שלמה שפירא
במה מתפארים היום, במה ניתפאר מחר
ילד יהודי מעיראק עולה לישראל ולא צועק "דפקו אותי דופקים אותי", זה גורלו של כל מהגר.
בימים ההם - הפוליטיקה ניסתה להיות בדמות ישרה ודאגה למחיה ולאמצעים אפשריים במחיה
היום - הפוליטיקה מתערבת ביושר המחיה ומתחרה ביוקר המחיה.
בימים ההם - בית-משפט וכנסת ישראל היו ביחד - בנישואין המחלצים תלאות מאזרחים
עכשיו אין שפיות, אין יושר, אין צדק
אין לנו "רב יהושע" שיושיע - ועמך כולם כולם כולם כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר.
במה מתפארים היום, במה נתפאר מחר.
אומרים לי: "אל תהיה פסימי גם כשאתה זקן, תנסה להרגיש צעיר" וזה כמו:
שאומרים לי "גם אם הפוליטיקה פסימית, תרגיש אותה אופטימית"
אנא מכולנו - לא נתעקש ליד הדלת, לא נתעקש ליד החלון, לא נתעקש בתקרה מעלינו
כי התקרה בנתה את הבית מזמן מזמן ואף חכמולוג לא יכליה: ונבן את ביתנו כך:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!