יום שבת, 29 באפריל 2023

שלמה שפירא: הוא מר מאני (money) יועץ ל- "איש כפרות" - "הכפרה שלי" הולכת לכסף הנספר וכל דיכפין ייאתי ויקח

שלמה שפירא

הוא מר מאני (money) יועץ ל- "איש כפרות" - "הכפרה שלי" הולכת לכסף הנספר וכל דיכפין ייאתי ויקח


הכל קשור: בית הנבחרים, בית הכספים, בית האנשים ובית-המשפט (בית המשפטים) פושט דינו לפי מידת יוקרתו.

ואני בקרב עם הגרושים שלי ומנסה לשמור עליהם ואין עוזר, 

אם אחסוך אותם - בתפקידי זה אשמיע את הקול של עצמי ושל זמני.


כשהגעתי לבנק - פשטתי רגלי לפי מידת כספי

ובבנק - בעל הכסף לא מדבר

פקיד הבנק הוא היועץ-מטעם שמדבר

מרגיש - לשונו משקרת וכספי מדבר אמת.


העשירים - אוהבים את תשורתם

האזרחים מן השורה - אוהבים את הכלתם, אך אף אחד לא סופר אותם.


סלב-פיננסי ישראלי אמר לא מזמן : "בבית שלי דיברו על מין ולא דיברו על כסף".

יש מי שחושק בכסף ופוחד ממנו,

אך הצעירים של היום רודפים אחרי הכסף לא בטעם טוב ומבזבזים אותו.


האם - היה פעם - הכסף טוב בטעם טוב?

כפרה שלי! תעבאן אני! תרנגול שהצמידו אותו לכפרות.


על "החרדים" - החרדים לכסף אדבר בפעם אחרת.

29.04.2023

שלמה שפירא: סיפור אהבה ארוך שנים לאהבה ישראלית

שלמה שפירא

סיפור אהבה ארוך שנים לאהבה ישראלית


הולכת מדינה
משתעלת חזק מדינה, נחנקת קשה מדינה
נרדמת מדינה...
הלכת, נרדמת, לאן תלכי
אהבה היא דבק לאינסוף.

אני בבית שלי
את בבית שלך, קצב והרמוניה בעץ השדה.

משוררת יקרה,
צריכים אנחנו מנהיגים טובים בגן עדן
שילמדו אותנו שוב לאהוב,
כאן, הבוסים בעצמם זקוקים לאהבה
כוח להם ואהבה בהם אין.

אנחנו השונאים מתנות חינם, חיה נחיה.

29.04.2023



יום שישי, 28 באפריל 2023

שלמה שפירא: ארץ ישראל - חידוש עולמי

שלמה שפירא

ארץ ישראל - חידוש עולמי


לבשנו כמו פלחים 

אז לא דיברו על הדגים בכנרת, כי הדייגים היו כולם ערבים, אבל דיברו על אדמה - "אדמה אדמתי"

אם האדמה אדמתנו - הכנרת גם כנרתנו

כנרת מושבה

כנרת מפלס

כנרת רחוב

כנרת מדבבת

כנרת עורכת דין

כנרת זמורה ביתן...

ומסביב הכנרת ארץ כינורות בבקעת כינורות 

טוביה החולב ישב בכיסוי קש על גג רפתו ושר

"אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה".


למה נלחמות היום זו בזו הרשויות בארץ ישראל והתושבים אובדי עצות 

מה אם "הרומאים שוב באים".

28.04.2023

יום חמישי, 27 באפריל 2023

שלמה שפירא: לא שוכח אותך ידידה

שלמה שפירא

לא שוכח אותך ידידה


מצאתי אותך, פגשתי שוב נסיכה

כחול ולבן צבעים אהובים לנו

הים הכחול שלך

מעקה התכלת לשמים הבהירים שלך

התעמלות האווירודינמית שלך 

משקפת ומשקפיים תכולים שלך

כל כך רציתי אותך יפת חן מיוחדת במינה

שבית אותי מיד בשאון גלי הלב בגעגועי חן לתמיד.

15.04.2023

יום שלישי, 25 באפריל 2023

שלמה שפירא: ביום העצמאות

שלמה שפירא

ביום העצמאות

ביום העצמאות
במרפסת מאוד קטנה
רחוב ארוך ראשי של פרדס כץ
זוג זקני גלות
פרחים באדנית
דגל ישראל
והרבה צרורות תלויים של שום.

 השיר הופיע לראשונה ב- על המשמר.   לאחר מכן הופיע בספרי "אררט" בהוצאת "עקד", תשמ"ח 1988, בעמוד 46.

גם הופיע במדור הספרותי של "מעריב", עמוד ה/3, 27.05.1988

שלמה שפירא: גם גמלים צמאים לבלדה שבאדם

שלמה שפירא

גם גמלים צמאים לבלדה שבאדם


צמח 

אדם

צמח ואדם

אדם צמח - מניחים אותו שיכאב.

מי מבין זאת יותר ממני:

אל תוליכוני אל הנהר ותחזירו אותי צמא

אל תביאוני אל האשכול ותאמרו כמה בוסר הוא

האמת קדושה והיא מעל הכל

יש המזלזלים באמת ונואמים אמרי שפר.


אלה החיים: תשמח ותכאב, תכאב ותשמח

בעובדות אין על מה להתווכח, בדעות יש על מה להתווכח

צעקה לתקווה צעקה קדושה

על הגשרים גם גמלים צמאים לבלדה של האדם

חטא הוא אם מאבדים את הרצון לחיות.

25.04.2023

יום שני, 24 באפריל 2023

שלמה שפירא: נחלילים יקרים - זורמים חיים בתוכנו הנופלים

שלמה שפירא

נחלילים יקרים - זורמים חיים בתוכנו הנופלים

***

נחלילים 

שיר לזכרו של רס"ן שאולי - שאול זהבי ע"ה - שצנחנים מודיעין ונח"ל שורשיו
החלק הראשון של השיר פרסמתי ב- "מעריב", שבוע לאחר נפילתו של שאולי


נחלילים, וְחִיּוּכְךָ פנים שׂוחקות חי תמיד עמנו כמו נחל:
עורקי שאולי נחלילים חלוצי דרכךָ
עורקי שאולי ניצנים חלוצי פריחתךָ
עורקי שאולי חיוכים חלוצי שׂחוקךָ
כל עורקיך מנחל אלוהים הם, יהללוך מלאכים בהדרת אור הנח"ל שרשיךָ 
החיים המשיכו וימשיכו לזרום כאן בעטיי פועלךָ

כ-נצן בתּך הקטנה, עכשיו אשה אמא ובן מיניקה 
פורחת ותפרח עם סומק נחלים
עורקי שאולי נחלילים,
זיכרונך נחלילים חיים.

(שאולי זהבי ז"ל הוא בן אחותי אופירה)

***

המאושרת המאמינה
               השיר מוקדש לאחותי אופירה זהבי שתזכה לחיים ארוכים וטובים
            
אין לה אושר וכשיש להּ אושר היא נותנת את האושר לאחֵר מן הנשמה.
אין להּ כוח וכשיש להּ כוח היא נותנת את הכוח לאחֵר מן הנשמה.
אין לה גרוש וכשיש להּ גרוש היא נותנת את הגרוש לאחֵר מן הנשמה.

אין לה צער וכשיש להּ צער, משאירה אותו בלב
הּ עמוק, כי אָשְרָהּ גם צער גם אבֵדָה.

28.01.2017

***

עובד מעוז

בבוא יומי

בבוא יומי יוטבע כיפור,
כצלקת על גופת נפשי.
כמה עצוב, עיצוב חיי
חושל על סדן תותח.
טעם ימיי נושא בחובו
יפי חברות, הבנה, עשיה.
פיסת ארץ זו, שורשיי,
שזורים באהבה עזה,
לנופים, לגווני עונותיה.
נחלי ילדותי בעורקיי,
מראות חרוב ואורן עמי.
ריח חורף בחורש מחיה
טעם ליקוטי פטריות.
עד בוא יומי יוותרו,
טביעות חישולי נפשי
מוחשות, נוטלות חלקן
מסתרגות באמון, בטוב.

ערב יום כיפור תשפ"א 2020

את השיר כתב מפקד הגדוד שלי "עובד מעוז", התרגשתי ודמעתי - שלמה שפירא

***
מעוז עובד / מג"ד גדוד 407 וסמח"ט חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים כותב ל- "מכתבים למערכת" בעיתון "הארץ" ב- 9.05.2019:
האם להמשיך לנוח על "זרי הכורסה"?
" ברישות התקשורתי האופף אותנו מכל כיוון מוזכרים בימים אלה אירועים ובעיקר חברים. חברים שאינם, שעזבונו בנעוריהם. ביניהם פקודים לשעבר, מטובי בני הארץ הזאת, שאהבתי ואוהבם לתמיד. שורות אלה נדפסות בעוד עיני מתלחלחות. שמוליק, גדי, גדעון, אדם, דניאל, זאב, דוב'לה ועוד רבים רבים. טביעת כולם בתהום הנשייה הטביעה את חותמה בנפשי.

צולקתי לעד, עד תומי! כולם הוקרבו לטובת קיומנו ועוד אין־ספור מלים אדירות מהמציאות. בעוד שהמציאות השוררת כאן, בהובלת קיצוניים דתיים, מחללת את שנתפש בעינינו כקדוש: ערכי האדם, ההומניזם במלוא משמעו. אלה נמוגים, ניגפים, בפני קלגסי הלאומנות...

שלמה שפירא משיב למעוז עובד:
עובד מפקדי היקר! , המג"ד בגדוד שלי - גדוד 407 במלחמת יום הכיפורים! אני מסכים לכל מלה שכתבת ל- "מכתבים למערכת" בעיתון "הארץ" ב- 9.05.2019

זכור לי הרגע בו אתה אומר במילים הרגועות שלך שאחיך נהרג זה עתה וזה היה בתחילת המלחמה ולא רצית להתפנות מן הקרבות לאחור וקבלת פקודה לעבור ולפקד בבסיס ההדרכה לשריון. כמה שעות לאחר מכן בן דודי שהיה חובש קרבי גם הוא נהרג (ברמת הגולן). יהי זכר הנופלים ברוך!

***

"לפחות ביום הזיכרון אנחנו מתלכדים, והעצב עוטף אותנו ברחמים. א"כ חוזרים להתקוטט."

רחל הדר,

4.05.2022, 9:33

***

מן אמי "רימה בת שמחה" שמעתי שלושה דברים לאחר נפילתו 

של יקירנו, בן אחותי אופירה - רס"ן שאול זהבי (שאולי) ע"ה :

הרגשתי בה - וואג'ע ראס, וואג'ע נאפס, וואג'ע נאסמה / כאב כאב כאב... / כל רגע נצח, 

כל צעקה קדושה - כאב בלב בנפש ובנשמה, געגוע קדוש, בכי תמרורים, צער שאין לו סוף,  

סבתא בוכה על נכדה יקירה שנפל זה עתה בלבנון. הלך הלך הלך נכד יקר לעולמו בטרם עת!


אל תבכי סבתא - חייבים להמשיך עם תקווה בלב - נפילת הנכד, נפילת הבן אינו לשווא - עם ישראל ממשיך לבנות  ארצו. סבתא והורים זוכרים את חזונו של הנביא יחזקאל הקבור בעיראק (חיזקל הנביא) - יש המשך תקווה לעם ישראל. עם ישראל ימשיך בתקומתו בזכות בניו ובנותיו!


יום ראשון, 23 באפריל 2023

שלמה שפירא: לא אשכח אותך ידידה

שלמה שפירא

לא אשכח אותך ידידה


לחם שובע מעבודה

געגוע דרך לאהבה

שיר בקשה ענקית מאישה

וחמימות אין.


בהודעות לחמימות רב ההיצע מן הביקוש: "מתמחים בחמימות", "אישה חמה בקהילה חמה עם בריכה מחוממת"

ואני חטיאר (אח'תיאר) מתגעגע ומחפש בנרות אישה עם נפש חמה

אישה - לפי ז'בוטינסקי (אני מסכים אתו) - "נפש ארוגה מחוטי פלדה ומחוטי משי"...


"יופי! שלמה! "שולחת לך חיבוק טאיצ'י ענק"

ואני - מי חושב עלייך יותר ממני, מי מתגעגע אלייך יותר ממני

כל רגע - מחכה ליונת הדואר שתגביה קשת עננך על תפילתי.


לא שכחתי אותך ידידה:

שם משפחתך שפר ושפיר, פרי ו- מן, אותו "מן" שאבותינו אכלוהו ביציאתם מעבדות לחרות 

יופייך משליך חכה לצוד עוד פנינים מיופייך.

23.04.2023

יום שבת, 22 באפריל 2023

שלמה שפירא: קשה יהיה המאבק עם בנימין נתניהו (העכשווי)

שלמה שפירא

קשה יהיה המאבק עם בנימין נתניהו (העכשווי)


איך לא למדנו ולא לומדים ההבנה, המורשת, חדות-המחשבה, הערכים שנמשיך להתקיים כעם עם קיום פיזי וערכי!

אי אפשר לשלב דמוקרטיה עם דיקטטורה, הדמוקרטיה תפגין ותילחם להצלת ביתה- את בתי אזרחיה:

אם נפגין על גשר, הגשר ייסגר והגשר ייפתח

אם נפגין בצומת, הצומת תיסגר והצומת תיפתח

אם נפגין בשנינות, שנינותנו אפסית, כאשר כוח-שנינות פוליטיקאים כמו אצל פילים - האזרח והפוליטיקאי כמו עכבר ופיל:

האזרח  אומר לפיל - תראה איזה וכמה אבק אני יכול לעשות והפיל הדיקטטורי צוחק-צוחק - כי יודע שאי אפשר לשלב דמוקרטיה כאשר הפיל חותר לדיקטטורה. 

קשה יהיה המאבק עם בנימין נתניהו במלחמה על הדמוקרטיה להצלת חוסן ביתו של האזרח.

איך לא למדנו, ובמיוחד איך לא למדה היהדות האורתודוקסית והחרדית  מהם חדות המחשבה, הבנת המורשת ההיסטורית, הערכים בהתמודדות היהודית עם קיומנו כעם יהודי בין העמים בארץ ישראל. (אני מדגיש - בארץ ישראל!). כל אזרח בלי יוצא מן הכלל הרי הוא צריך להיות גם חייל לוחם למען ארצו מולדתו / יום הזיכרון הוא גם יום לחשבון נפש.

22.04.2023

יום חמישי, 20 באפריל 2023

שלמה שפירא: על ברוך שפינוזה

שלמה שפירא

על ברוך שפינוזה

בבית הספר התיכון המורה להיסטוריה דיבר גם על ברוך שפינוזה ודיבר בלהט. איש מאמין אני בדת היהודית שעלה מעיראק והתפלאתי איך הוטל חרם על יהודי מצד יהודים.  

בספרי "אררט" נעזרתי בספר "תהלים" בפסוק-מוטו "חסד ואמת נפגשו" והוספתי:

"מיקרוסקופ עין של חסד

טלסקופ עין של אמת

אם יתאגדו שניהם

בגומה המרכזית של רשתית הלב,

אז יראה האדם... "

נזכרתי אז ב-"שפינוזה"הפילוסוף שלמחייתו עבד כמלטש עדשות והיה לו ידיעה על מיקרוסקופים וטלסקופים.

האמת - שקשה לי לעכל עד הסוף את משנתו המעניינת והמיוחדת של הפילוסוף. איך הגיע ל- "פרסונה נון גראטה". האם הסיבה בעיקרה שלא התיישר עם הדתיים היהודים שפרס דרך חדשה לגאולת היהודי ותפס את התנ"ך כיצירה אנושית שאפשר לפרשה אחרת כמו בדרכו הפילוסופית, כאשר הטבע עצמו יכול לשמש לנו אלוהים (הטבע כאלוהות). איך עקף את הדין הרבני והלך לבית דין ממשלתי שהוא לא יהודי. איך ה- "הלכה" נראית בעיניו כאשליה בדיכוי.

שפינוזה מציב לפנינו מאבק:

כן שפינוזה, לא שפינוזה.

מהי מידה כשיש אמות המידות

מהו איסור כשיש חופש לחירות

מהי עבדות פנימית כשבצדה עבדות חיצונית

מה קורה לאדם המבקש לחוות את האוקיינוס המיקרוסקופי ואת האוקיינוס הטלסקופי.


פילוסוף שעוסק באתיקה ובתורת המידות מנסה לגאול את נפשו מנסיונו האישי, שאפילו נסיון אישי קשה ללמד אותנו על מהותם של דברים ומוטב אם כן - ללמד את הטוב מאשר לגנות את הרע.

20.04.2023



שלמה שפירא: סרט "בערבות הנגב" לתלמידי מעברת רמת-השרון ביום הזיכרון

שלמה שפירא

סרט "בערבות הנגב" לתלמידי מעברת רמת-השרון ביום הזיכרון

בשנת 1952 - חלק מילדי בית הספר ישבו על אדמת חול באוהל, כך למדו, גם שרו, גם שחקו. תלמידי כיתתי - כיתה ח' - נעים היה לה להגיע לבריכת המים במעברה. בריכת המים היתה ענקית וישבנו על האדמה ולמדנו שם בצד המוצל של הברכה. 

ביום הזיכרון - תלמידי כיתות ד'-ח' במעברת רמת-השרון הלכו ברגל מן המעברה למושבה (לשדרה המרכזית) לראות את הסרט "בערבות הנגב" ולשמוע הרצאה קטנה על הקמת מדינת ישראל. שניים מן המורים היו מורות והסתבר שהיו גם אחראים/מדריכים בתנועת "הנוער העובד". הכביש בין המעברה למושבה היה צר מאוד שמצדדיו היו שטחים שגידלו בהם פלפלים וחצילים. השדרה של אז נשארה אותה שדרה היום, התרחבה והפכה דו-מסלולית. 

מאחר והתחבורה הציבורית הייתה קשה בימים ההם ולא הגיעו המורים בזמן, ביקשו ממני לא פעם, ללמד חשבון גם לכיתה שלי עד הגיע המורה. לימים -אחי, עזרא, נסע באוטובוס בהיותו גר ברמת-גן ונהג האוטובוס היה תלמיד עמי בכיתה במעברה  והנהג שואל את אחי "אתה לא האח של שלמה?" הנהג הוציא כסף מכיסו לנסיעתו של אחי באומרו: "אתה אורח שלי - וואללה וואללה, אח שלך,שלמה, לימד אותנו חשבון כמו אינשטיין".

בסוף שנת הלימודים התאספו כל התלמידים בבית הספר והודיעו על שני התלמידים המצטיינים בבית הספר במעברה. אני הייתי אחד מהם וקבלתי ספר כשי "הגיבור בכבלים" כהוקרה על הצטיינותי עם הקדשה של המחנכת ומנהל בית-הספר. (הספר ברשותי עד היום). הציונים נכתבו בכתב יד על חצי דף של מחברת לאורכו.

20.04.2023





שלמה שפירא: על התימנים

שלמה שפירא

על התימנים

לא חשבתי לכתוב על תימנים. אבל, ידידה שולחת לי זה יותר משנה, הרבה ווטסאפים הקשורים לתימנים. אמרתי לעצמי - אכתוב על התימנים. חברים אחדים היו לי - תימנים בבית ספר עממי וחבר טוב תימני בבית הספר התיכון. התימנים בשכונת ילדותי היו כולם נחמדים, בלי יוצא מהכלל. תמיד ניסו לעזור, תמיד טיפחו את פיסת הגינה ליד הבית, לא עצים, אלא ירקות וה- שום" היה שורות שורות בערוגות בגינה ליד הבית. בבית כנסת אשכנזי שהיה מעורב ב- "מנחה" ו- "ערבית" בימי חול בלטו התימנים ולא אחת דרש איש תימני בין מנחה לערבית. שכן תימני התחתן עם אישה מבולגריה, בחורה תימניה התחתנה עם בחור ייקי, בחורה מעיראק התחתנה עם תימני - בחורה תימניה התחתנה עם יוצא טורקיה ועוד - התחלה של מיזוג גלויות שהובילו התימנים בשכונתי. במחלקה לבוטניקה בה עבדתי, היו שני גננים מצויינים תימנים בגן הבוטני ושני אחים תימנים - ה- "בושרי- ים" ידם הייתה ברוכה במעש ובחברותה.

כשהייתי רווק, וגרתי עם משפחתי בשכונת "בלוקונים" בהרצליה , אחד השכנים היו תימנים וכל מוצאי שבת שרו וניגנו על פח שירים תימניים ובת צעירה רקדה לשמחת משפחתה.

תימנים מתימן, תימנים חבאנים, תימנים עדאנים והרמב"ם כותב איגרת ליהודי תימן: "לרודפי הצדק ומחזיקי הבדק...ברוך השם אשר לא השבית מקימי תורה ושומרי חוקים".

עם עלייתי ארצה שמעת ברבות השנים לא פעם עולים מתימן שאמרו: "לא החוק שלי ולא החוק שלך, החוק של הממשלה" ובלהג ערבי תימני: "לא חגגי לא חגגך, חג הממשלה". אין כמו תימני שיודע מהו חוק!

בשנים האחרונות, לא רואים הרבה מיוצאי תימן עוסקים בפוליטיקה ובכנסת. לאחרונה - כשהערתי זאת למישהו יוצא תימן צחק ואמר לי: "תיכף כולם יגידו זה מקמצנות".

בסקר שנעשה - ששאלו - "מי יותר קמצן, הפרסים או התימנים?" פעם "הפרסים" הובילו, ועכשיו "התימנים" מובילים. אין הפרט מדבר על הכלל ובכל זאת פרטים רבים מצביעים על הכלל, ומי צוחק על כולנו - "יצפאן" והדומים לו - הם קמצנים או נוטים לקמצנות, אך נחמדים והכי פחות נדיבים.



יום רביעי, 19 באפריל 2023

שלמה שפירא: שמרתי ארבע שעות בלילה עם יהונתן גפן במגדל שמירה ב- "כפר-יובל" בשנת 1969

שלמה שפירא

שמרתי ארבע שעות בלילה עם יהונתן גפן במגדל שמירה ב- "כפר-יובל" בשנת 1969

שמרתי ארבע שעות בלילה עם יהונתן גפן במגדל שמירה ב- "כפר-יובל" בשנת 1969, כאשר היה מתח בגבול בין ישראל ללבנון בגלל חדירות מגבול לבנון לישראל. במשך היום לא ראיתי אותו בכפר והופיע לקראת הלילה.

באותה שמירה התעניין בי, במשפחתי ובעבודתי והחמיא לי על זה שאני לומד ביולוגיה באוניברסיטת תל-אביב וגם עובד שם. על עצמו הוא לא סיפר דבר, אבל הבנתי עוד אז שהוא איש ספר אוהב לכתוב והוא מן המשפחות הוותיקות, המבוססות והמוכרות בישראל.

יהי זכרו ברוך!

19.04.2023

יום שני, 17 באפריל 2023

שלמה שפירא: שישה מיליוני נפש שמש לעד

שלמה שפירא

שישה מיליוני נפש שמש לעד

על השואה

***
בשנת 1951 עליתי עם הורי לארץ, וכשעמדתי בתור החלוקה לאוכל בפעם הראשונה - בשער העלייה - ראיתי נערה בגילי ועל זרוע ידה מספר מקועקע ,איזה הלם הדבר הזה הכה בתוכי. גם כשהגעתי כעבור שנתיים לשכונת בלוקונים (בנווה עמל) בהרצליה רב היה מספר העולים בשכונה ששׂרדו את השואה
והיו עם מספרים מקועקעים על ידיהם.
 ואני רואה את המספרים על יד הסנדלר, החלבן, הירקן, אצל הורים של חבר לכתה, אצל אחות במרפאה. אצל מורה בבית ספר ואצל רובם נותרו מכל המשפחה המורחבת נפש אחת או שתיים ובקושי שלוש.
והיתה אישה גויה שהחביאה במהלך הזוועה את חברה לחיים , והגיעה עמו ארצה כדי לסעוד אותו בחוליו, כך שיש גם גויים טובים ואסור לנו לעשׂות הכללה ,אבל "שמור תשמור" .
בשנות הששים התחלתי לעבוד באוניברסיטת תל אביב וכל יום באותה שעת בוקר עלה אתי לאוטובוס פליט שואה עם מספר מקוקקע על היד ,שניגן יצירות קלאסיות בעזרת מסרק בזמן ההמתנה ובשעת הנסיעה ואמרו עליו שהיה מוזיקאי מאד מצליח לפני השואה וזה מה ששׂרד ממנו ,איבד את צלילות דעתו והפך לשבר כלי.
ספר הקריאה הראשון שקיבלתי במתנה היה "הגיבור בכבלים" על הצטיינותי במקום הראשון בבית הספר במעברת "רמת השרון" והספר הראשון שקניתי, היה זה מאח ששׂרד את השואה שעבד עם אבי במרפאת קופת חולים ומכר לי את "מורדי הגטאות" (כשהאיש היה עדיין חי וכשפגשתי אותו פעמים רבות לאורך השנים, תמיד התווכחנו וכל אחד נישאר בדעתו בנושא -האם יש אלוהים? אני טענתי שאני מאמין שיש ,אבל אמרתי לו שאולי הייתי עונה אחרת בסיטואציה שהוא עבר. הספר לימד אותי לראשונה שלשואה היה גם צד שני. הפן היהודי המתקומם והנלחם על חייו כי תמיד שאלתי את עצמי כאני נער ,למה לא חנקו והוציאו בצפרניים עיני אלה שהובילום למשׂרפות – חרה לי מאד איך הצאן לטבח לא ניצל הזדמנויות כמו "תמות נפשי עם הפלשתים "!

ארבע אחיות רחמניות ששׂרדו את השואה...וכי מה יכול להישאר מן האדם בתופת-ההוא

בסביבות שנות החמישים, הכרתי בשכונתי הבלוקונית בהרצליה, ארבע אחיות רחמניות ששׂרדו את השואה
כל כך ריפאו וסעדו כל עוֹלֶה ועולֶה, נתנו מעצמן לזולת מעל ומעבר והיו מעולות בעבודתן ...:
האחת ניסתה לשקם עצמה אך שׁמה קץ לחייה
השנייה הייתה חולה מאד והלכה מהר לעולמה
השלישית המשיכה חייה עוד ארבעים שנה ערירית ובודדה
הרביעית את ילדתה הקטנה טיפחה עד שהפכה אֵם ואחות רחמנייה
אבל על עצמה גזרה בדידות קשה והמשיכה לחיות בגפה.
על התופת הן לא דיברו
וכי מה יכול להישאר מן האדם בתופת-ההוא
ואם נשאר - מה נשאר מן הלב - מה נשאר מן הנפש - מה נשאר מן הנשמה
ולמרות הכל - את פצעינו הנאמנים ריפאו באמונה שלמה
אך פצעיהן מעולם לא הגלידו
חבשו אותם לילה לילה
בבכי באימה וביללות זעקה
שאותם שמעתי מבעד לקיר ביתי שכל אבן-טִפִּין ממנו בכתה ובוכה עד היום.  

בלוק 10 שואה, בלוק 11 שואה, בלוק 24 שואה... 

גרתי בשכונת "בלוקונים" בהרצליה בבית מספר 51 - שם מוזר הנתן לשכונה,- מה הרגישו אנשי השכונה ששם שכונתם "בלוקונים"?

בבתי השכנים שמסביב היו כולם ניצולי שואה
ועד השכונה מטעם "עמידר" היה מיוצאי השואה , שני בתים מהבית שלי
הילד ממשפחת "פלודה, משפחה ניצולת שואה, שלושה בתים מהבית שלי בגר ולמד לנגן בחליל צד ולווה את בתי לימור בהופעותיה בערבי ספרות שערכתי בהרצליה, רעננה ורמת גן
השם העברי "זהבה" ניתן לכמה בנות  במשפחות יוצאי השואה, ששמן על זהב האור המושיע בארץ ישראל שסוף סוף ראו את זהב האור בארץ ישראל
השם "יחזקאל" ניתן לכמה בנים במשפחות יוצאי השואה ואני תוהה אם יחזקאל הנביא הקבור בעיראק, על שמו נקראים הרבה יחזקאלים הוא יחזקאל הנביא עם העצמות היבשות שהחליפו חיים נאותים בארץ ישראל.

השכונה הצמודה לשכונת "בלוקונים" נקראת "נווה עמל". האמת שכל ניצולי השואה שאני הכרתי בהיותי נער כולם עבדו קשה מאוד.

***
חווה רוזן - מטופחת תמיד הייתה גם בזקנתהּ
                לזכרה של המנוחה הנכבדת חווה רוזן ע"ה שבסוף שנות הששים במאה שעברה הייתי                                                     
                             עד למצוקותיה. בתהּ פרופ' בינינסטוק מומחית לאנתרופולוגיה ששהתה תמיד בחו"ל                                                     
                             לרגל עבודתה באונסקו הגישה לי "בקבוק זכוכית מוכסף של המשפחה" עם האות R 
                                                       שאמהּ מצאה  לנכון לתת לי אחרי מותה


מטופחת תמיד הייתה גם בזקנתהּ
ולמרות שמבול שטפהּ וצונמי פקדהּ, תמיד זקפה קומתהּ
את השואה שׂרדה והמשיכה לטופף בעונות חייה
התנערה מנוע ונוד גורלהּ
שׂמה שוב את השמש למזרח חייה
לבסוף מצאה מנוחה ונחלה ורווחה בנווה בית במולדת שורשי מורשתהּ
פניה היו מצוהלות ביין-גפנים גם בזקנתהּ.

***
סימנים מן השּׁוֹאָה לאחר השואה
             לידידי - המנוח אהרון טייכנר ע"ה שחווה את השואה
                       ששאל אותי עשׂרות פעמים "אם יש אלוהים ?"
                       והייתי שותק ולא עונה, כי אני חושב שכן
                       ובפעם אחת הצטרפתי לשאלתו!


רוחות עָכְריות מתקרבות
אויר נָכְרי בפתחי דלוּתנו
אש מתקרבת ומתהדקת
עשן סמיך
רוע רְבַע-ממדי - שׂנאה
שׂנאה
שׂנאה
שׂנאה
הר חיים-להפקר, הר-אימים, הר-ייסורי-תופת
הר-איבוד-צלם-אנוש...

נשארה בתוכי אותה מחיקה:
תעלומת הרוח הלא-מושיעה
הנשׂרוד שוב ונבאר תעלומים?

04.1997

ששה מליוני הנפש שמש לעד

סוף מסלול הענויים: נחסמת הנפש בתימרות עשן - ששה מליוני נפשות אבודות.
הוֹ גרמניה - בגז מתנו בתנורים נשׂרפו גופותינו המורעלות.
היום, הכל חופשי ממלכודת החרטה. הנה שב העולם למחוגי השעון הביולוגי
והעפר, עפר כוכבים מאיר צער ובכי - וששה מליוני הנפש שמש-עד בהישׂרדותי.

יום השואה הבינלאומי, 27.01.2016

לקח אחד חשוב מן השואה

העולם שתק העולם שותק והעולם ישתוק.
וכאשר השמים מתחילים או יתחילו להֵרָאות מרושתים כמו גטו
ואתה אזוק ובודד כשעיניך מחבוא מצוקה בתוך הנפש,
נסה להמשיך לחיות בכל מצב ומצב.
המשך לדבוק בחיים אך אל תַּקֵל ראש במוות של אחרים.
חיה על בהונות תקוותיך להשלים צעד ועוד צעד בחייך.
בקש אמונה מתוך גאולה וגאולה מתוך אמונה.
חטא הוא אם תְּאַבֵּד רצונך לחיות.
עב"מים יפלו פתאום מן השמים לקרוע כל גזרה ולהדגיש בְּךָ תקומה.
הַמְשֵׁךְ לראות אור בשׂפתות מעייני ישועה ושירה.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשע"ח, 12.04.2018

***

"תכירי את שלמה. אצל שלמה העיפרון לא מתעייף אף פעם"

הייתי כבן שמונה עשרה כשהייתי בכיתה השביעית, אני חוזר מחוף הים "השרון" בהרצליה אחר הצהריים, ממתינים רבים מחכים לבואו של אוטובוס אגד שבזמנו תדירות הקו הייתה בלתי נסבלת והנהג דחס ודחס פנימה אנשים וכך נפגשתי עם "אינה", חברתי הראשונה שהיינו יחד ובילינו יחד כשנתיים עד כחצי שנה מגיוסי לגולני בצבא.

הוריה היו ניצולי שואה שבביתם לא הורגשה אווירה מן השואה, האימא דיברה עד כמה אהבה לרכוב על סוסים בנעוריה ובבית דודתה - הבעל שהיה חובש בקופת חולים במושבה הרצליה - אהרון טייכנר - ניסה להעביר לי שלא בנוכחות שתי בנותיו הקטנטנות משהו מרחף וכואב מן השואה.

להוריה של "אינה" - סוניה ומאיר - היה להם חנות למוצרי חשמל ברחוב היחיד הראשי במושבה הרצליה. לאב הייתה קבוצת עבודה להתקנת קווי חשמל בבתים ובמוסדות והיה עסוק בעבודתו עד הצהריים והאם הייתה מוכרת בחנות.

כזכור, הכרתי את "אינה" באוטובוס הדחוס. נערה יפה נמעכת מדחיפות ואני חס עליה ותוך כדי היא אומרת לי שהיא מכירה מי אני.   אז - בגלל שהחינוך בתיכון היה בתשלום ואבי נפטר באותה שנה מצאתי מוצא והתנדבתי לשמור ולפתח את חדר הטבע בבית הספר ולא לשלם שכר לימוד - חדר אוספים בוטני-זואולוגי דל מאד שהיה בו נחשים, חלזונות, שלדים ועוד, גם תצוגה של ניסויים פשוטים בכימיה וכך נעזרו מורי הטבע והכימיה בשרותיי. תלמידים משועממים בהפסקות נכנסו לראות מה יש בחדר. מצד אחר -אבי היה הרוקח הראשון בשכונה, והתנדב להזריק מוקדם בבוקר זריקות לאלה שצריכים בבתיהם. כך את אבי הכירו רבים גם היא וגם הוריה וגם דודה הכיר את אבי וכשחלה אבי, דודה התנדב לתרום דם וזאת עוד לפני שהכרנו. 

ל- "אינה" הייתה הליכה מיוחדת שובת לב. גם בחושך ממרחק גדול, הייתי מזהה אותה לפי הליכתה. אהבתי מאוד את "אינה" וגם היא אהבה אותי מאוד, עוד יותר אהבו אותי הוריה, עד כדי כך שהאם רמזה לי מספר פעמים שנתחתן - היא אמרה שיש שני בתים בחצר - הבית בו גרים ו-"בית החשמל", מחסן גדול עם צנרת מים, היא ובעלה יעברו לגור ב-"בית החשמל" ואנחנו נגור בבית. באותם ימים לא חשבתי להתחתן וגם הנושא, עד כמה שאני יודע, לא הובא לדיון בפני "אינה".

"אינה" התחתנה יחסית די מהר עם בחור מוותיקי הרצליה ממשפחת "יוזנט", היא לא התגייסה לצבא. הכירה את הבחור שעבד במוסך והתקדם במקצועו והגיע עם הזמן להיות "אחראי על המוסכים" מטעם משרד התחבורה.

עברו עשרות שנים שלא ראיתי את "אינה". אני פוגש אותה עם בעלה ועם עוד זוג ברחבת הממתינים לכניסת האנשים לאולמות הסרטים ברעננה. זיהתה אותי, מושכת את החברה שלה ואומרת לה:

"תכירי את שלמה. אצל שלמה העיפרון לא מתעייף אף פעם".

***השער התמים

שער עלייה 
נער עולה מעיראק צעיר לפני בר-מצווה שלא יעשו לו בר-מצווה ולא עשה לעצמו בר-מצווה עד היום
עומד בתור ארוך, בפעם הראשונה 
בבגדים נקיים יפים עם שעון על היד, כובע חדש יפה לראשו 
מנסה לקבל מנות אוכל בשביל משפחתו.
לפניו נערה בגילו
הייתה יפה מאד אבל עם מספר טבוע מן השואה על זרועה...
ניסיתי לשוחח אתה, היא ניסתה לשוחח אתי
בקושי הבנו אחד את השני ונפרדנו כמכרים
לאחר מכן לא ראיתי אותה 
העבירו אותנו משער עלייה למעברת פרדס-חנה...

בבתי עולים ניהלנו שיחות על דלות
בבתי עולים השאילו בובה מתינוק לתינוק
לא עניינה אותי הדלות
הייתי גאה שהגעתי לארץ ישראל
ולמרות שהייתי נער דל בלי כל
הרגשתי שאני עשיר
תמיד נזכרתי באותה נערה עם מספר השואה על היד
אותה נערה תמיד הידלה אותי ליתדות ארץ ישראל
עמדה לפני לקבל מנת אורז  ומרק 
מאז הבנתי ממנה שצריך מזל בשביל לשרוד.
יותר מאוחר למדתי את ביאליק
שר את צרצר הדלות
לאחר מכן במגמה החברתית לימדו את קרל מרקס
עם "חוק הדלות הגוברת"
תמיד חשבתי שאני עשיר עם מה שיש לי...

יום שישי, 14 באפריל 2023

שלמה שפירא: "הכשרו של אדם לבוא בפגישות עם יש אחר"

שלמה שפירא

"הכשרו של אדם לבוא בפגישות עם יש אחר"


אין דבר בעולם שאינו זכר ונקבה.

"הכשרו של אדם לבוא בפגישות עם יש אחר".

ה- "יש" הזה את - רציתי אותך, "אני רוצה אותך - בלי תווך, בלי סחר ומסחרה".

את עמי בשמש ובגשם, בשמחה ובעצב, בשלום ובמלחמה

הקשת בענן לא השתוותה ליופייך

זוכר תמיד איך שבנו להמטיר לנו לחם חי מן הארץ

לא חששנו, לא פחדנו, למרות שהסובבים אותנו ניסו בעקשנות לשנות טעם הנס שבתוכנו

ניגנו תמיד יחד הגות של אמת.

14.04.2023




שלמה שפירא: על המלח ועל התמלחות במלח

שלמה שפירא

על המלח ועל התמלחות במלח


בשנת 2011 כתבתי שיר:

נתמאלח - "חימיה-סוציולוגית-הדדית" אשר בינינו

הכימיה בינינו?
כימיית-הביניים אשר בינינו?
כימיה התחלתית אשר בינינו?
יהודי עיראק קשורים לכימיה במלה "נתמאלח".
כי המלח הגס אשר בינינו יימס - אם נרצה - ונרגיש יחדיו
סימביוזה מיקרו-מאקרו ביולוגית אנושית פועמת בתוכנו.
אני מעדיף לכתוב את ה- "כימיה" ב- ח'
כי חימיה מדגישה גם את החום ההדדי שעוטפנו.

(השר "משה שחל" אמר לא פעם שבכיס החליפה שלו תמיד יש שקית מלח למען הטוב ונגד הרע. בשנת 1992, לאחר בחירתו של יצחק רבין לתפקיד ראש הממשלה, מונה שחל לשר התקשורת, לשר המשטרה וחזר לתפקידו כשר האנרגיה והתשתית. בתפקידו כשר התקשורת, הביא להקמתו ...).

(לא פעם - בזמן ויכוח משפחתי מתמשך מישהי מבין הנוכחים הייתה זורה מלח ואומרת "בואו נירגע!"


בנובמבר 2014 כתבתי את הקטע ובו הצבעתי :

על אווירה של "המלחה" בינינו, במובן ה- "נתמאלח" אצל יוצאי יהודי בגדד. הכוונה ב"נתמאלח" -  ששני פוגשים-מתקרבים מוכנים להמיס אפילו את המלח שביניהם בשביל קבלת משהו "כימי", כך שמתקבלת אותה כימיה מתפתחת הנדרשת ביניהם. כל הסיפור בהמלחה הוא מיתוס מיתוס מיתוס, מתדיינים מתדיינים מתדיינים ומציאות של המלחה אין. גם משהו שמזכיר איזו שהיא סימביוזה ואין.
יש המדברים על גשרים תרבותיים-CULTURE וידוע שגשר תרבותי בין יהודים-ערבים יכול להיות מושפע במהותו בצורה חזקה מאד, לא כגשר יהודי-ערבי אלא כ- יהודי-מוסלמי, כי המוסלמים היום הם שמכתיבים את הצד הערבי הדומיננטי המכתיב.

לאחרונה - קבלתי מידידה דוברת רוסית ומתקשה עדיין בעברית הערה: "לשבת עם מה שאתה כותב, זה מאה קילוגרם מלח. אתה כותב מה שצריך להיות בחיים שלנו, תודה.".
אז הבנתי - שגם אצל עולים דוברי רוסית, המלח מככב בחייהם בוויכוחם ובתרבותם.

הרומאים זרו מלח ב- "קרתגו" לאחר המלחמה ביניהם, כדי להבטיח אי פוריות בקרקע קרתגו. זה לא הייתה זריית מלח בישול, כי מלח הבישול אצל הרומאים היה כל כך יקר שנשמר בבנקים. זה היה אחד ממלחי המתכות הכבדות הרעילות.

כיבז וומילח/ לחם ומלח עייש ומילח/ נעמי שמר שרה - פת במלח.ויש את מלח הארץ בדרשתו של ישו  - "אתם מלח הארץ".ואצלנו בישראל משבחים את "מלח הארץ" - האיש הטוב התורם במעשיו לחברה ולארצו.

לאחרונה, ישראל מרביזה בירבוז שלה ופיתחה את "צמח המלח" - ה- "סליקורניה" / צמח תבלין בטעם מלח, שהוא שימושי אצל חולים עם לחץ דם גבוה. 

14.04.2023
 

יום חמישי, 13 באפריל 2023

שלמה שפירא: בזמן בנימין נתניהו קמה מדינת מרוקו בישראל

שלמה שפירא

בזמן בנימין נתניהו קמה מדינת מרוקו בישראל


"מימונה" מנסה לשלב ולאחד כל אזרחי מדינת ישראל. ידידה ערבייה בארצנו כתבה לי שחגגה אתמול "מימונה" יחד עם יוצאי מרוקו בישראל.

בזמן "בנימין נתניהו" קמה "מדינת מרוקו" בישראל. הלילה חגגה בחידוש חדש  "כנסת ישראל " את המימונה בתוך הכנסת  תחת תקרת "אוהל מרוקו" בישראל. בכל הערים ובכל המועצות המקומיות חגגו את ה- "מימונה".

דגל ה- "מימונה" הוא עכשיו דגל ארץ  ישראל.

כל אזרחי ישראל ב- רבאח וב- סעאד מהיום. לא לדאוג!

13.04.2023

יום רביעי, 12 באפריל 2023

שלמה שפירא: "לשנה ירוקה!"

שלמה שפירא

"לשנה ירוקה!"


"לשנה ירוקה" - מאחלים לנו גם במוצאי חג הפסח הזה.
שיטעו המידות ויחתרו עד תחתית הזיקנה
כי איכפת לי, היפהופ ואני מאושר
חלום קטן בקשתי - להשתין על בעיותיי בקלות...

כל העולם שמסביבי "אמריקה אמריקה"
ב- "שפע נפתלי" אמריקה כרגיל
בקושי דואגים למלא שקי חול, לא מחזקים בתים תמימים, לא מכינים מקלטים
אפילו אני 
נסיתי להציע לזרוע שורות שורות של פרחים מכל הסוגים ולהבהב אור משמני מאור מכל הסוגים אך יושב בפינה ומהבהב שירים.

סקרנות לא רק בפרח.
הסקרנות ב- "לוטו" המתמסטל מארמון הפרח, להרגיש "גיטינג האיי האיי" getting high, getting stoned...

נזכרתי - כאשר הייתי במעברה, חשבתי שחשוב לנגן בכינור (ניצול-שואה לימד את בנו הצעיר כינור) ושנים לאחר מכן המורה שלי להיסטוריה בתיכון, כמעט שינה את האלוהים שלי - שפינוזה שפינוזה - כל-כך היה האיי-האיי בשבילי עד למעלה מעל הראש.
היום - אני מבין איך אדם שעבר "שואה" מסוגל ללמד אחרים "שפינוזה-יהודית",
כנראה, "פרסונה" טבועה ביושרו של אדם ובתעופת האור שבו.
תרבחו ותסעדו ולשנה ירוקה!

12.04.2023

שלמה שפירא: טיוח

שלמה שפירא

טיוח


חצב גבוה חצב נמוך - זה שמעניין בני אדם על בני אדם.
במקום עבודתי - חוקרים הבחינו במצוקתה של רקפת ולא הבחינו במצוקתו של בן-אדם.
לא בכיתי על מה שיש בי, בכיתי על מה שאני רואה.
עוורון - אורח חיים גם מקצוע.
באתי לאמי, פרשתי מצוקתי, אחי הגדול הציע עיסקה משפחתית - תתחתן עם בת הדוד ותהיי לך חנייה יותר שימושית.
חוצנים! חייזרים! - לילה טוב עם חלומות מתוקים.

12.04.2023

יום שלישי, 11 באפריל 2023

שלמה שפירא: מימונה - אמונה לתקווה בבני-אדם / תרבחו ותסעדו, סאנתק כאצ'רה

שלמה שפירא

מימונה - אמונה לתקווה בבני-אדם / תרבחו ותסעדו, סאנתק כאצ'רה


מימונה מרוקאית:

"תרבחו ותסעדו, תרבחו ותסעדו" - הרים למתיקה לרווח וזכייה בניחוח האדם. אשכנזים ראו בה "טראסק" מנופח במיוחד כשהיא נחגגת ציבורית (תמר אבידר) -שנת 1985.

מימונה אשכנזית: 

למימונה אשכנזית –
ארבעה דברים דרושים לכך :
1. מאורע שפוקדים אותו כל שנה .
2. משפחתיות (אשכנזית רצויה !) .
3. הצורך ב-פְרֵחיוּת .
4. שילוב אינטלקטואליות .
נירה רוסו (2008) מוכנה "לרדת לעם" ולהיות "לפְרֵחָה במשפחה" .
הדברים נאמרו בציינה את פסטיבל "קול המוזיקה" שמרכזו ב"כפר בלום"
שה/מתקיים בימים אלה  .
ו"המוזיקה"-"המוזיקה" לעומת "תרבחו ותסעדו"!-אבל בתשלום.

מימונה אלוהית:
אמרו לי, רמזו לי:
זקנים כבר לא זקוקים למימונה - לא יכולים לחגוג מימונה אנושית, ילדי גן מישרים מבט וצועקים מרחוק "זקן זקן" - (ילדים הם, לפחות, קהל ישר שאומר מה שבלבו).
היש מי שסופר אותם?, אף אחד לא שואל מה שלומם, שיישארו לחיות באלוזיה בין סחלב רגיש לעודף מים לבין סוס חלומי עם נעלי "נייקי". סביבתם תמשיך לתייג אותם כגרוטאה. עוד מעט יסירו אותם מפנקס הבוחרים לכנסת...
אנא אלוהים - קח אותנו תחת חסותך!

11.04.2023



שלמה שפירא: "חסד ואמת נפגשו" - דברים שאמרתי ב- 1989 בצהרי מפגש רעים - תרבותי חברתי אינטימי - בביתי בהרצליה

שלמה שפירא


"חסד ואמת נפגשו" - דברים שאמרתי ב- 1989 בצהרי מפגש רעים - תרבותי חברתי אינטימי - בביתי בהרצליה

"חסד ואמת נפגשו" - דברים שאמרתי ב- 1989 בצהרי מפגש רעים - תרבותי חברתי אינטימי - בביתי בהרצליה על המוטו בספרי הראשון "אררט". נכחו בין השאר: השופט אברהם חלימה ורעייתו סעידה, השופט אברהם קוהלת ורעייתו אביבה, המשוררים הזוג: ז'קלין וסלים שעשוע, הרופא נורי מראד ורעייתו אספרונס - ילידי עיראק שחיו ברמת-גן ומראד היה רופאו האישי של בסיוני -  השגריר המצרי הראשון בישראל, ופעיל התרבות וחבר מועצת העיר רמת-גן - ישראל שהרבני ורעייתו יפה, המלחין ואיש הרדיו יצחק אביעזר ורעייתו, ששידר גם לתושבי עיראק בשם "אסחאק אבו אלעיז"...

המוטו הפותח בספרי "אררט":

"חסד ואמת נפגשו" 

מי שיכול לעשות שימוש בשני המקרים -  בחסד וברחמים - לכאן או לכאן הוא השליט. לפעמים, השליט מבקש לצבור כוח על-ידי דעת קהל חיובי. בשני המקרים דעת הקהל היא גם כוחו של השליט, ובאשר לשליט - ברגע שיש לו כוח, אנחנו נתונים למידת רחמיו וחסדיו.

והיה אם לא ינהג על-פי המידות הללו?!

על האמת

מי חייב להיות צמוד לאמת? מבחינה מקצועית השופט. השופט מחויב להיות צמוד לאמת. אך גם כאן ניתנת האמת ליישום בשתי צורות: בצורת "בית הלל" או בצורת "בית שמאי" ובשני המקרים אין לפנים משורת הדין. וכאן נכנסים לתמונה אישיותו של השופט ומצפונו - האם ינהג לפי בית-הלל או לפי בית-שמאי.

נשאלת השאלה: "מאיפה באו מושגי החסד והצדק, החסד והרחמים? הם באו מן המצפון! ביסוד ארבעת ההדגשים עומד גם המצפון של החברה.

וכאן אנחנו מגיעים לרופא: הרופא שהתנהגותו מותנית לא רק על פי החוק, אלא גם על-פי מצפונו. רופא יכול לטפל בחולה במסירות נפש או רק כדי לצאת לידי חובתו ואלה קשורים ותלויים במצפוננו. מידת הטיפול בחולה, צורת הטיפול והמינון והמסירות, כל אלה הם עניין של מצפון. 

יש פתגם ששמעתי בילדותי: "אל תתגורר במדינה שאבד הצדק משופטיה, כי ברגע הזה נעלם המצפון מרופאיה ונעדרו החסד והרחמים משליטיה". כלומר: חברה שאין בה כל אלה, היא חברה שעלולה להיהרס ולהיעלם מאליה ואין לה קיום בעתיד.

בואו נחזור למקורותינו:

האם זה לא דומה לדרישה המחייבת חברה ל- "עשרה צדיקים" לפחות, כדי שתתקיים? אנחנו מניחים שבעשרה הצדיקים ישנם התכונות: צדק רחמים ומצפון.

מה זה כל זה קשור אלינו, ליושבים היום כולנו יחד?

יושבים כאן יחד אנשי משפט ורופאים ויוצרים ובשבילי כיוצר אני שואף ומבקש מכם וניידע גם אנשי שלטון --- הבו נשאף לתיקון העולם. כל אחד מבינינו מייצג משהו בתוך החברה בה חי ובימים אלה של רחישות פוליטיות , על כל אחד מאתנו חייב לשאוף גם לקיים קורטוב פוליטי, כדי שגם פוליטיקאים שאינם נוכחים בינינו, יהיו נוכחים גם כאן ויהיו מודעים למצב דאגותינו.

יום שבת, 1 באפריל 2023

שלמה שפירא: בחג הפסח הזה - מצה קניידלך חסה וחרוסת

שלמה שפירא

בחג הפסח הזה - מצה קניידלך חסה וחרוסת


לפני הפסח - מיצוק אזרחים על גחלים בגלל דאגה גדולה! 

אזרחים : " בצרנו ענבים, קטפנו תפוזים (אני קטפתי שסק), ביקשנו שחרור מעבדות לחרות 

שחג הפסח הזה יהיה גלאט כשר בלי חוק, עם מצה, קניידלך, גפילטעיפיש וחרוסת תמרים ו- מרסיי כשר לחג הפסח. "


הוזמנתי לליל הסדר אצל חיה, אצל קטי, אצל הני, כולן דואגות לי, כולן אהובות לי, כולן ברוכות, . 

בסופו של דבר יוצאים ממצרים בזרוע נטויה 

נשב סביב שולחן אחד בליל הסדר במנגינה ערבה  קצת שונה לשיר חד-גדיא.

"יואב גלנט" לא יפוטר, ה- "ליכוד" לא יפטר את "ביידן", תהיה אחדות בין מפלגות

בליל הסדר, אחרי הארוחה נמשיך לקרוא בהגדה עד סופה כי היינו עבדים במצרים ועכשיו אנחנו בני חורין.

קצפת-תותים ישובו חיינו. כל שנבקש לו יהי!

1.04.2023