יום שבת, 30 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: שנה אזרחית חדשה בפתח / שיר

שלמה שפירא

שנה אזרחית חדשה בפתח

אני, כמעט, יושב על הגדר של השנה החדשה
ומחכה למחר בחצות לתת נשיקה,
אני, כמעט, ניצחתי בשנה ומקווה לנצח גם לעוד שנה.
בילדותי - בעיראק, לא חגגתי את תחילת השנה האזרחית ואם חגגנו שנה, חגגנו את ה- "שנה" ב- "ראש-השנה".
היום זה אחרת.
אני לא מאנשי השנה שמסכם את השנה האזרחית שחלפה,
אבל הקשבתי ואני מקשיב אל שמי השנים הקודמות 
ובתחילת השנה החדשה - תקווה וגם פחד.
איך תהיה השנה הקרובה?
האם האהבה השלום והחסד החסרים להּ ולנו כל-כך, ישובו ויציעו לנו תקווה.
ראו מה קורה היום לעומת לפני שבעים שנה:
"עיקר הפעילות המזוינת של הערבים מתרכזים בגבולותינו ואנחנו בהגנתנו נמנעים מפעולות עונשין ומגבילים עצמנו לתגובה ביריות למנוע ניסיונות של חדירה".
במדינה דמוקרטית - על הממשלה לפעול מכוח ההרתעה, מכוח ההישׂרדות, מכוח האהבה ולהימנע מצמידות לניצול וגם לא לדבוק בפונדקים של רוחות.
גם לזכור - בג"ץ גם השנה איתן ומנצח כל מכשלה של ממשלה.

30.12.2017

יום שישי, 29 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: גשם גשם יטפטף, חזון העצמות היבשות - לו יהי! / הבהרה

שלמה שפירא

גשם גשם יטפטף, חזון העצמות היבשות - לו יהי!

עד עכשיו קברו גופת-מת יהודי בקבר יחיד.
היום אין מספיק מקומות קבורה בארץ-ישראל.
מתחילים לקבור בקומתיים, בקומות וניתן להוסיף עוד קומה מתחת לקרקע לקבר קיים.
האם יש בדיעבד את החיבור בין אישה לבעלהּ או בין בעל לאשתו להיקבר בקבר אחד?
מי ייקבר בקומה התחתונה ומי ייקבר בקומה העליונה?
מי נקבר בקומה התחתונה ומי ייקבר בקומה העליונה?
כשמשנים קבר לקומתיים מתחת לפני הקרקע בודקים, אם יש גובה אפשרי להוסיף עוד קומה מתחת לשיש העליון בקבר.
כשאדם  קשיש אומר "אל מקומי", מתכוון לומר דבר טוב.
לא כל שכן אם מחכה לו אשתו או אם אשתו מחכה לו.
הנשמה ישות פתוחה עם כושר הידברות עם זולתהּ
גשם גשם יטפטף, חזון העצמות היבשות, לו יהי!

עשׂרה בטבת, תשע"ח, 28.12.2017

יום רביעי, 27 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: הקולנוע / שיר

שלמה שפירא

הקולנוע

דבר אחד ימשיך וימשיך בימינו - הקולנוע.
יש הרבה אנשים שדוחפים חזק - את הקולנוע.
עכשיו, הוא כבר מהלך מאה שנה
ימשיך עוד מאה שנה להלך, הקולנוע.
הוא בטח עוד יידרש לצמוח מבינתנו המלאכותית לבינה המלאכותית - הקולנוע.
ומה עכשיו - הוא  כבר נאכל על השָּׂבַע - הקולנוע.
פעם הלכנו לראות סרט בקולנוע ברעוד נפשנו, בשקשוק פרפרים בבטננו, בדמעות או בצחוק על סבלו של האדם.
היום - הכל "פייק ניוז", הכל פאק-שיט פאק-יו פייק חרב פטיש ומשׂור בסלט עושר ביובש בסמים ומה לא!
על אפך ועל חמתך תראה סרט  ב- "אושילנד" ותתפתה לקניות ולבליעת ג'אנק פוד בקניון.
הפופקורן-רמבו עדיין נשאר ויישאר בקולנוע לטעום מקרני העושר בחושך כשבקבוק קטן של מים בְּבוֹר קנה המים (שעולה שמונה שקלים בדוכן המכירות ברחבת בתי הקולנוע בקניונים).

27.12.2017

יום ראשון, 24 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: היש מערה מגוננת לקשישים / שיר

שלמה שפירא

היש מערה מגוננת לקשישים

היש מערה מגוננת לקשישים?
החיים שוחקים את האדם למרות שהם גם בונים את האדם.
קשישים בצאתם לפנסיה כבר שחוקים וגם נלחמים בבדידות.
קשישים מחפשים דרכים לפגוש אנשים כי אנשים בשביל הקשישים הם לחם בבדידות.
אנחנו עִתּוֹתֵינוּ בידינו וגם לא בידינו:
קורה שאנחנו מרגישים בַּצּוֹרֶת קשה כשיש שפע מים.
מציירים ניצחון בראשנו שלא מורגש בלבנו.
קורה שחיידק שהיה חי בשלום איתנו, מכריז מלחמה עלינו?
קורה שאנחנו תכננו להזדקן ביחד ולא מזדקנים ביחד?
מוצאים, למשל, זוג  שמצליח לשחק כנגד זוג ומשָׂחקים ביחד ברידג'.
לו נולדנו במחול הנמר, היינו מרגישים את הנמר בכוחנו במבוע קשישותינו וממשיכים לחייך לחבק לאהוב ולכתוב שיר.

24.12.2017

יום שישי, 22 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: הרדיפה אחרי הכסף - הרדיפה עד קן הסלנגה / שיר

שלמה שפירא

הרדיפה אחרי הכסף - הרדיפה עד קֵן הסלנגה

טפטוף העשיר מיצוץ העני - כך נכנסים העשיר והעני למערה:
נטיפים תלויים
נטיפים ניצבים
נטיפים נשכבים
נטיפים הזויים
רסיסי נטיפים
ובעזרתם - כך חי העשיר המעופף במערה.
אז איך יתגונן העני חסר האמצעים הכמעט-עוור במערה?
האם נמצאת חמלה בלבן כשלג בְּקֵן הסלנגה* ׁבמערה שגם אותו חומד העשיר? כשהלב הרחק הרחק מקרני השמש המעניקים חיים?
דרך אגב - האם שׂמתם לב
שגם כל מערות הנטיפים בעולם בידי העשירים. הם נעזרים בתאורה, יום ולילה וגם בעטלפים. האם שׂמתם לב, היטב היטב איך העובד העָמֵל חי בתוך המערות, כאשר קופסת-שימורים ריקה לצידו ואוסף טיפה טיפה של מים בשביל לשתות.

(הערה: סלנגה - בעל חיים שטווה קֵן במערה וזה אורך כחודש ימים. בני-אדם מסתכנים ונכנסים למערה כדי להשׂיג את הקן הנוצץ כלבן השלג כמו יהלום)
*שיר זה יכול להביע משהו על הפיטורים בחברת "טבע" בשבוע שעבר.

22.12.2017

יום שבת, 16 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: האם אפשר להמשיך ולחכות לעבר הערגה / שיר

שלמה שפירא

האם אפשר להמשיך ולחכות לעבר הערגה

פגשתי ביופייך בתחנת-האוטובוס.
הגיע האוטובוס ויופייך נסע ממני.
האם אפשר להמשיך ולחכות לְעֶבֶר הערגה?

16.12.2017

שלמה שפירא: בין סתיו לאביב אדם הופך לחתול-בית / שיר

שלמה שפירא

בין סתיו לאביב אדם הופך לחתול-בית

בסתיו - הצפרים נודדות מצפון לדרום. באביב - הצפרים נודדות מדרום לצפון.
בנובמבר-דצמבר - פריחת השסק, במרץ-אפריל - הבשלת השסק.
בין סתיו לאביב, אדם הופך לחתול-בית ומעניק לו הָאֵל שרשרת-זיהוי לצווארו.

16.12.2017

שלמה שפירא: בציור ובשיר חקוקים יסודות תקוותינו / שיר

שלמה שפירא

בציור ובשיר חקוקים יסודות תקוותינו

צייר מצייר ציור ורועדות ידיו.
משורר שר שיר ורועדות נימי נפשו.
איך מתבזבז ציור
איך מתבזבז שיר
כאשר בציור ובשיר חקוקים יסודות תקוותינו.

16.12.2017

שלמה שפירא: פרשת הדרכים בת-זמננו / שיר

שלמה שפירא

פרשת הדרכים בת-זמננו

דרך המלך - דרך הרבים.
בלֹא זֶה הדרך בדרך היחיד
דרכונו של אדם יושר ולא מרמה
תּוֹעֲבַת רָשָע יְשַׁר-דֶּרֶךְ, בִּבְרִירוּת כַּפֶּיךָ יִצְעַד מֶלֶךְ.
כּךְ תזרום בדרך המלך, כך יזרום גם המלך.
בן-אדם! זרום כך, גם כך יזרום מלך.

16.12.2017

שלמה שפירא: קח ותן, תן וקח - זה העולם / שיר

שלמה שפירא

קח ותן, תן וקח - זה העולם

קח ותן, תן וקח - זה העולם.
אם רק תיקח תיקח תיקח - זה שוחד
אם רק תתן תתן תתן - זה גן-עדן וגם סופו של העולם.

14.12.2017

שלמה שפירא: הצטערתי על דרדור הסוסים בשׂדה הנחליאלי / שיר

שלמה שפירא

הצטערתי על דרדור הסוסים בשׂדה הנחליאלי

שנת 2000 (אלפיים)
אהבתי. 
תמיד אהבתי.
בדהרה - אסור שתהיה אהבה ושׂנאה ביד הלשון.
לאחר כעס - הצטערתי על דרדור הסוסים בשׂדה הנחליאלי.
לא היה לי ארגז כלים המעשיר אותי ביחסי אנוש.
אהבתי את "גשר האהבה" שלכדה מצלמתך כאשר בני-זוג יחד אוהבים לעולמים.
בעצם - בני-זוג צריכים תמיד לדבוק בלהרגיש אווירת-השושנים תוך קִרבה לידידות ולשקט.
בפעם אחת בחיי - אני החמצתי.

16.12.2017 נר ראשון של חנוכה.

יום חמישי, 14 בדצמבר 2017

חג שמח לכולם!

שלמה שפירא

חג שׂמח לכולם!
חג חנוכה שׂמח באורה ובשׂמחה!

על דרך אור נרות החנוכה שקיימים לעד,
אור הוא שפע, חמְדָה וּמַעֲלָה גדולה לשלֵמוּת עולמים
ונוסף על העיקר,
סומכים אנו על אור ישועתו
ויותר מכך,
גלוי הוא לבשׂר גאולה במועדהּ, שחיינו ואורך ימינו
חייבים לעשׂות אור-אמת ושלום בעולם, וזה תוכן של הידור השייך לכל הזמנים,
ועל כך: על הנסים שנעשׂו לאבותינו ולנו בכל הזמנים.

14.12.2017

יום שני, 11 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: לא להספיד כך / שיר

שלמה שפירא

לא להספיד כך

בכמה ימים בשנה הרגשתי שביתנו הופך לבית-כנסת.
אמי, רימה זיכרונה לברכה, הייתה תמיד במלחמת קודש - קדיש, אזכרות, השכבות, הדלקת נרות, עידוד לתפילות וקריאת תהלים ומתן צדקה בכמה קופות-צדקה שלא חסרו בביתהּ.
עם מות אבי, לזכותהּ ייאמר, שהצליחה לשלוח שנה שלמה, ילד בגיל תשע בשעה חמש לפנות בוקר, כדי לומר קדיש בתפילת שחרית.
אמי לא נשקה לי ואני לא נישקתי אותה - זה היה אופי קירוב היחסים בין הורים לילדים אצלנו במשפחה ואולי גם במשפחות בגדאדיות אחרות.
לפעמים, כשרצתה אמי ויתור מצדי לטובתהּ ולטובת בן מסוים או כלה, הייתה מנסה לנשק את כף ידי ואני מנעתי זאת, וויתרתי ונכלמתי.
אני מבקש לא להספיד אותי כך אחרי מותי.

11.12.2017

שלמה שפירא: פחד הנר - והיַלְדוּת מֵאין תימצא ובאיזה מקום אבֵדָהּ / שיר

שלמה שפירא

פחד הנר - והיַלְדוּת מֵאין תימצא ואיזה מקום אבֵדָהּ

והיַלְדוּת מֵאין תימצא ואיזה מקום אבֵדָהּ.
ילדה רכה, עליה השלום, מונצחת באזכרות ובהשכבות
ועל משכבהּ יהיה שלום ונחה בשלום על משכבהּ בכלל הרחמים והסליחות.
לא זכיתי לראות דודה מצד אבי.
דודתי היחידה מצד אבי, מסעודה בת תפאחה וכצ'ורי, אחות לאבי יצחק גורג'י,  נספתה בשנתהּ בהיותה ילדה,
בדלקה שפרצה מנר דולק שאחיה הצעיר ממנה, הפיל, בטעות, על מיטתהּ, בזמן שעדיין בגדאד נמצאה בחשכה בלילות, כי בגדאד לא הייתה מחוברת לרשת החשמל לפני כמאה שנה.
על דודתי מסעודה לא דיברו. בקושי הבנתי מה קרה להּ, אך בכל האזכרות וההשכבות הזכירו את מנוחתהּ.
אמי דאגה להזכירה בכל אזכרה ואזכרה במשפחה המצומצמת וגם המורחבת, וגם בהשכבות נפטרים לאחר העלייה בקריאת ספר-התורה.
לא פעם, שאלתי את עצמי אם דודתי מסעודה ואמי רימה היו חברות קרובות בילדותן.
אזכור זה, הוא מצבה לנשמתהּ, זיכרונהּ לברכה, אמן!

11.12.2017

יום שבת, 9 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: הוראות הרכבה או מעשׂה מרכבה / שיר

שלמה שפירא

הוראות הרכבה או מעשׂה מרכבה

ידידה שלחה לי הלילה חיוך עם שלוש לשונות אש מן הפה ובו כתוב:
"גברים כמו רהיטים מאיקיאה, נראים טוב בקטלוג אבל כשאת מכניסה אותם לתוך החיים שלך, פתאום אין שום היגיון בהוראת ההרכבה."
ואני שואל:
למה בעצם, האישה לא תהיה קצת אלוהית ותדבק לא בהוראת-הרכבה אלא במעשׂה המרכבה האלוהית עצמו?
הדבורה הָעמֵלָה מחפשׂת היום, יותר ויותר את עצמה ומבקשת בהגדרה חדשה לא לעמול קשה ולהיות מיד מלכה. לגבר קשה לשחרר את האישה מעמלהּ ולא משחרר את כוחו ואת רוחו לוותר.
"אנשים ראו אותי!" וכמו בשׂפה הערבית "שוּפוני יא נאס!"
"הוא גבר ואני אישה"!, "היא אישה ואני גבר"!, "הוא הגבר ואני אישה"!
הגברים מרבים היום לגדל זקן (מלבד הכרבולת והשׂפם) והאישה יפה כתמיד מנסה להוסיף עוד יופי לאלוהיותהּ.
פינצטה אלוהית יכולה לעזור מאד במקרה זה.

9.12.2017

יום רביעי, 6 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: לִבֵּנוּ לבדנו כיונה בדרכים / שיר

שלמה שפירא

לִבֵּנוּ לבדנו כיונה בדרכים

לִבֵּנוּ לבדנו כיונה בדרכים,
יונה בשמים - חושבים שיש בכנפיה כינור.
השלום - כינור נכונה בהצגת תמונה בתערוכה, בהעלאת מחזה על בימה והנשׂיא טראמפ מנהיג שיודע לנגן בכינור וחתימתו בתווים של כינור.
במציאות - השלום הוא היונה
אנו לבדנו בשמים ורק כנפינו מגינות עלינו.
איך עוזרים ליונה שאף פעם לא זוכה במתנה?
תנסו לעודד אותהּ ולהבין אותה בְּמָה שעוד אפשר 
תמשיכו לחדש להּ עצים מנבטי זרעים ומניצנים רדומים
להבין אותה במעגלי הסתיו והחורף
כדי שיהיה לה תמיד קֵן-בית.
זה השלום על ישׂראל.

20:00, 6.12.2017

שלמה שפירא: היא של מי, כוכב-לכת בעצמהּ / שיר

שלמה שפירא

היא של מי, כוכב-לכת בעצמהּ

היא של מי, כוכב-לכת בעצמהּ
תמיד מחייכת ומחייכת, בלי אף חבר
וקושרת עצמה לענני אהבה.
כולם ידידיה כולם מחייכים לחיוכהּ כשקונים יין וסיגריות בחנות שבבעלותהְ.
רק לעתים רחוקות, היא מטה את שׂיחתהּ מן החנות אל ביתהּ
אל חיים שלמים ושלווים בדירה קטנה בבניין דירות של עולים, בקומה תחתונה 
ומטפחת גינה אחורית בפיגם, בלענה-שׂיחנית ובדפנה.
ניצחונהּ ברור - החיוכים
מוקפת קונים המשיבים חיוך לחיוכהּ וזאת מעלתהּ וזה כוכבהּ.
האם נבראה ונולדה לכך?
זאת לא הייתה בחירתהּ בכוכב-הנדודים
כל-כך היא מבקשת בכל רגע בכל יום גם אור של חנוכה.

6.12.2017

יום ראשון, 3 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: אהבתי ולא שׂנאתי / שיר

שלמה שפירא

אהבתי ולא שׂנאתי

אהבתי ולא שׂנאתי.
אהבתי אהבתי אהבתי אהבתי אהבתי...
כמה אפשר לאהוב?
אֵין-קֵץ!

3.12.2017

יום שבת, 2 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: בזמן אמת - צאלון הציל את נפשי / שיר

שלמה שפירא

בזמן אמת - צאלון הציל את נפשי

אני לא מפחד מחום שמש, מאנשים רעים, מכלבים תועים ומנחשים ארסיים.
בזמן אמת - צאלון הציל את נפשי ואלוהים התווה את דרכי.
נזכרתי, הערב, בספר-תהלים זעיר שברשותי, שחתום בו הרבי מלובביץ'.
אני צריך לשוב ולקרוא מעט מפרקי תהלים.
אמונה - לפעמים, עוזרת לְאַפֵּס מאזני הכפות שמחשבותינו,
לשמור על טיב דרכינו, לחזק חלומותינו - שאדם חי על הנסים על התשועות ומאמין שיש לו תשובת-אמת בעת צרה.

2.12.2017

שלמה שפירא: השקדייה שנשתמרה / שיר

שלמה שפירא

השקדייה שנשתמרה

בא החורף והשליך את עלי השקדייה הנגועה
בא הגשם והבריא את השקדייה החולה
גננים מן העירייה רצו בקיץ לחסל ולעקור אותהּ לפני שנה
יעצתי לגננים שלא לעשׂות זאת, כי סבלה בקיץ מרוב השקייה
בתקווה שהשקדייה שוב תפרח ותלבלב בבוא ט"ו בשבט השנה.

2.12.2017

שלמה שפירא: הרגשתי ששבתי להיות לרגע "המורה לביולוגיה" / שיר

שלמה שפירא

הרגשתי ששבתי להיות לרגע "המורה לביולוגיה"

עמדתי צילמתי היום את "שלדג לבן-החזה" שישב בצהרים על חוט חשמל ברחוב " ש"י עגנון " בהרצליה.
עברה אישה מבוגרת ושאלה:
"איך קוראים לציפור הזאת שאתה מצלם?"
"היא אורחת ומתי היא עוזבת?"
"מהי אוכלת"?...
נזכרתי שהציפור הזאת הופיעה פתאום לפני כחמש שנים בשכונתי.
מדי פעם אני רואה אותה על ענפי העצים בחורשת הגן ליד ביתי.
סיפרתי להּ על קולניותהּ של הציפור שאולי מרחיקה עורבים מסביבתהּ.
סיפרתי להּ ביעילותהּ של הציפור לטרוף מכרסם ששׂרידים ממנו מצאתי, פעם, מתחת לדקל שבגינתי.
הרגשתי ששבתי להיות לרגע "המורה לביולוגיה".

2.12.2017

שלמה שפירא: החיסול הצפוי ב- "פינוי-בינוי" / שיר

שלמה שפירא

החיסול הצפוי ב- "פינוי-בינוי"

האזדרכת שהייתה אותה אזדרכת ואולי כבר לא אותה אזדרכת
שהייתה צעירה ולא הגיבה
שהייתה נוחה ולא הגיבה
שהייתה חלשה ולא הגיבה
שהייתה חזקה ולא הגיבה
כל השנים לא חייתה במרכז של עצמהּ
ישבו מתחתיה בני-אדם בשמש חורף ובצל קיץ
שילדים ראו בנופהּ חוזק וביטחון
שפרחה ולבלבה כל שנה וכך לא חוותה נדודים.
עכשיו - ישמור אותה הָאֵל מפני הכורת.

2.12.2017

יום שישי, 24 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: מכתב תשובה למשוררת / שיר

שלמה שפירא

מכתב תשובה למשוררת

אני ואת נולדנו ב- "אולד פיישן" ועברנו ל- "ניו פיישן" וצפינו ששינוי דרכי חיינו ושירתנו בטובה ובברכה.
זאת זכות גדולה, אבל גם שֶׂרֶג שׂוֹרֵר גדול.
גם את הטבע גם את הטבע שלנו אנחנו מזניחים ומשנים.
קשה לאמוד מה הסכנות העומדות בעולמנו, קשה לדעת מה יילד יום.
הכל מתחיל להיות לא בגשם השמיים, אלא בגשם ה- "פיישן" של האדם.
אני מאד מתגעגע למיקסם הביתי-החברתי-ההתנהגותי-הדתי-הגינתי- הרהיטי-השירי הישן.

24.11.2017

יום שני, 20 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: הגשם שייך לצמחים / שיר

שלמה שפירא

הגשם שייך לצמחים

הלילה יֵרֵד גשם.
רק צייר-נפש מסוגל להבין בעננים.
מה צמח חווה בכמישתו?
תדמיינו אותו בהרהורי לבו.
צמח לכוד במקומו, אין שומעים זעקתו ולא מבינים את שתיקתו.
צמח כומש לא רק בגלל הרוח, בעיקר בגלל האדם המזהם את סביבתו.
כשצמח זועק בעת צרה, הוא פונה לעזרה לָאֵל המופשט.
האל מביט בעננים ומוריד גשם, הרבה גשם
הורדת הגשם לא בגלל האדם.


20.11.2017

יום שבת, 18 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: תתגרענו תתגרענו כי אנחנו הבל / שיר

שלמה שפירא

תתגרענו תתגרענו כי אנחנו הבל

איך להמשיך לנוע בכיוון חכמת-החיים שלנו?
אנחנו, עדיין מאמינים בשילוב הרוח עם החומר
בשילוב העבר עם העתיד
בשילוב הרגש עם השׂכל
בשילוב הכאב עם השׂמחה
בשילוב האישה עם הגבר...
נסינו ומנסים להפחית, כמה שיותר, מן הסבל.
היה בדינוזאור את חכמת האֵיגְלֶנָה
יש בצב את חכמת הדינוזאור
יש באדם את חכמת הצב
למה לזרוק הכל - קצת כבוד לאלוהים ולאבולוציה.
אפילו חפצים נזרקים וזרוקים מנסים היום לקום מאשפתם, כדי
להמשיך ולהצביע איך הם עדיין יכולים להעמיד צאצאים בדמותם.
תמונה אחת של רוח עם חומר שווה היום אלף מלים ומעשׂים ואולי יותר
ושלא נתבלבל כעת מן הזהב הנפיץ הסלולרי.

18.11.2017

יום שישי, 17 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: עיסוי פופ-קורני / שיר

שלמה שפירא

עיסוי פופ-קורָנִי

מה רגיש מה רדום בתוך הגוף?
לוחצים על עצבים רגישים ומלטפים ורידים רדומים 
זאת דרך במכון-בדק שאינו שער פתוח לכל יד פותחת-דלת.
אז מי המעסה הטוב, אם לא אהוב-לב רגיש לעונג ומבין בתבונת הידידות.

16.11.2017

שלמה שפירא: על רגשות / שיר

שלמה שפירא


על רגשות

בפנטזיה שלי
אני מבין אותך 
אני מרגיש אותך
אני רואה אותך
אני מחבק אותך
אני מנשק אותך
אני מתלחש אתך
אני מתלבב אתך
אני נושם אותך
אני שר אותך
את יודעת כמשוררת נפש ורגש:
ששירה שמנה אינה יודעת שׂובע
ששירה ביקורתית אינה יודעת רוגע
ששירה רגשית אובדת לי בין המלים 
אני כמעט צולע.

17.11.2017

יום רביעי, 15 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: בפונדק ה- "כלום" - חשבון פשוט אצל ראשי ממשלות / שיר

שלמה שפירא

בפונדק ה- "כלום" - חשבון פשוט אצל ראשי ממשלות

יש הבדל בין "אין כלום" ל- "אין כלום כי לא היה כלום".
אם "אין" זה מינוס ו- "לא" זה מינוס
אז בא ה- "לא" אחרי ה- "אין"
ובסיכום מתמטי מינוס-מינוס זה פלוס.
ה- "פלוס" כהודיה.
הנה לפניכם הודיה מתמטית פשוטה מחשבון מסובך של עם ושומרי חוקיו  לחשבון פשוט ציניקני מתוקי-חמוצי אצל ראשי ממשלות.

15.11.2017

שלמה שפירא: אנחנו מתבזבזים מעבודות-סרק בחיי סרק / שיר

שלמה שפירא

אנחנו מתבזבזים מעבודות-סרק בחיי סרק

אנחנו מתבזבזים מעבודות-סרק בחיי סרק
ולמרות שאנחנו עובדים קשה ולמרות הטכנולוגיה המֵקֵלָה בחיינו
אנחנו עסוקים מאד מאד
אין לנו דקה אחת של מנוחה
אין לנו דקה אחת של רגיעה
אין לנו דקה אחת לנשימה טובה ועמוקה
רצים רצים רצים על יד אחת כיד-הפייסבוק השגוייה
אין כבר שינה
מישיבה לעמידה מעמידה לריצה מריצה לדהירה מדהירה לשיגורייה
גופנו חם מאד בחיכוכו, אינו מסוגל עוד להרקיד נכון עולם ולבו
למשמע הצ'לו אשר היה צפוי להמשיך ולחייך ולנגן בצומת הדר-יופיינו.
ריצות-תופים שואגות בנו מהרבה יין שמוצע לנו
אך דווקא עכשיו, אנחנו צריכים את אוויר-ההרים הצלול כיין
ואין.
האם אנחנו עוד מסוגלים להרקיד נכון עולם ולבו?
האם עדיין צפוי לנגן בנו אותו צ'לו מרגיע בצומת יופיינו?
יופיינו תם, למרות שכל אחד ואחד מאיתנו רוצה להפוך מלך/מלכת יופי.
האם יישארו עוד מים חיים ומתוקים לחיינו?
המתיקות הולכת ועוברת לדמנו, רמת-הסוכר אשר בגופנו מפריזה ומפריזה מעלה מעלה
האם יישאר עוד בן-אדם חי שחי מן המים המתוקים ועוד יזרום אל אור השמש 
ובלבו תקווה לזריחה ולרגיעה מתוקה לעוד יום טוב?

15.11.2017

יום שני, 13 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: חיוך מכור / שיר

שלמה שפירא

חיוך מכור

היא חייכה, אני חייכתי.
התחלנו לדבר.
רעידה בלב, הגיל בעננים
עולמות שונים אנחנו, האם נדע אם שׂפתנו המשותפת, שׂפת הים?
איך ממשיכים את חיוך הפנים?
האם הכרות מובילה ידידות מובילה אהבה?
אך המציאות קופאת על שמריה ומסרבת להתממש.
לו לפחות יכולנו לעשׂות עסקת פינוי-בינוי, אבל זה סיפור אחר שלא לאיש זקן.

13.11.2017

שלמה שפירא: חיוך מכור / שיר

שלמה שפירא

חיוך מכור

היא חייכה, אני חייכתי.
התחלנו לדבר.
רעידה בלב, הגיל בעננים
עולמות שונים אנחנו, האם נדע אם שׂפתנו המשותפת, שׂפת הים?
איך ממשיכים את חיוך הפנים?
האם הכרות מובילה ידידות מובילה אהבה?
אך המציאות קופאת על שמריה ומסרבת להתממש.
לו לפחות יכולנו לעשׂות עסקת פינוי-בינוי, אבל זה סיפור אחר שלא לאיש זקן.

13.11.2017

יום ראשון, 5 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: ואנחנו עוד שואלים: מי כבר רוצה את השבת?!!! / שיר

שלמה שפירא

ואנחנו עוד שואלים: מי כבר רוצה את השבת?!!!

היום שבת.
אין כמו שקט הבוקר של יום שבת.
תנשמו עמוק ותיהנו:
כולם שקטים
כולם רגועים כולם נינוחים כולם שׂמחים
לא עובדים לא רצים 
מנוחה לאדם ומנוחה למלאכים
ואנחנו עוד שואלים: מי כבר רוצה את השבת?!!!

יום שבת, 4.11.2017

שלמה שפירא: אין יושר בכסף שחור / שיר

שלמה שפירא

אין יושר בכסף שחור

אין יושר בכסף שחור.
בזיכרון תמידי האדם: כסף כסף כסף כובש את העולם.
הכסף הלבן נלחם בכסף השחור והכסף השחור חזק יותר
ואנחנו רק הגלגל.

5.11.2017

יום שלישי, 31 באוקטובר 2017

שלמה שפירא: שאלה לרופא / שיר

שלמה שפירא

שאלה לרופא
          מוקדש ל- הני שעֵצות טובות תמיד עמהּ
             
אדם נלחם כדי לישון. גם כאשר ישן הוא חולם קשה אירועים משובשים,
האז לקחת כדור שֵׁנָה או לא לקחת כדור שֵׁנָה?
אין צורך.
אדם מסתכל לפני הַשֵׁנָה ביין, כדי לוודא השתקפות מצחו ומשתדל לא לכתוב שירים בשעות שֵׁנָה.

31.10.2017

שלמה שפירא: לא גשש לא בלש / שיר

שלמה שפירא

לא גשש לא בלש

יהיה מה שיהיה.
יש כאלה - למה ממשיכים לכתוב?:
הבחירה שלהם, והשירה לא שלהם -
אין צורך בעריכה
אין צורך בניקוד
אין צורך בשיתוף מה יאמרו אחרים...
זאת שירה תמימה לזאב בודד:
הוא תמיד יכול לשיר לעצמו איך ששר את עצמו 
ירגיש ליאונרדו דה וינצ'י בלתי גמור, אך יש לו כניסות ויציאות משלו
יש לו אהבה לעבודתו ועצלות בעבודתו
יש לו החבאה במילותיו והופעה במילותיו - איך שזורמות בו
האם לא כך היה בחדוות הנעורים? בהרפתקת הנעורים?
"גם זו לטובה" - כך עוזר לטבעו בקשישותו להמשיך ולעשׂות את שירתו
למי זה חשוב? חשובים לו ורק לו השירה בזמני חייו.

31.10.2017

יום ראשון, 29 באוקטובר 2017

שלמה שפירא: שבת. פרשת "לֵךְ לְךָ" / שיר

שלמה שפירא

שבת. פרשת "לֵךְ  לְךָ"

כל בוקר אני עושׂה שעתיים קוסמטיקה לגינה שלי:
מסיר עלים יבשים, גוזם ענפים מיותרים, מרחיק מוקדי יתושים, משמיד מחבואי וירוסים בעלים פגועים,
מטשטש נוכחות-לילה של חתולים בעפר הגינה שלי וגם משקה את הגינה.
מי שטורח במשך כל השבוע, ניהנה מגינתו בשבת.
סתיו הבוקר. פרשת "לֵךְ  לְךָ". אני הולך לבית-הכנסת.
כמה כלבים רצועתיים מושכים בזנב הקניין של האדם. מזל שאין לי כלב.
מסתבר שיש עוד יהודים בתוך יהודים בשבת
יש יהודי שיישאר יהודי מחינוך יהודי
יש יהודי שיישאר יהודי ממסורת יהודי
יש יהודי שיישאר יהודי בגלל ביצה של חמין
יש יהודי שיישאר יהודי בגלל שאין בישול אחר בישול
יש יהודי שיישאר יהודי בגלל שהוא נימול...
יום שבת הוא יום מנוחה בשבילי.
ומה, למשל, אסור לעשׂות בשבת - להרוג זבובים ויתושים וההורג כאילו הורג גמל.
צפור שנכנסה לבית דרך החלון בשבת אסור לסגור את החלון ואני אף פעם לא סגרתי חלון כשיש ציפור שיר-נפש בביתי
ציפור חייבת להיות ציפור דרור בכל ימות השנה וגם בשבת.

28.10.2017

יום שבת, 28 באוקטובר 2017

שלמה שפירא: מְשִׁיחַת זמן / שיר

שלמה שפירא

מְשִׁיחַת זמן

הספרייה - ארגז על ארגז, בית-ספרים מתוקן משובץ באהבה.
כשגרנו בבלוק קטן - שהיה מגדל שנהב
כשהלכנו הרבה ברגל - כי רגלים היו רכבת קלה בכל שעות היום
כשבשׂפת ים כנרת המים היו ברווית החומר - המים אף פעם לא היו בעייפות החומר
כשנשר ירוֹם מראש צוק - קלנו מנשרים גברנו מאריות...
כך ראינו שמענו הרחנו את יצירת ארץ-ישראל
התאהבנו בהרי ירושלים כי פרחו הגפן והשקדיות
פרדסים שיגעו את כולנו בריחם
ממטרות פיזזו ריקוד שירה וזמרה
גם במרגרינה על לחם אפשר גם היום לסייר בגינות נסתרות מימי ילדותי
ולחבוק צפונות פניני חלומותיי.

29.10.2017

שלמה שפירא: חילופי שעה / שיר

שלמה שפירא

חילופי שעה

נָדַב הבוקר הגשם
חופש - חורייה
נזיז שעה
אתם האזרחים תרוויחו שעת חושך ושעת אור.
כך המדינה מכלכלת את כלכלתהּ!
היזהרו אזרחים! אל תקשיבו למה שהמדינה עושׂה לכם, תקשיבו למה שאתם עושׂים למען המדינה.
הוֹ אזרחים, יש גם לכם "ברכת-כוהנים": "...וישׂים לך שלום, ושׂמו את שמי על בני-ישראל"!
אם, באמת, נסמוך רק עליו - על האלוקים - זה אומר שכבר אי אפשר לסמוך על המדינה.
אפילו גשם בעִתּוֹ שתביא הממשלה לאישור ולהצבעה לא יבריק לא ירעים את הרווחה.

28.10.2017

יום רביעי, 25 באוקטובר 2017

שלמה שפירא: אישה בזהב / שיר

שלמה שפירא

אישה בזהב (חמישה כוכבים, 24 קרט)

מי זאת בפריחה חייכנית יפה מושכת שנונה רהוטה בפני כל אדם
אשת ישראל היפה והעולם הגדול
לכודה מסובבי מעריציה, אור הטוב מעיניה
שמונה שּפות היא יודעת
שׂפה תשיעית - שׂפת זיכרון
שׂפה עשׂירית - שׂפת ידידות ואהבה 
לכולנו ידידות סימפטיה הערכה הערצה אהבה אליה
בשמונה לשונות אֵש ניתן להביע יָפְיָהּ והדרהּ ממצולות סערת לב ילדותית וקשישית
האם מותר לכרוע ברך בפניה כשהיא קוראת את השיר הזה.

24.10.2017

שלמה שפירא: יציאות מן הארון / שיר

שלמה שפירא

יציאות מן הארון

אף פעם הוא לא חשב, אף פעם היא לא חשבה...
אנחנו כולנו בחלק מחיינו מתהססים ביציאה מן הארון:
מישהו מחפשׂ אהוב או אהובה
מחפשׂ קירבה
מחפשׂ חום והבנה
מחפשׂ לב איתן ללבו, שיר לנשמתו
מחפש נערוּת, מלֵאוּת-אוֹן, קשישוּתׁ (צעירים וחולמים - כדי שלא לעבוד קשה ולהגיע מהר לפנסיה), נחרצות, נְאַכְזְבוּת...
חפשׂו שירים שכתב כילד, שכתב כאיש בגיל-העמידה, שכתב כקשיש
אל תשכחו את השירים שכתב וגם את הציורים שצייר כאיש צעיר
היו לו שירים ציורים שהיה צריך לתרגם להבהובי שׂיח, לשׂפת-העיניים, לאנגלית, לצרפתית, לרוסית, לגרמנית, לערבית, לרומנית...
פעם ביקש מישהו מאהובתו שתפסיק להיות הפסיכולוגית שלו, שהרי הוא כל-כך כֵּן ברור פתוח ומדייק, אין לו ג'וקים ואריות בארון, אך המשיכה להתעקש כדי לנסות לפצח את הנעילות המוזרות בארון הבגדים שלו.

25.10.2017

יום שלישי, 24 באוקטובר 2017

שלמה שפירא: הגוף שלי והנשמה שלי / שיר

שלמה שפירא

הגוף שלי והנשמה שלי

הגוף שלי סוס, כך שאני לא מרגיש דהירה.
הגוף שלי עייף, כך שאני לא מרגיש עייפות.
הגוף שלי שָׂבֵעַ, כך שאני לא מרגיש שׂובע.
הגוף שלי אדוק, כך שאני לא מרגיש אדיקות.
אָז לָשָׁוְא, בן-אדם
רק נשמתךָ הפוסעת בחרדה בין קנקני הניצחון.

24.10.2017

יום שני, 23 באוקטובר 2017

שלמה שפירא: בטובים השניים מן האחד / שיר

שלמה שפירא

בטובים השניים מן האחד

בטובים השניים מן האחד
את תתלבשי איך שאת רוצה
הוא יתלבש איך שהוא רוצה
אתם משפחה יציבה.
רק הטבע מלביש איך שמלביש.

23.10.2017