"חלומות מרפאים" ל- מארק איאן באראש, מודן הוצאה לאור, 2003
מעשה ספרותי הינו תפילה: ספר זה על חלומות הופך לחלום בפני עצמו, דבר שאי אפשר להכיל בגבולות כריכתו!
בספר תודות למי ששמר על קור-רוחו ועל שלוות נפשו...למי ששמרה שהכדור ימשיך להתגלגל ...למי שהרים את הכדור ורץ אתו הלאה...למי ממקורות הכוח והתמיכה...למלאכי הרחמים...למרפאים מעומק הלב...לידידי האמת...ולחולמים באשר הם.
בספר הקדשה:
לניבה,
שאמונתה לא כבתה.
התוכן:
מבוא, מהו חלום מרפא? מה רוצה החלום? חלומו של גוף, חלומות של ייעוד אישי, לחלום יחד, חברת החלום, הקהילה הבלתי נראית, חבישת פצעי הזמן, העולם האחר, לרפא את הצל, בית החלומות, אחרית דבר, הערות.
על החלום והדג (עמוד 355)
...עורכי חתם את מכתבו: "החלום נגמר (התעוררתי) בלי שאשים ידי על הדג." אבל אפשר שלעולם לא נוכל "לשים יד" על החלום. עליו להתעמת עם הלא-נודע, כמו כולנו, כשהוא אינו יודע בדיוק איך להמשיך. הוא אינו יכול למצוא תשובות קלות. אחרים עומדים על המזח מאחוריו, אבל המשימה להתעמת עם הדג נותרת כולה שלו.
אם כן, מה לעשות בדג הזה? ל...ל...ל...ל...ל...להשחיכו חזרה למים? ואולי עליו להרחיב את המזח? הוא אינו להכריח את הדג/הספר/החלום להתאים במדויק למטרותיו המודעות. עצם קיומו הינו פרובוקציה, אתגר התובע תגובה כלשהי, ועם זאת אינו מציע ערובה, ולא משנה במה יבחר...
אחרי התודות והתוכן, הספר מתחיל ב-
שירו של אנטוניו מאצ'אדו "אתמול בלילה":
אתמול בלילה, בעודי ישן,
חלמתי - הו, איזו טעות נפלאה -
שאביב התפרץ...
שהיתה לי כוורת דבורים...
ששמש יוקדת יצקה...
שהיה זה אלוהים
שנמצא כאן בתוככי ליבי.
2013, ספט׳ 10
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!