יום ראשון, 7 בדצמבר 2025

שלמה שפירא : "יאבה"

שלמה שפירא

"יאבה" 

אחי "ראובן" ביקר בביתי היום, מתחילים לשוחח והמילה הראשונה הייתה "יאבה". 

אמרתי לו - אולי הכוונה "יא אבא" כי יש גם "יא מאמא" ושמעתי מישהו מחנטרש משפט - "מכל היאבה ליד". "רוני שלום" שר שיר-שנסון באנגלית "עמי יאבה" - "Ami yaba" שהזכיר לי את "עלי באבא". "יאבה ביי-ביי" שרים ב- בית חסידי בכפר-חבד. "ציון גולן" שר "מחרוזת דעסה את יומה ואת יאבה". בספר "משלי" כתוב: "לא ישא פני כל כופר ולא יאבה כי תרבה שוחד". 

"יאבה" נזכרת בשיר בהצגת-ילדים שלא ידוע מי כתב אותו, אבל ידוע מי הלחין אותו - לחן: "דוד עורי" ונכנס לזמר הקהילתי - כצוהר לתרבות מוזיקלית רב-גונית שהתפתחה לאורך הדורות בישובים החקלאיים. 

ב- "יאבה פסטיגל" שרו: "יאבה יאבה קריזה קריזה איף איף יאבה...מה זה מפחיד! יאבה, מה עשית? יאבה מה אמרתי...הזדמנות אחרונה להצביע לשיר באתר מאקו.

אז אל תתפלאו שאחד מהפועלים בחקלאות התאילנדים בנגב נעשה מיליונר בזכות "יאבה". הפועל התאילנדי סחר לא במילה אחת או שתיים, אלא ב- "יאבה" שהוא סם השיגעון בבורמזית שהגיע ומגיע לישראל ועל אנשי המכס נאמר: "שלא יגידו שהסם הזה "כולה קפאין עם אקסטזי - יותר זול ויותר ממכר ממנו ויותר קטלני ממנו". "יאבה" גורם להתמכרות קשה ולתופעות לוואי קשות. הסם התפשט בסצינת המועדונים של ישראל.

במקור הוא שימש חומר ממריץ לטייסי הלופטוואפה במלחמת העולם השניה (קראו לו - "סם הטייסים"), גם היטלר הזריק אותו. אחר-כך גילו אותו נהגי משאיות בתאילנד ושם הפך למכת מדינה. "הסם המטורף לופת את תאילנד".

אזכיר את "יאבה באדו" יוצרת סרטים דוקומנטריים , עיתונאית וסופרת גנאית-בריטית שנולדה ב- 1955.

יש כל מיני חברות שעלו בטרמפ על יאבה כמו: "יאבה דאבבה", "יאבה טבקייס" ועוד.

יום רביעי, 3 בדצמבר 2025

שלמה שפירא : שחמט - הסבר וגם שיר

שלמה שפירא

שחמט

מישהו אמר לי השבוע -  "הבעיה שמפריעה לי הם הדתיים. הם בשבילי סדין אדום. אני לא יכול לנתק אותם ואני לא יכול להתנתק מהם. הם נכנסים לשעות העבודה שלי, למטה שלי, לאוכל שלי, בגללם נהרגים ילדינו החיילים בשטחים. למה הם צריכים לפנות אלי להניח תפילין, כאשר אני לא יכול לעמוד בבני ברק ולפתוח דוכן לחזרה בשאלה...

וכמו באקדמיה - מדובר גם היום - יש יותר שחקני שחמט גברים מאשר נשים. למשחק קוראים "משחק המלכים" - והמלך בדרגה גבוהה יותר - אני מכיר היטב זוג אקדמאים - חנה ונתן - שניהם גמרו דוקטורטים במדעי החיים והאישה עצרה את קידומה המדעי לטובת בעלה ואכן בעלה הגיע לפרופסורה וזה לא בגלל ההבדל ביניהם ביכולתם הקוגניטיבית.

היום יש גם אסכולה מובילה ל- "שחמט נגד המחשב" - משחק אסטרטגיה נצחי מבקש להיפגש ולאמן בקוגניטיביות חדשנית. 

"נזכרתי היום בשאלה : מתי מותר לעשות "הצרחה" - אני מבקש מכם רשות לצרוח - פשוט לצרוח ולצרוח בימים נוראים אלה - על מה שקורה במדינה שלנו ועל המלחמות הנמשכות בתוכנו, ועל מלחמת המינים ואין זכר לשיעורי ה- שחמט כספורט אקטואלי - על-זמני מתמשך - שדורש הוגנות, מיומנות, תחרותיות הוגנת, אסטרטגיה יעילה ופיתוח קוגניטיבי של עם. מצאתי נחמה במתנ"ס אום אל פחם שמעניקים כרטיס שחמטאי גם השנה... 

"המלך משחק עם המלכה, הילד שבחיקי, עכשיו הוא בענן, חייל שחור מכה חייל לבן וחייל לבן מכה חייל שחור והמלך עם המלכה משחקים בווריציות שונות ומשונות ושואלים - מאין באת ולאן אתה הולך? 

כשהייתי רווק והיה זמן, שחקתי הרבה שחמט - אז כתבתי את השיר "שחמט" :
השיר הופיע ב"מעריב-ספרות" ב- ט"ו באב תשמ"ה 2.8.1985 בעמוד 31.
השיר מופיע בספרי "אררט" בהוצאת "עקד", תשמ"ח 1988, בעמוד 57.

אדם שחמט

זְִריחָה שְׁקִיעָה בֵּינֵיֶהם צָהֳרֵי מִשְׂחָק
אָדָם שַׁחְמָט - חַיָּיו
מנסה להתקדם תחת לחץ
יש לו צריחי הליכה, חיילי סוד, שליחי מרוץ
סוסי סדר מלכה לְשַׁבֵּחַ אותו
ויש לו שירי לֶכֶת עֵינֵי תשבץ לפרוט גֵּרָה מארמון הנפש
אך כשרע מבקש לשבור את הכלים אין משׂחק
לְהֵאָחֵז בידידות הפשוטה בְְּחֵֵֵן המחול הטבעי
יוצא לְגָָרִִיגָָה שלווה אך יד משׂחקת מַחֲזִירָתוֹ חזרה
דורך דורך על מקומו
ויורד עם דגל.

משחק המלכים שבה אותי תמיד. עת לעבוד ועת לשחק. מזמן לא שחקתי שחמט. בשירות הסדיר הייתי מנצח במקומות הראשונים. כשגוייסתי למילואים שחקתי שחמט בהפסקות כשזה התאפשר..
לפני ימים ביקר אותי נכדי "אוהד" ונצח אותי. "סבא! שחמט זה לא תחביב, שחמט זה חתירה לעלות לפודיום ולאחוז דגל ישראל."
"נועם ששון" - סבתא שלו לימדה אותו שחמט, התאהב במשחק, בכישרונו זכה בהרבה אליפויות, לפני שנה זכה באליפות אירופה לשחמט.

ב- 2011 כתבתי:
נזכרתי באותו ערבי שאמר ב-2001:
"אינני מבחין בין יהודי חרדי לבין יהודי שמאלני. בשבילי כל יהודי הוא שחמטאי שיודע להכתיב גם את המהלכים וגם את התוצאה וכמובן שתמיד התוצאה לטובתו. כל פגישת עבודה עם יהודי היא פגישה-שחמטית, ואנשי השמאל בעיקר הם, שחמטאים טובים, כאשר הדמוקרטיה משחקת לטובתם ומשחקת לרעתנו, כי, תמיד היהודי, גם איש השמאל היהודי, כמעט ואינו זז משום מקום". 

עוד שיר שכתבתי ביום רביעי, 29 ביולי 2015
החיילים החזקים התעייפו מזמן, הלכו לישון לאגור כוח לסיבוב הפרטי האישי הבא

מתכסים גם בלילה באותה שׂמיכה שחמטית פרחונית.
כל משבצת ומשבצת בהּ פרח אחר של מנהיג אחר עם חתימה משלו.
מה חווה הנפש הקמה, אם בכלל היא נמה בחוות הפרח-ללא שורש?
שחמט הוא עניין של תן וקח אצל חזקים ומלכים שהשורשים שלהם צעדי חלומות מלחמה עם סוס מלכה ומלך בלבד,
חייליהם החזקים התעייפו מזמן מן השחמט הסיבובי - פט מט וכניעה.
הם הלכו לישון לאגור כוח לסיבוב הפרטי האישי הבא.

יום שבת, 29 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: שתי מלים שמעתי בילדותי בעיראק: "אכו" ו- "מאכו" / "אכו" = יש. "מאכו" = אין .

שלמה שפירא

שתי מלים שמעתי בילדותי. ודאתי שאכן שמעתי אותן גם .אצל אחותי הגדולה ודודתי מצד אמי שגדולה ממני בשלוש שנים.

המלים :  "אכו" ו- "מאכו"

"אכו" = יש.   "מאכו" = אין .


נסיתי לתהות על המלים באינטרנט : המסקנה שלי ששתי המלים קשורות ל- אוכל.

לגבי "אכו" :

1, מצאתי שיש "אקו" ולא "אכו" - שם של איש. / (اطعوني يا بنات اكو. סגדו לי, בנותיו של אקו.) גם: סולימאן אכו עודי

2. העיר "עכו" שמה בערבית "אכו" (عكا ו-(عكو) את מעמדן לטובת اكو [אכו], ...)

3. במובן "היו" - אמירה הס כתבה בערבית בגדדית : "אכו אוודם מן ד'חקו עלא רירם סקתוה לנפשם סוו נפשם קוויין. הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁבָּלְעוּ כַּדּוּר וְשָׁתְקוּ.

4. יש מלה קרובה ל- "אכו" והיא "אכיד" = בטוח מהימן, ודאי.

5. יש מלה קרובה ל- "אכו" - "אכול" = אכלן/זללן. ויש "אאכאלא" = אכל מזון.

לגבי "מאכו" : יש בערבית "מאכול" גם "מאככיל = אוכל, מזון.

יש "אקומקו. קייטרינג • מעדניה. דוד אלעזר 108, אור יהודה."

יש "אקומקו –  בת-ים,יריד האוכל המוכן הגדול במדינה!

יום שישי, 28 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: פרספקטיבה אלאלית כשה- Al נוגס באישיותנו

שלמה שפירא

פרספקטיבה אלאלית כשה- Al נוגס באישיותנו (Al - בינה מלאכותית)

בשנה האחרונה - משחקים ילדים ונערים דרך ה-"בינה המלאכותית / ה- Al ומראים לזקנים עד כמה הם כבר חכמים וחכם השימוש במחשב דרך הטלפון הסלולרי.

באופן כללי - מדגישים לנו : " ה- Al עוזר לנו ליצור ולהתאים אישית רשימת יתרונות וחסרונות בשתי דרכים: אתה יכול לתאר מה אתה צריך בטקסט פשוט וה- Al יסקור וייצר לך תבנית על בסיס התיאור שלך. "

"תבנית - היא מילה בעלת משמעויות מגוונות, הכוללות כלי פיזי (כמו תבנית אפייה), דפוס או מודל קבוע מראש(כמו תבנית נתונים או תבנית לציור), וכלים דיגיטליים המשמשים לארגון תוכן או עריכה כמו וויקיפדיה.

לגבי תלמידים צעירים - יש חושבים שהגענו למצב שאין צורך ב- "למידה ישירה" ויהיה יותר קל יותר ב- "למידה הפוכה" המתרחשת מחוץ למקום ממוסד כמו כיתה ואפשר להיעזר ב- Al וגם באמצעות סרטונים וחמרים מקוונים חדשים ומשונים אחרים ועוד.

כשהאנושות תגיע לבדידות וכשנגיע נגיע לבדידות קשה, ה- Al ינסה להוסיף עוד ועוד מטריות-עזר-אופטימיות שלא אנושיות.

נחיה ונראה ואולי אני לא אזכה - נחיה בחסדיו של ה- Al ובטיפוליו, עם יתרונותיו וגם עם חסרונותיו (בערבית: מאזאיה ואעיוב) ועם ייעוצו המכוון (איסתיג'ארה תאווג'יה).

אין ספק שהבינה המלאכותית תחבל בעתיד במירקם האנושי העולמי, והלא עלול להישמע כמו שאומרים היום על מחבלים "מתחילים בשירים וייגמר בג'יהאד", וכמו שאומרים על ג'וליאני שהוא איש נחמד אך, למעשה, הוא מחבל בחליפה. 

אנחנו ו- ה- Al ממשיכים ונמשיך לומר שלום שלום עלינו ועל עם ישראל.

הלוואי שאשאר נמוך קומה ונמוך רצון ואפילו מרושל אבל להישאר קצת חכם - שאזכור את אהבתי הראשונה הצעירה שהחמאתי אני בעצמי ואני בכבודי למי שצריך להחמיא ולא שיחקתי ולא היססתי לומר אמת. "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש "

וכמו בשיר"החדרנית" (חדירה עמוקה וקשה יש כאן ועל זה ויליאם-בטלר-ייטס כתב : "זה לזה נקלע לבין שדי כפור והתענוג עשהו חלש כתולעת ועוור כתולעת"... הוא יאהב את גופך ולנפש לא ישאל".

יום חמישי, 27 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: טיזי / טיזינבי

שלמה שפירא

טיזי / טיזינבי

קבלתי אתמול יוטיוב מ- ק. על איש אחד מסעודיה שהגיע לאלג'יר (אַלְגַ'זָאאִר), לעיר אחת שתושביה קראו לה "מדינת טיזי" על-שם טיזנבי  (שם ישבנו של הנביא).
האיש הסעודי שבא לעיר מ- "מכה" ופקד הרבה את ה- "כעבא" לא שמע מעולם על "עיר טיזי" שאליה נקלע. התייר רצה לקנות חולצה ומרגיש שהיא יקרה ואומר לו "גם אם תלך לכל חנות ב- "טיזי", לא תראה כזה מחיר. הלך ושואל נהג טקסי ושוב הנהג מתריע בשם "טיזי". בא אצל שוטר ואצל ראש העיר ואצל השופט וכולם מדגישים לו שהוא ב- "טיזי,...כך מתקבל  יוטיוב מצחיק בנופך קומדי.

"טיזינבי"" אינו שם של מקום, אלא פיוט בערבית מדוברת שמשמעותו "ישבן הנביא" - הנביא מוחמד. 
המילה "טיזי" משמשת באופן ויראלי במחאות בישראל כמו במחאה נגד חוק הלאום וזכתה לפופלריות בתקשורת החברתית בישראל , בעיקר - בהקשר של מחאה.
הבינה המלאכותית הרחיבה עשות במושג הזה והכניסה ג'יפה לחיינו.

"לך לטיזינבי" - הכוונה למקום שכוח אל וזה כמו "לך לעזאזל". לא חסרות לנו ג'יפות ולהוסיף עוד ג'יפות בתקשורת החברתית - עד לאן אנחנו נגיע?!

האירוניה שיש כאלה שמאמצים את השם בסרטונים קומיים כשמכניסים את המילה בסדנאות דוברי-ערבית ואיך לדבר ערבית.

הערה - בעיראק שמעתי מבוגרים אומרים על אישה עם אחוריים גדולים - איזה טיז-ליגאן יש לה".

יום רביעי, 26 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: "ענתריזם" הופך העולם

שלמה שפירא

"ענתריזם" הופך העולם


סיפורים קרו, גם נכתבו, גם ייכתבו על העולם המשוגע המטורף - 

ו- קורים הרבה סיפורים ביחוד בימים האלה: כמו אותו ג'יגולו המתרברב שיש לו שלוש נשים כל ערב ויומנו עמוס, כמו האיש המתרושש פתאום ומחפש ומפשפש בספריו הישנים...:

הבטן נפתחת - נאד

הבטן נסגרת - ספר 

("ספר" בערבית  "זיככר" גם "סיפפר)

לאן הולכים ? לאן רצים ?

בשיר אחד נכתב : "... אחרי שנתיים של סדום ועמורה

לא מזהה את עצמי במראה

מכיר, מתערב, מתמזג, מסתחבק...כשאני IN, מבין, זה לא נוצץ כמה רעש, כמה פיח, 

תן לי דשא, תן לי עץ כל היום מתבזבז על שלום, שלום..."


נזכר ב- "אבו-ג'אסם - המוסלמי המציק ליהודי. "ענתה" - בערבית קושי, סבל, עקשנות גם חטא.

ויש יותר ויותר סיפור על "ענתר, עם נופך ערבי ג'יגוליאלי :

"ענתר" - שם של גיבור מיתולוגי - די שגור אצל ערבים והיו סיפורים עליו ושמעתי אותם, למרות שהייתי יהודי - אלה ממעט סיפורי הילדים ב- בגדאד :   "ענתר" - עבד שנולד מאם שחורה ואבא לבן שהוא היה חייל גיבור הרפתקן ומשורר - ענתר אבן שדאד אל-עבאסי (ערבי טרום-איסלאמי) שאהב את "עבלה" - נסיכה בת-חורין לבנה ועשה הכל כדי להתחתן איתה ועד היום במגזר הערבי מופיע ענתר בתיאטרון ובסרטים.

אצל משפחתי בעיראק שמעתי לא פעם - כשיש ענין קטן שהופכים אותו לענין גדול היו אומרים: מה אתם עושים מעניין קטן - עניין גדול - "מאשייא" / אל תכביד - תזרום בקלות עם העניין בעזרת אללה.

אני מזכיר שוב ושוב - חשוב לעסוק גם בעבר כי כל מה שקרה לא מת.


שלמה שפירא: חומר מדעי לעיס כמו מסטיק בזוקה. פרופסור תום שינברג היקר ! אוהב את מחקריך...

שלמה שפירא

חומר מדעי לעיס כמו מסטיק בזוקה

לך תפגיש הדיוט עם פרופסור מומחה בשיחות מדע והבניית ערך וייצוגו במוח ו- למידת חיזוקים מ- מערכת חיזוקים,,,
ומה תהיה הדימות לכך בתהודה המגנטית, בתהודה הפנימית ?
אתם - הילדים המעטים המצטיינים באוכלוסיה בישראל - מעט תבינו זאת, אך מה עם האנשים העממיים שלא הוכנו לזאת, 
שלא הכירו ולא מכירים מהו "ערך ביו-תחומי ביו-כימי ביו-פיזיקלי ביו-אינפורמטיבי ?

"אללה הופך שקדיה לבית-טבע.
את "קרן האייל  לבית-מרקחת-בינתחומית. 
את "וולווטה" למצרך עממי לנערה ולאישה - תזכרו את שפופרת משחת ה- "וולווטה" 
שאחיותי - ילידות עיראק - חזרו מהעבודה בחקלאות אל המעברה ומשחוה על כפות ידיהן המיובלות ולא זכו להמשיך ללמוד בארץ-ישראל תיכון ואוניברסיטה ומקצוע מכובד,
ה- ביו-וולווט ריכך וחיזק והביא מעט זוהר לכפות הידיים.

פרופסור תום שינברג היקר !
אוהב את מחקריך, אוהב את הבסיס המוחי בשערי היכלי תחומיך. הלוואי שהדיוט כמוני יזכה לטעום סוכריית מנטה מבין תחומיך.


יום שני, 24 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: שאלה אותי אתמול ידידה "לאן נעלמת בשבוע שעבר?"

שלמה שפירא

שאלה אותי אתמול ידידה "לאן נעלמת בשבוע שעבר?"

עניתי לה : הייתי ב- "מעברה" - במעבר ל- "מוזיקה ישראלית" ארבעה ימים ולא הייתי צריך פנס-נפט ולא פנס-רוח והרגשתי שוב שאני ב- "האווה - אהבה" למולדת ולזולת, כשעברתי מארץ-הולדת לארץ-מולדת.

ב- בגדאד היה פתגם : "אבכה על הזמן אשר עשה את ה-"גורף" = גורף במגרפה לפמוט שמאיר את סביבתו. מדובר כאן שיהודי התעלה משפלות לגבהות בארץ-ישראל. מצד אחד "הגורף" ומצד שני ה- "גרפ" ששרטטתי בזמן נסויים במעבדה במדעי החיים. היום יכול לשרטט גרף לקיומי וגרף לתחזוקתי - הגרף מראה ירידה עם גילי המתקדם.

המצב היום בארץ כמו אותו מצב שהיינו במעברה עם הפתיליה וה- "פאנוס=פנס הנפט, וכולנו סוחבים את התנ"ך עם הפירוש של אליוט. אפילו "מאסק" המיליונר הופיע בבית-הלבן עם פנס בעין ושאלו אותו "האם הוא יודע תוך כמה זמן יעבור הפנס מן העין.

האמינו לי שדווקא בתנאי המעברה היתה אווירה רומנטית אצל מבוגרים ואצל ילדים. אני זוכר את אחותי חוזרת מקטיף תפוזים וחוזרת הביתה, ועולה לאוטובוס בודק- ה"פתאש" לבדוק אם מישהו סוחר בתפוזים שהביא לאוהל במעברה.

בכל מקרה, הרגשתי במעברה לאור ה- "פאנוס" שבאתי לגרש את החושך. עוד מעט חג החנוכה, אני לא זוכר אם היו לנו חנוכייה ונרות חנוכה במעברה. תמיד טוב לבוא ולגרש את החושך!

"באנו חושך לגרש..."    במהרה, אמן ואמן !


יום שישי, 21 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: ציפור זקן נשאר בקן ומקווה מאוד שהכל יהיה בסדר"

שלמה שפירא"

ציפור זקן נשאר בקן ומקווה מאוד שהכל יהיה בסדר"

"ציפור זקן נשאר בקן ומקווה מאוד שהכל יהיה בסדר".
מזמין "גברת שוקו" למסעדה 
יושבים סועדים במסעדת "הזקן והים" - סלט, כרובית מטוגנת, פלפל ממולא ודג על האש...

אני ניזכר ב- "מוח-החולם" של נערים בני-כיתתי בגימנסיה:- היה שקט גמור בשיעור לפיסיקה 
אנרגיה פוטנציאלית, אנרגיה קינטית, והמורה מזכיר את "קופרניקוס" ,ופתאום בנשימה אחת כל הבנים בכיתה חזרו וקראו בקול רם - קופרניקוס קוס קוס קוס 
(לא קוסקוס) - כאילו לא ראו אבר-מין נקבי של נערה מעולם.
ככה זה יש אימון בצבא ויש אימון בחברותא ויש שעשועי חלומות למכביר לצעירים שבתוכנו...
הגוזלים שלי עזבו את הקן, פרשו כנפיים ועפו ואני ציפור זקנה נשארת בקן, מקווה מאוד שהכל יהיה בסדר.

"אדון שוקו הולך לבקר חבר שלו, אדון שוקו אחר ושני אדונים נזכרים ב- "גוזל - חוקרת רצינית במדעי החיים שקראו לה "גוזל" 
שאת שמה קיבלה מאביה - הלשונאי - ולא שינתה אותו, הייתי בקשר לעזור לה במעבדה לקורס שהפעילה לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה במסגרת "מדעי החיים."

"הפסקה עשה, מים שתה והמשך לשחק במילים - יש משחקי מילים גם בחלומות. אני זוכר היטב את השיר שלמדתי במעברה" - "יש לי גלידה הכי טובה ומשובחה וקנו ממנה ילדים - קו קו אה אה! גלידה טובה!

שלמה שפירא: קבוצת מטיילים נפגשה השבוע בבית-מלון ב- ים המלח. בכל יום, בימים ששהיתי שם היו תוכניות מוזיקליות מעולות לפני הצהרים ובערב

שלמה שפירא

קבוצת מטיילים מגמלאי אוניברסיטת תל-אביב נפגשה השבוע בבית-מלון ב- ים המלח. בכל יום, בימים ששהיתי שם היו תוכניות מוזיקליות מעולות לפני הצהרים ובערב.

בכל זאת - הרגשתי על בשרי הרגשתו של זקן-קשיש, גם הרגשתו של  זקן-עיוור.
"ויליאם בטלר ייטס" - משורר מחזאי מסטיקן פוליטיקאי אירלנדי שאמר את המשפט הבא: "...עמל לבלוב הוא או מחול הוא כאשר הגוף נחמץ, הנפש לרצות, 
היופי לא יצמח מ- יאושו הקודר...הוא גוף של נגינה ינוע, הוא מבט יהל, כיצד נדע בין המחול למחולל".
"ויסלבה שימבורסקה" בשירה  "אדיבותם של העיוורים" כתבה - "גדולה  היא אדיבותם של העיוורים, גדולים אורך רוחם ורוחב לבם. 
מנסיוני - כאשר משורר קורא שירים לקהל עוורים...חש שכל משפט עומד כאן למבחן העלטה...  

השבוע הרגשתי עלטה גדולה כי טיילתי עם קבוצת גמלאים מאוניברסיטת תל-אביב ונעזרתי ב- "מטפלת" ואני "הולך-מקל", 
והמקל מסייע בהליכתי בגילי המתקדם ובחוסר יציבותי...

לא ראיתי בעיראק בהיותי צעיר מגג ביתנו המשקיף על מסגד (ממש נושק לביתנו) "קשיש-מוגבל מוסלמי" וגם בישראל בביקורי במסגדים בישראל ובמצרים וגם על מרקע הטליווזיה - 
איך מתפלל מוסלמי קשיש עם בעיות גב ובעיות הליכה מתייחס להשתחוויה ארצה על הברכיים בזמן תפילתו...

כך או כך- יש צעירים ששרים שירים על ההבחנה המורכבת רגשית אצל העיוור ואצל הזקן ומציינים את הבלבול, הכאב, ותחושת המחזוריות הרגשית גם אצלם - כאשר מנסים 
להתקרב ולנסות לעזור. הרגשתי שרבה המוכנות לעזור לעיוור ולקשיש...
זאת בעצם היכולת בתוך עימות בינך לבין השונות של זולתך...
הערה - כמעט רוב עובדי המלון דיברו ערבית וכנראה היו מוסלמים - הם ניסו  מאוד לעזור לשונה מהם, ביחוד לעזור לשונה-המוגבל ומגיע להם תודה.

יום שישי, 14 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: כל-כך אקטואלי "שיר המשפט": (1953) !

שלמה שפירא

כל-כך אקטואלי "שיר המשפט": (1953) ! 

בשנת 1953 הייתה השנה החמישית לעצמאותה של מדינת ישראל ובדצמבר אותה שנה הודיע דוד בן-גוריון, כי החליט לפרוש מראשות הממשלה.
חיפשתי עוד דוגמה לפרישה של ראש-ממשלה בישראל ואין עוד כזה עד היום.

בחיבור וחיסור בפוליטיקה בארץ-ישראל (התחברות פוליטית ו- חיסור(התנתקות) פוליטית עבר "חתול שחור".

"פיינר" שהוא "חיים חפר" כתב ב- 1953 לחן עממי בוכרי ובו נשאל ושאל - מתי האמת תצוף כשמן כי קשה לנו במעונותינו ובחדרינו אין נחת וחיינו קשים...

העוד אלפיים שנה יהיה סוף-סוף סוף למשפט ? לא ולא !!! שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך!
"טראמפ" מבקש ו- נשיא מדינתנו מדגיש עמדתו ב- פסק-דין (שופטים - דיינין הפוסקין את הדין -- 
ו- שוטרים הרודים אחר תפקידם במקל ורצועה, עד קבלת דין השופט.
אז למה המערכת הפוליטית לא נשמעת למערכת המשפטית ? 
ככה זה אצלנו!
ככה זה אצלנו היום ומחר במדינת ישראל !
שעה שעה אני מחפש קצת סדר וניקיון בפוליטיקה שלנו. יש יוצא ומיד יש בא (חלאפות בשפת ילדים).
בשכונה שלנו - כולנו גיבורים, פופאים, מלוטשי עונג, תרנגולים אנחנו - לכו ותקראו ותביאו את כל החבורה לכאן - שירעישו שיחמיאו שיתלקקו ...
דוגמה טובה הייתה אצלנו לאחרונה - המוני חרדים שלא מתגייסים לצבא. 
ואנחנו האזרחים החילוניים שומרים עליהם ועל טפיהם - בראשית תורה קדומה רשומה חוכמה סתומה. 
מן הסתם עוד יבוא המחר.
  

שלמה שפירא: הצורף מבגדד ואמי

שלמה שפירא

הצורף מבגדד ואמי

הפרחים שהותרתי ב- בגדד
הערפל שהותיר בי צלקת
ויופיה של נערה / אשת-איש לעתיד
"הרוצה לראות יופי...יביא כוס של כסף מבית הצורף וימלאנה גרעינים של רימונים אדום,
 ויעטר זר של ורד אדום על פיו ויניחנה בן חמה לצל..." כך חלמתי על אישה מארץ-ישראל ב-בגדד.

אתמול הראו בטלוויזיה את האופנועובנק נוסע עדיין באופנוע ומישהי בדרך זיהתה אותו ואמרה: "טממאא". היא
התכוונה למילה בערבית "טממאעע" שפירושה חמדן/תאוותן (להבדיל מן המילה "טאממאח" במובן "שאפתן".
שאפתי ושאפתי ולמה הגעתי - בקמעא מעט, בקצת משהו בקושי הגעתי לקמעונאי-במילים. בקושי צופה, בקושי סייר, בקושי מורה-דרך לצאצאיי ולחברי.

מישהי שלחה לי היום - לשבת - "שבת שלום" עם לב עננים פרחוני. נזכרתי ב- בגדד ובאמי - זיכרונה לברכה - שהייתה מדליקה 
לפני כניסת השבת עשרות פמוטים לזה ולזה ולזאת ולזאת ושאלתי אותה - הלא את מתפללת (למדה משמיעה) בוקר וערב ויש לך כמה קופות צדקה שכל יום זוכות במצלצלים ויש לך "קמיע - טלליסים" מסבתא רבתא שעלה עמך ארצה לישראל ושכן בכיס חליפתו של אבי (שנפטר מזמן) ואת עדין לא שקטה, איך אז הרגישה? מה היו תפילותיה שאף פעם לא שמעתי אותן בקול רם.

חשוב. לא חשוב? העיקר - שב "בני-ברק" תלו ותולים פשקווילים!

יום שני, 10 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: "התחפקתם" / נצצים כעין נחושת קלל / קלאקל / פי אלקליל

שלמה שפירא

"התחפקתם" / נצצים כעין נחושת קלל / קלאקל / פי אלקליל

"תקוה" - דבוקה יום יום ל- "תהלים" וצירפה אותי למכותביה. היום שלחה לי בשם "תהלים" : " התחפקתם? בחיזוק היומי התהלימי יש מפתח - המפתח לכל שער הוא המילה.    

"שואב נחת ממנה". נזכרתי ש- "שואב נחת" מתייחס היום לכמה שואבי אבק חכמים במיוחד רובוטיים. טוב שהיום הפכו אותי גם קצת רובוט. 

זקן - קשה לו עם הקידמה.          פעם שאבתי נחת מכל דבר שעשיתי והצלחתי. 
"שואפ אנוכי?"   "שואב אנוכי?" 
"לא נורא" - אני אומר לעצמי - גם אם תעמיד עצמך בניגוד עניינים, תתגלגל שיחתך מענין לענין באותו ענין.

בתוך הגולה הייתי על נהר כבר - ושאבתי ושאפתי  - שאיבה ושאיפה - שאיפה ושאיבה מביאים "נצצים כעין נחושת קלל" - מילה יחידאית בספר "דניאל".ומוזכרת גם בספר "יחזקאל".
(בעיראק קראנו לבן דודי יחזקאל "חיזקל הנביא" כמו  לאחי שמואל שקראנו לנו "שומל" (שמואל הנביא). 
מהר"ל (באר הגולה) כותב:: " נוצצים מזהירים בעין קלל ושלהבת בנויים לתלפיות תבנית היכל מחוטבות .
.הערה: (אין קשר בין "נחושת קלל ל-     "לא תקלל ולא תאור" / קלל וברך")

מעניינת השפה הערבית כאן - פירוש "קאלל" בערבית = הפחית או המעיט. הערבית יודעת ש- ."קלקלה" שברבים - ,קלאקל" אלה מהומות פרעות והתנגשויות,

"פי אלקליל" = לעתים רחוקות / "קאל מן" = מעטים. /        בשנתון לחקר הגניזה מוזכר הביטוי "קאל וקיל" שפרושו "דברי רכילות". 

יום ראשון, 9 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: שושלת שלשלת / שושלות שלשלאות. הצורה הנכונה היא "שושלת" משמעותה "שושלת של דורות". ההולכים אחרי הלב. הכליות קשורות לתפקוד הגוף - הרפואה המשלימה את חקר הלב שנעזרת בתזונה נכונה

שלמה שפירא

שושלת שלשלת / שושלות שלשלאות. הצורה הנכונה היא "שושלת" משמעותה "שושלת של דורות". הצורה "שלשלת" זוהי צורה שגויה. המילה הנכונה הא "שרשרת" או "שלשלת הקבלה", שכן היא מתייחסת לרצף הדורות של חכמים או למשפחה. 

בימים אלה עם הטרע-רם הטרה-רם במדינה נזכרתי בשירו של המשורר "שארל בודלר" - "דכדוך"   : "...הנני כמלך של ארץ...מפיג שעמומי עם כלבים ועם שאר חיות. דבר לא ישמחהו ...גם עמו המת מול מרפסותיו...והחכם המפיק לו זהב לא ישכיל לעולם..."

"יהודה הלוי" - חשוב לאדם: "להיות צל על ראשו להציל לו." ולמרות שבני אדם בחיריים (אתה בחרתנו מכל העמים) גם מוזהרים "לדעת דרכי מישרים" ולא כל הישר-בעיניו יעשה". 

עצה : ש- "ביטוי השפתיים יהיה על חובת הלב" כי השם יתברך "חוקר לב ובוחן כליות". "הלב" מוזכר כי העינים הולכות אחרי הלב, גם האוזניים וכל מאתיים וארבעים ושמונה אברים שבאדם כולם הולכים אחרי הלב. הכליות קשורות לתפקוד הגוף - הרפואה המשלימה את חקר הלב שנעזרת בתזונה נכונה. זה הקשר בין גוף לנפש עם מסתרי מחשבותיה באדם.

יום שישי, 7 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: כבר אין לי אותה אחת שמחכה לי

שלמה שפירא

כבר אין לי אותה אחת שמחכה לי


כבר אין לי אותה אחת שמחכה לי :

לך - יש היום יום הולדת ולא הוזמנתי

לך - שלשום חלמתי עלייך בשנתי בלילה ובבוקר לא דובים ולא יער

לך - נפשי שעורגת לנפשך - נאדא נפש שעורגת לנפש

לך - ששולחת בכל יום שישי "שבת שלום" ומזמור הנפש לא לשבת ולא לשלום

לך ששולחת לי הקשרים ברוסית ואני לא יודע רוסית...

כבר אין אותה אחת שמחכה לי :

המטפלת שלי סוגרת אותי בתוך קירות הבית

למרות זאת - אני דואג שחלוני ימשיך להיות פתוח לחבוקים של סנטימנטים...

בלילות ירח - מסתכל בשמים והירח שואל אותי - אם יש עוד אהבה בעולם שלך

עונה: שאלה קשה שאין לי עליה תשובה.

שלמה המלך עם אלף נשותיו הצטרך לחפש נמלה בחצר שילמד דרכיה ויחכם - היה חכם-באשי בקשישותו.

קשש קשש קשש רשרש רשרש רשרש...והיזהר - 

גם בימים אלה עובדים על זקנים בעיניים...אהבתי לשמוע ממך שאי אפשר "לעבוד עליך" ואת ממשיכה להכין למשפחתך קובה אדומה בסלק בגדאדי.

יום רביעי, 5 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: בומבה

שלמה שפירא

בומבה

הבחירות לראש-עיר בניו-יורק היא "בומבה" - מכה, חבטה ליהודים ולישראלים ו- "מצוין/מחמוד" למוסלמים כפי שציין היום ראש-העיר הנבחר בניו-יורק.
זה מזכיר את"בומבה צור" - ששיחק בסרט "תעלת בלאומילך" מצד אחד וב- "כנר על הגג" מצד שני.
זה גם מזכיר מצד אחד "עכביש "טרנטולה" ומצד שני חגיגה בחג ברזילאי מוזיקלי.
כך או כך יש כאלה שאומרים בערבית "מחמוד=ראוי לשבח ומהולל המצב" ומצד שני  ליהודים יש חשש לעוד "המן". 
נשים יהודיות בניו-יורק נעזרות בעצות ל- "הורני השם דרכיך ונחני באורח מישור". 
בארץ - הרב "חנן שוקרון" מייעץ לאישה יהודיה "יש לך אפשרות להתפלל שחרית ומנחה שהן עדיפות על ערבית שהיא רשות לנשים לכל הדעות".
"סובחאן אללה" (שבח לאל) שיש לנו את "קובי אושרת" (יבדל לחיים ארוכים) שהרבה ומרבה מנגינות בלבנו בשירים, בזמר ובמזמור.
עוד מעט "חג החנוכה" - פעם - ניצחנו את היוונים ועד עכשיו אנחנו מדליקים נרות חנוכה וחוגגים  
בפסטיבלים ובפסטיגלים. (דרך אגב, שמו של קובי אושרת בלידתו בחיפה היה "יעקב ונטורה").

בימינו - אנחנו חייבים להכיר מקרוב את ה- "איסלאם". למשל - שבכל מסגד יש שקע בקיר המסגד שנמצא בכיוון תפילת המתפללים.

ליתר בהירות = זיאדה פי אלאצ'יאע להדגיש למוסלמים שעם ישראל רוצה לחיות בשלום עמם ומניף תמיד ענף של זית - הסמל לשלום .

יום שני, 3 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: יועמ"שית - מי היה אחראי? כולנו היינו ועדיין אחראים, "אחריות" כבר לא בלקסיקון הדיבור שלנו. אני מבולבל - סוציולוגים צבאיים מציינים (השערה?) שכל שיטה של ארגון צבאי מבטאת את הסדר החברתי שממנו צמחה

יום שבת, 1 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: בגבול המבטים

שלמה שפירא

בגבול המבטים

היום -  מביט על עצמי כשאני קם בקושי מהכיסא ופולט ביטוי מפי - "יא אללה" - "תקים אותי כאבי יצחק עקידא ברחמיו"....
תוהה - אדם כמוני - יודע בזיקנתו להיות "בגבול המבטים" יותר מכל אדם צעיר, אדם מבוגר, איש-צבא, פוליטיקאי, מדען ...ומתייחס כמה שהוא יכול בקצה גבול יכולתו -
להיות כמה שיותר ברור לעצמו, להסיר טשטושים מעצמו וברגעים כאלה תחושתיו טובות שלא לפול לחסדי אדם וימי חייו הנותרים יהיו בעזרת בחאיאת אללה .

זקן אני  - עודני צלול (אולי) ואזרח מן השורה, בוכה-צוחק, דואג-רגוע, מרגיש בגילי שרק אם אמות - ימפו את לבי האנושי ותבוא נחת בציונה גואלתי.

הסתכלתי ביום חמישי  בטלוויזיה בהפגנת החרדים. וחשבתי אם יש אמת באמת-תורתנו-הקדושה : מצד אחד -  "הכל מופגן בהבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש" ומצד שני שוכבים המונים חרדים על הכבישים בשמש העולה משחרית עד מעריב ואין דין ואין דיין.
 
יש בי הערה ואין בי הארה -האם ניתן להאיר במצב כזה תקוות חיים לחיינו - "לעבודה למלאכה, לצבא (צה"ל) ולגמילות חסדים...וטובים השניים מן האחד, שאם יפולו - האחד יקים את חברו... יהודים חברים אנחנו למצוות לעבודה לתורה ולהגנה על עצמנו ועל מולדתנו - מולדת-עברית-יהודית...
במדע חיי הביולוגיים ידעתי לשלב תורה ועבודה - כיפה הייתה תמיד בכיסי - שאפשר וכשצריך הצטרפתי והתפללתי.
בושה-בושה! - עדיין יש בארץ-ישראל המובטחת חרדים אשכנזים וחרדים ספרדים ו- תתי-חרדים-אשכנזים ותתי-חרדים-ספרדים. מהומה על לא מהומה ומכל המהומות לפתע פתאום  מת בחור חרדי - תהיה מנוחתו בגן-עדן (ואולי לא היו הדברים מעולם שתורהה קיצונית ככל שתהיה גרמה למותו.)
תורתנו הקדושה לימדה אותנו בפנים מול פנים ולאורך החיים כי אני ואת ואתה יהודים - יהודים בפנים מול פנים ולאורך החיים וכל יהודי הוא חוליה אחת בעמוד השדרה שלו ובמעמוד השדרה של עמו. יהודי הפוגש יהודי כאילו פוגש עצמו ויהודים רבים אחרים יגיעו אליו שוב ושוב - הלא כולנו בסירה יהודית אחת בארץ ישראל.
לפני שנים קמו אינטלקטואלים מזרחיים שלא שולבו באמת ובתמים בשכבה האינטלקטואלית האשכנזית וקראו לעצמם  "יהודים-ערבים".. הדבר החזיק מעמד כמה חודשים ולאחר מכן לא דובים ולא יער. 

לפעמים, גם כשהתפללתי קצת השתעשעתי - מ- חוליו איגלסיאס הספרדי הגוי. למדתי משהו - לשיר עצמי כספרדי (תוך השכחת איזבל  ו-מרינדה שלו). בהרשלה האשכנזי השתעשעתי לא מעט מצאתי שאפשר לחלום את האשכנזי...
גם אם אני לא דתי היום מספיק - את ה- "קדיש" לאבי ולאמי לאחר שנים לא שכחתי. בבית-כנסת אשכנזי הייתי קורא "קדיש בנוסח ספרדי-מזרחי" - הקדיש טיף טיפה ארוך מהקדיש האשכנזי ובבית הכנסת האשכנזי היו המתפללים מרימים גבה כשמישהו מאריך בנוסח ה- "קדיש".

מעניין היה שדווקא העיתון הדתי "הצופה" הרשה לעצמו לפרסם כתבותיי ושיריי. וזאת מבלי שהייתי אשכנזי ולא הלכתי ולמדתי "יידיש" . 

יש הטוענים -היום - שבנות ממוצא ספרדי לומדות יידיש כדי לבלבל את מראיינותיהן לקבלתן בבית ספר אשכנזי  שרמת לימודיו גבוהים מרמת הלימודים בבית-ספר מזרחי. 
חושבני - שכולנו נמשיך לאמץ את אימא את מאמא - "יידישימאמא" "עיראקיתצאמא", "מרוקאיתמאמא" ...כל אימא הניקה תינוקה בחלב.

הערה - לאחרונה, הבנתי למה "יהודה פוליקר" שר "פנים אל מול פנים" ולא "פנים אל פנים" .

יום ראשון, 26 באוקטובר 2025

שלמה שפירא: איחולים במילים וגם בציור שציירו לי - ילדי הגן הנושק לגינתי - " גן "לשם" בהרצליה

שלמה שפירא

איחולים במילים וגם בציור שציירו לי - ילדי הגן הנושק לגינתי - " גן "לשם" בהרצליה

נהוראי : שתהיה בריא מאושר ואני אוהב אותך. אני מצטער שהצקתי לך. שהגינה שלך תהיה יפה עם פרחים יפים. שיהיה לך הרבה כסף. (עם ציור של מכונית שממנה מבצץ ראש של ילד).

יואל : שיהיה לך 100 דולר וגינה יפה מאוד. (ציור של שלוש שורות של קווים צפופים במשיכה אחת בצבע כחול - אולי שמים ובתוך השורה האמצעית קצת קווים צפופים בצבע השמש וקצת קווים צפופים בצבע שחור ואולי אלו עננים.

נועם : חמש צורות גיאומטריות - אחת בדמות טיל או ציפור, שנייה מנסרה משולשת, שלישית בצורת L  עבה ושלושה מלבנים בצבע כחול וירקרק. מלבן אחד מודגש במסגרת שחורה.

ריעי : שיהיה לך כיף ומזל והרבה יהלומים וכסף ומדליות ומלא מתנות. ציורים של שרשרת שלוש לבבות - מגדול לבינוני לקטן ומסביב הלבבות מצווירים כוכבים. ובצד המלים הכתובות "לב" שמתחתו כף יד עם אצבע מצביעה ושאר האצבעות כפופות.

היליאס : לשלמה שיהיה לך הרבה בריאות ושמחה . ציור שאולי - דיוקן עצמי עם ידיים לצדדים, עינים מודגשות פה בצורת משולש והאף שני קווים חזקים בצבע ירוק.

ריי חיים : שתהיה שמח . וציור צבעוני של מטריה .

עמית: שתהיה תמיד בריא וחזק עם ציור לב לצד מה שכתוב וצייר מכונית שהוא יושב בה לצד ההגה.

אביעד : לשלמה מאחל לך שהצמחים בגינה יצמחו לך יפה. עם ציור לב בחמישה צבעים עזים היוצרים לב מודגש מאוד.

איתמר : שכל יום תהיה שמח עפ קשת צבעים מאדום עז לצהוב חלש - כאילו ציפור עם רגלים כחולות.

תודה לילדי הגן / "גן לשם" ברחוב לייב יפה 70 בהרצליה


יום רביעי, 22 באוקטובר 2025

שלמה שפירא: ישנו כאב באומה, טראומה באומה, כישלון באומה, צעקה כאב וצער באומה. קשה לי עם אנשי השררה שלי - "פוליטקאים" בלעז - שמדברים גבוהה גבוהה, רבים רבים כרבבה, ממליכים ומנמיכים איך שרוצים כאוות נפשם ואין דין ואין דיין,...

שלמה שפירא

ישנו כאב באומה, טראומה באומה, כישלון באומה, צעקה כאב וצער באומה. קשה לי עם אנשי השררה שלי - "פוליטקאים" בלעז - שמדברים גבוהה גבוהה, רבים רבים כרבבה, ממליכים ומנמיכים איך שרוצים כאוות נפשם ואין דין ואין דיין,...

"איתן אבניאון" מתקשה להגדירם - לא את פוליטיקינו ולא את אויביינו. נסיתי למצוא במלונו - מה פירוש המילה "חמאס" - לא דובים ולא יער, בקושי יש "חמוס" = גזול, מנוצל, עשוק...

אנחנו הישראלים עדיין לא הבנו את חמאס. ראש הממשלה נתניהו עד לפני יותר משנתיים לא הבין ולא מבין את חמאס. "חמאס" מנהל כל הזמן את העניינים עמנו ב- "חמאסה" - סאסא אמרירהו בחמאסה עם כוח רצון עז וגבורה, בהתלהבות מסעירה, בדחף ובכוח רצון וחושב אותנו הישראלים כ- "חאמאקין=טיפשים. מכיר היטב את השוק הסיטונאי הבינלאומי (סוק אלחיסביל) וקונה בסיטונאות וידו גם על השוק הקמעונאי (סוק אלקיטאעי) ויודע לשחק עמנו בכל סוגי השווקים - מה שהזכרתי ואחרים - ויודע היטב לבקש לכל דבר קיטאעי = קטנטן מחיר ענק בשבילו. הישראלים מזלזלים בחמאס, האמריקאים מזלזלים בחמאס ולפרק את חמאס בעתיד הנראה לעין - "בוכרה פי מישמש".

ואני זקן, שבע הצלחות ואכזבות, אומר לכם היום "הסתיידו תקוותי מחמאס" - צריך כולנו - כל העם מכל מפלגה ומפלגה להתאחד יחדיו בלי חשבונות אישיים ובלי בצע כסף לזה ולזה ולזה כדי לעבור את התקופה הקשה שלנו - בעזרת כולנו!!! ובסייעתא דשמייא - גם החרדים חייבים ליטול חלק בהגנה על המולדת היקרה שלי/שלנו.

כביולוג בעברי - אברך על כל טיפת גשם של אזרחות טובה ושל מים מן השמים - יהיה גשם מן השמים, פה ירדו טיפות ברכה למכביר - "ושאבתם מים בששון ממעיייני הישועה"    -   אנא השם הושיעה נא, אנא השם הצליחה נא ! תבורכי ארצי! יבורך עמי!

יום שישי, 17 באוקטובר 2025

שלמה שפירא: הו, הפרדה עצובה

יום רביעי, 15 באוקטובר 2025

שלמה שפירא: "טרמפ" עשה לנו טובה ארעית עם "מתן תורתו" בזמן "מתן תורתנו" - את חטופינו החיים

שלמה שפירא

"טרמפ" עשה לנו טובה ארעית עם "מתן תורתו" בזמן "מתן תורתנו" - את חטופינו החיים 

השיבם הביתה. חללינו עדיין בחיץ בין תוכן לניצניו.

צריך לזכור שיש תכנים שאין בהם התחייבות לקיומם.

למשל, הרגע קבלתי הודעה ל-וואטסאפ שיהיה עיכוב בביקור העובדת הסוציאלית בביתי - לא בשביל לבדוק 

את "הנושא" העיקרי, אלא לבדוק את "המושא" אם אפשר לשנותו בלי בלאגנים - מה פעילותו ומה סבילותו, מה קלותו ומה כבדותו, מה נתינתו ומה קבלתו -האם ניתן להמתיקו בסוכריה,

סוכריות יש בשפע ולמי זרקו אותם אתמול בהקפות שמחת-תורה - לילדים ולא למבוגרים - משחקים ומשחקים תכנים עם ניצניהם!

נמתין ונראה מה ילד יום! ב- "מותנים" תורת ההבדלים הכללית ותורת ההבדלים הדקים.

"ליבס" בערבית "לבוש" ו- "סוכרייה" היא "מצאצה" "מלאבבסה" "חאלווה"...גם הערבים יודעים שלא לומר לילד שתרופה היא סוכריה נמצצת.

למרות מאמציו של ידידנו הנשיא "טראמפ". "עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי יבוא לא יאחר.

יום ראשון, 12 באוקטובר 2025

שלמה שפירא: יהושע פראוור: תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל - כרך שני - מסעי הצלב והממלכה השנייה, בהוצאת מוסד ביאליק בירושלים, 1963/ המדינה הצלבנית לא יצרה אומה קשורה וצמודה למקומה ורואה אותה במכורתה...

שלמה שפירא

יהושע פראוור: תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל - כרך שני - מסעי הצלב והממלכה השנייה, בהוצאת מוסד ביאליק בירושלים, 1963

תוכן העניינים: חלק ראשון: התקומה - מסע הצלב השלישי ומסע שליטי אירופה. ההתנחלות החדשה וקימום ממלכת-ירושליים השנייה, דור הציפייה.         חלק שני: ללא קברניט - מצרים מפתח ממלכת ירושלים. פרידריך השני - המוחרם בכנסיית הקבר. מממלוכה פיאודלית לפידירציה אוליגארכית. חידושה הטריטוריאלי של הממלכה הצלבנית. מלחמה מבית ומחוץ.          חלק שלישי: מסע לואי התשיעי. מלחמת הקומונות. תנועת מסעי-הצלב והמדינה הצלבנית. היהודים בממלכת-ירושלים השנייה.    הצלבנים בין התקווה המונגולית והמעצמה הממלוכית.      חלק רביעי: ביברס והתפוררות הממלכה הצלבנית.    התקוות האחרונות וגסיסת הממלכה.    נפילת עכו וקץ ממלכת הצלבנים.

בספר יש רשימת ציורים, רשימת לוחות ורשימת מפות.

מבוא : ממפלת חטין ועד נפילת עכו נמשכו תולדות ממלכת הצלבנים השנייה, תקופה של מאה שנים ומעלה. במשך חמש דורות שלטו עוד הפראנקים באגנו המזרחי של הים-התיכון, קוממו מחדש ממלכתם שכשלה וניסו להבטיח את קיומה לעתיד. הממלכה הראשונה היתה ממלכה אירופית על אדמת אסיה, שגבולותיה ברורים, יישובה מגובש, והיא קשורה באלפי נימים באירפה, כשהיא משפיעה על סביבתה ומושפעת ממנה. שונה דמותה של הממלכה השנייה . שלוש תקופות של קיומה המדיני, שהן שלוש תקופות בהתפתחותה הפנימית, מתייחדות במתכונת-קיום הנבדלות מאלו של הממלכה הראשונה...      ובינתיים מאורעות כבירים התרחשו ושינו פני עולם. מרחבי אסיה מימי-סין ועד יערות פולין נלכדו במסגרת האירו-אסיאתית של המעצמה המונגולית, הפסיפס הצעקני של שליטי בית-איוב במזרח התיכון טואטא בזרוע הצעירה והחזקה של המעצמה הממלוכית, ביזאנטיון נדחפה לקרן הבוספורוס, ואירופה צעדה צעדיה הראשונים, עם שהיא פורקת עול האפיםיורות והקיסרות, לקראת מדינות שושלתיות ומשטר של ייצוגים מעמדיים, בתוך גלים רועשים אלה של ההתרחשות ההיסטורית עומדת מדינת הצלבנים כגורם מבוטל במשקלו ובחשיבותו. לא קטנות שטחה שיוותה לה מעמד של ספינה מקפצת על פני תהום, שמפרשי תורניה נענים לכל משב-רוח וחרטומה מופנה חליפות ימה וקדמה, אלא עצם העובדה, שהמדינה אינה עוד גוף פוליטי אלא בשם בלבד, והעובדה שאין עוד לקיומה משמעות וחשיבות במערכות ההיסטוריה הנסערת של שלהי המאה השלוש-עשרה. עצם הרצון להתקיים ולחיות, כשקיום זה וחיים אלה אינם קשורים בהכרה בהיצמדות לארץ מסוימת, אינם מספיקים כדי לחיות ואינם מצדיקים את עצם הקיום. המדינה הצלבנית לא יצרה אומה קשורה וצמודה למקומה ורואה אותה במכורתה...

יום שבת, 11 באוקטובר 2025

שלמה שפירא: מי שטוב לו ושמח / שיר

שלמה שפירא

מי שטוב לו ושמח  


למרות שאני בן שמונים ושמונה

מישהי כתבה לי היום "יש לך עינים ילדותיות"

היא כתבה כמו בשיר ה- "בייבי" - "השפן הקטן טוב לו ושמח..."

חשבתי בלבי - אולי היא צריכה בדיקת ראייה ובדיקת עיניים

כי לקטנטנים נולד הצבע לעיניים בחג הסוכות 

שמחה בסוכה כי בלילה רואים את הכוכבים ועמם האורחים העליונים

מצווה לארח בסוכה - הכנסת אורחים מופת היא הכוללת פתיחות לרצון האורחים ודאגה לצורכיהם הגשמייים והרוחניים

כך אימצה את המנהג הזה אמי (לא אבי) - אבי היה עסוק ברחש-בחש סביבתנו הגויית והגן על הבית ועל הסוכה בחצר הפנימית של הבית מפני הגויים השומעים רנה ושמחת חג.

היזהרו מרחש-בחש - ה- "המחיר קבוע לכל החיים" - הנני כבן תשעים ולא זכיתי להיות "קבוע" וב- "קביעות".

עברו שנתיים - עוד מספר ימים ושמחת התורה תשוב לארצנו אחרי שנתיים של היעדרות.

שלמה שפירא: "צבר" עם ישראל

 שלמה שפירא

"צבר" עם ישראל

יום שני, 6 באוקטובר 2025

שלמה שפירא: עדינות הלב / אל נשכח להמשיך לייחר ולייחר - השרשים שלנו הוליכו הנה אל ארץ ישראל שבין מדבר וים...

שלמה שפירא

עדינות הלב

כשהייתי בעיראק תמיד שמעתי מנשים מנופך ביישני - מאישה לאישה - "ייראקיד קאלביק" - איחולים ל- "טוב-לב" / ול- "רחמים" /ול- "חמלה". זה מה שחסר לנו היום בין אנשים ובין מנהיגי הציבור.            במקום זה מרגישים "ראקידין" = שוכבים במצב  "ריקה אלחאל = עוני ודלות, "ריקה אלג'אנב" = חולשה אישית ועממית.       ר' יוסף נג'ארה יעץ לנו "חוטר" לממשל תקין ומרחם. אני יהודי ומאמין ל- "ישעיהו הנביא" שיבוא יום לעידן של צדק, שלום ושגשוג - אישי ולאומי.

אל נשכח להמשיך לייחר ולייחר - השרשים שלנו הוליכו הנה אל ארץ ישראל שבין מדבר וים...יכולתי לשיר על טעם הלחם הטוב ועל אחוות השכנים הערבים ועל הדקלים ברחוב (יורם טהרלב)...

"מאיה בניטה" מסתפקת בקקטוסים לקשט את הבית עם מזכרות לרכוש אמנות מקומית ( זה לא מזמן -ספטמבר 2025) ואני אומר לה "לייחר ייחורים" למרות שבגידול צמחים יש הרבה ניסוי והטעיה כמו בחיינו עכשיו, והזכרתי קודם את המילה "ראקידין"  ויש מילה אחרת בערבית - "תרקיד" וזה לא בעברית - "לרקוד", זה בערבית "הברכה" - יצירת "כנה" חדשה של צמח מתוך חלק ממנו ולהשריש ולהחדיר ולהנחיל ולהטמיע ולהקנות שוב ערכים-טובים ועם השכנים היורים /המפגיזים / המתעללים - אולי פתאום יהיה לנו שקט. 

אלה מועדי ה' מקראי קודש, אשר תקראו אותם במועדם..."  "כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים, בשמחה ובששון הנחלתנו,,,"  "ברוך אתה ה' אלהינו, אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לישב בסוכה." שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה".

יום שישי, 3 באוקטובר 2025

שלמה שפירא: "קטע" המדבר על שנים ושלושים נתיבות פליאות חכמה ואלה שמותם: שכל מופלא, שכל מזהיר...שכל מצוחצח, שכל בהיר...שכל החפץ המבוקש, שכל הנאמן, שכל קיים, שכל דמיוני

שלמה שפירא

בהתפללי ביום הכיפורים לא שמתי לב שבתפלת יום כיפור. משום מה החזנים מדלגים על קטע כל השנים בבתי הכנסת ולא מיידעים את המתפללים - "קטע" המדבר על שנים ושלושים נתיבות פליאות חכמה ואלה שמותם:   
הנתיב הראשון - שכל מופלא.
הנתיב השני - שכל מזהיר.
הנתיב השלישי - שכל מקודש.
הנתיב הרביעי - שכל קבוע.
הנתיב החמישי - שכל נשרש.
הנתיב הששי - שכל שפע נבדל.שכל החפץ המבוקש
הנתיב השביעי - שכל נסתר
הנתיב השמיני - שכל שלם
הנתיב התשיעי - שכל טהור.
הנתיב העשירי - שכל מתנוצץ.
הנתיב אחד עשר - שכל מצוחצח.
הנתיב שנים עשר - שכל בהיר.
הנתיב שלשה עשר - שכל מנהיג האחדות.
הנתיב ארבעה עשר - שכל מאיר.
הנתיב חמשה עשר - שכל מעמיד.
הנתיב ששה עשר - שכל נצחי.
הנתיב שבעה עשר - שכל ההרגש.
הנתי שמנה עשר - שכל בית השפע.
הנתיב תשעה עשר - שכל סוד הפעולות הרחניות כולם.
הנתיב העשרים - שכל הרצון.
הנתיב אחד ועשרים - שכל החפץ המבוקש.
הנתיב שנים ועשרים - שכל הנאמן.
הניב שלושה ועשרים - שכל קיים.
הנתיב ארבעה ועשרם - שכל דמיוני.
הנתיב חמשה ועשרים - שכל נסיוני.
הנתיב ששה ועשרים - שכל מחודש.
הנתיב שבעה ועשרים -  שכל מרגש.
הנתיב שמנה ועשרים - שכל מטובע
הנתיב תשעה ועשרים - שכל מגושם.
הנתיב השלשים - שכל כללי.
הנתיב אחד ושלושים - שכל תמידי.
הנתיב שנים ושלושים - שכל נעבד.
שלושים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה יהוה צבאות אלוהי ישראל...עשר ספירות בלימה כמספר עשר אצבעות. חמש כנגד חמש וברית יחיד מכוון באמצע, במלת לשון ובמילת המעור...         רבות עשית אתה אלוהי השם יתברך נפלותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר מה רבו מעשיך אלוהי... 





יום שלישי, 30 בספטמבר 2025

שלמה שפירא: התנאיות השתנתה וההשתנות חוזרת יום-יום, גם לפני "יום הכיפורים" וביום-הכיפורים : אם A ו -B מציינים

שלמה שפירא

יום שלישי, 23 בספטמבר 2025

שלמה שפירא: חשבון נפש - שיר

שלמה שפירא

חשבון נפש


יום אחד לפני החג עשיתי חשבון נפש:

טעיתי בחיי - העפתי מבט על עצמי ועל חיי

ותועה גם היום:

לאחרונה - מצפוני לסרק - ביוגרפיה קופרניקוסטית אבודה

לא אוכל קוסקוס, לא שותה קפה, לא אוסף חנוכניות

אז מה לעשות עם "חנות-החנוכיות" שלי...

מעירים לי עכשיו - למה קנית כל החנוכיות האלה?


אף אחד לא יודע מה עבר עלי 

עכשיו אני בהערות-שוליים ומוער בידיים זקנות רוטטות

שכחתי את יצחק-ניוטון שהוא אשם - ביטל את ההפרדה בין תנועות השמים לתנועות הארץ,

צ'רלי-צ'פלין-וחצי עוזרים לי עכשיו ומחמיאים לי וקצת מצחיק אותי - "המשך לשחק בן-אדם" - "שחק אותה" בעניינים חשובים ולא חשובים, תמשיך להיות עשב-מרפא בגינתך הקטנה, 

תמשיך להציג לעצמך סינוסים וקוסינוסים עד המקום העשירי אחרי הנקודה העשרונית.

תמשיך לדייק כמה שאפשר בעולם הזה, אולי יהיה לך טוב בעולם הבא.


יום שישי, 19 בספטמבר 2025

שלמה שפירא: סגריר - סגורה ומסוגרת. גם אם תנגן פסנתר, הדרך ארוכה ליונה עם עלה של זית.

שלמה שפירא

סגריר - סגורה ומסוגרת. גם אם תנגן פסנתר, הדרך ארוכה ליונה עם עלה של זית.

ואני מחכה לחיזוי התחזית.

מה/מי אני היום - יון" עם עלה של זית - עצוב מהדהד לחיזוי - שאירוע שמח יתרחש שוב בחלקי/בחלקנו...
כי הסתיו-נאדה-הסכתסוס - הסתיו הנגבי עובר, משחק וחושב שיהיה בסדר בראש-השנה ובכל השנה ובכל השנים הבאות...

נשארה התמונה על הקיר - "חזיה בחיזוי" - מחשבה מתמשכת ספיציפית, אולי מקובלת - יש בה תמיכה, נוחות, ניבוי...
השאלה - מי יתנבא היום - האם יש עוד נביא בישראל...

לא לדאוג! יהיה בסדר - לא אלמן ישראל 
ישוב האדם הטוב בזמן הנכון במקום הנכון
מילים, מנגינות, בונבוניירות בשירי השירים.

יום שבת, 6 בספטמבר 2025

שלמה שפירא: יא רוחי, יא בוסי, יא עיוני, יא אלבי, יא עומרי "לך חיכיתי יום וליל / שיר

שלמה שפירא

יא רוחי, יא בוסי, יא עיוני, יא אלבי, יא עומרי
"לך חיכיתי יום וליל
התחבקנו הסתודדנו גידלנו ילדים ושרנו..."
לא ויתרתי על החלומות
אי אפשר לרקוד עוד טנגו - קויתי להתפלל לעמוד לשבת לנסות לרקוד עם כוכבים רוקדים...
שתהיה מטפל/ת טובה רוקדת שעה אחת קודם.לעזרת הקשיש..
קשה למצוא "מטפל/מטפלת טוב/טובה"...

מצד אחר - אנשים וכלבים יכולים ללכת ביחד.
היום - אני מרגיש הכלב. הכלב מרגיש איש.

בישראל האמיתית - לא היה פחד אחד מהשני.
האם תמצאו אחד, לפחות אחד "אבו-ראמי ב- "מסעדה הגדולה" ויהיה קונצרט הרמוני פילהרמוני לכל האזרחים. ?


יום שני, 25 באוגוסט 2025

שלמה שפירא: "שכנים בשערי הנגב" ל- אריה אפרת, הוצאת "כנה ירושלים", תשמ"ב 1982. הספר נכתב בידי ראשה הראשון של המועצה האזורית "שער הנגב". שונו כל שמות הכפרים הערביים ושמות שבטי הבדואים המעורבים בסיפורי הספר

שלמה שפירא

"שכנים בשערי הנגב" ל- אריה אפרת, הוצאת "כנה ירושלים", תשמ"ב 1982. הספר נכתב בידי ראשה הראשון של המועצה האזורית "שער הנגב". שונו כל שמות הכפרים הערביים ושמות שבטי הבדואים המעורבים בסיפורי הספר.

תוכן העניינים:    בפתח דבר - הקדמה מאת חבר-הכנסת חמאד אבו רביעה ודברים לזכרו.     ראשית חדשה: בני ישמעאל. פינקס הביקורים בכפר. המוכתר. 

סדר הסיפורים:  א. זנב הדורבן. ב. אבי הפחם (בית-שאן - ביקורי הראשון בנקודה - מלחמת הכובסת - הדי מלחמת העולם השנייה-האתת.  ג. אבו ואקלצאן (קמצנים).  ד. הדרך לגן-עדן.  ה. בעלי-דבשת אוהביפ דרדר (חקלאות מודרנית-הדגים של אבו ג'ילדה-הכורה גליק). ו. אבי האש (אבו בכר). ז. היתוש.  ח. שדה-התעופה (האדם חותר, ואלוהים פותר - דייטת רזון - הדודה החולה - הפגזות ויי"ש - הקלע החופשי). ט. אל-מג'נון. י. אבו עלי (המדרגות). י"א. המנודה. י"ב. שתילי אקליפטוס (הכבשה השחורה-ההתנפלןת). י"ג. הירושה. י"ד. התעלה. ט"ו. זבל-צאן בזול. ט"ז. אם הרחמים. י"ז. החצב פורח- הקיץ בורח. י"ח. עין תחת עין, שן תחת שן. י"ט. נקיק החזירים (השייח' סלמאן אל-הוזייל - מירוץ סוסים - כרעי האווז - שוד העדר - משאבה עם מנוע - רופא העיניים. כ'. איך רוכשים ידידים (ביקורי האחרון בבית אל-ביר.  סיום. 

עמוד 81      

...עד שהובא התה הצליח אבו ג'ילדה להסדיר את העניינים שבגללם בא אל השייח', ואחרי שגמר כוס מן המשקה המתוק יצא, התיר את חמורו ורכב הביתה.     שם פנה לאשתו שישבה באוהל במדור הנשים וארגה שטיח, שחוטי השתי שלו מתוחים מעט מעל הקרקע.      "למה לעולם אינך מבשלת דג?" שאל אותה. "אתה רוצה לאכול? מיד אלך לאפות לך לחם".   "לא, לא, שבי במקומך!" עצר בעדה בעלה. "אכלתי אצל השייח'" - היה להם דג נהדר. למה אינך מכינה אף פעם דג?"   "האם הבאת לי פעם דג לבישול? "התגוננה האשה. "אתה זוכר את הארנבת שהבאת לי לפני כמה שנים? היא ערבה אז מאוד לחיכך. "הבא לי דג ואבשל לך דג".      "כלום אין אשתי אשת-חיל?" אמר אבו ג'ילדה בלבו. " מחר יראה כל השבט שאבו ג'ילדה מסוגל להתחרות גם בשייח' ". למחרת בבוקר חבש את חמורו ורכב לבאר-שבע הקרובה. בחנות הראשונה שאליה הגיע שאל את החנווני: "יש לך דגים?"     "בוודאי שיש לי דגים", ענה הנשאל והצביע על חבית בפינת חנותו.     לרוע המזל הגיע אבו ג'ילדה אל חנווני שמוצאו מחברון. ובתור יליד עיר שהיא בהרים, במרחק רב משפת הים, לא הכיר , כאנשי עזה, את שלל הדגים הנמשים מדי בוקר מן הים ונמכרים עוד באותו יום בכל חנויות העיר. הוא לא הכיר דגים מלבד דגים מלוחים, המובאים בחביות מחוץ-לארץ ואינם מתקלקלים בחום הקיץ.     "אלה הם דגים?" שאל אבו ג'ילדה אחרי שקשר את חמורו ברחוב, נכנס לחנות וסקר בחשדנות את הסחורה המוצעת, שריחה לא נעם לאפו. הוא לא דמה כלל ועיקר לריח התבשיל שאכל אתמול...מה שאכל אתמול, הירהר הלקוח, היו דגים מבושלים. אפילו לטלה אין ריח לפני שמבשלים אותו. בוודאי כך הדבר גם עם דגים. הרי אלה של השייח' היו מתובלים ברוטב של כל מיני תבלינים...ולמה ידאג? כלום אין אשתו מוכשרת? היא כבר תסתדר, אפשר לסמוך עליה.

"אלה היו שבעים הדונמים היקרים ביותר שקנינו כאן", המשיך בהסברו איש הקרן הקיימת. "לא רצינו לסיים את הקניות בשבילכם בלי רכישת הגשר הזה. כל השטח היפה והישר שייך למשפחת אבו פארס מעזה. הם עשו לנו טובה ומכרו לנו את הפס המגוחך. יותר מזה לא רצו למכור, אפילו במחיר יקר יותר". רוב קרקעות כפר אל-קעה היו בבעלותן של המשפחות העשירות שגרו בבירת המחוז. לא היתה זו תופעה אופיינית רק לכפר של שכנינו, אלא היה זה המצב הכללי בכל דרום הארץ. בימי שלטון התורכי, כשתוארם עדיין היה תקף, הצליחו האפנדים, כפי שנקראו בעלי הקרקעות, להשתלט על מרבית אדמות-העידית של המחוז ולרושמן בתור קניינם. ומאז היו משכירים אותן לפלחים מחוסרי קרקע...מספר לא-מבוטל של איכרים אמנם הצליחו, הודות לחריצותם, חסכנותם והסתפקותם במועט, לרכוש לעצמם חלק של השדות, כפי שגם הקרן הקיימת הצליחה לקנות שטחים מן האפנדים ולייסד בצורה כזאת את המסד להתיישבות החדשה. זה היה הבסיס גם לקיבוצנו...עם פלישת צבאות ערב, יום אחרי הכרזת מדינת ישראל, הפסיקו הפלחים את עבודתם ולא באו עוד לשדותיהם שבקירבת יישובנו...הבדואים שבדרך כלל עלו מסיני לא באו. חכמתם אמרה להם לא להתקרב לשני המחנות הלוחמים זה בזה...

שלמה שפירא: "Down Town" תל אביב ל- משה קודאי (מושון), עיצוב ורישום: יוסי אפללו, הוצאת מו"ל: מ.ש.ק. 1986. לצד כל שיר יש "רישום"...השירים הם שירים מהחיים

שלמה שפירא

"Down Town" תל אביב ל- משה קודאי (מושון), עיצוב ורישום: יוסי אפללו, הוצאת מו"ל: מ.ש.ק. 1986. לצד כל שיר יש "רישום".    נולד שנה לאחר קום המדינה למשפחה מעולי תימן. במקום לגן ילדים נשלח ללמוד קרוא וכתוב אצל ה"מורי" ב"חדר". את שנות נעוריו בילה בישיבות בלימוד תורה וגמרא. קצת לפני מלחמת ששת הימים התגיס לצה"ל ושרת ביחידה קרבית בבקעת הירדן...השירים הם שירים מהחיים...

הספר מוקדש לאמא באהבה.

הקדשה בכתב-יד: ישנם כל מיני אנשים, ההקדשה שלך תהיה שותף+שלושים מושון 6310707.

תוכן השירים: אתה אתי ולא תדע. בדידות. בלוז. המשקיע הקטן. איש וילדה. כסף. נקטף במרדף. אני והעולם. תמונות מצב. ילד מסביון. תל-אביב מתעוררת. התרגשות. פגישה ברבנות. על גדות הירדן. הבקתה. אהבה בקצב הסמבה. עולם הפוך. חלום בלילה. לילות ת"א. משחקת אותה נסיכה. המסבאה. סודות הים. מחפש אהבה. "הידד"היורדים. הטלפון. ראש קטן. הנסיכה שהפכה לזונה. גורל ומזל. אישות. איש במזח. אמר הכל ושתק. "על הפנים". בגידות. ושוב... עם ישראל חוגג. דוגמנית מתל-אביב. הבלדה על האיש מסין. בסתיו. כשהלכת... נגמר. הגרושה. הילדה שואלת. תל אביב של בטון.חרות וחופש.

חרות וחופש (עמוד 48)

מקור האדם מהאדמה / אותו מקור לבהמה / גם היא גם הוא, בשר ודם / ומה יתרון לו לאדם?     ///   "חופש" יש גם לבהמה/ לחפש מזונה על פני האדמה / אך על דגלו של האדם חרוט / מילה חזקה מחופש, חרות.     ///   כולם נולדו בני חורין/ לזוג הורים / והאדם מכר חרותו / בנזיד פרנסתו.      ///  שלום לך, חרותי/אני איתך, ואת איתי/לא אוותר עלייך לעולם/ כי זהו כל האדם.

דוגמנית מתל-אביב (עמוד 40)

היא כבר שמעה בכל שפה/ עד כמה היא יפה/ נפשה כבר עייפה/מלשמוע לשון חנופה    ///  אף פעם לא כתבו לה שיר/למרות שהיא "הכי יפה בעיר"/ והנה בערב קיץ בהיר/חרזו לה לפתע שיר   ///אף אחד לא נתן תשובה/למה היא תמיד עצובה/כולם חיפשו אצלה"אהבה/וסופם שמצאו אכזבה    ///והנה שיר קטן ומתוק/ובעיניה בבת צחוק/סתם שיר במתנה/והכל פתאום השתנה.

ה"נסיכה שהפכה ל"זונה" (עמוד 31)

... ... זונה זה לא מקצוע/זאת כל אחד יודע/זונה זה אופי/ זונה זה יופי עם דופי.


שלמה שפירא: "פתגמים ומכתמים" ל- "חנניה רייכמן" - (מן הים הכללי - וטיפה משלי), 1961, הוצאת ספרים יוסף שרברק בע"מ, תל-אביב / ד. בינו לבינה (אהבה ונישואין, חילופי מחמאות, "היא בעיניו" ו- "הוא בעיניה".)

שלמה שפירא

"פתגמים ומכתמים" ל- "חנניה רייכמן" - (מן הים הכללי - וטיפה משלי), 1961, הוצאת ספרים יוסף שרברק בע"מ, תל-אביב.

התוכן :

א. אדם, גיליו וגלגוליו (ילדות ובגרות. עלומים וזקנה. אבות ובנים)

ב. ספרים, סופרים ואמנים (סופרים וקוראים, סופרים ומבקרים, צורות-יצירה ויצרי-יוצרים)

ג. בנות-חווה (אופנה ואופי)

ד. בינו לבינה (אהבה ונישואין, חילופי מחמאות, "היא בעיניו" ו- "הוא בעיניה".)

ה. ביד הלשון  (דיבור והקשבה, דיבור ומחשבה, דיבור ומעשה, דיבור ופיטפוט. דיבור ושתיקה, דיבור וכתיבה.)

ו. דיני ממונות (עשירים ואביונים, נדיבים וקמצנים, לווים וגובים, קונים ומוכרים.)

ז.שבילי פוליטיקה (מדינאים ודיפלומטים, מלחמה ושלום, שמרנים ומהפכנים, שלטון ואופוזיציה, רודנות ודמוקרטיה, מפלגות ובחירות.)

ח. משפט - ומשsפח (חוק ומוסר, חטא ומצפון, שופטים ופרקליטים.)

ט. בין אדם לחברו (אורחים ומארחים, קרובים ושכנים, ידידים ושותפים, טרחנים והולכי-רכיל, אדיבים וגסי-רוח.)

י. חיי-שעה (הוללים וזוללים.)

יא. פעולה ובטלה (חריצות ועצלות,  חופש ונופש.)

יב. שכל - וסבל.

יג אמת ושקר.

יד, גבורה ופחד.

טו. אדם בעיניו (גאווה וענווה, תהלה ופרסומת, שבח וחונף.)

טז. דור-דור ודור-שווא (טכניקה ותרבות, אז - ועתה, היגיון ויצר, השכלה ובורות, )

יז. המצוי והרצוי (הוויה והזיה, מזל ואושר, תקוה ויאוש, אופטימיסטים ופסימיסטים.)

יח. על דא ועל הא ( מילקוט ההגדרות, מפתח להרכב החומר לפי סוגי המקור.)

שלמה שפירא: "ההבדל הוא דק" ל- "הרב שמואל יניב" -שירים. - שלהי שנת השמיטה תשס"א. עורך: "הרב משה יניב". בהוצאת "ועד תלמידי הרב יניב" / פרק א' התמודדות/המוטטות. פרק ב' שיחה נפש/הנשמה. פרק ג' האהבה. פרק ד' צמאון. פרק ה' זעקת הצדק. פרק ו' ארץ ישראל

שלמה שפירא

"ההבדל הוא דק" ל- "הרב שמואל יניב" -שירים. - שלהי שנת השמיטה תשס"א. עורך: "הרב משה יניב". בהוצאת "ועד תלמידי הרב יניב"

תוכן : פרק א' התמודדות/המוטטות.  פרק ב' שיחה נפש/הנשמה.  פרק ג' האהבה.  פרק ד' צמאון.  פרק ה' זעקת הצדק. פרק ו' ארץ ישראל. 

על השירה-מתוך המבוא בעמ' 5:  "ייחוד השירה-שהיא חושפת את שפת ההויה: מכל אות היא מאותתת ורוטטת, חכמת הנשמה. התיבה-המלה היא תבנית מאבני בניין הנפש החיה, המשפט מדבר ממך אֵלֶיהָ השכינה, והשיר כולו מרפא כאב, מרפה ומפרה. הזמרה, בת בריתה מעוררת התרגשות כזרם ורמז, המעניק מזור, רז ממרום..."   שמואל יניב

 

יש בעיה, ויש - הבעיה / שיר (עמ' 9)

 


יש בעיה של קיום,

ויש בעיה של מקום,

יש בעיה של קדום,

ויש בעיה של שקום.

 

יש קשיים להיות לבד,

יש קשיים להיות ביחד,

ויש חרדה הנובעת מפחד.

יש שאלות הנובעות מהגיל,

ויש משאלות הנגרמות מהעדר גיל.

יש מצוקה בגין הבריאות,

ויש אתגר בהתבגרות.

יש בעיות מחמת ההתרחבות,

ויש בעיות מסבת החברות.

ויש יגון בהעדר ילדים

ויש יגיעה מחמת הילדים.

 

יש כמיהה לרגיעה,

ויש צרך ליצירה.

יש מסכנות ללא דעת,

ויש מצוקה הנוצרת מרבוי דעת.

אבל כאשר אין...

בעיות,

קשיים,

שאלות וכמיהות,

סימן שנגרמו כל הצפיות והשאיפות,

וזאת בעית כל הבעיות.

***

חתימה  (עמוד 142)

הוד השירה - היותה בעומק הנשמה, ויכולתה להתגלות ברגעי אמת. ולרוב היא מתרחשת, כאשר מוסרות המסכות שהסוו את המהות, או שהשכיחו אותה בשיכרון ההצלחה, או בדמיון האשליה והגאווה. ...  באמצעות הסבל נחבור לגן עדן, ונלבש כותנות אור, במקום העור, ונשמע את דברי האלוקים המיוחד לנו בהשגחה פרטית. איננו מקדשים את הסבל...אנו מקדשים את "יגעת ומצאת -תאמין", אבל כאשר הסבל מגיע, אנו מבינים שנועד הוא להכניסנו להיכל הפנימי, להיכל המהות האמיתית. עולם זה מתגלה בהיכל השירה, הנובע מרסיסי טל חסד אהבת אלוקים. אמנם, יתכן והיו ראויים רגעים אלו להישאר צנועים, ויש כאלו שאכן יהיו צנועים לעד, אבל עין טובה תחלק בחסד הזה, בכל מקום שאפשר.

9/3/2012 קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה

שלמה שפירא: "הממונה - איסר הראל ועלילות שירות הביטחון" ל- "מיכאל בר-זוהר, הוצאת ויידנפלד וניקולסון ירושלים, תשל"א 1971 / "באין תחבולות יפל-עם ותשועה ברב יועץ" (משלי יא, טו)

שלמה שפירא

"הממונה - איסר הראל ועלילות שירות הביטחון" ל- "מיכאל בר-זוהר, הוצאת ויידנפלד וניקולסון ירושלים, תשל"א 1971

תוכן העניינים:   מלחמות איסר הצעיר. בני הנפילים אשר בארץ. כך נעלם ארכיון הש"י. האיש שלנו ברבת-עמון. עלייתו ונפילתו של איסר הראל. תעלומה ושמה טוביאנסקי. בן גוריון מגלה את איסר הרפלין. שין-בית בחיתולים. מרד במשרד החוץ. תלויי בגדאד. איסר מגיע לפיסגה. הנהג של רחל. משחקים מסוכנים. מפ"ם קונה מידע חדש. טרגדיה בשתי מערכות. מסעות חשאיים לאמריקה. סכנה אורבת מבפנים. הבוגדים. לרוסיה באהבה. מקום בצמרת. שליחות חשאית בקאהיר. חיי דה-גול בידי ישראל. איפה יוסלה?. מעשה במוהל ובנסיך ערבי. סודה של הגיורת היפה. הנשק הסודי של נאצר. משבר המדענים הגרמניים. ההתפטרות. "נאמן ביטחון המדינה, כבודה וסודותיה". במקום סוף דבר. מקורות ואסמכתאות.

"באין תחבולות יפל-עם ותשועה ברב יועץ"  (משלי יא, טו)

ספר זה הינו פרק בביוגראפיה של איסר הראל (הלפרין), מי שהיה הממונה על שירותי הביטחון עד שנת 1963. הספר עוסק באותה תקופה בחייו, בה נשא באחריות ממלכתית על שירותי הביטחון. הוא מסתיים עם התפטרותו ב- 25 במרץ 1963.          לאחר שהתפטר ופרש מהעולם העלום, החלה דרכו בפוליטיקה. זהו פרק אחר ושונה לחלוטין, שאין בדעתי לעסוק בו. רציתי להפריד בין איסר הראל, כממונה על שירותי הביטחון, לבין האיש הפוליטי וחבר הכנסת.           אין זה ספר בעל מגמות פוליטיות, אבל אני שותף לדיעותיו הפוליטיות של איסר הראל ואינני חבר באותה מסגרת, גישה פוליטית לנושא הספר עלולה רק לפגוע בו, שכן מעשיו של איסר הראל בשנים בהן עמד בראש השירותים החשאיים של מדינת ישראל ראויים להיבחן לפי קנה מידה אחד בלבד, והוא ממלכתי-לאומי.              אין הספר מתיימר להיות היסטוריה של שירותי הביטחון, וודאי שאינו מגולל את כל פעליהם. כמה מהמבצעים המפוארים ביותר אינם מובאים כאן, והשתיקה יפה להם לעוד שנים רבות...

"מעשה במוהל ובנסיך ערבי" (203)   : איסר החל חש שהוא רודף אחרי הרוח. כל הנסיוות לחדור לתוך העולם האטום, הסגור והמסוגר, של הקנאים הדתיים, עלו בתוהו. איש לא האמין יותר בתוצאות המאבק, ואיסר נותר בודד במערכה. ימים כלילות היה עושה בדירה המבצעית , כשמדי פעם הוא חוטף תנומה על מיטה מתקפלת שקנו לו עוזריו, כך התמיד במשך חודשים...לפנות בוקר היה יוצא את חדרו ופונה לבית המלון, בו אמור היה להתגורר, רק כדי להתקלח, להחליף בגדים ולשוב לעבודה. בלילה, כשחזר למלונו בשעות הקטנות, קידם אותו השומר בחיוך רב-משמעות. האדון הזר, מסתבר, יודע ליהנות מחיי לילה, בלילה השני הרשה לעצמו השומר להרעיף לעברו קריצה חברית, אך כשאותן הרפתקאות ליליות נשנו גם בלילה השלישי והרביעי והחמישי , לא יכול עוד להתאפק השוער. כשנכנס איסר עם שחר, עיניו היו אדומות מחוסר שינה ובגדיו מקומטים ופרועים, הסיר השומר כובעו בתנועה תיאטרלית, החווה קידה והכריז" "אדוני, כל הכבוד!".            יום רדף יום, כישלון רדף כישלון. לפתע, אי משם, החלו מסתמנות קרני אור ראשונות...         מקור הידיעה היה צעיר בשם מאיר - לא היה איש השירות - צעיר דתי היה, אך לא קנאי, והסכים ברצון לצאת בשליחות המוסד במבצע "נמר"...