שלמה שפירא: קסם אינטימי

שלמה שפירא

קסם אינטימי

כל עולמי גשר צר מאוד

פלא את

בך פלא

מכיר תודה לפלאך

הייתי סומא ופתחת לב

פתחת שערי גן עדן

טעם יופייך, אם יסופר, לא יאומן

אשירה שיר

איזו אישה יפה.

31.05.2022

שלמה שפירא: קל מאוד ללמוד איטליאנו, קשה ללמוד לרכוב על סוס

שלמה שפירא

קל מאוד ללמוד איטליאנו, קשה ללמוד לרכוב על סוס

מסתערב ברומא

קל מאוד ללמדו איטליאנו, קשה ללמדו לרכוב על סוס, לבסוף למד 

תרגל מוסיליני, תרגל אפיפיור, תרגל פיזה ופיצה

הכול - בלי אשתו

כל חייו אהב את אשתו ובגד בה

היא הבינה אותו - מכורח עבודתו.

הפך סוס נראה ולא נראה מהיר ומצליח 

שביל בדרך שביל בצד וכל השבילים מובילים לרומא, עיר הסודות הדתות הפינוקים העינוגים

עכשיו - הוא עייף, אשתו סוסה בריאה וחזקה

כבר קשה לסוס לדהור בדרכים, בשבילי צד ובדרך לא דרך בשביל לרגל פופיק ושמוקפיק,

הסוס מנסה למצוא קצת מנוחה קצת חלב קצת שעורה ומעט יין

סוסתו תשב עמו, היא - תשתכר מן היין, הוא - יתענג מספל רהב רומאי וישתה את התה הקבוע שלו .

31.05.2022

שלמה שפירא: פרפרים בבטן

שלמה שפירא

פרפרים בבטן

פרפרים בבטן

היית - או חלמתי חלום

תבין אישה שרוצה קשר ולא רוצה קשר

תבין אישה שרוצה ידידות ולא רוצה ידידות

תבין אישה שרוצה אהבה ולא רוצה אהבה

נער הייתי גם זקנתי, את חלומותיי לא השלמתי

מונה ליזה אין לי, לא פקדה אותי...

מציג מוצג, מציב מוצב מן השמיים, אלה ואלה - בין החולמים.

30.05.2022

שלמה שפירא: ארץ כמו גינה

שלמה שפירא

ארץ כמו גינה

ארץ כמו גינה

צריכה להיות מושקעת באנשים טובים, בצמחים טובים ובעמידה על המשמר

הזנחה מזמינה עבריינות, קמילה ועקירה.

והיה כי תשוב מגלותך, בעזרת השם יתברך, משנה ברורה סדורה ומובנת תוקף לך ולנו

ארצנו הקטנטונת עם דגל כחול ולבן ועתיד משותף

באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה, לבנות ולהיבנות בה, לבנות ולהיבנות בה

עולים ימשיכו לעלות אליה, ואין ירידה

כי לנו לנו ארץ זאת: ארץ אחת עם אחד בהנהגה שפויה ומלוכדת אחת.

מתגעגע מתגעגע - לו יהי!

30.05.2022

שלמה שפירא: יום ירושלים

שלמה שפירא

יום ירושלים

שבוע טוב ומבורך ולתפארת עם ישראל במדינת ישראל.

חגיגת יום הולדת בירושלים

ירושלים התמיד שבלב שלנו השבויה בחלומה

ירושלים של זהב - הלא לכל שירייך אני כינור

שמע ישראל, דגל ישראל בתקומת ישראל.

סימטה בתוך סימטה בתוך סימטה

חלומותינו סימטאות בעיר העתיקה

סימטה - חלום פתוח או מבוי סתום

סימטה גם תיאטרון חלומות.

ושבו בנים לגבולם על כנפי נשרים!

29.05.2022

שלמה שפירא: רכב נגנב עם תינוק יהודי בכביש 6 ואותר בעיירת "פרעון" הפלסטינית / חיינו הפקר

שלמה שפירא

רכב נגנב עם תינוק יהודי בכביש 6 ואותר בעיירת "פרעון" הפלסטינית / חיינו הפקר

גנבו את הרכב שלך עם התינוק או הרכב שלי עם הביטחון 

לא תמוה עכשיו שיש שוחות הצלה בצידי הדרך

ארץ מחופרת מציאות מחופרת, שוחות דרך בברד המציאות להצלה.

אין עשן בלי אש

דור עשן דור אש

גונבים רכב עם בעליו ובלי בעליו

אין בטחון שאגיע לביקור אלייך

כן או לא

לא או כן

מה אם כן, מה אם לא

לא תלוי בי, לא תלוי בך

מציאות מחופרת - צרחות עידוד והתרגשות מסיום הצלה מוצלח

אנחות אכזבה מסיום הצלה לא מוצלח

נכפית עלינו דאגה תמידית לבטחון תושבי ישראל.

29.05.2022

שלמה שפירא : בסירת הזיקנה

שלמה שפירא

בסירת הזיקנה, סירים גדולים מבשלים למשפחה.

מה אם הזקנים חיים בפלוס או במינוס:

אם הזקנים חיים במינוס - צרחות מפחידות המוניות מתוך שינה של תינוק במדינת היהודים בארץ הגמדים

אם הזקנים חיים בפלוס - שרים וואחשה שרים געגוע שרים הללי אלוהייך ציון

                                  לגעגוע אין מרחק - הוא בפרישת כנף בהישג יד בחיבוק דבש...

קשה לי שאת שותקת

העיראקי שלך מתגעגע 

שר לך בעיראקית: "לככי וואחשה" (בי לך געגוע)

בסירת זיקנתו - סירים גדולים ובסירים בשר גם חצץ, יש גורל יש מזל 

יש גם עיראקים עצורים בלנסח מהי אהבה.

28.05.2022

שלמה שפירא: דו קיום

שלמה שפירא

דו קיום

דו קיום - משחק שלומדים על במת התיאטרון

כולנו על במה

במה - מקום שהוא שלנו לזמן מה, מחייב רתמת בטיחות לפיגומים טמבליים

טמבל (תנבל בערבית) - עצל, טיפש, מטומטם...

בימינו - לך תלמד גם לבשל שקשוקה/צ'קצ'וקה - ביצת עין בביצה מבושלת עם עגבניה, בצל, שום ותבלינים...

והאהבה - היא תשוב בינינו לפרוח.

28.05.2022

שלמה שפירא: וליד נבהאן - סופר מלטזי ממוצא פלסטיני

שלמה שפירא

וליד נבהאן - סופר מלטזי ממוצא פלסטיני

וליד נבהאן - מיקרוביולוג מזון במקצועו, ומשורר כותב במלטזית, נולד בעמאן בממלכת ירדן ולאחר מלחמת ששת הימים חי בשטחים המוחזקים סבל מטראומות מצד משפחתו ובבגרותו היגר למלטה והצטרף לאחיו שעבד כשגריר של הרשות הפלסטינית במלטה. החיים באי מלטה קשים, ומי שנולד באי חייו קשים וקשה לו לאן לברוח.

בדרכו למלטה מאבד את ירושלים שלו, אך ממשיך לאהוב אותה ומחליט להקים במלטה ירושלים חלופית.

וליד נבהאן כתב ספר במלטזית - "הגירת החסידות" וחסידות יודעות לשנות דפוס הגירתן.

תודה ל- בני ציפר שדיווח והקסים אווירה מלטית שלא הכרנו. 

הערה: השם ואליד דורש הרבה ממי שקרוי כך:

ואליד מן ואלד - תינוק שנולד, צעיר או נער, עבד או משרת, תוצאה ותוצר. 

ואליד ג'הודה = תוצאה של מעשיו.

ניתן למצוא הקשרים למלה "ואליד" כמו פעילות, עליזות, יצירתיות, קשב וקשובות.

25.05.2022

שלמה שפירא: לקמוס חרדתי

שלמה שפירא

לקמוס חרדתי

קשיות השעה - פלגי כאב, פלגי כאב, האם יש לקמוס לקשיות השעה

מי בחומצה, מי בבסיס, מי בניוטראלי, מי בעושי רוח שזנבם מקשקש ומקשקש

ככלות כוחי, מוסיפה חרדתי, פלגי כאב פלגי כאב

אינני ביאליק - משיא הרוח וסוחף האור

עד עכשיו - בן אדם נלחם על חייו בארץ ישראל, נלחם על כבודו ושירתו

ורוח שתות מוסיפה לו פטל אדום ותות שדה להחיות שוב מראה חי בנפשו

מחרבותייך אבנך נשמה.

25.05.2022

שלמה שפירא: מותו של המשורר העיראקי מוזאפר אל-נוואב N - awab

שלמה שפירא

מותו של המשורר העיראקי מוזאפר אל-נוואב  N - awab 

מוצאו הודי ושורשיו שיעיים מצפון הודו והפך מ- נוואב/ שאה הינדי לאיש דת ערבי שיעי עיראקי ותחילת דרכו בארץ מוסלמית הייתה ב-נג'אף והפך נרדף בעיראק בגלל שירתו.

ראינו היום המונים ליוו את הלוויתו של המשורר העיראקי מוזאפר אל-נוואב וקראו לזכותו ולגדולתו בגלל התנגדותו ושירת-התנגדותו לשלטון הרקוב בעיראק.

צריך לזכור 

שב 14 באדר 1980, הזכיר עיתון "דבר" אותו - המשורר העיראקי הגולה האנטי ישראלי בצורה מוגזמת בנשימה אחת עם סמיח אל-קאסם.

יצירותיו הרדיקליות קראו בישראל בפסטיבל "שער לשירה" שהתקיים בכפר ערערה בשנת 18.09.2008 בדגש להתנגדותו ל-סדאם חוסיין.

בשנת 2020 - מזכירים אותו בפייס בוק בדיאלוג הפלסטיני על הנכבה, בדגש שהוא המשורר מביע בשיריו את הנכבה האמתית:

"מוזאפר אל-נוואב אמר: אלוהים, אל תמחל לאלו שלא השתכרו, כיצד ישתוקקו אל יין בגן עדן ובגן עדן של האלוהים, מי שאינו מכיר את היין כיצד ישתוקק לנערות גן עדן..." - על התייחסות לשאהידים שאומרים שאמורים להגיע לגן עדן.  

ובשירו על ירושלים כותב אל-נוואב:

"אלקודס" היא הכלה של הערביות שלכם, אם כן מדוע הכנסתם את כל נואפי הלילה לחדרה וחדלתם מלשמוע את זעקת בתוליה...למה החזרתם את הפגיונות...

שלמה שפירא: משה דור "בשבח השנאה" - תמונת "המצב" הישראלי של השנים האחרונות / כותרת קשה לספר שירים

שלמה שפירא

משה דור "בשבח השנאה" - תמונת "המצב" הישראלי של השנים האחרונות / כותרת קשה לספר שירים 

נוכחתי בערב השקה לספרו של המשורר משה דור "בשבח השנאה"

בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ב-סדרת ריתמוס לשירה, 2007, 93 עמודים.

שהתקיים ביום ראשון, ה-3 ביולי 2011 בשעה 20:00

ב"משכן האמנים" בהרצליה, רח' ידפת 7

 בהשתתפות:

חיים באר, מיכל סנונית, חוה פנחס-כהן, עמיחי שליו, ורדה גנוסר

עם משה דור

בתכנית האמנותית:

ורונה כספי-מלחינה ומבצעת משירי משה דור

לי עברון ועקניו- מלחינה ומבצעת שירי משוררים

השירים המובאים כאן ממזגים ברגישות ובכנות נדירות את חייו האישיים של היוצר-אהבה, זיקנה, ערגה ואכזבה על רקע הנדודים בין שתי יבשות ומבטא את התמודדותו עם הטרגדיה הישראלית, שעיקרה שֶׁבֶר החלום על תקומת לאום וחברה חדשים ומתוקנים.

29.06.2011

 

שלמה שפירא: אהבתי את שמעוני

שלמה שפירא

אהבתי את שמעוני

היה לי חבר לכיתה באוניברסיטה שקראו לו "שמעוני"

אהבתי את שמעוני בגלל פואמה שכתב דוד שמעוני "היער בחדרה"

יער אני אוהב

לידו שדות תלתן ותורמוסים ירוקים

(טעותי הראשונית בארץ ישראל - כשלא היה מה לאכול בימים הראשונים במעברה, ראיתי תורמוסים, שחשבתי אותם ל- אפונה ול- פול, אמי בישלה אותם ומיד זרקה אותם - הם רעל)

אז האדם לא היה צפוף אפוף עפוף כפוף טפוף רפוף ורצוף באכזבה, היה עולה חלוץ חרוץ בארץ ישראל

והיה בית ספר ובו מורה שהיה גם מחנך ואב מחבק

והיה גרוש ששווה גרוש וקניתי בגרוש כיכר לחם

והיה בול ששלח מכתב לבקש לעבור מאוהל לבדון ואולי לצריף

כך זכיתי לראות הכול מבראשית.

היער בחדרה, כבר אין יער בחדרה

לקטוף נרקיסים בגדות הירקון, כבר אין נרקיסים על גדות הירקון

לטייל יחף ולחבק בחורה ב- סיידנא עלי, כבר אין חוף ב- סידנא עלי

לטייל בירושלים בשכונת שיח' ג'ראח, אי אפשר - שם יש וואג'ע ראס

לטייל בנחלים - אין נחלים ואין מציאה חיה מתחת לאבנים

בחיפה זיהום אוויר 

בחולה אין כמעט דורסים

קשה להשיג אותך היום מולדת

מי ירקוד עמי טנגו היום

טוב שהזדקנתי וזכיתי לראות הכול מבראשית.

שלמה שפירא: אין לי ארץ אחרת

שלמה שפירא

אין לי ארץ אחרת

פרעה, יוונים, רומאים, נאצים, פלשתינים, בריטים, חיזבבלאטים, איראנים, שאהידים...

הרי כולם נתנו ונותנים שיעור מאלף ליהודי בעולם ובארץ ישראל

"אין לי ארץ אחרת", "ארץ קטנה עם שפם, חצי סיכה על מפת העולם"

ארצנו הקטנטונת אינה אשליה (גם באשליה יש תקווה).

לא נחזור לימי המצור על גבעת חיים - מצוד בריטי שגרם התפוצציות בחוף גבעת חיים ושפיים ב- 26.11.1945 ונהרגו יהודים.

מצווים אנחנו להמשיך לחיות בטח ובטח אז כן היום:

ארץ דז'ה וו 

עם דז'ה וו 

שפה דז'ה וו 

מולדת דז'ה וו 

מאבק רודף מאבק 

עד מתי 

מתי יגיע השלום.

 

עוד יבוא שלום עלינו

אל אליהו אל אליהו בזכות אליהו הנביא, הבא נא שלום לעמי ולמולדתי.

23.05.2022

שלמה שפירא: המשך ל- דז'ה וו של שלום חנוך

שלמה שפירא

המשך ל- דז'ה וו של שלום חנוך

ראשיתה של העברית בנוכחותה של העברית של היום.

שלום חנוך: "כי מי יודע מה מציאות ומה חלום ומה שאמרנו שמחר ומה היום...היה או לא היה, כה מתוקה האשליה."    

אין כאן אשליה:

עוסקים בישן, כך מקדימים את המאוחר ו- העבר חוזר על עצמו כהווה.

מעוררים תחושה יותר חזקה למוכר, כשהוא חלש בזיכרון אמתי ו- "אמת" יש רק אחת,

היה יותר טוב, גם עכשיו טוב וזה לא חדש.

"ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו".

גם באשליה יש תקווה: אמת ואמונה! 

אמן, כן יהיה רצון.

23.05.2022

שלמה שפירא: אם אתה פרח...

שלמה שפירא

אם אתה פרח...

אם אתה פרח, התוכל לחיות בין קוציה, אם אתה קוץ, התוכל לחיות בין פרחיה

אם אתה צדיק, התוכל לחיות בין רשעיה, אם אתה רשע, התוכל לחיות בין צדקיה...

אם אתה בריא או חולה, איך תחיה באלף הדרכים באצבע הגורל

צל אפלטון זימר עכשיו - צוק לעצמך חלום ובדרך לא דרך, יש רגע וברגע הזה יש תקווה.

22.05.2022

שלמה שפירא: שעשועים ומנעולים

שלמה שפירא

שעשועים ומנעולים

להשתעשע בגן שעשועים - למה לא!

להשתעשע בגן חלומות - למה לא!

להשתעשע בחוף ים עם אופק לשמים - למה לא!

להשתעשע בגן המציאות - קשה קשה מנשוא:

צריך בית עם ברז מים ושרותים עם דלת ושער ומנעול (בימי המעברה -השרותים היו חור בחצר בלי דלת)

צריך חצר עם עצים וצפרים בלי עורבים ונשכנים

צריך סדר יום בשעות הסדר

בגני הילדים - צריך סבלנות איכפתיות דאגה מזוזה דגל שעות עבודה ושעות סגירה

ושלא בשעות העבודה - צריך מחילה סליחה וכפרה ...

שאם לא - עכשיו תבינו למה צריך כל כך עמדות של מזל עם מוזיקה לבקוע מפי זמרי שכונות שונות ומשונות בתחנה המרכזית בתל אביב.

22.05.2022

שלמה שפירא: אין קבר יש קבר

שלמה שפירא

אין קבר יש קבר

מגיע רגע ואתה שואל: אין קבר יש קבר

אופייך ידע ומידע מדהימים מזיכרון

נפשך נפש נזיר מקושש חלומות מן העבר

סולל דרכים עם חגורת גב ומקל נדודים

ילדים מגן הילדים הסמוך רואים אותך ליצן בתחפושת

"שכן! שכן! שכן!...למה אתה שותק"?

במבחן אמיץ אתה משיב: "אני הסבא שלכם".

(נכדתי יעל בכיתה ג', חייכה אלי שלשום בערב ושאלה אותי: "סבא בן כמה אתה")

21.05.2022

שלמה שפירא: גם עכשיו - כולנו בבעיה

שלמה שפירא

גם עכשיו - כולנו בבעיה

גם עכשיו כולנו בבעיה,

גם אם זכית והגעת לדור בגילך המופלג ב"בית יוליאנה" נשארת בעייה

אדם מעסיק עצמו באכילה, בתעסוקה, בלמידה, בנגינה, בהצחקה, בתשבחה, ברכילות, בהפחדה, בהרגזה, במלחמה...

כך לומד את סביבתו האישית והמרחבית ולא יצא נכלם

"השואה עשתה לה, הכיבוש עשה לה, העוני עשה לה, העושר עשה לה..."

בזהויות - מוצאים עדיין קיבוץ גלויות 

נוודות, כמעט, אינה מוסרת מה סודה.

זכיתי להיות יהודי ישראלי בארץ ישראל

נסיתי לפצות עצמי על מה שהשארתי מאחור

קשור לאמונה, גם לפרקטיקה

חולף השיכרון, בא הפיכחון

אין לי פיג'מה, מזמן כבר אין לי פיג'מה

אך ה- "הקופ" שלי עדיין ה- "הקופ" שלי, קשה לשרש התבטאות משלמותי

התבטאותי שירתי

אדם - הסר שירתו, לא תבין תבונתו.

21.05.2022

שלמה שפירא: ישראל קטורזה מגזים בלהצחיק

שלמה שפירא

ישראל קטורזה מגזים בלהצחיק

אומרים: "הצחוק טוב לבריאות". גם אומרים: "הצחוק ללא סיבה מחוסר חינוך"

לבריאותו של מי? לצוחק או למצחיק. לחינוך של מי? "הסר צחוקו וגלה תבונתו".

בילדותי שמעתי בצחוק: "יצחק המצחיק שצחק והצחיק את כל המצחיקים שצחקו מצחוקו של יצחק המצחיק"

יש אומרים - "קטורזה! ב-צחוק ישראלי הוא הכי הכי נדיר"

יש חושבים - ישראל קטורזה אינו יצחק המצחיק, הוא מגזים בלהצחיק ולא מצחיק.

יש ששואלים על צחוקו: "מה מצחיק פה"

יש שמעירים - "דגדג אותי שאצחק"

קטורזה! היי שחקן, היה קומיקאי, היה מצחיקן עם פרופורציה של טעם.

פרסומת - היא לא דיבור שטויות בצחיקה!

בצחוק של מעלה ובצחוק של מטה, אם פגעתי במישהו - במצחיק או בצוחק, עמו הסליחה.

19.05.2022

שלמה שפירא: אל כוויתים

שלמה שפירא

אל כוויתים

מיתרים ענוגים:

להגר לכווית מעיראק 

לשוב מכווית לעיראק

לעלות מעיראק לישראל...

"קפה נוח" איננו

זוזו מוסא איננו

סאלח - מלחין זמר וכנר איננו

דאוד - זמר ונגן עוד איננו

מלך פייצל שאהב אלכוויתים איננו

המשפיעים על הכוויתים: אל באכר, אל גובנצ'י, אבו עזיז אינם

ומה נשאר מעיראק בישראל - התמר והירח האכזבה בסידארה. ואולי יש עדיין אהבה קרובה-רחוקה במיתרים הענוגים של בגדד הכוויתית.

אלא מה - התמר והירח נמצאים לא רק בעיראק, גם בישראל.

דודו טסה - נכדו של דאוד אל כוויתי - הגולה, החולם, הזמר, המלחין השחקן...חלם בישראל יותר את הגיטרה שבעזרתה מפריח בישראל לא את יוני עיראק, אלא את יוני ישראל.

הערה 1: (לא שיר מן הכוויתים. שיר עיראקי שאוהב עד עכשיו במיוחד- את שירו של נאזם אל ראאזאלי - אני וקטי סלומון תרגמנו את שירו לעברית, ומסתבר שהנכד דודו טאסא אוהב גם את השיר הזה).

הערה 2: גב' קטי סלומון העירה:

אל-כווית היה אזור כפרי נידח שייך לעיראק. בשנות העשרים-שלושים במאה שעברה, לא יודעת בדיוק - האנגלים עשו חלוקת מדינות מאחר שמצאו שם נפט והאנגלים הפרידו אל-כווית מעיראק ונתנו לה עצמאות במטרייה אנגלית. באותו זמן יעצו למלך אל-כווית להיפרד מו היהודים, כדי שיהיה לשליט ולאנגלים שקט תעשייתי וכך נעשה. למעשה, יהודים גורשו מ- אלכווית לעיראק. אבי ז"ל סיפר שיום בהיר אחד הגיעו לעיר בצרה אוטובוסים מ-אל כווית מלאים ביהודים, כמה יהודים אינני יודעת ויהודי בצרה העניקו ליהודים מ- אל-כווית את השם "כוויתי". מבין הכוויתים היו שני אחים זמרים. לכן הם לא חזרו לעיראק אלא גורשו מכווית לעיראק.

19.05.2022

שלמה שפירא: הילולת ל"ג בעומר במירון

שלמה שפירא

הילולת ל"ג בעומר במירון

שלמה שפירא

בהילולת רבי שמעון בר-יוחאי במירון ב- ל"ג בעומר השנה, תשע"ז, 2017

תגיעו למירון 
פעם בחיים חייבים לעלות לרגל למירון ב- ל"ג בעומר!
לא פספסתי את ההילולה גם השנה:
קברו של רבי שמעון בר-יוחאי כאן
הקבר מכוסה ודחוס היום בקהל נמלים דוחף מועך ורוקד
הנהירה כאן
החיוך כאן
הצפיפות כאן
השתייה כאן
הסעודה כאן
החאלאקה כאן
הצעות שידוכים כאן 
מוזיקה כליזמרית כאן
מוזיקה חזנית כאן
מוזיקה מזרחית כאן
דברי-רבנים ידועים נשמעים כאן
המשפחתיות העגלת-תינוקית כאן
אשכנז ומזרח בקושי מתערבבים כאן 
דוכני מכירות הקשורים לדת למזלות למכירת זכות בכתיבת מלה או פסוק בספר תורה כאן

זורקי הסטיקרים והמודעות בפיזורם כמו ממטוס מן השמיים כאן.
(כששאלתי אברך-ישיבה למה הוא מפזר ערמות פתקי-הודעות בכמויות לאורך המסלול אל הקבר - הוא ענה לי "מה אכפת לך". בכל-זאת, הרמתי פתק הודעה לראות מה כתוב בו:
 "האם אתם יודעים? שההפרדה וההתרחקות בין אנשים לנשים הוא יסוד הצניעות כמבואר בשו"ע (אבה"ע כ"א א')
   ועל כן:
   * כשיש אנשים ברחוב יש לאשה ללכת בצד.
   * אין לאשה להרים קולה במקום שיש אנשים.
   * אין לנשים לטייל בחוץ בזמן שהרבה אנשים נמצאים בחוץ, (כגון בזמן      מנחה ערב שבת והשבת וכד', (פוסקים)
(הערה: לא מצוין "אבא" לפתק-הודעה זה!)

שוטרים ואנשי מד"א כאן - "אל תשכחו לשתות מים". מים קרים היו בכל מקום. "אל תשכחו לבוא לחפ"ק ולהצמיד לכל ילד צמיד איתור לעת איבודו בקהל הרב".

אם תנסו להגיע לחלקת הקבר לא תוכלו בלי דחיפות "גבריות גבריות". מישהו הציע לי לוותר להתקדם לחלקה ואמר לי "זה לא בשבילך - התכוון לגילי המבוגר - ואני החלטתי להיכנס לרחבת הקבר ואמרתי לעצמי "יהי מה שיהי".
לא הייתי צריך לדחוף כי נדחפתי עם הזרם. זה הזכיר בקטנה את הדחיפות בכותל בברכת כוהנים. לאחר דקה ברחבה לא יכולתי לנשום. הרגשתי שהחרדים גבוהים ממני בגובה ואין לי אוויר לנשום. חרדי מבוגר שם לב אלי וצווה על שנים מבחוריו לעזור להוציאני מן הרחבה. אחד הבחורים פניו היו אלי וניסה ליצור איזשהו רווח ביני לבין ההמון והשני היה לפני הבחור המרווח שפניו קדימה ופילס לנו דרך החוצה מן הרחבה. איך אומרים: "יצאתי בשלום" "לא נמעכתי". כך הרגשתי ברגע אחד את הארכאולוגיה השכבתית השמחה לדור לדור.

תזכרו - מצפה לכם אשפה רבה מפוזרת צפופה ומוערמת בכל מקום - שטיחים שטיחים של אשפה עם תבליטי בעיטה כמו בכדור-רגל.

בסך הכל מעטה הייתה התפילה ומעטים המתפללים הגבריים והנשיים. רק פה ושם. אך ראו הרגישו בהילולת שמחה רבה. אשרי האישה והאיש השמחים בחלקם!

הערה - מכל "הפטנטים לסגולה - מצאתי דוכן ל- כתיבת שם על אורז והמציעה אמרה שהסגולה בדוקה.

14.05.2017

פורסם על ידי שלמה שפירא ב- 14:34

יום שבת, 17 במאי 2014

ל"ג בעומר / מירון / על דגש השמחה בל"ג בעומר / אצל יוצאי-עיראק ל"ג בעומר היה "איזכור" מסוג של "אזכרה" ולפעמים ראו בו גם "אזכרה מתוך שׂמחה"

שלמה שפירא

על דגש השמחה בל"ג בעומר

לפני שלוש שנים בקרתי במירון, ונסיתי לעלות לקברו של רבי שמעון בר-יוחאי, אך הצפיפות והדוחק והדחיפות מנעו ממני להגיע אל הקבר והסתפקתי בחזיון מוקד ההילולה מרחוק. 

ל"ג בעומר הוא יום מיוחד בשביל אלה הבאים להילולא במירון. בזמנו, גדולי הצדיקים הלכו לטבול והבטיחו "הננו מקבלים את קדושת היום". עד ל"ג בעומר היה העולם שומם וממנו התחיל "הזוהר" החדש כשרבי שמעון בר יוחאי גילה את תורתו... נסיתי לעמוד על ההבדל במירון בל"ג-בעומר לעומת מירון-של-כל-השנה ותשובתו של אחד המבקרים, היתה: "...שבל"ג בעומר יש עליה-בהרגשה ובהתרוממות-הקדושה של 12 אלף רגל. אתה תמצא במירון יהודים מכל חלקי הארץ ומכל העולם ובל"ג בעומר אין מחיצות וכולם נעלים, אין ספרדים ואשכנזים, אין חרדי מחצר זה או אחר...במשך השנה מישהו דוחף או נדחף, מתרגזים ממנו ובל"ג בעומר,השמחה מחליקה ומאירה כל דבר... ...מנהג החאלאקה התחיל מזמנו של האר"י הקדוש ויש רמזים בתורה על שלוש שנים "ערלים" ובשנה השביעית קודש לכם. על כן-אלה שימי ההולדת שלהם בפורים והלאה דוחים את החאלאקה לל"ג בעומר ואלה שנולדו חודש-חודשיים אחרי ל"ג בעומר מקדימים. לגבי מנהג הדלקת המדורות: קודם הדליקו נרות בל"ג בעומר ועם הזמן התחזק בארץ-ישראל נושא הדלקת המדורות והוא מנהג מאוחר יותר... ...משנה לשנה, ובעיקר בשנים האחרונות, ההפרדה בין גברים לנשים הופכת יותר ויותר מתקיימת ואם פעם היו טענות של-פריצות שלא בכוונה, בגלל אי ההפרדה, היום המצב פחות או יותר נסבל ולא מורגשת כמעט הפרעה בקדושה. רק אציין שלפני כ-550 שנה בגלל הפריצות היו רבנים שרצו לבטל את שמחת החג, אך הגיע רמז מאור הצדיק רבי שמעון - אל תגעו לי ביום הזה- וחכמים פסקו שביום הזה לא שולט-הערבות...(מחוסר הזמן הבאתי משהו חפיף שנאמר לי על רגל אחת!) "... 

דגש "השמחה" בל"ג בעומר יום ההילולא הוא יום "חתונת השמחה של רבי שמעון בר-יוחאי" ואין אחד שבא למירון בל"ג בעומר שלא שמח. את השמחה הזאת הרגשתי היום שם. נסיתי למצוא אדם עצוב שם ולא מצאתי. אפילו מבקשי הנדבות חייכו ושמחו. הרגשתי בקהל התמסרות טוטאלית לשמחה, משוחחים בשמחה, עונים בשמחה, מנסים לעזור בשמחה,מקבלים בשמחה, מתקבלים בשמחה, מכבדים בשמחה, אוכלים בשמחה, סועדים בשמחה, ובטח גם מתפללים,שרים ורוקדים בשמחה. בדרך יציאתי מן המתחם, שמעתי צעיר אומר לחברו "קשה לי לעזוב את רבי שמעון",ואמר זאת בטון חברי, כאילו הוא נפרד מחבר קרוב. שמעתי צעירים שאמרו, שהיו במתחם "קברו של שמעון" מיום חמישי והיו אמורים לעזוב בבוקר יום ראשון ו"לפני הצהרים" אכל את "הבוקר" ועזבו את המקום רק בסביבות השעה שלוש אחרי הצהרים, וכאשר נסיתי לדובבם הם אמרו לי "רוצים לשוב הביתה ולא יכולים לשוב הביתה, אמרנו נישאר עוד שעה ושוב עוד שעה ועברו יותר מחמש שעות.

"החאלאקה" היא, למעשה, מתחילה בגזירת תלתל משערו של הילד בן השלוש,בתחילתה של השנה הרביעית ורצוי בל"ג בעומר ורצוי מאד במירון -כשנותנים בעיקר לאבא או למכובד-חצר או למכובד מהמשפחה לגזור את התלתל ובאותו זמן שותים לחיים ממשקה חריף מבקבוק סגור של יין או משקה חריף ומחלקים לגברים שמסביב ומברכים וגם קוראים איזה נוסח של תפילה. 

"ההפרדה" בין גברים לנשים כמעט ונשמרת במתחם הקבר וסביבתו. לא ניתן לדובב אשה חרדית אשכנזית ולראיין אותה, אבל כן ניתן לפנות לנשים מזרחיות ולשמוע את דעתן. "ההגעה עד לקברו של הצדיק" בדרך כלל, לא מתאפשרת בגלל הדוחק הצפוף-צפוף-צפוף כל כך ובגלל ה"דחיפות של בחורים וצעירים", ועל כן ניתן להסתפק בנוכחות-סביב-הקבר ומעליו. 

יחסית למספר הפוקדים הרב את האתר לא מוצאים אי-סדר משמעותי, וגם לא לכלוך "מנקר" למרות שיש לכלוך המושלך בקטעי-דרך פה ושם. לדעתי, צריך לבנות בתי שימוש ציבוריים קבועים במיתחם, למרות שההזדקקות להם היא לכמה ימים בשנה. במתחם הקבר,

ביום הזה יש בעיקר מכירת ספרים וחלוקה רבה מאד של פרקי תפילה ופתקים כ"פניות-מנשר" להיטיב את האדם היהודי עם עצמו ועם האלוה. האם אחרי היום הקדוש הזה יתקרבו "אנשי החצרות"השונים ויתחתנו ביניהם, והתשובה חד-משמעית, שיתחתנו מתוך החצרות עצמן. אי אפשר לתפוס את ההרגשה הלא נתפסת בל"ג בעומר. אתה מנסה לשאול מה רוצים בל"ג בעומר ואין תשובה מדוייקת. אולי שמחת השתוקקות למשהו נשגב,רוחני עם תקווה להשיג משהו מוחשי...
ההרגשה שלי שבאתר היו בעיקר חרדים ואולי יותר חרדים גברים מנשים והרבה מיוצאי צפון אפריקה בכל הגילים, אך הנשים בשנות הארבעים פלוס בלטו בשטח. 

ל"ג בעומר אצל יוצאי עיראק בעיראק

ל"ג בעומר היה "איזכור" מסוג של "אזכרה" ולפעמים ראו בו גם "אזכרה מתוך שׂמחה"

ה- "איזכור" היה בבתים ולא בבית-הכנסת, ובמיוחד בבתים אצל אלה שהיו אבלים על מישהו אבלות של שנה.

באזכרה היו קוראים בזוהר וגם "משניות" ושרים 'שבחות' ומדליקים נרות לאבות,לנביאים וגם לתנאים

ובמיוחד לרבי שמעון בר יוחאי ובאותו זמן גם ל 'מתים קרובים'. לא זכור לי ששמו של רבי עקיבא הוזכר בערב זה.

בל"ג בעומר לא הדליקו מדורות בעיראק, וגם לא קישרו אותו לבר-כוכבא, אבל כן קישרו אותו לרבי שמעון בר-יוחאי ולזוהר.

השיר "בר-יוחאי" הושר בנעימה מיוחדת שמוכרת אצל יוצאי עיראק והושר במיוחד בל"ג בעומר וגם בהזדמנויות של שׂמחות.

בעמעום הזמן שחלף, ערב ל"ג בעומר מזכיר לי אוירה של אותו  "תיקון שהיה נהוג בעיראק בערב חג השבועות".

איני זוכר מהתקופה ההיא שהייתי ילד אם "היללו" (קראו הלל) את ל"ג בעומר בזמן התפילות בבית הכנסת.

ל"ג בעומר מהנה, מסביב למדורה עם בטיחות-של שמחה ועם "זוהר" בלב ובנשמה!

שלמה שפירא

כמעט חוויתי את המוות - נדחסתי עד מוות בהילולת רבי שמעון בר-יוחאי במירון ב- ל"ג בעומר - השנה, תשע"ז, 2017

הגעתי למירון.
פעם בחיים יהודי חייב לעלות לרגל למירון לקברו של רבי שמעון בר-יוחאי ב- ל"ג בעומר להבין מקרוב מה קורה שם.

אם תנסו להגיע לחלקת הקבר לא תוכלו להגיע בלי דחיפות "גבריות גבריות". מישהו הציע לי לוותר להתקדם לחלקת הקבר ואמר לי "זה לא בשבילך - התכוון לגילי המבוגר - ואני החלטתי להיכנס לרחבת הקבר ואמרתי לעצמי "יהי מה שיהיה".
לא הייתי צריך לדחוף כי נדחפתי עם הזרם. זה הזכיר בקטנה-קטנה את הדחיפות בכותל המערבי בברכת כוהנים בירושלים. לאחר דקה במבוא הרחבה - הייתי סגור ומסוגר בקהל דחוס מאד מאד ולא יכולתי לנשום. היו מסביבי חרדים צעירים גבוהים ממני בגובה ולא היה לי אוויר לנשימה. 

חרדי - יחסית מבוגר, שם לב אלי וצווה על שניים מבחוריו לעזור ולהוציאני מן הרחבה. אחד הבחורים פניו היו אלי וניסה ליצור איזשהו רווח ביני לבין ההמון כדי שאנשום, והבחור השני היה מאחוריי ליצור עוד מרווח נשימה וקדימה החוצה פילוס "דרך-יציאה" מן הרחבה. 

מזל היה שיצאתי משם חי!

איך אומרים: "ברוך מחייה המתים!" 

"לו נמעכתי היו דורכים עלי כמו על קרש (לא להצלה) ומי היה שם לב!.

הרגשתי בשנייה אחת מהי ארכיאולוגיה שכבתית של שמחה - שכבות שכבות נשכבות ונדחסות מדור לדור.

את קן הנמלה חקרתי פעם 

בקן הנמלה יש יותר הרבה הרבה סדר מאשר בהר מירון.

המקום מכוסה ודחוס נמלים נמלים צפופות דוחפות חוגגות רוקדות ומועכות ולא מרגישות
בנהירה שכאן ה-
חיוך כאן
צפיפות כאן
שתייה כאן
סעודה כאן
חאלאקה כאן
הצעות שידוכים כאן 
מוזיקה כליזמרית כאן
מוזיקה חזנית כאן
מוזיקה מזרחית כאן
דברי-רבנים ידועים נשמעים כאן
משפחתיות עגלת-תינוקית כאן

זורקי סטיקרים כאן

הרבה דוכני מכירות הקשורים לדת למזלות למכירת-זכות-בכתיבת-מלה-בספר-תורה כאן

אך גם כאן - אשכנז ומזרח בקושי מתערבבים כאן !

כשספרתי לסופר - אלי עמיר - שהייתי שם ומה הרגשתי, אמר לי:

"ואי ואי עליכ, מה את מחפש בימים אלה שם ?

30.04.2021

שלמה שפירא

השיר של היום בעולם של היום

בעקבות האסון בהר מירון - הופעות ואירועי תרבות התבטלו

וכריש נולד - האיש שהביא את גנץ לעשות בי"ס לקוסם הפוליטי הגדול

וקריעת לב - אילנית לוי נפרדה מאלירז שדה ובנה ליאמי 

ותזכורת כואבת - שלושים וחמש שנה לאסון הגרעיני בצ'רנוביל

וסיפור נוקב - הבגידה של הגבר שהיה לו הכול

ובריאות במשקל - הקושי ב- קנטאר ואין ירידה במשקל

והמשותף - ל" מה שאבד בזמן" של נורית גרץ ולספר של גליה עוז על אביה

והמתטרפד - אביגדור ליברמן נגד איילת שקד שמטרפדת את הקמת ממשלת גוש השינוי

והפחד - הווריאנט ההודי והפצתו בנתב"ג...

יש עדיין אור בשכונה:

פעילות גופנית לילדים מגיל שש

שומרים על מלח מאוזן

אוממי? קוקומי - אוכל יהפוך מגרוע למעולה - אנחנו נצעד בריא על קיבתנו:

                      חלום על לחם - שילוב בין מחמצת למטבלים

                      כרשה צלויה במחבת

                      קרפ הודי של מקצוענים אפשר להכין בבית

                      שבועות בפתח - ישוב הסיפור של רות עם בועז עד דוד מלך ישראל חי וקיים...

יהיה עדיין אור בקצה המנהרה:

חם חזק ועמיד - זן נשכח יאפשר גידול קפה איכותי למרות התחממות העולם

"מנוע גנטי", "מנוע פיננסי", "מנוע סמביוזי", "מנוע להבין שהאדם איננו לבד".

1.05.2021

שלמה שפירא: לאורו היקוד הגנוז של הרשב"י

שלמה שפירא

לאורו היקוד הגנוז של הרשב"י 

יש אפשרות שהאור היוקד/היקוד הגנוז של הרשב"י יגיע בל"ג בעומר גם אליך

וכי מה מחפשים ילדים בין המדורות בל"בעומר!

האור הגנוז הזה - עבודתו היא משימת חייו - עובד ויעבוד במועדו - מועד קטן שענייניו גדולים וסודותיו עמוקים

הדיוטים אנחנו שחושבים של"ג בעומר הוא הפינינג - בו אור מדורה שופך אור ליקוד!

הזוהר שזכינו בו הוא בשל קדושתו והסודות הטמונים בו.

"ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה נתן פריו"

עוד מעט חג השבועות, אגיע ל- "הדסים" לחוות טכס הבאת הביכורים.

15.05.2022

שלמה שפירא: בא סודני לנקות בחצר גן ילדים

שלמה שפירא

בא סודני לנקות בחצר גן ילדים

גננות ועוזרות גננות, כבר לא מנקות את חצר הגן (הרי זה לא כתוב בכתב החינוכי)

שיבוא סודני עם מפוח בלי מסכת אבק וינקה את חצר הגן.

על העיריה נופלת מעמסה גדולה

איך לחנך גננות להציע כוס תה לעובד העמל

גם לקחת, לפעמים, מטאטא ולטאטא את חצר הגן ואת הכניסה לגן. 

הסודני דופק על אחד החלונות בגן 

החלון נפתח והסודני מבקש כוס תה, נפתח החלון ונסגר החלון וכוס תה בידיו

צפיתי מן החלון ורחמתי על העובד - אבק ונשורת עלים עטים ועטים לריאותיו

(הוא היה בלי מסכת אבק , זה לא טוב לבריאות - אני יודע זאת כי הוסמכתי בעבודתי כנאמן בטיחות - ביולוגית כימית ורדיואקטיבית)...

הסודני גמר את עבודתו,

את קצת השסק שאתמול קטפתי מהעץ בגינתי נתתי לו, ליטר בקבוק שתייה נתתי לו, חבילת בסקוויטים נתתי לו, מאתיים שקלים הוצאתי מארנקי ותחבתי לידו (השארתי חמישים שקלים בארנקי)

אני לא מכיר אותו, הוא לא מכיר אותי

שיאכל, שישבע, שישיר, שיזיין בהנאה את בת זוגו, שיהיה לו להוציא על מה שהוא צריך בזמן מחלתו

שידע גם הסודני שיגיע מישהו ויושיט לו עזרה כשהוא צריך.

14.05.2022

שלמה שפירא: נשאל ושואל, שואל ונשאל, כלום לא זז, הכול הבל

שלמה שפירא

נשאל ושואל, שואל ונשאל, כלום לא זז, הכול הבל

עם קרני אור ראשונות קרובות, בוכה הנולד

עם קרני אור כבויות אחרונות , שותק המת

בקרני ביניים:

האמת ישרה

השקר ספירלי

התקווה בדייה

והגנב - גנב

והקלפן - קלפן

והמנוול - מנוול

והרוצח - רוצח...

טיסה 139 שהצליחה לא שינתה את העולם

הרמפה -רמפה, הנחש - נחש והקלף תמיד עובר והולך למנוולים...

אימא אדמה

כל כך הרבה מלחמה

פריך - קליפות, קליפה בתוך קליפה בתוך קליפה

אם היה תוכן, כבר היה שר מהלב

ארבעים שנה לשמונים שנה תוחלת ותוחלת, מה עוד ישיר האדם.

14.05.2022

שלמה שפירא: אני והאירוויזיון

שלמה שפירא

אני והאירוויזיון

באירוע חגיגי - כולנו יכולים להיות גיסים צדדיים, להוסיף חגיגת האו האו בזמר אירוויזיון.

אירוויזיון מהו / שו האדה אירוויזיון - חלקיק נפש במסך התהייה שלי - כי לא מן האירוויזיון תבוא ישועה לשמחת הנפש.

בכל זאת, למיכאל בן דוד השר .I.M  לוק פול הואר, אחזיק אצבעות.

קורות ורעף על רעף בונים גג

גג הוא מחסה מפני גשם ושמש,

מרעף אחד שבור חודר גשם חודר מעט אור

אך עמוד משובש שובר הכל ומעכב חופת ישועה.

אז - מתבקשת עזרה

לא שירת אירוויזיון תביא ישועה

ישועה תבוא מן ים שירת הנפש מטוקסת עצה

עצה הנושבת לכל הכיוונים בכל הכיוונים במלוא המובנים.

אוהב שירה וכותב שירה גג לו על ראשו, השמים גבולו.

11.05.2022

שלמה שפירא: שיר תודה ל- תמר מגן דליות

שלמה שפירא

שיר תודה ל- תמר מגן דליות

את לא תמרה לחה מכונסת ועצלה

את תמרה חרוצה, צמאה דעת לעזור ולפנק.

בסוף שנת העבודה בגן, את יוצאת לפנסיה

שיר זה להודות לך

על יופייך חריצותך התמדתך ואהבתך לילדי הגן

ילד שמגיע לגן בבוקר, את מחבקת אותו בחום לבך ונשמתך

וחריצותך ממשיכה להיות חריצות הנמלה.

את גננת נשמה

לו ניתן לחזור לגן ילדים, הייתי בוחר בתמר, בחנה ובגן דליות.

10.05.2022

שלמה שפירא: גן ילדים חשוב מאוד לבגרות

שלמה שפירא

גן ילדים חשוב מאוד לבגרות

                     מוקדש לילדי גן לשם בהרצליה

ילד בן שנתיים כבר שואל אם יש גדר סביב העולם"

כבר אז - אם הלב רחוק והגוף קרוב - מתעוררת בעייה בעתיד לבוא

מי רוצה חיבוק

תן חיבוק קבל חיבוק

מי שאין לו ומי שיש לו חיבוק, יחזור לגן הילדים:

מי רוצה תפוז

מי רוצה תפוח עץ 

מי רוצה חיבוק מגננת

מי רוצה פירגון מילדי הגן...

אם לא

יזע ודמעות יכלכלו צעדי עתידך.

אהבה גדולה חיבוק קטן אמתי, מטס הצדעה לעתיד האדם

אדם נרקיס על גדות הירקון, שט חמניה אינסופית.

10.05.2022

שלמה שפירא: נפילה

שלמה שפירא

נפילה

תפוס טוב וחזק את החיים בתפוס הזיקנה

אני אומר ששינוי מתחיל מבפנים ומגיע לחוץ

אתמול נפלתי על הפנים:

מזל טוב היה לי, שיד ימין החזקה שלי עצרה במעט את מעיכת הפנים

יצאתי בנס מן הנפילה

שריטות במצח, נפיחות באף, דימום משריטת המצח, מעט כאב בגוף

ושריטות בזגוגיות המשקפים.

מי יוליך אותי לבית הכנסת לברך "הגומל"

בבית שלי ברכתי "הגומל" - ש- "אלוהים גמלני כל טוב"

כנראה, שבכל זאת אלוהים משגיח עלי ומונע "עין רעה"

גם מסתבר שאמונה היא חכמת חיים יותר ממשחק המזל:

קנית לוטו, האם זכית פעם

על כן - חשובה האמונה בצדקת דרך ובטיפול ניקיון כפיים

עובדה - כף ידי מנעה לא במעט את חבטתי

מי שאלוהים אתו, ימשיך לשבת בביתו

התהלכתי לפניך תמיד באמת ביראה בכבוד ובלב שלם.

9.05.2022

שלמה שפירא: זה החשוב

שלמה שפירא

זה החשוב

זה החשוב - מלהט שמשך תיסלם עיונק מדינה!

אנחנו על המפית

אניה גדולה בארץ קטנה - נרקיס שט בנהר הירקון

מטס הצדעה למסכסכים

שלי שלך ושלך שלי אניה גדולה ואין מדינה לאהבה

תיסלם אידק, ירח בדים שמש בגדים בישראל

כל כך יפה בישראל - בדי בשארה בישראל

חמניה בנדורה ששבש בישראל

אברהם אבינו פרדה קרידו, אהבה רק בישראל.

הלבשתי סיפור יפה על המדינה. מגיע לי להדליק משואה ביום העצמאות.

7.05.2022

שלמה שפירא: ביום העצמאות

שלמה שפירא

ביום העצמאות

ביום העצמאות
במרפסת מאוד קטנה
רחוב ארוך ראשי של פרדס כץ
זוג זקני גלות
פרחים באדנית
דגל ישראל
והרבה צרורות תלויים של שום.

יום העצמאות, 29.04.2020      (השיר הופיע לראשונה ב- על המשמר.   השיר גם מופיע בספרי "אררט" בהוצאת "עקד", תשמ"ח 1988, בעמוד 46.

השיר גם מופיע במדור הספרותי של "מעריב", עמוד ה/3, 27.05.1988

בצהרי יום העצמאות בשלוש אחרי הצהרים תש"פ

בואי אל ביתי
מרפק במרפק יברכו לשלום
נשב במרחק שני מטרים אחד מן השני - הקורונה!
גם ממרחק זה
מסוגל לנשום אותך
להתלהב מיופייך
להשתכר מריח גופך
נצא אל הגינה
אדליק פחמים "לעשות על האש"
יין חרמון - ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו
ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו...

טובה ויפה האישה
חוגגת בתוכי בנשמתי
מהממת חגיגית האישה
חג עצמאות שמח!

בחגיגות יום העצמאות

הביטו אחורה קדימה מעלה

חוגגים בשאון רב - בזגזוג פטישים זוהרים, בהתזת קצפים ובזיקוקין די-נור...את עצמאותנו המובטחת.

ריח אלמוגן מכה את ריח המנגל בחצרות ומשאיר אותנו פעורי חגיגה עד הצטללות הדעת.

בכל מקרה, ביום חג זה חייבים לנשום מכל וכל

ליהנות, גם מן הפנקס הפתוח של "הגששים"

"גיטרות...כל הצלילים...ביום יפה כזה יפה...אני יפה אתה יפה..."

בעממיות-עם לשׂמוח

העיקר לשׂמוח. 

05.05.2014

מדליקת המשואה

אדם מיוסר מבקש תקווה מייסוריו

מבקש כנפיים מאינות כנפיים

אחרת איך יעלה ויבוא אל כנפי השכינה,

לימור בת יהלום שלי 

אם לא נשארו בך כנפיים שרות ותוכן מלים ומנגינות

אחרת מי הדליק משואת עצמאות לעם ישראל ולמדינת ישראל.

15.04.2021