שלמה שפירא
הערת הבהרה אישית בהמשך ל- "פרהוד" שנכתב על-ידי יוסף עוזר בתרבות וספרות של עיתון הארץ מיום שישי האחרון 31.6.19
"...לפלסטין!
מחמש שעות נסיעה - אומר אביו של יוסף עוזר - מזיזים את השעון של אלוהים"
האם דברים אלה שטויות ובלבול מוח!?
אני נדרשתי לסוגיה הזאת המון שנים. אבי היה רוקח בנוה-עמל בהרצליה והיה לו ידיד - אהרן טייכנר - ניצול שואה שהרבה פעמים התווכחנו בינינו על הנושא במרפאה שבו עבד, בביתו וגם בפגישה אקראית ברחוב. "אם יש אלוהים?" . זאת לאחר שעבר בעצמו את השואה.
שמעתי על ה-"פרהוד" רבות. בן דודי שמבוגר ממני בשמונה שנים - פרופ' בדרי עזז (אזאצ'י) - תיאר עוד בעיראק, כמעט בכל חג שבועות
(ופעם בהרצאתו על ה- "פרהוד" בהרצאתו בנושא ב- "מרכז מורשת יהדות בבל"), איך ראה במו עיניו כף-יד של תינוק יהודי בידי ערבי רץ וצועק "טיבחו את היהודים".
גם שנשאלתי שוב ושוב בסוגיה האלוהית, אני עדיין דבק שיש אלוהים,
ואני לא דתי ולא שומר מצוות כהלכה. רק אמי שמרה.
גם אם אינני מכיר את השומר האלוהי היטב, אני כן יכול להצביע על השומר האדמתי (ואני מדגיש לא השומר האנושי, כי מה שנעשה ב"פרהוד" וב"שואה" הוא לא אנושי).
אני אשאל: שומר אדמתי, מה מלֵּל? מה מְיַלֵּל?
השומר העיראקי ששמר על היהודים בעיראק היה מסוג "חאמיהא - חרמיהא" (שומריה - גנביה).
ואם השומר לא רק גנב אלא גם קנאי (וכולנו יודעים כמה הערבים קינאו בנו), אז היינו צריכים להיזהר מן החיה הרדומה שבתוכו.
כך התפרצה החיה העיראקית בפרהוד וכך התפרצה גם השואה.
חושש אני מאד שעוד יתפרצו שואה ופרהוד נגד היהודים.
הערה:
בכתבתו של יוסף עוזר על ה- "פרהוד", הובאה תמונה של הרב משה גבאי משמיע לנשיא יצחק בן צבי מכתב קריאה לעזרה מיהודי עיראק, 1951 ולדעתי, התמונה הזאת אינה רלוונטית לכתבה-יצירה.
אם לדייק, יכול היה הכותב או עורך המוסף הספרותי לדייק בהביאו תמונה של רב בהקשר ל- "פרהוד". הרב משה גבאי הוא היה הרב בעיר "זאכו" הכורדית בעיראק ועד כמה שאני יודע שם לא התרחש ה- "פרהוד" ולא הוזכרה בציבור דעתו על הנושא.
הערה שנייה:
צ'איצ'י הוא בעל בית-קפה שאירח אנשים בשתיית קפה. תוך ישיבה בבית-הקפה דיברו היושבים ביניהם ומסבחות בידיהם והצ'איצ'י שומע הכל ומתרוצץ ביניהם.
נזכרתי ב- "צ'יצ'י" כשקראתי על ה-"צ'איצ'י".
עד כמה שאני יודע יהודים לא ישבו בבתי-קפה שלא בבעלות יהודית או שלא ברשות יהודים.
אצל הצ'איצ'י היהודי, הגברים היהודים דיברו ביניהם מהון להון גם על צ'יצ'י זאת ואחרת - צ'יצ'י במובן משהו יפה.
זה יפה שצ'איצ'י מוסלמי אפילו עוזב את ה- צ'איצ'י שלו שהוא מקום פרנסתו ויוצא מן הצ'איצ'י בריצה ומנופף בסכין כדי לטבוח יהודים.
תגובות
1. תודה שלמה על הערותייך.
"הפרהוד" הוא פצע עמוק אצל יהודי עיראק.
טוב שהרגעת את האווירה הקשה בצמד המלים: צ'איצ'י ו- צ'יצ'י.
נזכרתי שהיינו אומרים לילדים הקטנים, בדרך כלל, "איזה צ'יצ'י חלוה" - במובן - איזה בגד יפה.
קטי
הערת הבהרה אישית בהמשך ל- "פרהוד" שנכתב על-ידי יוסף עוזר בתרבות וספרות של עיתון הארץ מיום שישי האחרון 31.6.19
"...לפלסטין!
מחמש שעות נסיעה - אומר אביו של יוסף עוזר - מזיזים את השעון של אלוהים"
האם דברים אלה שטויות ובלבול מוח!?
אני נדרשתי לסוגיה הזאת המון שנים. אבי היה רוקח בנוה-עמל בהרצליה והיה לו ידיד - אהרן טייכנר - ניצול שואה שהרבה פעמים התווכחנו בינינו על הנושא במרפאה שבו עבד, בביתו וגם בפגישה אקראית ברחוב. "אם יש אלוהים?" . זאת לאחר שעבר בעצמו את השואה.
שמעתי על ה-"פרהוד" רבות. בן דודי שמבוגר ממני בשמונה שנים - פרופ' בדרי עזז (אזאצ'י) - תיאר עוד בעיראק, כמעט בכל חג שבועות
(ופעם בהרצאתו על ה- "פרהוד" בהרצאתו בנושא ב- "מרכז מורשת יהדות בבל"), איך ראה במו עיניו כף-יד של תינוק יהודי בידי ערבי רץ וצועק "טיבחו את היהודים".
גם שנשאלתי שוב ושוב בסוגיה האלוהית, אני עדיין דבק שיש אלוהים,
ואני לא דתי ולא שומר מצוות כהלכה. רק אמי שמרה.
גם אם אינני מכיר את השומר האלוהי היטב, אני כן יכול להצביע על השומר האדמתי (ואני מדגיש לא השומר האנושי, כי מה שנעשה ב"פרהוד" וב"שואה" הוא לא אנושי).
אני אשאל: שומר אדמתי, מה מלֵּל? מה מְיַלֵּל?
השומר העיראקי ששמר על היהודים בעיראק היה מסוג "חאמיהא - חרמיהא" (שומריה - גנביה).
ואם השומר לא רק גנב אלא גם קנאי (וכולנו יודעים כמה הערבים קינאו בנו), אז היינו צריכים להיזהר מן החיה הרדומה שבתוכו.
כך התפרצה החיה העיראקית בפרהוד וכך התפרצה גם השואה.
חושש אני מאד שעוד יתפרצו שואה ופרהוד נגד היהודים.
הערה:
בכתבתו של יוסף עוזר על ה- "פרהוד", הובאה תמונה של הרב משה גבאי משמיע לנשיא יצחק בן צבי מכתב קריאה לעזרה מיהודי עיראק, 1951 ולדעתי, התמונה הזאת אינה רלוונטית לכתבה-יצירה.
אם לדייק, יכול היה הכותב או עורך המוסף הספרותי לדייק בהביאו תמונה של רב בהקשר ל- "פרהוד". הרב משה גבאי הוא היה הרב בעיר "זאכו" הכורדית בעיראק ועד כמה שאני יודע שם לא התרחש ה- "פרהוד" ולא הוזכרה בציבור דעתו על הנושא.
הערה שנייה:
צ'איצ'י הוא בעל בית-קפה שאירח אנשים בשתיית קפה. תוך ישיבה בבית-הקפה דיברו היושבים ביניהם ומסבחות בידיהם והצ'איצ'י שומע הכל ומתרוצץ ביניהם.
נזכרתי ב- "צ'יצ'י" כשקראתי על ה-"צ'איצ'י".
עד כמה שאני יודע יהודים לא ישבו בבתי-קפה שלא בבעלות יהודית או שלא ברשות יהודים.
אצל הצ'איצ'י היהודי, הגברים היהודים דיברו ביניהם מהון להון גם על צ'יצ'י זאת ואחרת - צ'יצ'י במובן משהו יפה.
זה יפה שצ'איצ'י מוסלמי אפילו עוזב את ה- צ'איצ'י שלו שהוא מקום פרנסתו ויוצא מן הצ'איצ'י בריצה ומנופף בסכין כדי לטבוח יהודים.
תגובות
1. תודה שלמה על הערותייך.
"הפרהוד" הוא פצע עמוק אצל יהודי עיראק.
טוב שהרגעת את האווירה הקשה בצמד המלים: צ'איצ'י ו- צ'יצ'י.
נזכרתי שהיינו אומרים לילדים הקטנים, בדרך כלל, "איזה צ'יצ'י חלוה" - במובן - איזה בגד יפה.
קטי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!