שלמה שפירא: שלמה מורג על לימוד יסודות הקריאה בכלל ולתינוקות של בית-רבן בבבל (עיראק) / שמונה שלבים ללימוד קריאה ולאחר מכן שלבים בלימוד הטעמים

שלמה שפירא

שלמה מורג על לימוד יסודות הקריאה בכלל ולתינוקות של בית-רבן בבבל (עיראק)

ראה "לשוננו לעם" - קונטרסים עממייים לענייני לשון, תשרי-מרחשוון תשי"ז

  

אצל יהודי בבל (עיראק) נהגו תשעה שלבים בלימוד יסודות הקריאה - קריאת המקרא . בשלב הראשון נלמדות האותיות. השלב השני בא ללמד את שמות התנועות; המלמד מראה לילד אותיות ותנועות, ושואלו "וַאש תַּחתּוּ" - "מה תחתיו?" (כלומר: איזו תנועה באה תחת האות). על כן נקרא שמו של שלב זה - "וַאש תַּחְתּוּ".

בשלב השלישי, נֻץ הַגִיֶה ("חצי הגיה"), מנתחים מלה ליסודותיה. ניטול לדוגמא את התיבה "ויֵלֶך"; קריאתה היא: "וָו פתח=wa; יוֹד צירה=ye; לָמד סגול=le; כַף שווא=he".

השלב הרביעי, הנקרא הגיה ("הגייה), מוסיף על הקודם את צירופן של ההברות אחת לאחת, עד שהתיבה כולה נבנית מהן, דהיינו: וו פתח=wa; יוד צירי=ye;

wa-ye;

למד סגול=le;

wa-ye-le

וכו'

בשלב החמישי, המכונה abagada (=אָ, בָּ, גָּ, דָּ), מחלקים את התיבה לחלקיה, ללא הזכרת שמותיהן של האותיות והתנועות:

wa-je-le-he.

נֻץ אִגֻמֶל ("חצי החיבור") הוא השלב השישי, שבו מצטרפים העיצורים ששוואיהם נחים אל היסודות הקודמים להם ומהווים אתם הברה. דהיינו: וילך = wa-ye-leh.

מכאן מגיע התלמיד אל שלב ה"חיבור", גֻמֶל. בשלב שביעי זה קוראים את כל התיבה בלי הפסקים בין ההברות (=wayeleh), וכאן שמים לב לשאלות, שקודם לכן לא עסקו בהן, כגון הגיית הדגש החזק. מטעמים מובנים אין המורה מלמד בשלב זה מלים שקריאתן מסובכת. בהן הוא עוסק בשלב השמיני, הנקרא גֻמֶל דניאל. על שמן של המלים הארוכות והקשות (כגון אֲחַשְדַּרְפנַיָא)הנקרות לקורא בספר דניאל. אחרון בפרשת לימוד הקריאה הוא השלב הנקרא פָּרָשָה בלא טעם. כלומר "פרשה בלי טעמים" - בו קוראים את הפרשה רק באותיותיה ובתנעותיה, וממנו עוברים אל לימוד הטעמים.

קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2013, אוג׳ 13