין אנשים.
חום הוא לא רק עניין של התפשטות והידחסות בפשיטוּת כמו במשאבת אופנים.
חום נצבר ונצבר כמו אהבה בלב, עד אין-סוף והכלתו שוכנת בעומקי הנשמה.

23.08.2015

שלמה שפירא: מתבזבז בסביבתי / שיר

שלמה שפירא

מתבזבז בסביבתי

איני יודע עוד כמה זמן 
אראה היטב את העולם שמולי ומסביבי.
בינתיים, בּוֹר אנוּס מסביבי:
איני רואה היטב מדרגות
איני רואה היטב מדרכות
אני רואה יותר נמוך את העולם שמסביבי
כמה מעט אכפתיות, אחווה עקרה והריונות-שווא מסביבי
בזבוז בִּדְבֵקוּת-אמת בסביבתי.

21.08.2015

שלמה שפירא: מה שנתאו עדן אותו מיד / שיר

שלמה שפירא

מה שנִתְאַו עַדֵּן אותו מיד

מה שנִתְאַו עַדֵּן אותו מיד

 כי אם תמתין עלול הדרו לצאת מתאוותו.

19.01.2010

שלמה שפירא: על בעיות לקבלת משקפיים מתאימות לראייתך / שיר

שלמה שפירא

על בעיות לקבלת משקפיים מתאימות לראייתך

לא כל אופטומטריסט שיש לו מסגרות רבות ויפות בחנותו הוא אופטומטריסט טוב.
העדשות מביעות את הראייה והמסגרות תצוגה.
אופטומטריסט טוב קובע את המרחק המינימלי-מקסימלי והאידאלי לקבלת אותיות ומרחקים ברורים באותות מדויקים וללא תלות בנסים.
לכל עין - משקפים, ובכל משקפים מסגרת והמסגרות רבות בצבעיהן ובצורתן כמעט לאין סוף
המסגרות מתואמות לאישיותו של אדם ולא לראייתו:
אבי חשב שבקלות ניתן למצוא משקפיים מתאימות ולהרכיב אותן, אך לא דייק.
חשוב מאד שיהיה לך אופטומטריסט טוב!

19.08.2015   

שלמה שפירא: אדם-גמלאי בבית-גמלאי / שיר

שלמה שפירא

אדם-גמלאי בבית-גמלאי

אדם-גמלאי בבית-גמלאי

המכותב, בדרך כלל, מווּתק, מסודר, מנוסה ומחושב

יוצא מן הבית וחוזר אל הבית

יודע היטב לפתוח ולסגור את דלתו וחלונות ביתו, לא רק לפי אור-השמש, גם על-פי קרינת רוחו.

חיים של גמלאי הם חיים של מבוגר חזק וילד רך

ביתו של גמלאי הוא בית מושב בית מנוחה עם רצון חם ואוהד למועדיו

חייו וביתו מנופפים לו תמיד שלום

וגם שכן זה אומר שלום ושכן אחר משיב שלום.

יש גמלאים שנשארים כל הזמן בתוך ביתם

קולות אפרכסתיים אקראיים, משום מה, באים, דווקא, היישר ללוע קנה נשימתם ומצדיעים מיד בפלדת-תותחים.

אך מנסים הם מיד לפתוח חלון בגלל קול של ציפור

או לסגור חלון בגלל רעש של ציפור

כל קיר-בדידות מנסים לשבור ולשַבֵּר

כך ניתן למצוא בלב גמלאי, צפור אמתית ממש, ששרה .

החברה שלי הגמלאית מעירה לי: "הגמלאי חייב לשכוח את גילו כי גילו לא עושה לו את התרגיל, אלא עגילו עושה לו את התרגיל". אולי היא צודקת.

21.01.2010

שלמה שפירא: תיאום תחנות-נסיעה ברכבת בעידן הסלולרי / שיר

שלמה שפירא

תיאום תחנות-נסיעה ברכבת בעידן הסלולרי

אנחנו נצא ברכבת מהרצליה לחדרה ב- 15:44 בתקווה
שאתם תצאו ברכבת מתל-אביב לחיפה שעוצרת בתחנת-ביניים בחדרה ב- 15:53.
ואם תפספסו את רכבת 15:53 מת"א, יש רכבת אחרת לחיפה ב- 15:59 שעוצרת
בתחנת-ביניים בבנימינה ולא בחדרה ב- 16:30.
אם תסמססו לנו בין 16:00 ל- 16:10 - באיזו שעה עליתם לרכבת,
נדע באיזו תחנת-ביניים לרדת כדי לפגוש אתכם ברכבת הנוסעת יחדיו אל חוף בת-גלים.


12.08.2015

שלמה שפירא: האם יתכן סוף לגלגול הפילוסופי של אדם / שיר

שלמה שפירא

האם יתכן סוף לגלגול הפילוסופי של אדם

אהבתי בך את הטוהר בחיבוקך את משפחתך
לא שכחתי בך את הטוהר גם היום
אבל זכרי לכל אדם יש מעריץ.
לו יכולתי לחלום עלייך פעם או פעמיים ולא בְּשֵׁנָה
מן האין אל הישות ומן הישות מהרבה ייסורים אל שקט יחסי הייתי בא
אבל את קיימת משמע את אשת-משפחה.
איך אשנן כל-זאת לעצמי וכמה אני יכול לאמוד את טוהר לבי.

16.08.2015 

שלמה שפירא: נורייה ומורדוך / סיפור שהיה

שלמה שפירא

נורייה ומורדוך

הבעלים בשכונה לא היו צריכים לדאוג לנשותיהם ממנו. בבואי לשכונה, לא ידעתי זאת. מה כל המבטים המוזרים הננעצים בי ואני בזוגיות טרייה וטובה עם אשתי, שזה עתה נכנסנו וחיינו בשכונה. גוש בניינים קם ונבנה מול בתי השכונה השכונית, כאשר ביתנו היה מעל קומות הבניינים שממול ושׂדות הקיבוץ הירוקים השוו אווירה של פסטורליה רחוקה כמעט קרובה וצמודה למרפסת ביתנו. אני מביט למטה מן המרפסת מעבר לכביש הצמוד לביתנו והמבטים המוזרים שוב ננעצים בי. ועד שהבנתי את פשר הדבר לקחו מספר שבתות מרפסת לעכל את פשר המבטים המוזרים.

בבניין, בשיכון שמולי גרו בית על בית על בית מרדכי, נורית ושׂרה. בבוקר לאחר חגיגות הלילה, והבעלים בעבודה, "נורייה" קוראת לשׂרה מן המרפסת ובצוואר מעלה אל צוואר מטה דיברו השכנות את שׂיחת הוועידה היומית שלהם: איך עבר הלילה, מה הן עומדות לבשל, מה הבעיות ומה התקוות ומה השׂמחות ומה האכזבות ואפילו הבנת מן הרמיזות על מה שעובר על השכנות בימי המחזור הקשים שלהן ומורדוך עובד במרפסת שלמטה ומקשיב לכל. נוריה בְּשִׁלָהּ - היא חייבת להפוך את הדיאלוג לטריאלוג, ופונה אל מורדוך ומשוחחת עמו וגם שואלת אם הוא שמע מה היא עומדת לבשל, ואם ירצה היא תכבד אותו במנה משׂביעה.

נורייה שהיא נורית קראה לו מורדוך שהוא מרדכי, והדיאלוג ביניהם משך תמיד את סקרנותי. אני שגרתי בבניין שמול הבניין של נוריה ומורדוך, החליטו באסיפת דיירים לשתול מיד שורה צפופה של ברושים בחזית גינת הבית, כדי להפחית את חגיגת המטרידים.

מורדוך היה בחור יפה עם עיניים תכולות. איש טוב עדין דיבור ועדין נפש. כל השבוע היה עובד במרפסת כשהוא בתחתוניו, מצייר וצובע, מצייר וצובע ומחליף צורות וצבעים בבדי הבטיק שהוא יצר. עבודותיו נראו מרחוק יפות ומדהימות והבנתי משׂיחותיו עם נורייה, שיש רבים המחכים לעבודותיו. בכל השבוע הוא עבד קשה ובסופי השבוע היה נח ובא להתארח עמו חברו לחיים. הוא שבת מכל מלאכה ורק כדי לכבד את קדושת השבת אצל השכנים.

מספר שנים עברו, ובבניין שבו גרתי, גרה אישה זקנה, בתה ובעלה היו פרופסורים לאנתרופולוגיה ועבדו בחו"ל במרחקים שעזרתי לה בבדידותה בבעיות חריפות שצצו בדירתה. כששבה הבת הביתה לבדה בלי בעלה, לפעמים היה מורדוך מתלווה אליה לקונצרטים בתל-אביב. איך שנפגשו זה עם זה רק אלוהים יודע והידידות.

מורדוך מכר את דירתו הקטנטנה ועבר לגור בתל-אביב. כעבור כעשרים שנה ראיתי אותו מתכופף בערבו של יום ואוסף מן הירקות והפרות שנזרקו לשביל השוק. כמעט התכופפתי אז כדי לעזור לאסוף בשבילו חמלה כבוד וידידות נחלמת מְעָבר רחוק.

10.08.2015

שלמה שפירא: הפכנו עבד לתרופות / שיר

שלמה שפירא

הפכנו עבד לתרופות

הפכנו עבד לתרופות
התרופות הפכו אצלנו מינונים ממאירים ומזון לעבדות
ועבדות היא לא רק תחנות שעועים
היא שיעבוד מלכויות, אנטי בריאות ונפש-כוֹסף.
גוף נפש ונשמה שׂמחים בצאתם לְמֵי נחל
לחיטה בדגן, למתק הדבש, לפרח בגן, לציפור שיר ולשׂמחה מן הלב.

10.08.2015

שלמה שפירא: ראיתי היום בצהרים אישה מבוגרת אולי ענייה עוברת ברחוב במרכז העיר ובלט למראה, רק שן קדמית אחת בודדה בפיה / שיר

שלמה שפירא  

ראיתי היום בצהרים אישה מבוגרת אולי ענייה עוברת ברחוב במרכז העיר ובלט למראה, רק שן קדמית אחת בודדה בפיה

ראיתי היום בצהרים אישה מבוגרת אולי ענייה עוברת ברחוב במרכז העיר

ובלט למראה, רק שן קדמית אחת בודדה בפיה, כזאת שן בודדה כבר מזמן לא ראיתי.

איפה חזות הנפש של עיר באישה שתיראה כך בתוכהּ, בעגום-פה ובמרי נפש ואינה מסוגלת לאכול היטב כי אין לה פדיון לשיניה.

איפה רופאי השיניים של היום להשתיל בה שוב חדווה בשורשים. 

לו היו פניה עם שיניים מפֶה לָפה, יתמלא לבהּ שׂמחה ולבֵּנו נחת. 

09.08.2015

שלמה שפירא: ואני את אזני שכחתי ואת את אזני לא שכחְתְּ / שיר

שלמה שפירא

ואני את אזנַי שכחתי ואת את אזנַי לא שכחְתְּ
                          השיר מוקדש ל- ד"ר דניאלה צ'יובורציו

ואני את אזנַי שכחתי וְאַת אֶת אזנַי לא שכחְתְּ
היש רופא טוב ומטיב יותר ממךְ
המבין בתפקודי גוף ובערכי נפש ונשמה?
ואם פעם אשכח את לבי, אַת אֶת לבי לא תשכחי
הגידי לי את שאהבה נפשי.
ומה רופאה תגיד ומה אישה תגיד
הגידי לי את שאהבה נפשי.
ומאחר ואת קרובה למטופלייךְ באהבה, הגידי לי את שאהבה נפשי.
כהרמב"ם את להוקרהּ ולתפארהּ.

09.08.2015

שלמה שפירא: אנשים משגעים את הטבע, הטבע משוגע מן האנשים / שיר

שלמה שפירא

אנשים משגעים את הטבע, ולא הטבע משגע את האנשים

קומו התפללו!

אנשים משגעים את הטבע

ולא הטבע משגע את האנשים.

איש אינו מסוגל להתפלל מתוך שיגעון, 

אז קומו חיזרו מכוונותיכם והתפללו,

סערות החום לתפילה וכל כוונה להפרה בקיים - סערה

שיטפונות הגשם בקשיים אל-חסד, אינם מעשׂי יהּ.

20.08.2010

שלמה שפירא: שיר לכתי עם העונות עם השנים, סותת הדרה בסקי אור / שיר

שלמה שפירא

שיר לכתי עם העונות עם השנים, סותת הָדָרָהּ בִּסְקִי אור

לכתי אחריה בגן-עדנהּ כל הזמן
שנה אחר שנה אחר שנה
עד בואנו למדבר הגדול ללא תקוות-ישועה...
שיר לכתי עם העונות עם השנים, סותת הָדָרָהּ בִּסְקִי אור. 

יולי 2005

שלמה שפירא: ממכמונת התרבותית-ספרותית של בני ציפר / תגובה מעין שיר

שלמה שפירא

ממכמונת התרבותית-ספרותית של בני ציפר

ואיך שלמה חתוכה נכנס אצל בני ציפר:

זה היה כש- שלמה חתוכה שואל:

" ...האם יעבור ערבי את המחסומים וישׂחק בבי"תר

לפני שמשורר מזרחי יכנס למגרש

ואשכנזים יפסיקו

לרגום אותו באבנים? "

עד היכן המחסומים ידועים וברורים אצל בני ציפר?

עד היכן האבנים לרגום אותי בעזרת תרבותו וספרותו של בני ציפר?

האם כך משׂחקים תרבות וספרות בימינו על במת הארץ?

ומי מעודד יותר ויותר ערסיות ב- "גרילה תרבות וערס פואטיקה"?

והערה טובה לכבודך בני ציפר:

טוב שאתה מאזן (כעבור שבועיים) את "קואן לאדם לבן" ב- "מכתב לפרננדו פסואה"!

07.08.2015

שלמה שפירא: בקו 24 מפינת רחוב בני אפרים עד לתחנה הקרובה למרכז המסחרי ברמת אביב ג' / שיר

שלמה שפירא

בקו 24 מפינת רחוב בני אפרים עד לתחנה הקרובה למרכז המסחרי ברמת אביב ג'

אישה יפה עמדה לצדי כשחכינו לאוטובוס ונסעה שלוש תחנות.
פניה יפות מחוטבות עדינות
ענדה שרשרת זהב דקה עדינה ויפה לצווארהּ, עגיליה באותו זהב בסוד הצמצום
עורהּ לבן ים-תיכוני
גופה מחוטב וסביר מתחת לגיל העמידה
לבושהּ חן וכוכב בפני עצמו...
ממש אלילה מן האולימפוס!
עד שהעירה לנהג ברדתהּ על "החום הממיס" באוטובוס.
וקולה האימתני הגס הוולגרי שינה בי כל תמונתהּ.

יולי 2015   

שלמה שפירא: בחריצות-הנמלה ובדבקות לתכונת-הדבורה עתידנו וישועתנו / שיר

שלמה שפירא

בחריצות-הנמלה ובדבקות לתכונת-הדבורה עתידנו וישועתנו

במעט אבקה ודבש דבורים הפרחנו שׂדותינו
הרבינו זרעינו
ולא בהונאת-סחלב היו מהלכינו,
בחריצות-הנמלה ובדבקות לתכונת-הדבורה עתידנו וישועתנו.

05.08.2015

שלמה שפירא: איך מגיעות כל-כך מהר הנמלים הקטנטנות הצהובות משום מקום אל תוך ביתו של אדם / שיר

שלמה שפירא

איך מגיעות כל-כך מהר הנמלים הקטנטנות הצהובות משום מקום אל תוך ביתו של אדם

איך מגיעות כל-כך מהר הנמלים הקטנטנות הצהובות משום מקום
אל תוך ביתו של אדם - לפירור של סוכר, לחידוד של בשׂר, לְפֶגֶר של תיקן, לִמְחִית-שארית מצחצוח של שן,...למרות כל דרכי הגישה הנקיים בדרכן.
יתכן, שלנמלים סיירות עוד יותר קטנטנות, תמידות כל הזמן בעבודתן,
שעין האדם לא רואה אותן. 

05.08.2015

שלמה שפירא: והסוס מפראות בשׂדה לעבודה לרכיבה ולחוויה...והסוס בעצמו כבר לא יודע מיהו / שיר

שלמה שפירא

והסוס מפראות בשׂדה לעבודה לרכיבה ולחוויה...והסוס בעצמו כבר לא יודע מיהו

והסוס מפראות בשׂדה לעבודה לרכיבה ולחוויה
למלך ולמלכה
לציור ולפיסול באצילות נפש.
אך גם הסוס לשוטרים על גנבים על מפגינים...
והסוס בעצמו כבר לא יודע מיהו.

05.08.2015

שלמה שפירא: איך הכרתי אותה ז'אנדארקית שהרימה זרועות ידיה למהפכה / שיר

שלמה שפירא

איך הכרתי אותה ז'אנדארקית שהרימה זרועות ידיה למהפכה
                                                                 ל- הני ביום הולדתהּ

איך הכרתי אותה ז'אנדארקית שהרימה זרועות ידיה למהפכה
והיא צוחקת לי ואומרת: "פשוט רקדתי להנאתי"
ואני עונה להּ: "בגללך, עד השמים הגעתי, היית לי צפור דרור השרה בעולמי".

04.08.2015

שלמה שפירא: טוב שעיניים נבראו ליופי / שיר

שלמה שפירא

טוב שעיניים נבראו ליופי

טוב שעיניים נבראו ליופי
המופלא ביופי שמהלך מן היופי אל היופי
ומי תועה וחדל לראות.
אני יושב ומקשיב ליופי גם בעיניים עצומות
נצחו רב מנצח האהבה
ובלעדיו, לאן פנינו יביטו מעכשיו.

03.08.2015

שלמה שפירא: שכחתי מזמן את המעברה ואתמול נזכרתי בהּ / שיר

שלמה שפירא

שכחתי מזמן את המעברה ואתמול נזכרתי בהּ

שכחתי מזמן את המעברה ואתמול נזכרתי בהּ בעשׂרים שקלים חדשים בשוק הפשפשים ביפו:
פנס-רוח שטלטל ממני את החושך במעברה חלוד ומאובק בבוץ שכבתי יבש ומסודק היום, הזכיר לי אותהּ עם נוסטלגיה חמה יפה עזה ששאבתי מן המעברה.
הייתי אז ילד יוזמי: ריבה על לחם, מרגרינה על לחם (לא פעם עזרתי ביזמתי לפרוק לחם ומרגרינה מרכב שהגיע למעברה ובתמורה קבלתי לחם ומרגרינה), תפוזים מן הפרדס הסמוך, אשכול ענבי-בר, צבר אחד או שניים ומעט תאנים 
מן שׂדות-הבר הסמוכים למעברה, וכל זה בְּהָ -אין-גבול העומד להתרחש בנס העליה - חלום ומציאות בנועם יחדיו ובכפיפת תקווה שמרגע גאולתי, אזרחותי משתבחת מיום ליום.
אי אפשר להתעלם מן המעברה גם היום.
לי, כמו להרבה עולים, הייתה המעברה תחנה ראשונה בחיינו עם בואנו ארצה:
החום והקור, הרוח והבוץ, האוהל, פנס-הרוח המטלטל, הארגז השולחני,
הארון - מזוודת ברזל כבדה בגדאדית שהכבידה אפילו את מצולות החול,
ולא אשכח את האהבה האינסופית לכל רגב ורגב מאדמת ישראל.  

01.08.2015 

שלמה שפירא: ורק אם תסיירו בכוונות טובות את האדמה הזאת / שיר

שלמה שפירא

ורק אם תסיירו בכוונות טובות את האדמה הזאת

אמי ואבי סיירו בחייהם כנמלה
אני נשארתי סייר בודד מגלה את הדברים השותקים בעיני.
כל זמן שאני מרגיש בנכריותי, סיריוס המזהיר אינו מזהיר פנים.
לו התנכרו כולם להכיר את מקומם האמתי בעולם הזה,
מעברנו ממצב למצב במעביות המעברה היה פשוט וקל
וגשם הגון נאות היה מרווה אדמה פורחת,
ורק אם תסיירו בכוונות טובות וחרוצות את האדמה הזאת.

01.08.2015

שלמה שפירא: "איזה שטויות בכפרות" / (שמעתי ביטוי ורשמתי!) / שיר

שלמה שפירא

"איזה שטויות בכפרות"

" העורך-דין הזה כבר מכיר את הבעיה על סיבותיה וסיבוכיה. זה שאת מרגישה שהוא מוליך אותנו שולל, - "איזה שטויות בכפרות"..."

והאיש המדבר היה זקן בא בימים, סוחב את עגלת-קניותיו בשוק ומדבר בטלפון הנייד שלו. 

29.07.2015