שלמה שפירא: על חָלַם וְחָמַל / הבעת דעה

שלמה שפירא

על חָלַם וְחָמַל

יש משהו משותף וגם שונה בין העברית לערבית.
ה- "חלם" - נחלם בחלומו ונחלם ברפואתו בשתי השׂפות.
ה- "חמל" - יש בו קושי בין העברית לערבית: 
ה- "חמל" בעברית - חמל ברחמים על זולתו וחס על דבר מה מבזבוזו.
ה-"חלם" בערבית - סחב דחף תקף התנפל ורק במקרים מסוימים לקח אחריות על עצמו.
אז מה אפשר להגיד על חלמה-חלום ועל חמלה אצל דוברי שתי שׂפות?
אני כדובר שתי שׂפות בחיי ניסיתי בחמלה לדבר אל הפתחים ובחלמתי, לא פעם, חיפרו וחפרו אותי אל מעמקים
(הערה שלא צריכה לעניין אתכם ורק אותי) 
אבל ניסיתי להיזכר באמי שהייתה אומרת על החלום: 
"יִחְלִם וִיְפַסִר" - חולם ופותר וגם "נָאיִם בִּאלשַמְס" - חולם בהקיץ
על החמלה הייתה אומרת:
"אלט'לִם אסְוַד" - ללא חמלה האכזריות איומה ועל בן-אדם הייתה אומרת - "מָא עִנֱדוּ מִרִווָה מָה ענדו אִנְצָאף" - אין בו לא חמלה ולא ייסורי מצפון.
האם שתי השׂפות עושׂות מספיק בדשדוש הזה?
עמוס עוז רמז משהו בחלומו על הקשר בין "חלם" ו- חמל" - "זה די פשוט. היום אני הרבה סולח ממה שסלחתי כשהייתי בן עשׂרים...חוץ מאכזריות..."

30.10.2019