שלמה שפירא
זכיתי היום לְעֶרֶב של עדנה
זכיתי היום לְעֶרֶב של עדנה.
פסנתר ולא פינוק של כינור ידע לרחֵף נפש עד השמים.
לפעמים, מגיעים לחיינו הנלאים המדשדשים גם נחת של אושר.
איך דוראל גולן בפריטת פסנתר כנפיה מיצתה כל אושרי עד תום.
פתאום אני יושב ליד מלאך, מצווה לי לבנות תהודה עזה לאהבתי
וערגה באדם אוהב היא שֵׁד משחת מכונפת שובבת תקווה בנשמה.
22.07.2011, פארק הרצליה
זכיתי היום לְעֶרֶב של עדנה
זכיתי היום לְעֶרֶב של עדנה.
פסנתר ולא פינוק של כינור ידע לרחֵף נפש עד השמים.
לפעמים, מגיעים לחיינו הנלאים המדשדשים גם נחת של אושר.
איך דוראל גולן בפריטת פסנתר כנפיה מיצתה כל אושרי עד תום.
פתאום אני יושב ליד מלאך, מצווה לי לבנות תהודה עזה לאהבתי
וערגה באדם אוהב היא שֵׁד משחת מכונפת שובבת תקווה בנשמה.
22.07.2011, פארק הרצליה
23.07.2017, 8:36
השבמחקיפה. חבל שהפסדתי. שבוע טוב.
מימי
שיר זה נכתב בהשראת נגינתה של דוראל גולן בפארק הרצליה.
השבמחקשלמה שפירא
יום שישי, 17 בדצמבר 2021
השבמחקשלמה שפירא
זכיתי לְעֶרֶב של עדנה
אוהב כינור אוהב פסנתר, הפעם הפסנתר גבר
זכיתי היום לְעֶרֶב של עדנה.
פסנתר ולא כינור מרחֵף נפש עד השמים
לפעמים, מגיע לחיינו הנלאים המדשדשים נחת של אושר:
פריטת פסנתר בכנפיים של מלאך מיצתה רגעי אושר בחיי.
פתאום אני חש צהלת לבב ומצווה לבנות תהודה עזה לאהבתי
ערגה לאדם - תקווה שובבה בנשמתי.
22.07.2011, פארק הרצליה