שלמה שפירא
בא סודני לנקות בחצר גן ילדים
גננות ועוזרות גננות, כבר לא מנקות את חצר הגן (הרי זה לא כתוב בכתב החינוכי)
שיבוא סודני עם מפוח בלי מסכת אבק וינקה את חצר הגן.
על העיריה נופלת מעמסה גדולה
איך לחנך גננות להציע כוס תה לעובד העמל
גם לקחת, לפעמים, מטאטא ולטאטא את חצר הגן ואת הכניסה לגן.
הסודני דופק על אחד החלונות בגן
החלון נפתח והסודני מבקש כוס תה, נפתח החלון ונסגר החלון וכוס תה בידיו
צפיתי מן החלון ורחמתי על העובד - אבק ונשורת עלים עטים ועטים לריאותיו
(הוא היה בלי מסכת אבק , זה לא טוב לבריאות - אני יודע זאת כי הוסמכתי בעבודתי כנאמן בטיחות - ביולוגית כימית ורדיואקטיבית)...
הסודני גמר את עבודתו,
את קצת השסק שאתמול קטפתי מהעץ בגינתי נתתי לו, ליטר בקבוק שתייה נתתי לו, חבילת בסקוויטים נתתי לו, מאתיים שקלים הוצאתי מארנקי ותחבתי לידו (השארתי חמישים שקלים בארנקי)
אני לא מכיר אותו, הוא לא מכיר אותי
שיאכל, שישבע, שישיר, שיזיין בהנאה את בת זוגו, שיהיה לו להוציא על מה שהוא צריך בזמן מחלתו
שידע גם הסודני שיגיע מישהו ויושיט לו עזרה כשהוא צריך.
14.05.2022
שלום שלמה, יפה כתבת על הסודני בגן הילדים. חשוב מאוד. תבורך .
השבמחקחג שמח שבת שלום רפואה שלמה וכל טוב
אורנה
(א.ר,ה.)
19.05.2022, 8:02