יום שבת, 30 ביולי 2016

שלמה שפירא: בארץ זרה ומוזרה / שיר

שלמה שפירא

בארץ זרה ומוזרה

עוד מעט כולנו נהיה זרים כאן.
התחנה המרכזית הישנה זרה כאן.
התחנה המרכזית החדשה זרה כאן.
שכונת שפירא זרה כאן
שכונת מונטיפיורי זרה כאן
שכונת התקווה זרה כאן
המטבחים הכשרים זרים כאן
מגדלי ועוזרי הירקות זרים כאן
אפיית הלחם זרה כאן
ניקיון הבית והארץ זר כאן
עוזרי ההוראה והנפש זרים כאן
האוטובוסים בעכשיו ולעתיד זרים כאן
והחרדים חרדים.
הוֹ מולדתי מולדתי! האם זה אני שמתרחק לזרוּת או את זו שמתרחקת?
הכל משתנה כל הזמן מסביבי ומסביבך:
בעולם האישי שלך ושלי
בעולם הקטן שמסביבך ומסביבי
בעיר שלך ובעיר שלי
בארץ שלך ושלי
בעולם הגדול שלך ושלי...
האם כך חיים ונחיה בנפש הגלובלית?!

30.07.2016

2 תגובות:

  1. כתבה שלי שפרסמתי בעיתון "הצופה" לפני כחמש-עשרה שנה:
    שלמה שפירא

    עבודה זרה

    ישנם עובדים זרים שעושים לנו טוב על הנשמה. במקרים מסוימים, כאשר העובד הזר שוהה בארץ באופן חוקי, מועסק תחת פיקוח, מקבל שכר הוגן (שכר בסיסי, מענק שבועי, ביטוח רפואי, חופשה שנתית, דיור נוח וצרכי מזון בסיסיים) וגם יחס של כבוד, ניתן לקבל ממנו טיפול יעיל, מסור וסובלני ולטעון שעבודתו כאן בארץ מבורכת.
    אך כתופעה, מדובר בנושא מורכב המחייב בחינה מדוקדקת ומעמיקה. בשנים האחרונות מגיעות לארץ מסות גדולות של עובדים זרים, חוקיים ובלתי חוקיים. כמעט על כל צעד ושעל בחוצות ערינו ניתן לראות עובדים ועובדות כאלה שהחלו לבנות כאן את ביתם החדש. אני מתחלחל מפני השיטפון הזה ומפני ההצפה הנוראה שבאה מצדם על עמינו.
    צריך לשאול, למרות שהעובדים הזרים מבטיחים לנו איכות חיים רוגעת, האם לא עומדים כולנו לשלם את המחיר? האם לא מספיקה לנו המלחמה על קיומנו ומלחמת ההכחדה של שכנינו שאנו מוסיפים היום חטא על כאב וצער וגורמים להתבססות העובדים הזרים בערינו וברחובותינו?
    מדינת היהודים הפכה והופכת להיות מדינת הגירה לכל דכפין. למרות הצהרותיהם של קברניטי המדינה ולמרות תכניות המגירה וימי העיון שנכתבים ומתקיימים פה כל הזמן, ולמרות המסקנות מרחיקות הלכת שעולות השכם והערב בנושא, לא נעשה פה כמעט שום דבר. מימוש התכניות חלקי בלבד, העובדים הזרים ממשיכים להגיע ולהביא לכאן גם את חבריהם, מעגל המובטלים הישראלי הולך וגדל ובתקופה האחרונה ניתן לראות כי העבודה הזרה אף הופכת מגורם תעסוקתי-אנושי לגורם פלילי נהנתני-הונאתי. סיפורים על הברחות סמים, נישואים פיקטיביים ונישואים לא הלכתיים, פשעים קטנים וגם פשעים גדולים, חריגות, הונאות, זיופים וגנבות נובעים מחוסר השליטה הזה ועלולים לגרום להתפרקות מדינת ישראל מתוכנה ומערכיה.
    במקביל, אסור לשכוח כי מדינת ישראל מאבדת עקב המצב הזה משמה הטוב ואף מאבדת כסף. במקום עבודה עברית וכסף הנכנס לקופת המדינה ולרווחת תושביה, הגענו למצב בו כסף רב זורם החוצה מישראל והארץ הופכת לארץ זרה ונכריה.
    קראתי, למשל, על המטפל הפיליפיני שחשב שהסבון הוא חומוס. הוא האכיל את הקשיש בו טיפל בחומוס" הזה ובכך גרם למותו. חומוס ופיליפיני, כנראה, לא מסתדרים יחד והסכנה מתחת לפני השטח כנראה גדולה אף יותר.
    דוגמה נוספת: קראתי על בקשתה קורעת הלב של בחורה ישראלית: "אל תעצרו את האהבה שלנו", היא התחננה וסיפרה על אהבתה לעובד זר ועל כך שיש להם אפילו בן משותף. אשה יהודיה ועובד זר מתחת שמי ישראל.
    קראתי על משטרת ההגירה לאיתור עובדים זרים. האם נצטרך להקים לצמיתות משטרת גבולות שתשמש כגבול משמר מפני העבודה הזרה?
    במו ידינו הפכנו מצב פשוט והגיוני למצב מסובך ובעייתי שכולנו שקועים בו היום עד צוואר. מגורמי הממשל אין ישועה ואין הרבה תקווה. הגורמים הפרטיים והאינטרסנטים, השולטים היום במשק, רוצים להמשיך את החגיגה הפרטית שלהם ואין מי שיעצור אותם.
    חייבים לתת את מלוא תשומת הלב לבעיה הקשה הזו עוד היום, וחשוב להתחיל כבר היום באכיפת הנושא ובדיונים לשינוי המצב הקיים. בנושא המהגרים–העובדים הזרים חשוב להפעיל ומיד את ערכי הציונות: חוק ומשפט, עבודה ישראלית, יישום החלטות, אכיפתם ומעל הכל: שמירת מדינת ישראל כמדינה יהודית מעתה ולעולם.

    השבמחק
    תשובות
    1. הכתבה "עבודה זרה" נתפרסמה בעיתון "הצופה" בעמוד 9 ביום 29.09.2002
      היא הוכנסה כמומלצת מספר 1291917 על-ידי "הספריות הציבוריות" עם תקציר:
      "מדינת היהודים הופכת להיות מדינת הגירה לכל דיכפין".
      "

      מחק

תודה רבה!