שלמה שפירא: מצב האומה

שלמה שפירא

מצב האומה

לא לבלבול-חושים, לא לפרנויה

גם ככה כולנו ממולכדים.

לא חסרות מלכודות ל- עכברים, גם ל- אריות...

כולנו מפוחדים

במקום לשיר "שבחי ירושלים..." שרים לנו שב"חים פה ו- שב"חים שם..."

"שבחות ליל -שבת" אחרי ארוחת-שבת שכחנו - איך נשיר 

על אדמת-מריבה יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה,

מבריחים אותנו כל-הזמן, כל-הזמן ל- "חדשות" - אני מתקן: ל- "חדשות הרעות"

אין חברות, אין רeעות אין "ואהבת לרעך כמוך"

ריב ומדון מתחרחר בתוכנו

נמאס

נמאס

נמאס

די

די 

די

דיינו, די-דיינו, די-דיינו, דיינו דיינו דיינו די-דיינו, די-דיינו, די-דיינו, דיינו דיינו....

שלמה שפירא: פיטורים, פיטורין, ראש-השב"כ מפוטר באווירה מסתבכת ומסובכת

שלמה שפירא

פיטורים, פיטורין, ראש-השב"כ מפוטר באווירה מסתבכת ומסובכת 

פטר, פיטורים/פיטורין, מפטר/מפטרים, לפטר, פטר-חמור, פטרייה (בערבית-פטריות=פוטור), תפטיר (קשור לפטרייה),, פטרון, פטירה, פט (תיקו), במדעי החיים השתמשתי הרבה ב- "צלחות פטרי",

פטריה-מסמלת בחלום קשר מיסטי, פטריסילנון - מסמל בחלום "אישה  לובשת מכנסיים), פט (תיקו), רבי פטר בן יוסף מבעלי התוספות ואחיו רשב"ם, 

המלך או הקיסר פטר/peter (מלך או קיסר), פטרוס, 

השפה הערבית מקילה על הפועל "פטר". "פיטרה" - בכוונת יצר, תכונה, טבע, אז "פיטרי בערבית פירושו "טבעי".(אני שואל מיהו טבעי המפטר או המפוטר?) 

בשפה הערבית: "פאטור"  -ארוחת בוקר גם אכילה לאחר צום, "פטירה" - לביבה, עוגית בצק, "פטיר" - לחם שלא החמיץ גם בוסר, "עלא פיטרה" - "מטבע בריאתו של אדם", 

מה שקורה היום בין "פטרון"  לראש-שב"כ קשור בערבית לפועל "פאטארא" - ברא את, יצר את, חולל את, המציא את.

לי לא היה אף פעם "פטרון" - לו היה לי - היה לי גב ולא היו מכים על בטני, גם לא הייתי חושש שיפטרו אותי מעבודתי.

אז מיהו "משרת נאמן לעמו?" - זה המשרת את עמו ומרגיש עצמו בבית עד שהוא מרשה לעצמו להתנסח במילים של בעל הבית ולדבר בשמו. 

היום - מישהו יודע מי המשרת בנאמנות את עמו ולא רק את עצמו? שאלה שאין לה תשובה

שלמה שפירא: לאבא שלי קראו "גורג'י"

שלמה שפירא

לאבא שלי קראו "גורג'י"

ל- "אבא שלי" קראו "גורג'י" וחשבתי גם לאחר מותו ששמו בא מ- " ג'ורג' " מלך אנגליה ולא זה:

על אבא שלי אמרו שהיה "בחור/גבר" יפה - גרג'י/גורג'י (ו- אמי "רימה" כנראה משם "מרים" ו- "מרים" למרות שהייתה אחות משה רבינו - ובעיראק היו אחוז די גדול מן האוכלוסייה נוצרית - וכנראה קראו לה "רימה" ולא "מרים"). אמי אהבה את יופיו של אבי וכבר בגיל בת-מצווה התארסה עמו. 

על אישה יפה בעיראק היו אומרים "כני גרג'יי" (יפה כמו גרג'יי).

מסתבר שבעיראק (בבבל)  התכוונו לאנשי "גורגיאן/ג'ורג'יאן" שהיו מפורסמים ביופיים בעיראק/בבבל - שסמלו ומסמלים יופי.

ג'ורג'אן הייתה בקונפדרציה עם עומאן, ג'זירה, טבריסתאן במסגרת השושלת הבויהית, שושלת ממוצא איראני 

וכנראה שמלכות "אחשוורוש" בפרס ומדי שהייתה לפני ספירת הנוצרים השפיעה על יהודי בבל שחיו בבבל במשך מאות שנים -לפני הספירה 

והמשיכו לחיות בעיראק גם אחרי ספירת הנוצרים, ושושלת איראנית קמה ונפלה בעיראק וח'ליפות עבאסית פרוטוקוראטית קמה במקומה בבגדד - כך העולם  - כובש ונכבש, נכבש וכובש

ויהודי בבל ניסו להתקיים למרות חילופי שלטונות עם הזמנים. עם עליית כל קהילות יהודי בבל תם גם היופי ה-גורג'י/ ה- גרג'יי.

אם תרצו לראות אנשים יפים ב- ג'ורג'אן ואתם בניו-יורק, יש טיסות זולות מניו-יורק ל- ג'ורגאן השוכנת על שפת הים הכספי.

הערה - אם יצלצלו אליכם ממסעדת "ג'ורג' וג'ון" דעו שהבעלים הם לא מ- ג'ורג'אן.

שלמה שפירא: גם היום ביקשתי לפנק

שלמה שפירא

גם היום ביקשתי לפנק

גם היום ביקשתי לפנק 

כל חיי מה ששמעתי שמרתי בסוד

רציתי בדבר אחד, וויתרתי על דבר אחר

עיני היו לפני רגלי

הייתי אלי-עזר

הייתי עזרה לסופר

הייתי חונך לנמהר בדרכו שיזהר ויתמתן וכך יגיע להצלחתו ולהצלתו

והייתי מפנק...

בהפלגתי מהגיל השלישי לגיל הרביעי, פתאום נוחתים עלי אתגרים והתמודדיות

היא - שומעת ומתגעגעת לבוא הלילה לבוא הכוכבים ...גם אני

אך מי שומע ומי מקשיב, הרי אתה

כבר יושב על סף ביתך - לא מרוויח ולא מפסיד 

אומרים לך - "יש רחמים בעולם" 

ואין רחמים...

בימים שהיינו צעירים - מדויק יותר - כשהייתי צעיר בגיל צבא הייתי מטייל ברמת-גן יותר מאשר ב- תל-אביב

אז נתקלתי ברחוב ששמו "המבדיל"...נזכרתי בו היום במובנו האחר: כידוע לכולם ידועה  ה- "הבדלה בין קודש לחול" וחשוב לשים לב שב- "הבדלה" יש הפרדה פרקטית שנתן הבורא בעשותו רקיע בתוך מים-רבים כדי להבדיל בין מים למים. הבחנה זו - הזכירה את "מנדלי מוכר הספרים" - לו היה חי היום, הייתי כן מבין אותו באומרו:

"לבו של אדם ים גדול, הרגשתו תהום רבה, ובחקר תהום זו, מי יתהלך?"

דווקא עכשיו - כשיש לי זמן, יש לי רצון ומבקש לפנק לפנק לפנק...

שלמה שפירא: בסיפור-חיים - העולם רואה - העולם שותק / שיר

שלמה שפירא

בסיפור-חיים - העולם רואה - העולם שותק

עצובה דמשק 

אמרו בעיראק על "דמשק" - היא "שמנת של העולם".

לא האמנתי.

האמנתי ש- "ירושלים" היא "שמנת של העולם" והמגדל בה עץ-דקל-תמרים יאכל פריו.

היום מחר ומחרתיים חג פורים שמח ומבדח 

שימו לב ש- "הרע" ינסה להתחפש בחג זה ל- "הטוב".   

הרבה צעירות מתחפשות ל- "מלכת-אסתר" צוהלת ושמחה

אין מתחפשים ל- מרדכי או ל- אחשוורוש" - ללמדך שנערה גם אישה בסיפור הזה מעדיפות לגלגל את המגילה לגברים שיקראו בה ויכו חזק ברגליהם את המן הרשע.

גם שקמה מתחפשת לעץ תות ותות מתחפש לשקמה (פרופסור י. ג. ציין פעם בפורים - שבשמחה - מבחינת תכולת "אתילן" בשניהם יש עלייה - עלייה שמעידה על מצב רוח טוב).

מכיר אישה המנית- רשעה  

גם אם מתעלמים מתולעי- פיה לא ניתן לתלע אותה כסוסות כגורי-כלבים

המשיכה ממשיכה ותמשיך להיות פרימדונה - זמרת ראשית רשעית באופרת המשפחה.

"צל" בחלום - מצביע על יכולת רדומה המצויה בכוחו של אדם.

משה בר-יודא הציע התוודעות לחיים ופרשותיה.

והרי ב- "פרשות השבוע" יש הכל מכל כל - הרחמן יברך את כולנו בשמו הגדול שיהיה לנו

טוב טוב טוב...

"ניתן את הנשמה, ניתן - למען עם ישראל כדי שישובו מיד בנים לגבולם!

חג פורים שמח !

 

שלמה שפירא: עיניים ש- רואות - רואות מה שרוצות / שיר

שלמה שפירא

עיניים ש- רואות - רואות מה שרוצות

עיניים עוקבות בעקבות לאן שהלכתי עקבו אחרי

עיניה מביטות עד סופי

עיניה נוצצות...

שים לב לכוחם של פרטים:

הכרתיה בטיול פנסיונרים כשטיילה קבוצתנו בשדה בר

התרשמתי מצמח זה מצמח אחר, היא התרשמה מצמח זה מצמח אחר

כך נפגשו צמחינו...

כשאני בא לטיולי פנסיונרים 

עיני מחפשות אותה - אוהבת הטיולים אוהבת הצמחים 

היא אולי גם אוהבת שירים 

היא אולי גם אוהבת סרטים

סיבה למסיבה לאירוח אצלי או אצלה...

זמן רב

עיניי מחפשות כדי לראות מה שרוצות...

חלפו שנים

הבריאות לא כמו שהייתה,

הלכתי להסתפר אצל "ברוך הספר" ברחוב סוקולוב

"באלוהים ברוך, אני מכיר אותך שנים, אל תשאל אותי שאלות 

"עלא עיני ועלא ראסי" - תשובה תקבל כיד המלך... 

הוא לא ידע את שמה. הוא לא ידע להשיב "מה זאת אהבה?"...

אם לא ראית אותה כמה שנים  - החפץ חיים אוהב ימים - עיניים יביטו עד סופי.

שלמה שפירא: תחלום. אל תחלום...גם על "חלום ושברו"

שלמה שפירא

תחלום. אל תחלום...גם על "חלום ושברו"

יש המאמינים בחלום - תכיר בקיומו, תכבד מה בתפיסתו, תאיר סימני התנהגותו
תחשוב שהנו מה שהנו כי הוא תקרה בתקוות-לבך.
אם לחלום - תחלום על "קנרית"
קנרית אינה צריכה לנגן בכינור, היא תבשר לך אושר בלתי-מוגבל.
חלום - הוא תזכורת בראיית הנולד ב- "אני החולם", 

האת החולמת או שנינו החולמים. גם בעניין בן-חלוף חשוב להמשיך לחלום חלומות מאירי עיניים.

ב-2013 -  "שמואל (ויגי) ויגסר" דמות ידועה בהרצליה, איש ספורט וכדורגלן עבר בהפועל הרצליה, והיה תלמיד בכיתה מעלי ב- בית הספר התיכון בהרצליה והיה ידיד טוב שלי, התחיל לאסוף את סיפורי העם שכתב אביו ולקבצם לספר אותו הוציא לאור ספר על שם אחת האגדות הכלולות בקובץ ונקראת "החלום ופשרו". שמואל ויגיסר פנה לוועדת השמות העירונית שליד עיריית הרצליה וביקש לקרוא רחוב הממוקם על שטח בו נטע אביו פרדס בשנותיה הראשונות של הרצליה, על שם האגדה "החלום ופשרו" שאותה ליקט ושימר אביו. יש רחוב בהרצליה בשם "החלום ופשרו" ונמצא בשכונת "הרצליה הצעירה", רחוב המצטלב עם רחוב רזיאל.

שלמה שפירא: קצב / שיר

 שלמה שפירא

קצב

אם ללב יש קצב
לחיים יש קצב
לאופני הקודש יש קצב
האדם עם קצב בחייו.
ו- אשת-סגולה מסוגלת להאיץ או להאט את קצב לב אהובה.
היא הגיבורה.

17.12.2019

שלמה שפירא: מאבק משותף: "גשם ברכה" עם - "גשם סגול" נאבקים על קיומנו

שלמה שפירא

מאבק משותף: "גשם ברכה" עם - "גשם סגול" נאבקים על קיומנו

כל כך רוצים כולנו "גשמי ברכה".

מבט לשמים - אני ועוד אחרים מזדהים עם "שרון אבילחק", מסכים ומסכימים עמו ועם כל המאמינים המודים לשם יתברך על גשמי ברכה המבשרים הצלחה - 

הכרת תודה והערכה על כל מה שיש בחיים.

אך חיינו - ממלחמת השחרור ועד היום - תפרוסת של גשמים לפי צבע סגול - "גשם סגול" הוא "גשם ההתראה" בחיינו.

בחיינו - חייבים לדעת את כל המושגים בזמן מלחמה:.

גשם סגול, גשם סגול עם דשא סגול, ערפל סגול, גשם הנשען על קול סגול/סגולי שאיננו עוד וספק אם היה או יהיה.

פעם הגשם הצה"לי היה "גשם אדום" / מישהו אז אמר בדצמבר 2017 - "בואו ונגיד ש- "גשם אדום" ו- "צבא אדום" היו קשורים אחד עם השני.

(את "נחש צפע" במלחמת המפרץ חוויתי על בשרי עם מסכת-הגז שחבשתי על ראשי,

בהמשכו "פטיש חם", "בקבוק תבערה", ורק אז בהמשכו... גשם-סגול. נשארנו ב- "סגול" שאולי יש בו "סגולה" - ב- 29.03.2022 הצלחנו עם "גשם-סגול" למגר את "פואד שובאכי" 

שהיה "החתול של בלאטה".)

בבית-ספר לתיאטרון חזותי - רסיסים והדהודים מ- "גשם סגול" השואל את שמו מהתראה צבאית למטר פצמ"רים  - כחומרי עבודה על במה, אז ניסו להביא משענת אחרת הנשענת על קול אחר שאיננו עוד הספק אם היה.

ברגעי אבולוציות אלימות לזכור את ארה"ב. - שמנסה תמיד לעזור לנו, (גם לשעשע אותנו ברגעים קשים. בסרט מוזיקלי ורומנטי " גשם סגול" שהסעיר אז צעירי העולם וארצנו במוזיקה מסעירה שזכתה ב- 1984 לפרס "אוסקר" על המחזמר המקורי הטוב ביותר.)

שלמה שפירא: חכם-באשי / שיר תלמודי

שלמה שפירא

חכם-באשי

בעיראק התלמודית היו אומרים: "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?

בעיראק לפני שעליתי ארצה - אזוב הייתי בקהילתי וכשהתחכמתי אמרו עלי: "ילד זה מתחכם כמו חכם-באשי".

כנראה, שלא היו חכמים מספיק שלא קשרו בין "חכמה" ל- "ניווט".

מהיותי קטן ידעתי לנווט עצמי בשקט עם אחרים - אם "חכם-באשי" היה צריך לנווט, אנסה גם אני לנווט.

"חכם-באשי" ניווט בתוך קהילתו היהודית, גם בינו לבין השלטונות ששנאה אותו מצד אחד וכיבדה אותו צד שני.

אנשים - משום מה נמשכים ל- "חכמת הפרצוף". 

ב - "בבא בתרי" מציינים שחייבים לשמוע גם את חליל-הרועים. בשדה הבר הרעייה היא הראייה והראאיה

וחוכמולוגים - חכמי שמש, חכמי לילה, חכמי-חנוכה  למיניהם אומרים - טוב שימשיכו לשעשע לבנו ב- "ליל יום עצמאותנו".

בינתיים כולנו נלחמים על חיינו בלי אחדות-עם - חלולים חלולים מטולטלים מטולטלים וממשיכים בברכת "אשר-יצר" את האדם בחכמה

שאם יסתם בו נקב אחד - מחירו הנקוב בשקלים או בדולר או בביטקוין או באירו...גם ב- "תן לי ואתן לך".

 

שלמה שפירא: אני אוהבת אותך / שיר

שלמה שפירא

אני אוהבת אותך

"אני אוהבת אותך" - יחס ממך, יחס ממני

יחס הוא קשר-זיקה-שייכות

ביחסך, ביוחסניותך

משננת פעם עוד פעם - "אני אוהבת אותך"

בודק בוחן מחטט אם הנה באה בזמן אהבה בפריחתה...

העולם - מלא בבושקות פרוועניות, פוססיות לאהבה.

"קוקו " "טמבל" אינך לומד שוב ושוב לקח

אומרים אהבה יש בעולם, מה זאת אהבה - יש כאן סימן שאלה!

לא תדע, גם אם אתה נכנף בגעגועים.

שלמה שפירא: חזיות, מחוך בזמן ש- "אם אין לחם, שתאכלו שוקולד" ובזמן "הממשלה שאין לה זכות קיום"

שלמה שפירא

חזיות, מחוך בזמן ש- "אם אין לחם, שתאכלו שוקולד"

"תמרה וולמן" ב- "כלכליסט",10/11/2014 - אחרי שהפימיסטיות נפטרו מה- "חזיות", מגיע קאמבק "המחוך", הפעם ככלי עזר לדיאטה חדשה. בנובמבר 1914, יצא בארצות הברית הפטנט לחזייה המודרנית הראשונה ועכשיו שסוף סוף ה- "מחוך" אווט, לפתע עושה קאמבק: הפעם לא כאביזר אופנתי או כפריט הלבשה תחתונה, אלא על תקן כלי עזר בדיאטת הכוכבים החדשים - בנות משפחת קרדשיאן שבת המשפחה - "קים" - העלתה תמונות כשלמותניה מחוך של חברת "What a Waist", שאותו כינתה "האובססיה החדשה שלי". "אימון מותניים" הוא, למעשה, שימוש במחוך ספורטיבי הנלבש על הגוף מדי יום למשך כמה שעות ולאורך כמה שבועות, ואמור, עם ההתמדה, לשנות את קווי המתאר של הגוף (צמצום היקפים).

באותו זמן שר הרווחה - "מאיר כהן" שוקל להחזיר את ישראל לתקופת הצנע - תמיכה בנזקקים באמצעות תלושי מזון או חלוקת חבילות מזון ל- 110 אלף בתי אב שעומדים בקריטריונים. - בכותרת "אם אין לחם, שתאכלו שוקולד", הקואליציה רועדת ומתכוננת לבחירות - גדעון סער פרש, עמיר פרץ - השר להגנת הסביבה  (בכנסת ה-19) התפטר, בנט תקף בחריפות - "הממשלה שאין לה זכות קיום", גם שאר השותפים בקואליציה  לא מפסיקים לבחון אפשרויות...כאשר באותו זמן התקיימה "ועידת הקיימות לעסקים" באולם "סמולש" באוניברסיטת תל-אביב.

שלמה שפירא: "מצויינות אישית - הלכה למעשה" ל- "מאיר לירז", 1992 / 30 עקרונות למצוי הפוטנציאל האישי ולהשגת הצלחה והגשמה עצמית - בהוצאת המחבר. למחבר יש עוד כעשרים מדריכים נוספים לניהול ולעסקים.

שלמה שפירא

"מצויינות אישית - הלכה למעשה" ל- "מאיר לירז", 1992 / 30 עקרונות למצוי הפוטנציאל האישי ולהשגת הצלחה והגשמה עצמית - בהוצאת המחבר. למחבר יש עוד כעשרים מדריכים נוספים לניהול ולעסקים.

תוכן העניינים: הקדמה: איך ספר זה יכול להועיל לך:

הערכה עצמית, שכנוע עצמית, גישה חיובית, חזון וחלום, הצבת מטרות, עריכת תוכנית, נחישות וכושר התמדה, משמעת עצמית, בניית ציפיות חיוביות, מיצוי הפוטנציאל, הישגיות, להסתמך על עצמך, ניצול הזדמנויות, כושר הסתגלות, מוטיבציה והנעה, לקיחת אחריות, קביעת קדימויות, נטילת סיכונים מחושבים, התמודדות עם כישלונות, התלהבות, תקשורת בין-אישית, שיתוף פעולה, משא ומתן, גאווה, אמונה, תכלית, עושר, כוח, חוכמה, הצלחה, אפילוג: ההנאה שבמצוינות, נספח: ספרי ניהול ועסקים.

...אנשים רבים מדי סבורים שעבודתם משעממת, מפרכת, חוזרת על עצמה והיא כורח של החיים...מציאות לה שותפים עובדים רבים לאין ספור...מנהל בכיר בחברה סבור כי עבודתו תובענית, מלאת מתחים, חוזרת על עצמה ומעייפת וגם אם תחילה עבד בהתלהבות כדי להשיג את מטרותיו הראשונות, הרי שבמשך הזמן התפוגגה התלהבות זו...בכל דף מדפי הספר תמצא הסברים וגישות שיובילוך להשגת מצויינות אישית...תשחרר את הפוטנציאל שיאפשר לך לממש את רעיונותיך האישיים...כשמותחים עליך ביקורת, אל תתמקד בתחושות אכזבה, חוסר צדק או כעס...הפנה את האנרגיה שלך לגיבוש תוכנית מוגדרת כיצד להתגבר על הביקורת...במקום לשמוע את מה שברצונך לשמוע, הקשב לעובדות...עליך לראות הן את הצד השלילי והן את הצד החיובי של הנושא ולהיצמד לצד החיובי...מהי חוכמה במונחים מעשיים?...הסתגלות למידע ולמצבים חדשים תוך שילוב ניסיון העבר...האם אתה ראוי להצלחה? הצלחה איננה עוגה המחולקת לפרוסות, להצלחה חשוב הוא כיצד ניצלנו את הפוטנציאל שלנו ומשתתפים במרוץ שלנו כמיטב יכולתנו. בהחלט - אתה ראוי להצלחה וחייב זאת לעצמך.

שלמה שפירא: "יום השוק" - "רומן רולן", עברית: "י.ה.ייבין", ספר ישן בהוצאת נ. טברסקי, 1948 / השיחות בין המחבר על צלו (הייתי אומר: עם צלו)

שלמה שפירא

"יום השוק" - "רומן רולן", עברית: "י.ה.ייבין", ספר ישן בהוצאת נ. טברסקי, שנדפס לפני תש"ח, בסתיו שנת תש"ז במהדורה מיוחדת בדפוס "ספר" תל-אביב, 1948. (מספרי "ספרית שטיבל", חברה בע"מ. מעניינים השיחות בין המחבר על צלו (הייתי אומר: עם צלו) והנה אביא חלק מהן כאן:

* // אני: בוודאי, כלום התחרות היא מצרך, כריסטוף? החלטת להטיל מחלוקת ביני ובין העולם כולו? // כריסטוף: אל תעמיד פנים  שלא מתפלא. ברגע הראשון כבר ידעת, לאן אני מוליכך. // אני: אתה מקפחני בדברים יותר מדי. אתה מקניט את אויביך ומביא במבוכה את אוהביך. בשעה שהענינים מתנהגים שלא כשורה בבית נכבד - כלום אינך יודע, שמן הנימוס הוא שלא לדבר בם?  // כריסטוף: מה לעשות? אינני בעל-נימוס כלל. // אני: יודע אני זאת , הורון הנך, גבר לא יוצלח! מרננים אחריך, ששונא אתה את כל העולם  כולו. כבר יצא טבעך בארצך לאנטי-גרמני, בארצי אני יצאו לך מוניטין של אנטי-צרפתי, או - מה שעוד קשה יותר של אנטישמי. השמר לך מדבר בכלל ביהודים...האם בשביל שהרבו לעשות לך טוב, תדבר תועה עליהם? //כריסטוף: למה זה אמנע מהביע את כל הטוב והרע שאני חושב עליהם? // אני: אתה מדבר עליהם ביחוד רע. // כריסטוף: הטוב יבוא אחר-כך. כלום צריך להיות ביחס אליהם משוא-פנים יותר גדול מאשר ביחס אל הנוצרים. אם אני מוכיח אותם, הרי זה מפני שהם ראויים שיטפלו בהם. מקום בראש אני נותן להם, מפני שהם תפסו מקום חשוב זה במערב שלנו, ומפני שרבים מהם מאיימים בסכנת מוות על התרבות שלנו. אבל לא נעלם ממני , שיש בהם אחרים, שהם גדולי העלילה והמחשבה. יודע אני , כי גזעם מצטיין עוד בדבר אחר, יודע אני את כל תוקפה של מסירות-הנפש, כל נקיות-הדעת השחצנית, כל האהבה והשאיפה לטוב, המרץ שאיננו יודע לאות, העבודה העקשנית והצנועה שבאלפים מהם . יודע אני, כי יש אלוהים בקרבם, ומשום כך אני מתרעם על אלה שכפרו בו, על אלה הבוגדים בעמם בשביל הצלחה משפילה ואושר נבזה. המלחמה בהם אינה אלא הגנה על שמם מפניהם, בשם שבשעה שאני מתנפל על הצרפתים שאינם מהוגנים, אני מגן בזה על צרפת. //אני: בני, מתערב אתה בענינים שאינם שלך, זכר-נא את אשת סנגרלה, שחפצה להיות לוקה "בין הדלת והמזוזה..."עניני עם ישראל אינם נוגעים לנו, ואשר לענייני צרפת, הרי דומה צרפת למרטינה, סופגת היא את המלקות, אבל אינה מרשה, שיאמרו, כי הילקו אותה. // כריסטוף: אף-על-פי-כן נחוץ לאמר את האמת, ביחוד למי שאוהב אותה, ומי יאמרנה לה, אם לא אני? - הרי לא אתה. אתם קשורים זה בזה בעבותות חברתיות, ביחסים של הכרת-פנים, של חששות ופקפוקים. אני אין לי יחסים, אני בן-עולמכם. מימי לא השתתפתי אף באחת מכנופיותיכם , אף לא מקטטותיכם. איני אנוס כלל להיות תמים-דעים עמכם או לקחת חלק בשתיקתכם. // אני: נכרי הנך. // כריסטוף : כן,כן יאמרו, האף אין זאת? מוסיקן אשכנזי אינו רשאי לשפוט אתכם ואינו יכול להבינכם? טוב. אולי טועה אני, אבל לכל-הפחות אומר לכם מה חושבים על-אודותיכם אחרים מגדולי חוץ-לארץ, שאתה יודע כמוני  - הם גדולים בין רעינו המתים ואלה שהם עדיין חיים - אף אם טועים הם, ראיות מחשבותיהם שנדע אותן, ולא עוד אלא שהן יכולות להביא לנו תועלת. כדאי הדבר לכם יותר מאשר לחשוב כמו שאתם חושבים, כי הכל מעריצים אתכם ואתם מעריצים עצמכם - או מבטלים עצמכם - בהדי הדדי... // אני: חדל לך מצרפת, אפילו לשם הגנה, אתה מפריע את שלומם של אנשים ישרים... /...כריסטוף : ...עמדנו על נפשנו, נצלנו...ואיך אפוא לא נציל אחרים!הניתן גם להם, כשהם לעצמם, להתלבט באותה דרך-התלאות ולא נושיט להם יד לעזרה? לא, גורלם וגורלנו כרוכים יחדיו. רבבות אנשים ישנם בצרפת החושבים בלבם, מה שאני אומר בקול רם, סבורני, כי מדבר אני בשמם, אם כן אדבר על-אודותם, ממהר אני להראות את צרפת האמיתית, צרפת המדוכאה, צרפת העמוקה - יהודים ונוצרים, נפשות מעורטלות מכל דת ודם, - אולם בכדי להגיע אליה צריך קודם-כל לפלס לנו נתיב בין אלה, השומרים על פתח הבית. תתנער-נא השבוייה היפה מאדישותה ותקרקר קירות בית-כלאה, אין היא יודעת את תקפה ואת אפסות אויביה. // אני: צדקת, נשמת אפי, אולם עשה מה שתעשה ובלבד שלא תשנא. // כריסטוף : שנאה אין לי, אף כשאני חושב על הגרועים בבני-אדם. אני יודע כי בני-אדם הם, כי סובלים הם כמונו...כשתנצח במלחמה, עוד מעט...עוד מעט וניצחת. הנה מעל לראשך כבר טסות סנוניות האביב...

שלמה שפירא: "ננה" ל- אמיל זולא - ספר ראשון ו- ספר שני, הוצאת הספריה הקטנה, (יפו, ת.ד. 70), עברית: אליעזר כרמי - המחיר 250 מיל

שלמה שפירא

"ננה" ל- אמיל זולא - ספר ראשון ו- ספר שני, הוצאת הספריה הקטנה, (יפו, ת.ד. 70), עברית: אליעזר כרמי - ממבחר ספרות העולם - ספרון ישן-נושן / דפוס דב גוטרמן, תל-אביב, הגר"א 7 / ההפצה בידי סוכנות לעתונים וספרים י. ברונפמן, תל-אביב, רח' צ'לנוב 2. (הגלופה ברשותה האדיבה של חברת קולומביה. המחיר 250 מיל.

אמיל אדוארד שארל אנטואן זולא היה סופר רומנים, מחזאי, לבריתן, פובליציסט וצלם צרפתי, סופר מובהק ביותר בזרם הנטורליזם, דמות בולטת בתהליך הליברליזציה הפוליטית של צרפת. נחשב, יחד עם פלובּר, לאבי הזרם הנטורליסטי בספרות. זולא היה מראשי המאבק למען אלפרד דרייפוס וחיבר את המאמר אני מאשים...!

ספרים שהופיעו בהוצאה הזאת: "צ'ארדאש" מאת: יאנו האלטאיי / "ארבעה אנשים ישרים": מאת: אדגאר וואלאס / "יצרים" מאת :וויויאן קונאל / "שלוש עשרה מקטרות" מאת: איליה ארנבורג / ננה (א) ו- ננה(ב) מאת: אמיל זולא / "אינגריד" מאת: פיטר טשיני.

מ- ספר שני "ננה" : ..."ברלין! ברלין! / "כן, על ברלין..." מלמל מיניון פילוסופית, "עד שתישברנה מפרקותיהם, הדיוטים!". פונטאן הרצין, ואמר שהוא מתכונן להתנדב לצבא, למרות גילו. הוא דיבר גבוהה על חובות כל האזרחים להגן על המולדת, ועמד לפני שומעיו כנאפוליאון בונאפרטה באוסטרליץ'. / באחת הכורסאות, על המרפסת הרחבה של ה- "גראנד הוטל" - ישב גבר שחוח, והסתיר את מרבית פרצופו בממחטה, מגבעת, וצווארון מורם. פושריי חייך והורה עליו ליתר הנאספים - היה זה הרוזן מופאט...הוא ישב בפנה מרוחקת, עיניו נעוצות בחלונות של הקומה השניה. הוא ישב כך מאז הבוקר. הרוזן שמע על מחלתה של ננה מפי לאבורדט, ומיד בא ותפס את מקומו כאן. בכל חצי שעה היה ניגש חרש אל מנהל המלון, שואל למצב החולה, וחוזר אל מקומו. הוא לא ראה ולא שמע דבר חוץ מהשם הקצר "ננה"...לא ידע על המלחמה שהוכרזה, ולא שמע אפילו את רעש ההמון. הוא לא ראה את החבורה הנועצת בו מבט תמה, ניגש ושאל לשלומה של ננה. / "אדוני, המאדאם מתה לפני רגע.", ענה המנהל. / ננה מתה! הכל קפאו על מקומם. הרוזן חזר למקומו, ושיקע את פניו בממחטתו...על ברלין! על ברלין! געש ההמון בחוץ. מיניון נשם לבסוף לרווחה. רוז תעזוב עכשיו את החדר הארור הזה...ננה, נערה יפה כל כך - מתה ! פונטאם שיחק במסירות את תפקיד האבל. פושריי, למרות הבוז-העיתונאי שלו לכל רגשות - נשך בכל זאת ביתר עוז את קצה הסיגר שלו. הנשים הזכירו מה יפה היתה המנוחה ב"מלוזינה", כשפונטאן שיחק בתפקיד הנסיך...הכל שקעו, בהעלאת זכרונות נלהבת מאותה תקופה, זכרו את ננה בתפקיד וינוס, במערה המבריקה שבהר הגעש...היא לא הצטרכה אפילו לחייך אל הקהל - האולם רעם תמיד למחזה הזה...לעולם, לעולם לא תראה עוד פאריז את הכתפים הנפלאות, את השוקיים, החזה...את שיער-הזהב השופע...כה משונה הדבר, לדעת שננה מתה ואיננה כבר!  / "חבל על כל ההנאות הללו, שננה היתה יכולה לתת לפאריז!", מלמל מיניון, בקול של אדם חסכן, הרואה בכאב אמתי משהו בעל ערך יורד לטמיון. / אותו רגע הופיעה בלאנש דה-סיבריי, ואיתה - עלו קארולינה ולוסי אל חדר המתה, סקרנותן מתגברת על פחדן. מיניון קרא אחריהן לשלוח מיד את רוז מהחדר, ופנה להסביר לשני הגברים שנשארו לידו, כי איש אינו יודע את סכנת ההידבקות במחלה אינם גדלים אחרי המוות. / "על ברלין!" רעם הרחוב...לאה דה-הורן, שחייתה על כספם של מיניסטרים-לשעבר מימי שלטונו של לואי-פיליפ , חזרה בעצב של תוכי: "המלחמה הזאת - אה! איזו איוולת! איזו טעות איומה !" / "להיפך זוהי מלחמה על כבודה של צרפת!" התריסה לוסי שצרכיה סופקו על-ידי מאהבים מחצר הקיסר, ולדידה זה עניין משפחתי, ממש, "אין אנו יכולים לשאת עלבונות נוספים מהחזירים הגרמנים הללו! ואל תחשבי שאני אומרת זאת בגלל הנסיך שלי - הוא היה ונשאר בחור קמצן עד לאימה! מטמין את הלואידורים שלו בנעליו כשהוא שוכב לישון, ומנכה לי תמיד את הפראנקים שהוא זוכה ממני בקלפים...בכל אופן, התנהגותו לא מונעת אותי מלומר מה שאני חושבת. 

לדעתי, המלחמה הזו הינה הכרחית לנו!"...

שלמה שפירא: "הכלה הנצחית/רומן" ל- "יצחק אוורבוך אורפז", הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה/בית הוצאה כתר, 1987/משפטים ארוכים בכתיבתו וקטעים מצמררים בכתיבתו

שלמה שפירא

"הכלה הנצחית/רומן" ל- "יצחק אוורבוך אורפז", הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה/בית הוצאה כתר, 1987

בספר שקניתי ביד שנייה - הקדשה - "לאברהם ארנון, בברכה, יצחק א. אורפז, ינואר 88"

חלק ראשון - האילם, העיוור והתרנגולת. /// חלק שני - מרכבת הרפאים של סבתא לבננה. /// חלק שלישי - אדם.

מ-גב הספר: זהו רומאן משוחרר, המעמיד מטאפורה טוטאלית , רבת עוצמה, והדברים ספק קורים, ספק קרו בזמן אחר, ספק סדריו של עולם אחר, זירה פתוחה שמארגן אני-מספר מתוך עצביו החשופים כדי להתמודד עם הפחד מפני האשה הגדולה...אישה בחלון בין הוילונות, פניה לבנים, עיניה הזויות, חתנה האבוד עומד להגיע בכל רגע, ולצידה, או קצת מאחור, במרחק של כשני צעדים, ילד קטן מביט באשה, כנראה אמו, מוכה אימה וציפיה, וקסם, וחרדה, וחוסר אונים - זהו: "דימוי תשתית שלי, הוא בקירוב זה...סבתא לבנה, האם הדמונית...ועמה אהבה גדולה אחת ושנאה גדולה אחת, והשנאה גם היא סוג של אהבה , וגם להיפך...סבתא לבנה היא גם גלגול...שהיא מביאה מין תיקון עולם של היהדות ההיסטורית הנוקמת בצורריה...מתן מימד פסיכולוגי אישי ל"מיתולוגיה" לאומית...הזירה פתוחה בתחום ההתרחשות וצריך שתישאר פתוחה גם בתחום המשמעות.

דוגמה למשפטים ארוכים בכתיבתו של "אורבוך אורפז" - בעמוד 16: ...אני רוצה לומר משהו על העניין הזה, על הלשון. תסלחו לי כי אין לי הרבה, זאת אומרת לשון. ///לא חשוב אם בגלל שדיברתי יותר מדי, או שרציתי, האם רציתי, אם תחפור עמוק לא תוכל שלא להגיע למסקנה שזה לא מוליך לשום מסקנה, זה מובן, ועם זאת, תמיד יש איזה דבר בגרון ובמעיים, איפשהו, שרוצה להאמר, גם אם אתה לא רוצה לומר כלום, רק להפריח טבעות עשן במיקטרת הביתית שלך או סתם לנשום אוויר, זאת אומרת במלים אחרות, מלים אחרות. /// זה תמיד ענין של מלים אחרות, וזה מובן, כמו החופש ושאר הדברים.

עמוד 67 : "...אדם העיר אותי. אין טוב מנמנום טוב. הוא היה מודאג. כמו אישה קנאית לא היה מוכן לסבול שאני נרדם לפניו או מקיץ אחריו. צעקתי: איפה נעלי הבד הלבנות של חילקל שמש? הנעליים הישנות הגדולות והחזקות שהעבירו אותי על פני ארץ השרון ללא פגע, היו על רגלי נכונות לדרך. לא יכולתי לספר על החלום. הלשון קצרה מלספר מי זה חילקל שמש , הנופל בין שתי רגליו היצוקות של סבא הגדול על כס מלכותו, זה הכס ששני אריות וכתר גלופים בו בעץ אגוז, ודודה בלומצי מאחורי המלך מחזיקה בראשו שלא יפול, מדי פעם משחררת יד לגרש זבוב, ואז נופל הראש הגדול עם המגבעת השחורה ודודה בלומצי ממהרת לתפוס אותו, והזבוב שהופרע נוחת אז על עיניה של דודה בלומצי וזה חבל כי אם היה דבר יפה במשפחה, מלבד המקל בעל גולת הכסף של סבא הגדול, אלה עיניה הגדולות של דודה בלימצי, התופסות חצי פניה וכובשות עמך ורק עמך סוד גדול מאוד, שאם חלילה תגלה אותו יישבר הבית בדיוק באמצע. כבר אז התמחיתי בלצפות לגרוע ביותר, למשל שסבא הגדול יתגלה כממזר בן בנו של ארמילוס הרשע שהשחית את זרעו על נקבת האבן. דבר זה לא נתפס במוחי, שבועות הלכתי צעד צעד אחרי סבתא מירלה, שהיא עצמה זרע כשר וישר עד שרה רייזלה של ר' הירש, בנו של הבעש"ט, לראות את התחת החיוני שלה הופך פתאום לאבן. והחפץ היחיד שגיליתי בחדר אחורי בין כורסות עתיקות מראות מנופצות הררי אבק וכיסויים לבנים שהשחירו - סבא על כיסא רם עם כתר ומלאכים, דומם כמו העץ וקצת יותר, כי העץ צירצר בלי הרף תחת משוריהם המנוסים של תולעי העץ הזעירים שטחנו וניסרו ופוררו בלי הרף את כס מלכותו של סבא. ומחג לחג, מפסח לסוכות ומסוכות לפסח, היו נקבים נפערים בכס הרם והיפה, ונסורת צהבהבה כמו חול היתה נושרת על כתפיו ועל ידיו השעונות על המקל בעל גולת הכסף, ועל ברכיו הדוממות...הנה הגענו לנקודה - רק חילקל שמש, מתוך ביטול עצמי, הטיח את ראשו בריצפת העץ שבין רגליו של המלך וצעק: "געוואלד! הוא לא מדבר! הוא לא מביט אלי! תביט אלי!תן סימן! רק סימן, קטן, כזה, באצבע קטנה!..."

על קטע מצמרר בספר - עמוד 170: ...לבנה כקורטיזנית אכזרית...הברון הסיט את הריסים המודבקים על עיניו המכוחלות, אך ברגע שראה את האשה הניצבת לפניו, כיסה את עניו וצעק "לא" - לא לא-" הוא הפיל עצמו על הריצפה והעמיד פני מת. לבנה עמדה שם לפניו בשימלתה של אטקה, השימלה הלבנה שלבשה בליל האונס. והשימלה קמוטה ומוכתמת בדם והפרשות וריר חיות, וקרועה באיזור הירך עד הבירית השחורה, ופנימה עד המיפשעה ושד כחול פיטמה תלוי ונע בין הקרעים, ולבנה אומרת בשלווה קפואה: "אתה עוד לא מת. עוד לא. אני אגיד מתי. אתה מתחיל לראות, ברון?"...וסבתא לבנה, כולה בשרים כחולים קפואים כמו קרח, רוכנת מעליו ובלי בושה מנדה פיטמה כחולה על פניו של הברון לעודדו. "הצעקה ההיא...זה היה...אף פעם לא הייתי טוב בלשמוע צעקות נמשכתי...ידעתי שזו השמלה שלך, רציתי לטבוע בה...". הברון דחק את ראשו כמבקש להיקבר בין ירכיה של לבנה. באצבע מדוייקת השיבה אותו למקומו. לרגע חדל, אך מייד ניסה שוב, עכשיו באיזה ביטחון מתחדש. כאילו מתוך פקעת העצמות המתות הבקיע מקום חיים נסתר. "אבל פחדתי. עוד לא נגעתי באשה. החזקתי ברגליה ולא ראיתי כלום. העולם רעד והתנדנד עלי בגניחות ואנקות, כאילו הייתי חלק מזה . פחדתי לפקוח את העיניים. ורק...מפעם לפעם, קצת פוקח רבע עין ומייד עוצם. אלוהים! זה היה מבהיל! דוקטור פרוזדורוב ומשה בופאלו, שניהם גדולים כאלה, מפותלים עליה ומתחתיה כמו נחשים ענקיים, אי אפשר לומר מי למטה מי למעלה. אני רק נשכתי. אחר-כך, כשהוצאתי את זה מהפה , ראיתי שזה חתיכת אריג מהשימלה שלך, ומאז זה שמור עמי בתוך תיבת זהב כמו שריד קדוש של יזוס כריסטוס..." /// נחזור אחורה, אתה מחזיק ברגליה -" / "את הפה שלה סתמו מייד, אבל הייתה חזקה מן השק שבו סתמו, וזה יצא ביחד עם סילון מכוער של בוץ ודם ו...כמעט התחלתי להאמין ששדים הסתובבו בתוך בטנה...

שלמה שפירא: סוס צבעים / שיר מוקדש ל- גילה

שלמה שפירא

סוס צבעים  

          לגילה!

                    

הדגנים יפים בסלסלי נחושת.

במקשות נופך ראיתי פה שם טיפות דבש ורשרשים.

הנשיקה חצילית.

לא עליתי אך נסיתי הפעם לעלות על סוס הצבעים שלךְ

הצבעים צבעי פלא מן השבח והעליה

הדהירה עמוקה לתוך עובי הקורה

משם את עוברת לגדות הנפש

ולא פלא - שצבע שׂפתותייך צבעי בגדייך צבעי חיוכך

פינות של צבעי הוד קוסמות ומושכות.

כל צבע וצבע ממגוון קשתך ונופך מאציל גילה בלבי.

בצבעייך לא מצאתי ירוק ירוק, לא חוּם חוּם,לא לבן לבן ...

כנראה, בצבעים נקיים אין נוף יפיפה, אין נוף הרמוני, אין נוף רומנטי, אין נוף קדמוני.

לבסוף מצאתי גם פינת ביניים רגועה מדמדומי הערב לשחרית הבוקר

שאוכל גם אני לצייר את הלילה בהנאה ולחלום בשקט ובבטחה.

 שיר שנכתב לאחר ביקור בתערוכתה של הציירת גילה המאירי

2/7/2008

שלמה שפירא: ברק האהבה / שיר

שלמה שפירא

ברק האהבה

העברית מרחבים - שפה קשה - כותבים "ודאית" (ב-וו אחד), "בוודאית" (בשני ווים).

האהבה מרחבים - מעלה קשה - מרגישים "שיר", מרגישים "שיר השירים".

זקן אני, היא אישה צעירה - יופיה אור ללב,

אהבתיה:

מלטפת שערה ליטוף עלים ברוח קלילה

"שיר-השירים אשר לשלמה" 

שדיה בורקים - ברק האהבה

              אהבתיה.

כתבתי ביומני: "אישה נחמדה גיננה היום בלבי -  התחזקתי - חזק אני, כוחי במותני, אהבה בלבי.

שלמה שפירא: כתושב "הרצליה" הרגשתי בהגיעי אליה בשנת 1952 שטמונה בשמה "הצלה".

שלמה שפירא

כתושב "הרצליה" הרגשתי בהגיעי אליה בשנת 1952 שטמונה בשמה "הצלה".

ניצלתי מן הגולה העיראקית ובישראל הרגשתי חופשי בעם חופשי בארצו.

אבי "יצחק גורג'י  שבירו" היה הרוקח הראשון בקופת-חולים בשכונת נווה-עמל והוסיף לי משען וכוח בחיי היומיום.

הייתי מטייל בהרצליה והולך רגלי דרך השדות עד שפת-הים.

ב-ל"ג בעומר - תרפ"ה, 1925, אישים שחשבו להתגוור בהרצליה וגרו בה באווירה אקראית קיבלו הזמנות להגרלת מגרשים. אחד המגרילים הבולטים היה "שפרינצסין" (בן-שפר) שיש עד היום גן יפה ידוע בהרצליה על שמו, בת-משפחתו למדה אתי באותו בית ספר. לימים למדתי באוניברסיטת תל-אביב וחבר לעבודה ששם משפחתו "טנקוס", גם משפחתו היתה בהגרלה בשנת 1925. אחותי למדה עם חברה לכיתה ששם משפחתה "קרן-צבי" גם משפחת החברה, השתתפו בהגרלה בשנת 1925. "בתיה לנצט" שנולדה בשנת 1922 בהונגריה והוריה עלו ארצה ב- 1924, גם הם זכו להיכלל בהגרלה.אני זוכר שבשנה אחת - בתיה לנצט קריינה באחד מימי-הזיכרון שנערך ב- גן בן-שפר. מורתי - "חוה ניסנוב" במעברה חיה בצריף  קטן ברחוב ארלוזורוב עם אימא שלה בהרצליה. 

בבית-הספר התיכון בהרצליה למד אתי חבר טוב ממשפחת "ריוין" שאחיו "יחיאל" עלה במלחמת השחרור על מוקש ב- "זרעין" ואביו עבד במרכז קופת-חולים ברעננה ואחיו- חבר כתתי- לא מצא מנוח בנפשו על מות אחיו והתאבד בכיתה יוד 1956, יהי זכרם ברוך. "משפחת ריווין הייתה ממייסדות העיר הרצליה. המשפחה הגיעה לעיר בסוף שנות ה-20. אב המשפחה, רפאל ריווין, הקים את סניף קופת החולים הראשון, היה חבר במועצת העיר ובמועצת הרבנות הראשית וכיהן כיו"ר ארגון יד לבנים בעיר במשך שנים. יחיאל היה בנו הבכור מבין שישה ילדים. עיריית הרצליה חנכה בשנת 2018 גינה לזכרו של יחיאל ריווין ז"ל, החלל הראשון של החלקה הצבאית בהרצליה, שנהרג בקרבות מלחמת העצמאות בשנת 1948, בן 22 היה במותו. "ההנצחה הזאת היא הגשמת חלום של שנים", אומרת בתיה חרמוני-כהן, אחייניתו של יחיאל.

בזמן לימודי באוניברסיטת ת"א - "הדה בן שפר" היתה ראש-מינהל באחת הפקולטות באוניברסיטה.  

"רחוב העצמאות" היה רחוב צר שלצידו היה "נחליל-מים" בחורף והמורה לביולוגיה היה לוקח אותנו לבדוק בין האבנים ומתחת לאבנים חסרי-חוליות ובעלי-חוליות קטנים שמצאנו שם.  

הרצליה, בראשיתה, היתה מפוצלת לשתי יחידות אדמיניסטרטיביות. אזור ד' הוקם במרחק כ- 4 ק"מ מחוף הים על "הרכס האדום" ו- "איזור ג'" נקבע במרחק של כ- 1.5 ק"מ מאיזור ד' ובאיזור ג' הייתה מערה שהמורה לביולוגיה נכנס עם ילדי כיתתי ועשרות עטלפים התרוצצו מעל ראשינו. בין האיזורים למרכז המושבה הפרידה ביצה גדולה ובלתי מיושבת וחקלאות היתה שם. היום האיזור מיובש ובתי ספר, מכבי אש וקניון שבעת-הכוכבים נמצאים שם והעיר התרחבה ומתרחבת בשכונות חדשות מהצד של קיבוץ גליל-ים.

המורה שלי להתעמלות בתיכון היה בנו של "פתחיה לב-טוב 04.5.1882-10.12.1963". "פתחיה" היה מורה ומחנך, איש העליה השניה וניהל ראשונה את בית-הספר העממי - "בית ספר ויצמן" במושבה הרצליה. בתי "לימור" זכתה ללמוד בכיתות א' ו-ב' בבית ספר זה. "בשיכון-דרום" ישנו "בית-ספר לב-טוב" על שמו.

שלמה שפירא: קטעים של "שלמה שפירא" / משורר" שכתבתי בבלוג שלי ב- "ישראבלוג" ואשר איני יכול לעיין בהם, כי "וואלה" מבקשת תשלום ממני ויש עוד קטעים

שלמה שפירא

קטעים של "שלמה שפירא" / משורר" 

שכתבתי בבלוג שלי ב- "ישראבלוג" ואשר איני יכול לעיין בהם, כי "וואלה" מבקשת תשלום ממני ויש עוד קטעים

***

"לנקום בפרח" ל- שמעון צמרת, הוצאת הקיבוץ המאוחד / שירה של כליון. מאזנים, כרך ס"ב, גל' 1 (1988), עמ' 54. 

הכתבה מופיעה בבלוג שלמה שפירא משורר ב- וואלה ואני הכותב איני יכול לעיין בכתבה שלי בבלוג שלי.

ב- "הארץ," תרבות וספרות, 9 בינואר 1987, עמ' ב 7 ציינו את כתבתי.

את הכתבה הכנסתי בבבלוג האישי / בלוג שלמה שפירא משורר בתאריך: יום חמישי, 6 באוקטובר 2022.

 . 

***

18 באוק׳ 2009 — שלמה שפירא. הצייר שלמה כדורי ז"ל. לפני מספר שנים הוא נפטר . הוא היה צייר מן המכחול שכיחל דמויות ופרוטרטים בצבעים. חיים ומדויקים . / כתבה שמופיעה בבלוג שלי ב- וואלה ואי אפשר לעיין כבר בו, אז הכנסתי את הקטע בבלוג החדש שלי / בלוג שלמה שפירא משורר בתאריך יום שישי, 29 במאי 2020.

***

יום חמישי, 14 בינואר 2021שלמה שפירא: שבוע הספר 2010 - בסימן הרבה ספרים חדשים, הרעת הכנסות למו"לים, חגיגה לקוני הספרים / קטע שהופיע בבלוג הישן שלי ב- 13 ביוני 2010 ואי אפשר לעין בו בגלל הגבלות מצד "וואללה".                                                    שלמה שפירא חגיגות ה"סהרנא" המסורתיות של יהודי כורדיסטאןבארץ הועתקו מחג הפסח לחג הסוכות כדי לא ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

שלמה שפירא בני ציפר על "עסקי אֲויר" בנושא "ביאליק לא היה תימני"-10/2/1984 כתבתו מלווה ב...כתב פעם בתרעומת משורר ממוצא...

***

שלמה שפירא "חתונה בצידון" - אגדות שהיו -, מאת: אהרן אבן-חן, רישומים: אבא פניכל, הוצאת "מסדה", / הרצל: טפל... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

שלמה שפירא 1992 / אין אנשים באלבום תמונות זה/ כדי לגעת באור מוטב.../ שי גינות: מהו הדבר שהפך מראה שבשגרה - לדרמה חזותית...? שי גינות - צלמת. ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

שלמה שפירא "חיות-הבר אשר ידעתי" ל- ארנסט סטון תומפסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ד, ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

שלמה שפירא הביטוי "חצי טורקי" שנכנס ל- בלשנות כהצגת בעיה, ו- חיים רוזן בספרו "עברית ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

שלמה שפירא "לצונו של אדם-כבודו, ל- אבשלום קוֹר, ציורים:זאב, ספרית מעריב, 1980. ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

שלמה שפירא "השנה השחורה" + "מצעד הכלולות קפא בקרח" בספרו של איסמעיל קאדרה, ספרית מעריב, ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

שלמה שפירא מילניה קרלובנה פון גוזיאס גורבצביץ, אשתו הנוצריה של שאול ... היא גילתה לו שהיא בתו של גנרל רוסי, ואף-על-פי-כן היא התחתנה עם משורר עברי בעוד היא ...

***

הביאנלה השישית לקרמיקה ישראלית במוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב, שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי... מלאו כאן את כתובת האימייל שלכם ...

***

שלמה שפירא היורה. חומר על היורה לילדינו הקטנים (עם קום המדינה), - מקורות. ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira כותרת הקטע: היורה.

***

שלמה שפירא "הספר השני של נעמי שמר", השירים שבספר / "איש מוזר (עמוד 35)

כל המלים והמנגינות מאת נעמי שמר, עיצוב ועריכה: עמוס רודנר ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

שלמה שפירא "ממציאים ואמצאות" ל- א. נויבורגר, תרגם זאב ורבה, הוצאת "אמנות" - סדר: "אמנות", ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira כותרת הקטע: ערב מפעל חיים לצייר משה צורף 11.9.2011במרכז מורשת יהדות בבל.

***

על מחקר אנתרופולוגי על-ידי...דור התמורה - שינוי והמשכיות  בעולמם  / שלמה שפירא היתרונות והמגבלות של מחקר אנתרופולוגי הנערך על-ידי בן החברה הנחקרת לעומת בן החברה ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

שלמה שפירא "בצל השיזף - תמונות מחיי שכונתי" ל- ג'רייס טנוס, הוצאה עצמית, 2007. הספר מוקדש ל: ... אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי.

***

שלמה שפירא "ממציאים ואמצאות" ל- א. נויבורגר, תרגם זאב ורבה, הוצאת "אמנות" - סדר: "אמנות", ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

שיר מתוך "בלהט החרב המתהפכת" / מבחר מן השירה הערבית החדשה / 1994 / תרגם מערבית - שמואל רגולנט / שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ...

15 בנוב׳ 2010 — שלמה שפירא בטבעת זו ראיתיני כי ראיתיך, ראיתיך כי ראיתיני, חבקתיני כי חיבקתיך, חיבקתיך כי חבקתיני לטפתיני כי ליטפתי.

שלמה שפירא 'סיפא וספרא' מאת נסים קזז הוצאת ראובן מס, ירושלים 2010 ד"ר נסים קזז יליד בגדאד ... הבלוג: שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר - Shlomo Shapira.

***

שלמה שפירא "כִּזבי הלילה" ל- גֶ'זוּאלְדוֹ בּוּפָאלינוֹ, מאיטלקית (1988): גאיו שילוני... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר

 נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

"איראן / על קהילת ישראל במזרח במאות ה- 19 וה-20 / צוות הפרויקט: מנשה ענזי, נעמה שי-כתריאלי, רפאל גרין, אפרת אסף-שפירא, אסתר שקלים. ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

כי אני לחיות לא אוכל עם גבר צעיר ממני / שירים מאת "ספפו מלסבוס" / שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי. ... ראה ספפו מלסבוס. כי היא העשירית. על העיר: .

***

שלמה שפירא "דרכים שוממות -מבחר שירים ופואמות" ל- חיים גרדה, תרגם מיידיש: יעקב שופט, ... ניו יורק) היה משורר וסופר יידיש, מגדולי סופרי היידיש של המאה העשרים.

שלמה שפירא , 16:46 26/1/2013:
בעותק הספר שברשותי ישנה הקדשה בעיפרון מ-המוציא לאור
לאחד הקוראים:
"לעו"ד וכסלר,
איש הנשים
והמעשים
בברכה
ובהוקרה
ירון גולן

***

בין הקדמונים והאחרונים - שלמה שפירא הדמיון בין דעותיהם של אפלטון (הקדמונים) ופרויד (האחרונים) ומה חידשו האחרונים ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

גליה אלבין / שלמה שפירא האהבה מנצחת: הגיע הזמן לאהוב, ואם אינך אוהבת ונאהבת, אין לחיים כל טעם (עמוד 318) . ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

הפסיכולוג אמר - שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי... 

שלמה שפירא "לדעת להאמין" "יעודי כיהודי מתוך עיון רב מימדי", מאת: הרב יחזקאל סופר, ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

שלמה שפירא לפי מ. גרוברט (1976) - 800 עצות ל- "עקרת הבית" שהיא מקצוע ועם אמצעים מעשיים יהיו ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira כותרת הקטע: מ.

***

דן איזיקוביץ' (דיני) שהיה אמון על הדבש הטהור בכל ראשית שנה חדשה...

***

צ'ארלס פול פרוינד מתעמת עם אדאורד סעיד במאמר "אלפיים אלף לילה ולילה

שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי... מלאו כאן את כתובת האימייל שלכם ...

***

שלמה שפירא על חייו של החכם-הרב ששון כדורי (1880-1971) בספר - "ראע ו-ראעֳיָּה" (הנהגת ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

שלמה שפירא שניאור זלמן צייטלין: כרך ב' / משנת משנת 37 לפנה"ס עד שנת 66 לספירה - תשל...

אני מצידי העליתי את הרעיון שאחרי ייסוד הבית השני היו שני ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

שלמה שפירא / "הסימפוניה הביזנטית" / ז'אן אולייביה טדסקו / מה סודו של אדם...מה סודו של אדם: הסימפוניה להגשים את התקווה שבתוכו! נוכרי האדם שלא יודע מה סודו! ... שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira

***

הפסיכולוג אמר - שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode ...

***

שלמה שפירא. ברכה רוזנפלד. "אמי מציירת" - ספר שירים - בהוצאת "עקד" - 2008. הוזמנתי לערב ספרותי לרגל הופעת ספר השירים החדש של ברכה רוזנפלד. "אמי מציירת".

***

שלמה שפירא. מן הבוידם 2. רחל עוזיאל. רינה לוינזון. במחצית השניה של שנות השמונים ובתחילת התשעים ערכתי ערבי ספרות רבים בהרצליה ,מעט ברמת גן ובודדים ברעננה ...

***

שלמה שפירא. "אמי מציירת" - ספר שירים - בהוצאת "עקד" - 2008. של המשוררת ברכה רוזנפלד. הוזמנתי לערב ספרותי לרגל הופעת ספר השירים החדש של ברכה רוזנפלד.

***

שלמה שפירא טו באב היום טו באב היום ובזה הרגע אהבה בי געגוע... נכתב על ידי , 26/7/2010 19:36 ... israblog.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode=11939260.

***

שלמה שפירא חל איסור להעתקת קטעים מבלוג זה - הבלוג של שלמה שפירא, משורר אם הייתה אהבה אם הייתה אהבה מה יהיה אם כבר לא תלטפי אותי ואני לא אלטף אותך

***

שמש יהושע. שירה בשלה בספר ביכורים. על "אררט"- ספר שירים לשלמה שפירא. הצופה , 23.9.1988. שלמה שפירא הצטרף לקהילת המשוררים בישראל לפני שנים אחדות.

***

שלמה שפירא. הדוכיפת. כתר אַחַר כתר. לדוכיפת. צפור הלאומית שלנו. צפור יפה. שיהיה לה במזל טוב. מישהו אמר עליה. "מה יש לאמר עליה , שיהיה לה ב-כֵּף ".

***

חל איסור להעתקת קטעים מבלוג זה - הבלוג של שלמה שפירא, משורר עָצְבָּה כשהייתי צעיר, היא הייתה המעצבת של חיי. עכשיו, עצוב שירי שאין לו לאן לפנות:

***

מ ה א ג ד ו ת. הזמנה לתערוכה. תערוכה קבוצתית בנושא : "אשה מהאגדות". ועוד... אוצרת : נאוה סידון. ליליאנה קליינר. ורה גלרט. דן מלר. רחלי קליצקי. שׂרה ליבנה.

***

הבלוג: שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר - Shlomo Shapira הקטע: קונצרט מרוסיה באהבה - עם הפסנתרן הבינלאומי - תומר גבירצמן - אורלי מרקוביץ הפקות 09/11/2009: ...

***

שלמה שפירא על כאסח / כסאח ה"כאסח הבגדדי" ששינה את עורו ל"כאסח גששים ולעידן כאסחי" ששינה את עורו ל"כאסח דיאטתי וצ.

***

שלמה שפירא. הדוכיפת. סקר על "הדוכיפת" ב"קניון רמת-אביב". הדוכיפת. כתר אַחַר כתר. לדוכיפת. צפור הלאומית שלנו. צפור יפה. שיהיה לה במזל טוב. מישהו אמר עליה.

***

***

לא להתבלבל- יש "כושית" ויש "כושסית / 

***

הבלוג: שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר - Shlomo Shapira הקטע: קונצרט קלאסיקל עם חן צ'ימבליסטה-עם שלומי שבן- אורלי מרקוביץ הפקות 1/5/10 ... israblog.co.il/ ...

***

שמן זית כתית - קשת בהר - ערי גוברין

***

שלמה שפירא שיר המעברה תַּגִּידוּ, לַמְרו. ... שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים ... הַאִם הָיִיתִי "אִישׁ ...

***

להעריך גננת טובה של ילדים

***

אריה ליב אפשטיין / "דרכי אישות ומנהיגיה" - ספר שנכתב מלפני...

***

הרב ד"ר שמואל זנוויל כהנא - על כפות תמרים / הרב ממוצא פולני

 נכתב ע"י: Shlomo Shapira