שלמה שפירא
שיר תודה ל- תמר מגן דליות
את לא תמרה לחה מכונסת ועצלה
את תמרה חרוצה, צמאה דעת לעזור ולפנק.
בסוף שנת העבודה בגן, את יוצאת לפנסיה
שיר זה להודות לך
על יופייך חריצותך התמדתך ואהבתך לילדי הגן
ילד שמגיע לגן בבוקר, את מחבקת אותו בחום לבך ונשמתך
וחריצותך ממשיכה להיות חריצות הנמלה.
את גננת נשמה
לו ניתן לחזור לגן ילדים, הייתי בוחר בתמר, בחנה ובגן דליות.
10.05.2022
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!