שלמה שפירא
שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי...
יום שבת, 1 בנובמבר 2025
שלמה שפירא: בגבול המבטים
יום ראשון, 26 באוקטובר 2025
שלמה שפירא: איחולים במילים וגם בציור שציירו לי - ילדי הגן הנושק לגינתי - " גן "לשם" בהרצליה
שלמה שפירא
איחולים במילים וגם בציור שציירו לי - ילדי הגן הנושק לגינתי - " גן "לשם" בהרצליה
נהוראי : שתהיה בריא מאושר ואני אוהב אותך. אני מצטער שהצקתי לך. שהגינה שלך תהיה יפה עם פרחים יפים. שיהיה לך הרבה כסף. (עם ציור של מכונית שממנה מבצץ ראש של ילד).
יואל : שיהיה לך 100 דולר וגינה יפה מאוד. (ציור של שלוש שורות של קווים צפופים במשיכה אחת בצבע כחול - אולי שמים ובתוך השורה האמצעית קצת קווים צפופים בצבע השמש וקצת קווים צפופים בצבע שחור ואולי אלו עננים.
נועם : חמש צורות גיאומטריות - אחת בדמות טיל או ציפור, שנייה מנסרה משולשת, שלישית בצורת L עבה ושלושה מלבנים בצבע כחול וירקרק. מלבן אחד מודגש במסגרת שחורה.
ריעי : שיהיה לך כיף ומזל והרבה יהלומים וכסף ומדליות ומלא מתנות. ציורים של שרשרת שלוש לבבות - מגדול לבינוני לקטן ומסביב הלבבות מצווירים כוכבים. ובצד המלים הכתובות "לב" שמתחתו כף יד עם אצבע מצביעה ושאר האצבעות כפופות.
היליאס : לשלמה שיהיה לך הרבה בריאות ושמחה . ציור שאולי - דיוקן עצמי עם ידיים לצדדים, עינים מודגשות פה בצורת משולש והאף שני קווים חזקים בצבע ירוק.
ריי חיים : שתהיה שמח . וציור צבעוני של מטריה .
עמית: שתהיה תמיד בריא וחזק עם ציור לב לצד מה שכתוב וצייר מכונית שהוא יושב בה לצד ההגה.
אביעד : לשלמה מאחל לך שהצמחים בגינה יצמחו לך יפה. עם ציור לב בחמישה צבעים עזים היוצרים לב מודגש מאוד.
איתמר : שכל יום תהיה שמח עפ קשת צבעים מאדום עז לצהוב חלש - כאילו ציפור עם רגלים כחולות.
תודה לילדי הגן / "גן לשם" ברחוב לייב יפה 70 בהרצליה
יום רביעי, 22 באוקטובר 2025
שלמה שפירא: ישנו כאב באומה, טראומה באומה, כישלון באומה, צעקה כאב וצער באומה. קשה לי עם אנשי השררה שלי - "פוליטקאים" בלעז - שמדברים גבוהה גבוהה, רבים רבים כרבבה, ממליכים ומנמיכים איך שרוצים כאוות נפשם ואין דין ואין דיין,...
שלמה שפירא
ישנו כאב באומה, טראומה באומה, כישלון באומה, צעקה כאב וצער באומה. קשה לי עם אנשי השררה שלי - "פוליטקאים" בלעז - שמדברים גבוהה גבוהה, רבים רבים כרבבה, ממליכים ומנמיכים איך שרוצים כאוות נפשם ואין דין ואין דיין,...
"איתן אבניאון" מתקשה להגדירם - לא את פוליטיקינו ולא את אויביינו. נסיתי למצוא במלונו - מה פירוש המילה "חמאס" - לא דובים ולא יער, בקושי יש "חמוס" = גזול, מנוצל, עשוק...
אנחנו הישראלים עדיין לא הבנו את חמאס. ראש הממשלה נתניהו עד לפני יותר משנתיים לא הבין ולא מבין את חמאס. "חמאס" מנהל כל הזמן את העניינים עמנו ב- "חמאסה" - סאסא אמרירהו בחמאסה עם כוח רצון עז וגבורה, בהתלהבות מסעירה, בדחף ובכוח רצון וחושב אותנו הישראלים כ- "חאמאקין=טיפשים. מכיר היטב את השוק הסיטונאי הבינלאומי (סוק אלחיסביל) וקונה בסיטונאות וידו גם על השוק הקמעונאי (סוק אלקיטאעי) ויודע לשחק עמנו בכל סוגי השווקים - מה שהזכרתי ואחרים - ויודע היטב לבקש לכל דבר קיטאעי = קטנטן מחיר ענק בשבילו. הישראלים מזלזלים בחמאס, האמריקאים מזלזלים בחמאס ולפרק את חמאס בעתיד הנראה לעין - "בוכרה פי מישמש".
ואני זקן, שבע הצלחות ואכזבות, אומר לכם היום "הסתיידו תקוותי מחמאס" - צריך כולנו - כל העם מכל מפלגה ומפלגה להתאחד יחדיו בלי חשבונות אישיים ובלי בצע כסף לזה ולזה ולזה כדי לעבור את התקופה הקשה שלנו - בעזרת כולנו!!! ובסייעתא דשמייא - גם החרדים חייבים ליטול חלק בהגנה על המולדת היקרה שלי/שלנו.
כביולוג בעברי - אברך על כל טיפת גשם של אזרחות טובה ושל מים מן השמים - יהיה גשם מן השמים, פה ירדו טיפות ברכה למכביר - "ושאבתם מים בששון ממעיייני הישועה" - אנא השם הושיעה נא, אנא השם הצליחה נא ! תבורכי ארצי! יבורך עמי!
יום שישי, 17 באוקטובר 2025
שלמה שפירא: הו, הפרדה עצובה
יום רביעי, 15 באוקטובר 2025
שלמה שפירא: "טרמפ" עשה לנו טובה ארעית עם "מתן תורתו" בזמן "מתן תורתנו" - את חטופינו החיים
שלמה שפירא
"טרמפ" עשה לנו טובה ארעית עם "מתן תורתו" בזמן "מתן תורתנו" - את חטופינו החיים
השיבם הביתה. חללינו עדיין בחיץ בין תוכן לניצניו.
צריך לזכור שיש תכנים שאין בהם התחייבות לקיומם.
למשל, הרגע קבלתי הודעה ל-וואטסאפ שיהיה עיכוב בביקור העובדת הסוציאלית בביתי - לא בשביל לבדוק
את "הנושא" העיקרי, אלא לבדוק את "המושא" אם אפשר לשנותו בלי בלאגנים - מה פעילותו ומה סבילותו, מה קלותו ומה כבדותו, מה נתינתו ומה קבלתו -האם ניתן להמתיקו בסוכריה,
סוכריות יש בשפע ולמי זרקו אותם אתמול בהקפות שמחת-תורה - לילדים ולא למבוגרים - משחקים ומשחקים תכנים עם ניצניהם!
נמתין ונראה מה ילד יום! ב- "מותנים" תורת ההבדלים הכללית ותורת ההבדלים הדקים.
"ליבס" בערבית "לבוש" ו- "סוכרייה" היא "מצאצה" "מלאבבסה" "חאלווה"...גם הערבים יודעים שלא לומר לילד שתרופה היא סוכריה נמצצת.
למרות מאמציו של ידידנו הנשיא "טראמפ". "עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי יבוא לא יאחר.
יום ראשון, 12 באוקטובר 2025
שלמה שפירא: יהושע פראוור: תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל - כרך שני - מסעי הצלב והממלכה השנייה, בהוצאת מוסד ביאליק בירושלים, 1963/ המדינה הצלבנית לא יצרה אומה קשורה וצמודה למקומה ורואה אותה במכורתה...
שלמה שפירא
יהושע פראוור: תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל - כרך שני - מסעי הצלב והממלכה השנייה, בהוצאת מוסד ביאליק בירושלים, 1963
תוכן העניינים: חלק ראשון: התקומה - מסע הצלב השלישי ומסע שליטי אירופה. ההתנחלות החדשה וקימום ממלכת-ירושליים השנייה, דור הציפייה. חלק שני: ללא קברניט - מצרים מפתח ממלכת ירושלים. פרידריך השני - המוחרם בכנסיית הקבר. מממלוכה פיאודלית לפידירציה אוליגארכית. חידושה הטריטוריאלי של הממלכה הצלבנית. מלחמה מבית ומחוץ. חלק שלישי: מסע לואי התשיעי. מלחמת הקומונות. תנועת מסעי-הצלב והמדינה הצלבנית. היהודים בממלכת-ירושלים השנייה. הצלבנים בין התקווה המונגולית והמעצמה הממלוכית. חלק רביעי: ביברס והתפוררות הממלכה הצלבנית. התקוות האחרונות וגסיסת הממלכה. נפילת עכו וקץ ממלכת הצלבנים.
בספר יש רשימת ציורים, רשימת לוחות ורשימת מפות.
מבוא : ממפלת חטין ועד נפילת עכו נמשכו תולדות ממלכת הצלבנים השנייה, תקופה של מאה שנים ומעלה. במשך חמש דורות שלטו עוד הפראנקים באגנו המזרחי של הים-התיכון, קוממו מחדש ממלכתם שכשלה וניסו להבטיח את קיומה לעתיד. הממלכה הראשונה היתה ממלכה אירופית על אדמת אסיה, שגבולותיה ברורים, יישובה מגובש, והיא קשורה באלפי נימים באירפה, כשהיא משפיעה על סביבתה ומושפעת ממנה. שונה דמותה של הממלכה השנייה . שלוש תקופות של קיומה המדיני, שהן שלוש תקופות בהתפתחותה הפנימית, מתייחדות במתכונת-קיום הנבדלות מאלו של הממלכה הראשונה... ובינתיים מאורעות כבירים התרחשו ושינו פני עולם. מרחבי אסיה מימי-סין ועד יערות פולין נלכדו במסגרת האירו-אסיאתית של המעצמה המונגולית, הפסיפס הצעקני של שליטי בית-איוב במזרח התיכון טואטא בזרוע הצעירה והחזקה של המעצמה הממלוכית, ביזאנטיון נדחפה לקרן הבוספורוס, ואירופה צעדה צעדיה הראשונים, עם שהיא פורקת עול האפיםיורות והקיסרות, לקראת מדינות שושלתיות ומשטר של ייצוגים מעמדיים, בתוך גלים רועשים אלה של ההתרחשות ההיסטורית עומדת מדינת הצלבנים כגורם מבוטל במשקלו ובחשיבותו. לא קטנות שטחה שיוותה לה מעמד של ספינה מקפצת על פני תהום, שמפרשי תורניה נענים לכל משב-רוח וחרטומה מופנה חליפות ימה וקדמה, אלא עצם העובדה, שהמדינה אינה עוד גוף פוליטי אלא בשם בלבד, והעובדה שאין עוד לקיומה משמעות וחשיבות במערכות ההיסטוריה הנסערת של שלהי המאה השלוש-עשרה. עצם הרצון להתקיים ולחיות, כשקיום זה וחיים אלה אינם קשורים בהכרה בהיצמדות לארץ מסוימת, אינם מספיקים כדי לחיות ואינם מצדיקים את עצם הקיום. המדינה הצלבנית לא יצרה אומה קשורה וצמודה למקומה ורואה אותה במכורתה...
יום שבת, 11 באוקטובר 2025
שלמה שפירא: מי שטוב לו ושמח / שיר
שלמה שפירא
מי שטוב לו ושמח
למרות שאני בן שמונים ושמונה
מישהי כתבה לי היום "יש לך עינים ילדותיות"
היא כתבה כמו בשיר ה- "בייבי" - "השפן הקטן טוב לו ושמח..."
חשבתי בלבי - אולי היא צריכה בדיקת ראייה ובדיקת עיניים
כי לקטנטנים נולד הצבע לעיניים בחג הסוכות
שמחה בסוכה כי בלילה רואים את הכוכבים ועמם האורחים העליונים
מצווה לארח בסוכה - הכנסת אורחים מופת היא הכוללת פתיחות לרצון האורחים ודאגה לצורכיהם הגשמייים והרוחניים
כך אימצה את המנהג הזה אמי (לא אבי) - אבי היה עסוק ברחש-בחש סביבתנו הגויית והגן על הבית ועל הסוכה בחצר הפנימית של הבית מפני הגויים השומעים רנה ושמחת חג.
היזהרו מרחש-בחש - ה- "המחיר קבוע לכל החיים" - הנני כבן תשעים ולא זכיתי להיות "קבוע" וב- "קביעות".
עברו שנתיים - עוד מספר ימים ושמחת התורה תשוב לארצנו אחרי שנתיים של היעדרות.
שלמה שפירא: "צבר" עם ישראל
שלמה שפירא
"צבר" עם ישראל
יום שני, 6 באוקטובר 2025
שלמה שפירא: עדינות הלב / אל נשכח להמשיך לייחר ולייחר - השרשים שלנו הוליכו הנה אל ארץ ישראל שבין מדבר וים...
שלמה שפירא
עדינות הלב
כשהייתי בעיראק תמיד שמעתי מנשים מנופך ביישני - מאישה לאישה - "ייראקיד קאלביק" - איחולים ל- "טוב-לב" / ול- "רחמים" /ול- "חמלה". זה מה שחסר לנו היום בין אנשים ובין מנהיגי הציבור. במקום זה מרגישים "ראקידין" = שוכבים במצב "ריקה אלחאל = עוני ודלות, "ריקה אלג'אנב" = חולשה אישית ועממית. ר' יוסף נג'ארה יעץ לנו "חוטר" לממשל תקין ומרחם. אני יהודי ומאמין ל- "ישעיהו הנביא" שיבוא יום לעידן של צדק, שלום ושגשוג - אישי ולאומי.
אל נשכח להמשיך לייחר ולייחר - השרשים שלנו הוליכו הנה אל ארץ ישראל שבין מדבר וים...יכולתי לשיר על טעם הלחם הטוב ועל אחוות השכנים הערבים ועל הדקלים ברחוב (יורם טהרלב)...
"מאיה בניטה" מסתפקת בקקטוסים לקשט את הבית עם מזכרות לרכוש אמנות מקומית ( זה לא מזמן -ספטמבר 2025) ואני אומר לה "לייחר ייחורים" למרות שבגידול צמחים יש הרבה ניסוי והטעיה כמו בחיינו עכשיו, והזכרתי קודם את המילה "ראקידין" ויש מילה אחרת בערבית - "תרקיד" וזה לא בעברית - "לרקוד", זה בערבית "הברכה" - יצירת "כנה" חדשה של צמח מתוך חלק ממנו ולהשריש ולהחדיר ולהנחיל ולהטמיע ולהקנות שוב ערכים-טובים ועם השכנים היורים /המפגיזים / המתעללים - אולי פתאום יהיה לנו שקט.
אלה מועדי ה' מקראי קודש, אשר תקראו אותם במועדם..." "כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים, בשמחה ובששון הנחלתנו,,," "ברוך אתה ה' אלהינו, אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לישב בסוכה." שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה".
יום שישי, 3 באוקטובר 2025
שלמה שפירא: "קטע" המדבר על שנים ושלושים נתיבות פליאות חכמה ואלה שמותם: שכל מופלא, שכל מזהיר...שכל מצוחצח, שכל בהיר...שכל החפץ המבוקש, שכל הנאמן, שכל קיים, שכל דמיוני
יום שלישי, 30 בספטמבר 2025
שלמה שפירא: התנאיות השתנתה וההשתנות חוזרת יום-יום, גם לפני "יום הכיפורים" וביום-הכיפורים : אם A ו -B מציינים
שלמה שפירא
יום שלישי, 23 בספטמבר 2025
שלמה שפירא: חשבון נפש - שיר
שלמה שפירא
חשבון נפש
יום אחד לפני החג עשיתי חשבון נפש:
טעיתי בחיי - העפתי מבט על עצמי ועל חיי
ותועה גם היום:
לאחרונה - מצפוני לסרק - ביוגרפיה קופרניקוסטית אבודה
לא אוכל קוסקוס, לא שותה קפה, לא אוסף חנוכניות
אז מה לעשות עם "חנות-החנוכיות" שלי...
מעירים לי עכשיו - למה קנית כל החנוכיות האלה?
אף אחד לא יודע מה עבר עלי
עכשיו אני בהערות-שוליים ומוער בידיים זקנות רוטטות
שכחתי את יצחק-ניוטון שהוא אשם - ביטל את ההפרדה בין תנועות השמים לתנועות הארץ,
צ'רלי-צ'פלין-וחצי עוזרים לי עכשיו ומחמיאים לי וקצת מצחיק אותי - "המשך לשחק בן-אדם" - "שחק אותה" בעניינים חשובים ולא חשובים, תמשיך להיות עשב-מרפא בגינתך הקטנה,
תמשיך להציג לעצמך סינוסים וקוסינוסים עד המקום העשירי אחרי הנקודה העשרונית.
תמשיך לדייק כמה שאפשר בעולם הזה, אולי יהיה לך טוב בעולם הבא.
יום שישי, 19 בספטמבר 2025
שלמה שפירא: סגריר - סגורה ומסוגרת. גם אם תנגן פסנתר, הדרך ארוכה ליונה עם עלה של זית.
שלמה שפירא
סגריר - סגורה ומסוגרת. גם אם תנגן פסנתר, הדרך ארוכה ליונה עם עלה של זית.
ואני מחכה לחיזוי התחזית.
יום שבת, 6 בספטמבר 2025
שלמה שפירא: יא רוחי, יא בוסי, יא עיוני, יא אלבי, יא עומרי "לך חיכיתי יום וליל / שיר
שלמה שפירא
יום שני, 25 באוגוסט 2025
שלמה שפירא: "שכנים בשערי הנגב" ל- אריה אפרת, הוצאת "כנה ירושלים", תשמ"ב 1982. הספר נכתב בידי ראשה הראשון של המועצה האזורית "שער הנגב". שונו כל שמות הכפרים הערביים ושמות שבטי הבדואים המעורבים בסיפורי הספר
שלמה שפירא
"שכנים בשערי הנגב" ל- אריה אפרת, הוצאת "כנה ירושלים", תשמ"ב 1982. הספר נכתב בידי ראשה הראשון של המועצה האזורית "שער הנגב". שונו כל שמות הכפרים הערביים ושמות שבטי הבדואים המעורבים בסיפורי הספר.
תוכן העניינים: בפתח דבר - הקדמה מאת חבר-הכנסת חמאד אבו רביעה ודברים לזכרו. ראשית חדשה: בני ישמעאל. פינקס הביקורים בכפר. המוכתר.
סדר הסיפורים: א. זנב הדורבן. ב. אבי הפחם (בית-שאן - ביקורי הראשון בנקודה - מלחמת הכובסת - הדי מלחמת העולם השנייה-האתת. ג. אבו ואקלצאן (קמצנים). ד. הדרך לגן-עדן. ה. בעלי-דבשת אוהביפ דרדר (חקלאות מודרנית-הדגים של אבו ג'ילדה-הכורה גליק). ו. אבי האש (אבו בכר). ז. היתוש. ח. שדה-התעופה (האדם חותר, ואלוהים פותר - דייטת רזון - הדודה החולה - הפגזות ויי"ש - הקלע החופשי). ט. אל-מג'נון. י. אבו עלי (המדרגות). י"א. המנודה. י"ב. שתילי אקליפטוס (הכבשה השחורה-ההתנפלןת). י"ג. הירושה. י"ד. התעלה. ט"ו. זבל-צאן בזול. ט"ז. אם הרחמים. י"ז. החצב פורח- הקיץ בורח. י"ח. עין תחת עין, שן תחת שן. י"ט. נקיק החזירים (השייח' סלמאן אל-הוזייל - מירוץ סוסים - כרעי האווז - שוד העדר - משאבה עם מנוע - רופא העיניים. כ'. איך רוכשים ידידים (ביקורי האחרון בבית אל-ביר. סיום.
עמוד 81
...עד שהובא התה הצליח אבו ג'ילדה להסדיר את העניינים שבגללם בא אל השייח', ואחרי שגמר כוס מן המשקה המתוק יצא, התיר את חמורו ורכב הביתה. שם פנה לאשתו שישבה באוהל במדור הנשים וארגה שטיח, שחוטי השתי שלו מתוחים מעט מעל הקרקע. "למה לעולם אינך מבשלת דג?" שאל אותה. "אתה רוצה לאכול? מיד אלך לאפות לך לחם". "לא, לא, שבי במקומך!" עצר בעדה בעלה. "אכלתי אצל השייח'" - היה להם דג נהדר. למה אינך מכינה אף פעם דג?" "האם הבאת לי פעם דג לבישול? "התגוננה האשה. "אתה זוכר את הארנבת שהבאת לי לפני כמה שנים? היא ערבה אז מאוד לחיכך. "הבא לי דג ואבשל לך דג". "כלום אין אשתי אשת-חיל?" אמר אבו ג'ילדה בלבו. " מחר יראה כל השבט שאבו ג'ילדה מסוגל להתחרות גם בשייח' ". למחרת בבוקר חבש את חמורו ורכב לבאר-שבע הקרובה. בחנות הראשונה שאליה הגיע שאל את החנווני: "יש לך דגים?" "בוודאי שיש לי דגים", ענה הנשאל והצביע על חבית בפינת חנותו. לרוע המזל הגיע אבו ג'ילדה אל חנווני שמוצאו מחברון. ובתור יליד עיר שהיא בהרים, במרחק רב משפת הים, לא הכיר , כאנשי עזה, את שלל הדגים הנמשים מדי בוקר מן הים ונמכרים עוד באותו יום בכל חנויות העיר. הוא לא הכיר דגים מלבד דגים מלוחים, המובאים בחביות מחוץ-לארץ ואינם מתקלקלים בחום הקיץ. "אלה הם דגים?" שאל אבו ג'ילדה אחרי שקשר את חמורו ברחוב, נכנס לחנות וסקר בחשדנות את הסחורה המוצעת, שריחה לא נעם לאפו. הוא לא דמה כלל ועיקר לריח התבשיל שאכל אתמול...מה שאכל אתמול, הירהר הלקוח, היו דגים מבושלים. אפילו לטלה אין ריח לפני שמבשלים אותו. בוודאי כך הדבר גם עם דגים. הרי אלה של השייח' היו מתובלים ברוטב של כל מיני תבלינים...ולמה ידאג? כלום אין אשתו מוכשרת? היא כבר תסתדר, אפשר לסמוך עליה.
"אלה היו שבעים הדונמים היקרים ביותר שקנינו כאן", המשיך בהסברו איש הקרן הקיימת. "לא רצינו לסיים את הקניות בשבילכם בלי רכישת הגשר הזה. כל השטח היפה והישר שייך למשפחת אבו פארס מעזה. הם עשו לנו טובה ומכרו לנו את הפס המגוחך. יותר מזה לא רצו למכור, אפילו במחיר יקר יותר". רוב קרקעות כפר אל-קעה היו בבעלותן של המשפחות העשירות שגרו בבירת המחוז. לא היתה זו תופעה אופיינית רק לכפר של שכנינו, אלא היה זה המצב הכללי בכל דרום הארץ. בימי שלטון התורכי, כשתוארם עדיין היה תקף, הצליחו האפנדים, כפי שנקראו בעלי הקרקעות, להשתלט על מרבית אדמות-העידית של המחוז ולרושמן בתור קניינם. ומאז היו משכירים אותן לפלחים מחוסרי קרקע...מספר לא-מבוטל של איכרים אמנם הצליחו, הודות לחריצותם, חסכנותם והסתפקותם במועט, לרכוש לעצמם חלק של השדות, כפי שגם הקרן הקיימת הצליחה לקנות שטחים מן האפנדים ולייסד בצורה כזאת את המסד להתיישבות החדשה. זה היה הבסיס גם לקיבוצנו...עם פלישת צבאות ערב, יום אחרי הכרזת מדינת ישראל, הפסיקו הפלחים את עבודתם ולא באו עוד לשדותיהם שבקירבת יישובנו...הבדואים שבדרך כלל עלו מסיני לא באו. חכמתם אמרה להם לא להתקרב לשני המחנות הלוחמים זה בזה...
שלמה שפירא: "Down Town" תל אביב ל- משה קודאי (מושון), עיצוב ורישום: יוסי אפללו, הוצאת מו"ל: מ.ש.ק. 1986. לצד כל שיר יש "רישום"...השירים הם שירים מהחיים
שלמה שפירא
"Down Town" תל אביב ל- משה קודאי (מושון), עיצוב ורישום: יוסי אפללו, הוצאת מו"ל: מ.ש.ק. 1986. לצד כל שיר יש "רישום". נולד שנה לאחר קום המדינה למשפחה מעולי תימן. במקום לגן ילדים נשלח ללמוד קרוא וכתוב אצל ה"מורי" ב"חדר". את שנות נעוריו בילה בישיבות בלימוד תורה וגמרא. קצת לפני מלחמת ששת הימים התגיס לצה"ל ושרת ביחידה קרבית בבקעת הירדן...השירים הם שירים מהחיים...
הספר מוקדש לאמא באהבה.
הקדשה בכתב-יד: ישנם כל מיני אנשים, ההקדשה שלך תהיה שותף+שלושים מושון 6310707.
תוכן השירים: אתה אתי ולא תדע. בדידות. בלוז. המשקיע הקטן. איש וילדה. כסף. נקטף במרדף. אני והעולם. תמונות מצב. ילד מסביון. תל-אביב מתעוררת. התרגשות. פגישה ברבנות. על גדות הירדן. הבקתה. אהבה בקצב הסמבה. עולם הפוך. חלום בלילה. לילות ת"א. משחקת אותה נסיכה. המסבאה. סודות הים. מחפש אהבה. "הידד"היורדים. הטלפון. ראש קטן. הנסיכה שהפכה לזונה. גורל ומזל. אישות. איש במזח. אמר הכל ושתק. "על הפנים". בגידות. ושוב... עם ישראל חוגג. דוגמנית מתל-אביב. הבלדה על האיש מסין. בסתיו. כשהלכת... נגמר. הגרושה. הילדה שואלת. תל אביב של בטון.חרות וחופש.
חרות וחופש (עמוד 48)
מקור האדם מהאדמה / אותו מקור לבהמה / גם היא גם הוא, בשר ודם / ומה יתרון לו לאדם? /// "חופש" יש גם לבהמה/ לחפש מזונה על פני האדמה / אך על דגלו של האדם חרוט / מילה חזקה מחופש, חרות. /// כולם נולדו בני חורין/ לזוג הורים / והאדם מכר חרותו / בנזיד פרנסתו. /// שלום לך, חרותי/אני איתך, ואת איתי/לא אוותר עלייך לעולם/ כי זהו כל האדם.
דוגמנית מתל-אביב (עמוד 40)
היא כבר שמעה בכל שפה/ עד כמה היא יפה/ נפשה כבר עייפה/מלשמוע לשון חנופה /// אף פעם לא כתבו לה שיר/למרות שהיא "הכי יפה בעיר"/ והנה בערב קיץ בהיר/חרזו לה לפתע שיר ///אף אחד לא נתן תשובה/למה היא תמיד עצובה/כולם חיפשו אצלה"אהבה/וסופם שמצאו אכזבה ///והנה שיר קטן ומתוק/ובעיניה בבת צחוק/סתם שיר במתנה/והכל פתאום השתנה.
ה"נסיכה שהפכה ל"זונה" (עמוד 31)
... ... זונה זה לא מקצוע/זאת כל אחד יודע/זונה זה אופי/ זונה זה יופי עם דופי.
שלמה שפירא: "פתגמים ומכתמים" ל- "חנניה רייכמן" - (מן הים הכללי - וטיפה משלי), 1961, הוצאת ספרים יוסף שרברק בע"מ, תל-אביב / ד. בינו לבינה (אהבה ונישואין, חילופי מחמאות, "היא בעיניו" ו- "הוא בעיניה".)
שלמה שפירא
"פתגמים ומכתמים" ל- "חנניה רייכמן" - (מן הים הכללי - וטיפה משלי), 1961, הוצאת ספרים יוסף שרברק בע"מ, תל-אביב.
התוכן :
א. אדם, גיליו וגלגוליו (ילדות ובגרות. עלומים וזקנה. אבות ובנים)
ב. ספרים, סופרים ואמנים (סופרים וקוראים, סופרים ומבקרים, צורות-יצירה ויצרי-יוצרים)
ג. בנות-חווה (אופנה ואופי)
ד. בינו לבינה (אהבה ונישואין, חילופי מחמאות, "היא בעיניו" ו- "הוא בעיניה".)
ה. ביד הלשון (דיבור והקשבה, דיבור ומחשבה, דיבור ומעשה, דיבור ופיטפוט. דיבור ושתיקה, דיבור וכתיבה.)
ו. דיני ממונות (עשירים ואביונים, נדיבים וקמצנים, לווים וגובים, קונים ומוכרים.)
ז.שבילי פוליטיקה (מדינאים ודיפלומטים, מלחמה ושלום, שמרנים ומהפכנים, שלטון ואופוזיציה, רודנות ודמוקרטיה, מפלגות ובחירות.)
ח. משפט - ומשsפח (חוק ומוסר, חטא ומצפון, שופטים ופרקליטים.)
ט. בין אדם לחברו (אורחים ומארחים, קרובים ושכנים, ידידים ושותפים, טרחנים והולכי-רכיל, אדיבים וגסי-רוח.)
י. חיי-שעה (הוללים וזוללים.)
יא. פעולה ובטלה (חריצות ועצלות, חופש ונופש.)
יב. שכל - וסבל.
יג אמת ושקר.
יד, גבורה ופחד.
טו. אדם בעיניו (גאווה וענווה, תהלה ופרסומת, שבח וחונף.)
טז. דור-דור ודור-שווא (טכניקה ותרבות, אז - ועתה, היגיון ויצר, השכלה ובורות, )
יז. המצוי והרצוי (הוויה והזיה, מזל ואושר, תקוה ויאוש, אופטימיסטים ופסימיסטים.)
יח. על דא ועל הא ( מילקוט ההגדרות, מפתח להרכב החומר לפי סוגי המקור.)
שלמה שפירא: "ההבדל הוא דק" ל- "הרב שמואל יניב" -שירים. - שלהי שנת השמיטה תשס"א. עורך: "הרב משה יניב". בהוצאת "ועד תלמידי הרב יניב" / פרק א' התמודדות/המוטטות. פרק ב' שיחה נפש/הנשמה. פרק ג' האהבה. פרק ד' צמאון. פרק ה' זעקת הצדק. פרק ו' ארץ ישראל
שלמה שפירא
"ההבדל הוא דק" ל- "הרב שמואל יניב" -שירים. - שלהי שנת השמיטה תשס"א. עורך: "הרב משה יניב". בהוצאת "ועד תלמידי הרב יניב"
תוכן : פרק א' התמודדות/המוטטות. פרק ב' שיחה נפש/הנשמה. פרק ג' האהבה. פרק ד' צמאון. פרק ה' זעקת הצדק. פרק ו' ארץ ישראל.
על השירה-מתוך המבוא בעמ' 5: "ייחוד השירה-שהיא חושפת את שפת ההויה: מכל אות היא מאותתת ורוטטת, חכמת הנשמה. התיבה-המלה היא תבנית מאבני בניין הנפש החיה, המשפט מדבר ממך אֵלֶיהָ השכינה, והשיר כולו מרפא כאב, מרפה ומפרה. הזמרה, בת בריתה מעוררת התרגשות כזרם ורמז, המעניק מזור, רז ממרום..." שמואל יניב
יש בעיה, ויש - הבעיה / שיר (עמ' 9)
יש בעיה של קיום,
ויש בעיה של מקום,
יש בעיה של קדום,
ויש בעיה של שקום.
יש קשיים להיות לבד,
יש קשיים להיות ביחד,
ויש חרדה הנובעת מפחד.
יש שאלות הנובעות מהגיל,
ויש משאלות הנגרמות מהעדר גיל.
יש מצוקה בגין הבריאות,
ויש אתגר בהתבגרות.
יש בעיות מחמת ההתרחבות,
ויש בעיות מסבת החברות.
ויש יגון בהעדר ילדים
ויש יגיעה מחמת הילדים.
יש כמיהה לרגיעה,
ויש צרך ליצירה.
יש מסכנות ללא דעת,
ויש מצוקה הנוצרת מרבוי דעת.
אבל כאשר אין...
בעיות,
קשיים,
שאלות וכמיהות,
סימן שנגרמו כל הצפיות והשאיפות,
וזאת בעית כל הבעיות.
***
חתימה (עמוד 142)
הוד השירה - היותה בעומק הנשמה, ויכולתה להתגלות ברגעי אמת. ולרוב היא מתרחשת, כאשר מוסרות המסכות שהסוו את המהות, או שהשכיחו אותה בשיכרון ההצלחה, או בדמיון האשליה והגאווה. ... באמצעות הסבל נחבור לגן עדן, ונלבש כותנות אור, במקום העור, ונשמע את דברי האלוקים המיוחד לנו בהשגחה פרטית. איננו מקדשים את הסבל...אנו מקדשים את "יגעת ומצאת -תאמין", אבל כאשר הסבל מגיע, אנו מבינים שנועד הוא להכניסנו להיכל הפנימי, להיכל המהות האמיתית. עולם זה מתגלה בהיכל השירה, הנובע מרסיסי טל חסד אהבת אלוקים. אמנם, יתכן והיו ראויים רגעים אלו להישאר צנועים, ויש כאלו שאכן יהיו צנועים לעד, אבל עין טובה תחלק בחסד הזה, בכל מקום שאפשר.
9/3/2012 קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה
שלמה שפירא: "הממונה - איסר הראל ועלילות שירות הביטחון" ל- "מיכאל בר-זוהר, הוצאת ויידנפלד וניקולסון ירושלים, תשל"א 1971 / "באין תחבולות יפל-עם ותשועה ברב יועץ" (משלי יא, טו)
שלמה שפירא
"הממונה - איסר הראל ועלילות שירות הביטחון" ל- "מיכאל בר-זוהר, הוצאת ויידנפלד וניקולסון ירושלים, תשל"א 1971
תוכן העניינים: מלחמות איסר הצעיר. בני הנפילים אשר בארץ. כך נעלם ארכיון הש"י. האיש שלנו ברבת-עמון. עלייתו ונפילתו של איסר הראל. תעלומה ושמה טוביאנסקי. בן גוריון מגלה את איסר הרפלין. שין-בית בחיתולים. מרד במשרד החוץ. תלויי בגדאד. איסר מגיע לפיסגה. הנהג של רחל. משחקים מסוכנים. מפ"ם קונה מידע חדש. טרגדיה בשתי מערכות. מסעות חשאיים לאמריקה. סכנה אורבת מבפנים. הבוגדים. לרוסיה באהבה. מקום בצמרת. שליחות חשאית בקאהיר. חיי דה-גול בידי ישראל. איפה יוסלה?. מעשה במוהל ובנסיך ערבי. סודה של הגיורת היפה. הנשק הסודי של נאצר. משבר המדענים הגרמניים. ההתפטרות. "נאמן ביטחון המדינה, כבודה וסודותיה". במקום סוף דבר. מקורות ואסמכתאות.
"באין תחבולות יפל-עם ותשועה ברב יועץ" (משלי יא, טו)
ספר זה הינו פרק בביוגראפיה של איסר הראל (הלפרין), מי שהיה הממונה על שירותי הביטחון עד שנת 1963. הספר עוסק באותה תקופה בחייו, בה נשא באחריות ממלכתית על שירותי הביטחון. הוא מסתיים עם התפטרותו ב- 25 במרץ 1963. לאחר שהתפטר ופרש מהעולם העלום, החלה דרכו בפוליטיקה. זהו פרק אחר ושונה לחלוטין, שאין בדעתי לעסוק בו. רציתי להפריד בין איסר הראל, כממונה על שירותי הביטחון, לבין האיש הפוליטי וחבר הכנסת. אין זה ספר בעל מגמות פוליטיות, אבל אני שותף לדיעותיו הפוליטיות של איסר הראל ואינני חבר באותה מסגרת, גישה פוליטית לנושא הספר עלולה רק לפגוע בו, שכן מעשיו של איסר הראל בשנים בהן עמד בראש השירותים החשאיים של מדינת ישראל ראויים להיבחן לפי קנה מידה אחד בלבד, והוא ממלכתי-לאומי. אין הספר מתיימר להיות היסטוריה של שירותי הביטחון, וודאי שאינו מגולל את כל פעליהם. כמה מהמבצעים המפוארים ביותר אינם מובאים כאן, והשתיקה יפה להם לעוד שנים רבות...
"מעשה במוהל ובנסיך ערבי" (203) : איסר החל חש שהוא רודף אחרי הרוח. כל הנסיוות לחדור לתוך העולם האטום, הסגור והמסוגר, של הקנאים הדתיים, עלו בתוהו. איש לא האמין יותר בתוצאות המאבק, ואיסר נותר בודד במערכה. ימים כלילות היה עושה בדירה המבצעית , כשמדי פעם הוא חוטף תנומה על מיטה מתקפלת שקנו לו עוזריו, כך התמיד במשך חודשים...לפנות בוקר היה יוצא את חדרו ופונה לבית המלון, בו אמור היה להתגורר, רק כדי להתקלח, להחליף בגדים ולשוב לעבודה. בלילה, כשחזר למלונו בשעות הקטנות, קידם אותו השומר בחיוך רב-משמעות. האדון הזר, מסתבר, יודע ליהנות מחיי לילה, בלילה השני הרשה לעצמו השומר להרעיף לעברו קריצה חברית, אך כשאותן הרפתקאות ליליות נשנו גם בלילה השלישי והרביעי והחמישי , לא יכול עוד להתאפק השוער. כשנכנס איסר עם שחר, עיניו היו אדומות מחוסר שינה ובגדיו מקומטים ופרועים, הסיר השומר כובעו בתנועה תיאטרלית, החווה קידה והכריז" "אדוני, כל הכבוד!". יום רדף יום, כישלון רדף כישלון. לפתע, אי משם, החלו מסתמנות קרני אור ראשונות... מקור הידיעה היה צעיר בשם מאיר - לא היה איש השירות - צעיר דתי היה, אך לא קנאי, והסכים ברצון לצאת בשליחות המוסד במבצע "נמר"...
יום שבת, 23 באוגוסט 2025
שלמה שפירא: "ראשית צמיחת" ל- "ציפי קיכלר גיל-עד", הוצאת "טרקלין" תשמ"ו 1986. הספר מוקדש לאבי, ליאון קיכלר ז"ל שפתח לבי לאמת ולאמי, בשה קיכלר, המעניקה לי כח. זהו לקט משירי שנכתבו במשך ח"י שנים
שלמה שפירא
"ראשית צמיחת" ל- "ציפי קיכלר גיל-עד", הוצאת "טרקלין" תשמ"ו 1986. הספר מוקדש לאבי, ליאון קיכלר ז"ל שפתח לבי לאמת ולאמי, בשה קיכלר, המעניקה לי כח. - זהו לקט משירי שנכתבו במשך ח"י שנים, בימים קשים ובימים בהירים. תודתי העמוקה לכל יקירי , שעודדו אותי לפרסמם.
מ- גב הספר: ילידת ברגן-בלזן, גרמניה. בת לשרידי השואה, אם לשלושה, מחנכת. ספר זה הוא ספר שירים ראשון שלה.
בספר שעיינתי בו הקדשה בכתב ידה של המחברת: "לעו"ד ד'ר קוט ידידי ורעיתו בחיבה יתירה - ציפי (חתימה בכתב ידה), מאי 1986.
*
פעם
לוית אותי
מדרגה מדרגה
ביד.
ומשעזבת
נפלתי
מכל המדרגות
שבנית לי.
ידי מושטת
אל ידך
שוב...
**
אתה
חיית את חיי
עד מותך.
ואני
את מותך
אחיה
עד מותי.
*
צמחתי במעגלים
אוהב לא-אוהב
של חמנית.
הייתי מקרבת
ומרחיקה
על פי קולי.
ובאו השנים
ועגו סביב קולי
מעגל חדש
לאחד לאחד.
סגור, מדיק, נקי.
אויתי לשוב
לחמנית.
*
אם אלך בדרך המלך
יראו כלם צעדי.
אם אשיר ברום במה
ישמעו כלם המיותי.
אם אכתב בלוח הרחוב
ידעו כלם חלומותי.
תן לי לבוא
לתוך זמנך
קרוב
ולהשאר.
יום שישי, 22 באוגוסט 2025
שלמה שפירא: "תיק למדריך מחברת מספר 2" בהוצאת הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל, ירושלים תש"ט / מדינת ישראל. המדינה והקרקע. במערכה. חגים ומועדים. לקדש ימים אלה בלוחנו הלאומי
שלמה שפירא
"תיק למדריך מחברת מספר 2" בהוצאת הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל, ירושלים תש"ט
התוכן : א. מדינת ישראל (מתוך "מדינת היהודים" להרצל) - החזון, התכנית הבזילאית (בסעיף ג' - הגברת הרגש הלאומי וההכרה הלאומית-היהודית) , הצהרת באלפור ללורד רוטשילד היקר-ב' בנובמבר 1917), החלטת סאן-רימו - הצהרה שנתקבלה על ידי ממשלות ההסכמה האחרות, לטובת יסוד "בית לאומי" לעם היהודי בארץ-ישראל מתוך הנחה, שלא יעשה דבר שיפגע בזכויותיהן הדתיות והאזרחיות של העדות הבלתי-יהודיות בארץ-ישראל או בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת. , מצע בילטמור - הועידה דורשת הגשמת המטרה המקורית של הצהרת באלפור והמאנדאט...כהצהרת הנשיא וילסון - את האפשרות להקים בה קומונוולת יהודי... , על סף מדינת היהודים, החלטת האומות המאוחדות, ההכרזה על מדינת ישראל, אומה ומדינה, דבר לעם ולמדינה, מדינת ישראל.
ב. המדינה והקרקע - הקרן הקימת והמשטר המדיני החדש, - הקרן הקימת בתוך מערכת הישוב. - גאולת האדמה בימי מדינת ישראל. ג. במערכה - הקשר עם האדמה, הגנה וקרקע. * הדים מן ההרים. פורצי דרך לירושלים. שער ציון נפרץ. המאמץ המלחמתי של הנוער בירושלים. הקשר בימי ההפגזה. ילדי ירושלים עוצרים טנקי האויב. *דרום ונגב. בחצרה של נגבה. ככל שאדם יכול לעמוד עמדנו. שיר המגדל. * ביקור במחנה פלמ"ח. פעולת גמול. שועלי שמשון. יוסקה "שפנדאו", החזון, הגשמתו והגנתו. ד. חגים ומועדים : חנוכה : (חנוכה תש"ט - יבוא זמן, וימינו אלה ימצאו אף הם את מקומם במערכת החגים והמועדים ויבואו לקדש ימים אלה - בלוחנו הלאומי, ואף יתהוו טכסים מיוחדים, בהם יתיחדו בנינו ובני בנינו וכל דורות ישראל הבאים אחרינו עם זכר החלוצים שהניחו את אבני-היסוד לחדוש קיומנו הלאומי- החברתי במולדת, עם זכר המוני העם שמתו על קדוש השם בתופת-הנאצית, עם זכר הגבורים שנפלו בחזיתות השמירה וההגנה בארץ, עם זכר המעפילים והלוחמים הבלתי-נרתעים נגד כוחות אויבים שפלשו לארצנו כדי לשים-לאל את עצמאותנו הצעירה...) , כוח החשמונאים, מעוז צור ישועתי, מי ימלל... מתוך ספר החשמונאים. בימי מתתיהו. חנוכה. נרות חנוכה. לכבוד החנוכה. בימים ההם ובזמן הזה. סביבון. הדליקו נרות. הבה נרימה..
יום חמישי, 21 באוגוסט 2025
שלמה שפירא: "אפרים ניימרק" - "מסע בארץ הקדם" - סוריה, כורדיסתאן, ארם-נהרים, פרס ואסיה המרכזית. תש"ז. בדף הראשון של הספר 14 שורות בכתב ידו. על המרת כל יהודי משהד בכוח בשנת תקצ"ט
יום שלישי, 19 באוגוסט 2025
שלמה שפירא: "הנילוס הכחול" ל- "אלן מורהד", סידרת קלע - הוצאת "מערכות צ.ה.ל" 1963 גם 1985. תרגם מאנגלית: זיוי שורר. הספר מוקדש לסידני ברנשטיין"
יום ראשון, 17 באוגוסט 2025
שלמה שפירא: "בין הפטיש והדוכן - על האימרה והבריחה בכנסת-ישראל" תשי"ב - 1952 ל- אשר צידון. הוצאת ספרים "אחיאסף". הספר מוקדש לכנסת הראשונה.
שלמה שפירא
"בין הפטיש והדוכן - על האימרה והבריחה בכנסת-ישראל" תשי"ב - 1952 ל- אשר צידון. הוצאת ספרים "אחיאסף". הספר מוקדש לכנסת הראשונה.
תוכן העניינים: מבוא, תגובות, לשון-לצון, תחומים, אמרות, פליטות פה וקולמוס, מפתח השמות.
בספר הקדשה של רוכש הספר: ליום הולדתך ה-20 באהבה, יהודה איתן - יום ג', ל"ג ניסן תשי"ב.
אשר צידון (פדרהאר) נולד בשנת 1909 בעל השכלה תיכונית ומורה לעברית בפרצ'יב וניהל מחלקת הכשרה של החלוץ המזרחי בוורשה. כיהן כמזכיר מרכז העבודה של "הפועל המזרחי" וכיהן כ- סגן מזכיר "הכנסת" בירושלים. פרסם ספרים ומאמרים בעתונות ובירחונים.
"אוריינטציה ערבית (מספר 17) - פעם היה ויכוח על חוק הגנת האריסים . בוויכוח תקף ד"ר י. בדר (חירות) את א. ציזלינג (מפ"ם) שבתקופת מועצת-המדינה הזמנית היה שר-החקלאות, ובין השאר אמר, שלשונו של ציזלינג ממפ"ם שונה מלשונו של ציזלינג "אפנדי" שר החקלאות. בשם אפנדי כינה הד"ר בדר גם את ד"ר פורת, האפוטרופוס על נכסי הנפקדים, וכשהמשיך ואמר, שאינו יודע אם יש צורך לדאוג לאריסים ערבים. קרא אליו משה סנה (מפ"ם) : - ידאג לכך בדר פאשה! - אשר ל"פאשה" החזיר ד"ר י. בדר, הרי תואר זה הולם יותר את דמותך. סנה לא נשאר חייב : אתה אינך מסתכל בראי! וד"ר בדר השיב : -אני מסתכל בך.
"סתירה מניה וביה (מספר 13) - עם העברת הכנסת לירושלים הכתיר עתון ה- "טאג" בניו-יורק את הידיעה: "בן-גוריון הגיע לירושלים והכריז, ששוב לא יעזבנה לעולם". ומיד בכותרת מישנה: "בן-גוריון יוצא אחר-הצהרים מירושלים לתל-אביב".
"מה מעשן יושב-ראש הכנסת? (מספר 86) - בכנסת אסור לעשן. יושב-ראש הכנסת הוא כידוע מעשן מופלג - לפי הגדרתו של אביגדור המאירי: "איש יריחו" - סוגר ומסוגר בסיגריות. אגב, אומרים ליצני הדור, שבדרך כלל אין הוא קונה סיגריות, אלא כבר נשתרש מעין מנהג, שכל אורח או איש מישראל החוזר מחוץ לארץ, מביא לו קופסת סיגריות. פעם שאלו אותו: - איך אתה מתאפק, שלא לעשן במשך כל שעות הישיבה? השיב: - אני מעשן את הנאומים, ואם הנאום ארוך מדי, הרי אני מעשן נרגילה.
"הפילוסופיה של "כאילו" (מספר 89) - כשחבורת צירי הכנסת ישבו ושוחחו על התכססנות, הדרושה לא פעם לאנשי מפלגה, ועל הנסיון לעמוד בה, סיפר סגן יושב-ראש הכנסת נחום ניר את הבא: - עורך-דין כשרוני עמד פעם בבית-המשפט וטען לטובת התובע, אלא שמרוב זרירות ומהירות המחשבה, התחיל לטעון בכוח שכנוע רב לטובת הנתבע. באמצע העיף מבט לתוך התיק ונזכר, שהוא מופיע מטעם התובע. - הפך פתאום את עורו וקרא: - הנה את כל זה הייתי טוען אילו הופעתי מטעם הנתבע, וכעת אעבור לצד התובע.
יום שישי, 15 באוגוסט 2025
שלמה שפירא: מוכר הפרחים ברחוב סוקולוב בהרצליה
שלמה שפירא
מוכר הפרחים ברחוב סוקולוב בהרצליה
שנים - קניתי פרחים בכל יום שישי מחנות פרחים שפתוחה רק בימי שישי הנמצאת
ברחוב סוקולוב בהרצליה מול בנק דיסקונט / בונג'ור. שנים הוא הרוויח ממני כסף, אני הרווחתי ממנו פרחים,
אהובי ומאהובתי אהבו לקבל תמיד פרחים.
היום - אני עובר ליד חנותו, מלוא דליים עם פרחים בדרכי למשוך תרופות מ- "סופר-פארם" הסמוך.
רואה אותי וממהר אלי - "כל השנים קנית אצלי פרחים בימי שישי וכבר כשנתיים אתה לא קונה..."
פרחים ואהבה כשהם בזוגיות - רצונו של אדם פורח משמחה.
השתנו הזמנים. יש השואלים בתמיהה "ממה נוצר התפוח אם לא מפרח". "מי אהב התפוח, אם לא "חווה" אם כל חי".
יש הטוענים ש- "אהבה צמודה לפרחי צמחי מרפסת - צמחי קרובים קרובים בקומדית מצבים - שם במרפסת מתבוננים לעומק בצמיחה וגם בנבילה.
אדם - בסוף חייו - ימהר לשמים והזרעים שזרע ימשיכו להתמיד בצמיחת שרשים לתוך שירת חייו.
לכאורה הצמחים מתחלפים , לכאורה האורות מתחלפים, אבל הלב ממנגינתו מצמיח אותם מחדש.
יום חמישי, 14 באוגוסט 2025
שלמה שפירא: שיר מעניין מאת "יעל סטטמן" על אהבה שקראתי ב- "מוסף הארץ" באוקטובר 2018
שלמה שפירא
שיר מעניין מאת "יעל סטטמן" על אהבה שקראתי ב- "מוסף הארץ" באוקטובר 2018
לגבי האהבה, בואו נעשה לעצמנו טובה
ונשתוק קצת
ונעשה רעש יותר בענין העצב הארוך
של הבערה הפנימית החורכת
שאין דבר בינה לבין האהבה.
שלמה שפירא: "שלום רצבי" מדגיש בכתבתו ברבעון ההיסטוריה "זמנים" (אביב 1997) - על פי "ברית שלום" וה- "איחוד" ממשיכתה - לא ראו צורך להתבסס באמצעים כוחניים ובדחפים אלימים בארץ-ישראל
שלמה שפירא
"שלום רצבי" מדגיש בכתבתו ברבעון ההיסטוריה "זמנים" (אביב 1997) - על פי "ברית שלום" וה- "איחוד" ממשיכתה, שנמנו אליה -הוגו ברגמן, רוברט דלטש, הנס כהן , ארנסט סימון , גרשם שלום ועוד מיוצאי מרכז אירופה שלא ראו צורך להתבסס באמצעים כוחניים ובדחפים אלימים בארץ-ישראל, אלא בדרכי נועם של שיתוף עם העם היושב כאן זה מכבר - הערבים. זהו צורך דחוף וחיוני. אולם, עם התגבשות הלאומיות הערבית והתפשטותה בפרט ובכלל השכילו להבין שהסיכויים להגיע להסכם עם הערבים פחותים מאוד. לעומתם העלה זאב ז'בוטינסקי את הדוקטרינה שלו "קיר הברזל". גם אחרי מלחמת השחרור ועמידתה הצבאית המרשימה של מדינת ישראל המשיכו אנשי "ברית שלום" להדגיש שהציונות חייבת לממש את מטרותיה בדרכי שלום והדגישו את הוויתור ב- "אדנות" המאפיינת את הלאומיות המודרנית הקושרת "עם-רוב" עם "עם-מיעוט". הגדיל להתבטא בנושא "בובר" - תימשך המלחמה עם הערבים "כי איזה עם ייתן להורידו ממעמד של רוב למעמד של מיעוט ללא קרב. ומדינה זו תהיה שרויה במצב של עימות מתמשך עם סביבתה הגיאופוליטית ותיאלץ להקצות כל הזמן את כוחותיה המעולים לפעולות צבאיות תחת להפנותם למפעלים חברותיים ותרבותיים. אז - דיברו על תרבות הדגישו "תרבות ללא פוליטיקה. היום בעיקר העיקרים יש פוליטיקה!
מישהו יכול להצביע היום - בארצנו - על "מדינת-חוק", על "תרבות", על "תרבות יהודית", על "תרבות ללא פוליטיקה" - ישנה/חדשה?!" - הייתי שואל את "הרב עובדיה יוסף" החכם הבבלי הגדול מנוחתו עדן. היום הייתי שואל בלית בררה את "הרב אריה דרעי". הכי טוב לשאול את ראש הממשלה - בנימין נתניהו חברו של "טראמפ"...
משוררים ומחברי ספרים ישמחו לכל דיכפין שיאתי ויאכל - תורתם אמונתם. מחכים לקינוח - גלידת-פרווה ב- חמישה שקלים - זה מה שנשאר להם בארנק.
"כולנו יהודים וכל כך נחמדים
יהודים במאה אחוזגם השוורצע וגם הווזווז
לכולנו אותו אבא
מרומניה, אלג'יר וכפר סבא
ואם יש צרות ויש יסורים
אז כולנו שפה אחת מדברים
וכל ישראל, וכל ישראל
וכל ישראל חברים. "
שלמה שפירא: "שירי תקון", מאת: שלמה שנהוד, הוצאת "המנורה", הספר יצא בעזרתה של קרן תל-אביב לספרות ואמנות, 1980 / את שלמה שנהוד הכרתי אישית ב- "בית-הסופר" בתחילת כתיבת ספרי הראשון
שלמה שפירא
"שירי תקון", מאת: שלמה שנהוד, הוצאת "המנורה", הספר יצא בעזרתה של קרן תל-אביב לספרות ואמנות, 1980.
שירה בת-זמננו שיש בה משום חידוש בספרות העברית של זמננו. שירה קבלית נקיה בסגנונה ומובהקת בערכי המיסטיקה היהודית.
בתחילת שנות השמונים (במאה שעברה) - אז אני הייתי בתחילת כתיבת שירי הראשונים וזכיתי לשבת לידו ולשמוע אותו ב"ישיבת משוררים גם-יחד" בבית-הסופר, זה היה בימי ששי בצהרים, והוא הרשים אותי מאוד מאוד.
בשתק תפלותי (עמוד ו')
מדוע שותקות תפלותי במערבל זעקות ימינו הטרופים?
טליתו של אבי מתבדרת בכחול בין שמים וארץ
ושחור פשיה גדל לעיני, גדל להדהים -
נבהלות תפלותי, מתהסות ומשתתקות.
שחור פסי טלית אבי הליטני באיאז חרדות כה מראות
ידי כהנים מברכות בדוכנן, - נאלמה תפלתי.
אלם-תפלות נחתם בי עוד אז בראשית שחרותי
ואין הן משתחררות מאלמן הכובל...
אלם-תפלות פוקדני תמיד בגבור השחור בעולם משכeל
כל טובו המוכן מאז בראשית ברא להנות
ולענג לברואיו, בעולם עודף חלומם, מבלבל
חושם ומבריח צפורם הכחלה שנתפקעה מנגון לבבו.
טליתו של אבי, נעטף בך לכלא את השכינה סביבו,
שחדרי מפסיך שחרים הנער מאז הימים הזלופים,
עת נדחק מתחתיהם חרד ושותק - ולא עוד אלם-תפלות
במערבל זעקות עמינו הטרופים...
לְעֵלָּא (עמוד ריט)
על מה תגביהו ראשיכם ְואַמַּאי
תפשילוהו השמימה? מוטב
הרכינו לַשִּׂמְשָׁה, ואזי -
ברכו עלילותהּ הנחלמה
שעִמהּ כה רב
לתת לן שמים עלי אדמה.
ברך ברכת השתיקה - - -
ולחוש אִגָּרָא רמא
מבירא עמיקתא.
בהקשב לָרָזין (עמ' ט')
בשׁורות שירִי אני קשוב לַדִּבּורים העתיקים ברזיהם,
אני שומע פִּכּוי בארות פקחיות עמקות, בהן
רז אחר רז אל פשרו משתחרר
מבין צעיפי ערפליו
נפתח מתברר
ומתלבן.
מכונת הכתיבה שלי, בת זמננו המסכן,
תרה בדבורים עתיקי הרזין
אחר הרמזים הפקחיים לפשרו,
וּלְבוש חרוזים חַדְתִּין לוֹ התקין
אות בְּאות מתקתקת.
אפלו השמש בעד חלוני מנשקת
במבט צעיר לחכמה העתיקה
מְרֻוֶּזֶת בין לוחות הספר הנשקף
בְּתַמְרוּט שֻׁלְחָנִי החדיש.
תפלה (עמוד רכ)
תפלה לשלמה
לבל יהפך בשמשה לו
יומו
לליל שחור,
וכחולו -
לאפר.
תפלה אל עצבו הנוקף,
האודב
בבלימת שמשתו:
שכוכבו,
כוכב-מזלו,
בל ישרף
ברשתו.
ותפלה
על חלומו
העלול לו פה
להזדלף
בשמשתו.
בגב הספר - דברי הערכה על שירתו הקבלית מאת: פרופ' גרשם שלום, פרופ' ישעיה תשבי, משה מייזלש, פרופ' דן יוסף, פרופ' אליעזר שביד, אליהו ליפינר, פרופ' ש. ב. אורבך, אברהם קריב.
10/4/2014 11:00
יום רביעי, 13 באוגוסט 2025
שלמה שפירא: "דיוקן עצמו" ל- "משה עזוז", שירים, הוצאה לאור "צבעונים", 2007. הספר מוקדש ל- "גלית" - "גל ונלך", "בגידה תמה", "תעשה לי קרקס", "חושים"- שיר המוקדש ל- אלישבע גרינבאום ע"ה
שלמה שפירא
"דיוקן עצמו" ל- "משה עזוז", שירים, הוצאה לאור "צבעונים", 2007. הספר מוקדש ל- "גלית"
פרקים בספר: גלישה, כשאתה מתגרש, אלבומים, גל ונלך.
גל ונלך
רבים לפני עמדו
על קו המים הזה
וצפו
לגל
גבוה יותר.
יותר
יותר.
רק עוד אחד
ונלך.
בגידה תמה
אני רוצה לבגוד אתך
לגעת בך אלפי נשים בהחבא,
במלונות זולים, אפלוליים, בין קירות מוכתמים
בהבל תומתך.
על הרצפה אני רוצה
להותירך סתורת איבר, פרוצת ריחות עזים,
צנופה -
כאנוסת צבאות זרים.
אני רוצה להתירך לנערות זרות, קרות מבט, גסות
בצער התשוקה שאת נושאת.
לחפש אותך בלשונן - "לזיין אותך" בה
אני רוצה
לעמוד מעליך עירום כחיה, הלום דמך.
לכרוע ברך
לגופך.
תעשה לי קרקס
תעשה לי קרקס.
שים אותי על חבל דק,
שחרר את הנמר.
את האש שבלעת שחרר.
חתוך אותי, אל תחבר.
קבל את כל רשתות הבטחון
שלא אמות לך.
הערה: בשירו "באפר שכחה" מצטט לפני השיר את "יעקב שבתאי, זכרון דברים". את השיר "חושים" הוא מקדיש ל- "אלישבע גרינבאום" (משוררת, מחזאית, וחברה שהלכה לעולמה ב- 31 בדצמבר 2004 בגיל 39)
שלמה שפירא: העתיד", רבעון גרמני בעברית, מס. 15, 1970-תש"ל, הוצאת פרידריק ריינקה (ע"ר), המבורג, הרפובליקה הפדראלית הגרמנית. עורכים: קורט אולשבאט, האנסאגון פויגט, גרדה דהאנקה, הפצה בישראל: "אטלס" (ע"ר) ת"א
שלמה שפירא
"העתיד", רבעון גרמני בעברית, מס. 15, 1970-תש"ל, הוצאת פרידריק ריינקה (ע"ר), המבורג, הרפובליקה הפדראלית הגרמנית. עורכים: קורט אולשבאט, האנסאגון פויגט, גרדה דהאנקה, נדפס ד. בן-נון, עקיבא איגר 4 ת"א, הפצה בישראל: "אטלס" (ע"ר) ת"א (ת.ד. 1109, תל-אביב)
קורא נכבד,
הננו מקוים כי מצאת ענין ברבעון שלנו "העתיד" אם אכן נכון הדבר, נשמח לכלול אותך בין קוראי רבעוננו. מנוי שנתי (4 חוברות) עולה - .2 ל"י כולל הוצאות משלוח.
תוכן:
נאום הנשיא הפדראלי (גרמני טוב לא יכול להיות לאומני), חילופי דעות (דיוקן חדש לגרמנים), אוניברסיטאות (הסטודנטים השמאליים), מדיניות סוציאלית (זכויות שוות לכולם), ספנות (נמלים במאבק-התחרות הקשה), חקר-העתיד, דיוקן (לקראת יום הולדתו ה-200 של אלכסנדר הומבולדט), רפואה (ניתוח במרכז המיני), עולם הטכניקה והמדע, תחבורה (אלקטרומוביל), אמנות (גלריה בגורן / ציור בהשפעת ל.ס.ד.), באלט (אקדמיה-של-קיץ בינלאומית למחול), תיאטרון (הכל בגלל אסלת בית-שימוש), סרטים ("אני לא פיל, גברת"), ספרות (תומאס ואלנטין: חדשות שחרית), זוטות תרבות, שיקום אזורי טבע (נופים מן המבחנה), הגנת החופים (הים מאיים על גן-עדן החופשי), הכשרה מקצועית (נשים על הסיפון), מרכז-שיקום לילדים משותקים ("תחנת תקווה" בדרך לעצמאות), כשרון (בן 13 לומד באוניברסיטה), נישואים (בן-זוג לפי ידה), קרב-חמש (היידה רוזנדל: המלכה הבלתי-מוכתרת), ספורטי רכיבה (רוח הצוות גברה על המשבר).
תמונת השער: סצינה מתוך מחזה-הנעורים האנגלי, "זיגר-זאגר" מאת פיטר טרסון בבימויו של האנס נויאנפלז בהיידלברג - "הכל בגלל אסלת בית-שימוש)
גלריה בגורן: (עמוד 43)
יחסו של איכר בערבה הגרמנית אל האמנות דומה ליחסו של נזיר - מיין אל משרפת היי"ש. אלא שגם השוואה זו לקויה: בדרך-כלל ודאי קל יותר להניע אדם המתנגד לשתיית אלכוהול שיטעם כוס סליבוביץ מקורר מאשר להלהיב כפרי מן הנוף השקט החום-הירוק-הסגול בצפונה של גרמניה לציור מופשט או לשכנע אותו שיש זכות-קיום לצייר-פופ.
15,000התושבים של הכפר נויינקירכן בערבת לינבורג - במרחק שווה מהאמבורג, מברמן ומהאנובר - הנידו ראשם בתמהון כשאחד מהם הניח לפני שלוש שנים את חלקו בירושה, לרבות אורווה וגורן, לאספן ולסוחר-אמנות, שביקש לפתוח גלריה לחפצי-אמנות בעיבורו של הכפר. רק הבטחתו של ראש מועצת הכפר, שמבקרי התערוכה יביאו לכפר הכנסות נוספות מנעה מחאתם של ותיקי הכפר נגד התושב מקרוב-בא..
בינתיים קיבלו הכפריים את וילם פאלאציק ואת אשתו הצעירה לתוך עדתם. אם כי לא כולם מבינים אותו, הריהם מתייחסים ביראת-כבוד למשוגע-לאמנות, שהקים משהו חד-פעמי ברפובליקה הפדראלית ואולי באירופה כולה: מיפגש של אמנים בעלי שם בין-לאומי עם לקוחותיהם הפוטנציאליים הרחק מן ההמולה האמנותית של הערים...
31/5/2013 07:15 (קטע זה הופיע בבלוג הישן שלי ב- וואלה)
שלמה שפירא: "ההסדר" - ממדינת חוק למדינת הלכה" ל- "שולמית אלוני", הוצאת אותפז, מהדורה שלישית, 1970 - 31/5/2013
שלמה שפירא
"ההסדר" - ממדינת חוק למדינת הלכה" ל- "שולמית אלוני", הוצאת אותפז, מהדורה שלישית, 1970
בספר הקדשה:
מוקדש
לבני עמי שהופלו לרעה
הושפלו וסבלו בשל מוצאם.
ובספר עוד הקדשה פרטית בכתב-ידה של המחברת:
אם תתרגזי
זו הכוונה
רק כך מתקנים דברים
בברכה
ש. אלוני
26.2.71
שולמית אלוני : נעזרת בפילוסוף פרופ' שמואל הוגו ברגמן בעניינים "לענין השעה" (עמוד 124)
"רואה אני בכל קשירת קשר בין דת וגזע, אנכרוניזם הסותר את התפתחותו הרוחנית של האדם. כיום. אין מכחישים שקשר זה היה מוצדק בזמנים קדומים, אך כיום הוא מתנגד לדרגה רוחנית, שאליה הגיע האדם בעלייתו. דבר זה בא לידי גילוי, הברור לעיני כל אדם, בחוקי הגזע הגרמניים. כל מי שמחזיק, בצורה זו או אחרת, בקשר בין דם ודת, מן ההכרח שיגיע לידי מסקנות חומרניות, השמות לאל את החיים הדתיים.
רואה אני בכל קשירת קשר בין דת ופוליטיקה אסון גדול מאד, אסון גדול למדינת ישראל ואסון גדול לדת ישראל. העובדה ששיקולים פוליטיים, שיקולים של קואליציה וכדומה, שואפים לכך (או מסכימים לכך) להנחיל לחוגי הדת עמדה או פונקציה פוליטית-אדמיניסטרטיבית במדינה, מן ההכרח שתפלג את העם. התפתחות זו, ההולכת ומתחזקת בחודשים האחרונים אצלנו, היא הרת-אסון ליהדות ולמדינתנו".
הואיל ואני מאמינה באמונה שלמה, שרוב הציבור בישראל רוצה, כי מדינת ישראל אמנם תהיה מדינה דמוקרטית, שהחברה הישראלית תהיה חברה פתוחה ולא מסתגרת, הואיל ואני מקבלת דברי פרופ' ש.ה. ברגמן, כי מעמדה הרוחני של ישראל נתון בידי כל אחד ואחד מאזרחיה, לכן הבאתי את הדברים לידיעת כל אחד כדי לעזור לו בעשייה...
31/5/2013 08:25 (קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב-וואלה)