שלמה שפירא
יש מי שנופל גם אם הוא אוחז במקלו
שנים רבות טיילתי בגינתי והכרתי כל צמח וצמח שגדל בה. גם היום ניסיתי לטייל בגינתי וליהנות ממה שגדל ופורח בה.
בשנה האחרונה - ולא יודע איך ולמה - אני נופל רבות למרות שאני אוחז במקלי,
בשעות הצהרים התכופפתי לבחון אחד מ- "פרחי כובע הנזיר" ונפלתי.
במצבי - מי שנופל בקושי קם. גם אם יבקש עזרה מאדם, והאדם לבד בגינתו ומי שומע. אם יבקש עזרה מעץ-השדה שבקרבתו, עץ השדה שואף למעלה ויעזבהו מטה מטה לנפשו. אני שוכב על גבי ונזכר איך בתנועת הנוער במעברה לימדו אותי/אותנו איך להחלץ בתנאים קשים. אז שרתי/ שרנו "חולצה כחולה והיא עולה בלי שום ספק על כל העדיים. "אומנות טהורה" במקרא היא "נטיעה במקרא", כמו "שירה בספר "תהלים" - מחברים חומרי גלם מוכנים ויוצרים דבר חדש/שירה חדשה וזה שונה מ- "בריאה" שהיא יצירת יש מאין. אז פניתי לבורא-עולם שיחדש קצת מכוחי כקדם ואעמוד על רגלי. ללא פחד חייתי - גם שנפלתי קמתי על רגלי. גם באדמות מלחה ומדבריות קשים הייתי כ- "משפחת החייעדיים" - חיים במדבריות יבשים ובאדמות מלחה. קשה לי היום לדעת "מי אני" ו- "מה אני". ואני לא מלך כ- "שלמה המלך" ולא נביא ולא רב כהרב נתנאל אלישיב שרואה מעומק רעיוני שנביאינו "נביאים טובים" - אשרי שיש טוב ולא רע. איכשהו זחלתי וזחלתי עד שמצאתי מעין מדרגה, משנס מותני ולוחץ ואוחז בידי וקם. אני כבר לא פוקד בתי-כנסת, אז תסלחו לי שאברך "ברכת הגומל" בביתי.
הטלפון חייב להיות צמוד אליך למקרים כאלה אפילו שאתה באמבטיה על מנת שתוכל לבקש עזרה.
השבמחקקטי ס.
21.04.2026, 8:35