שלמה שפירא: דו-פרצופיות / שיר

שלמה שפירא

דו-פרצופיות

בעלה מכיר אותהּ, זורם אִתָּה
שכניה מכירים אותה, זורמים אִתָּה
ידידיה מכירים אותה, זורמים אִתָּה
מכריה מכירים אותה, זורמים אִתָּה
חבריה לעבודתהּ מכירים אותה, זורמים אִתָּה.
רק ילדהּ הקטן מתקשקש עמהּ והיא נבוכה...
לדו-פרצופיות עצה - לא להתווכח! בהנהון ראש ממשיכים הלאה.

28.06.2017

שלמה שפירא: על הצעקה / שיר

שלמה שפירא

על הצעקה

יש אנשים שצועקים, ושואלים אותם למה הם צועקים.
"למה אתה צועק", "למה את צועקת" - שואלים "התרבותיים", "אין לךָ אין לךְ סיבה לצעוק"
במקרים מסוימים - האפשר אחרת "בלי לצעוק"?
צעק! מותר לך לצעוק!
לצועקים - יש סיבה לצעוק:
"ונצעק אל אלוהינו בעונינו".
בשעת צעקה - אין אדם שלא צועק וכל אחד צועק אחרת  לפני רבו.
הצועק שצועק - מחוסר כוחו ובגבור כאבו הוא צועק.
דרך צעקה גדולה אתה צועק כדי שלא תצעק שוב ושוב.
הצעקות אינן דומות - לא ניתן להכלילן בנפש אחת יחדיו. 
בהגיע מים עד נפש - צְעַק, "בצַעַק - שְׁעֵה מִירֵאֶיךָ ורב חסד לכל קוראיך".

8.09.2008

שלמה שפירא: איפה את הבוקר? האישה החרוצה לקריאה דחופה מבית? / שיר

שלמה שפירא

איפה את הבוקר? האישה החרוצה לקריאה דחופה מבית?

איפה את הבוקר? האישה החרוצה לקריאה דחופה מבית?
נמלה חרוצה מן הבוקר המוקדם ליד מכונת התפירה.
חכמנית-אופנה, ידיה מוקדי-בד לעצב לתפור ולתקן בשמחה לכל בני משפחתהּ.
לב זהב להּ עם פרח - בת שמונים ושלוש
ולמרות שכהו עיניה ממשיכה במלאכתהּ ויודעת להמשיך בעבודתהּ ולצעוד עם הזמן.
היום היא מתקנת לנכדתהּ החיילת להצר מכנסים צבאיות ושואלת את נכדתהֹ - האם היא יכולה עוד לתרום מניסיונה לחיילות בצה"ל.

26.06.2017

שלמה שפירא: תחזית קשה - לא ברורה היטב הדרך בהמשכה / שיר

שלמה שפירא

תחזית קשה - לא ברורה היטב הדרך בהמשכה

הזמנים משתנים כל-כך מהר וכל-כך עֵת לכל חָפֵץ חֶפֶץ לנפשו ולא שואל את סביבתו
על-כן לא ברורה היטב כל דרך בהמשכה:
עובדים ביחד מתכננים ביחד מסתודדים ביחד מסתובבים ביחד חוגגים ביחד מתאהבים ביחד...
ולא כל אחד שומר על המסורת שלו על הדת שלו על האינטימיות האישית והקהילתית שלו -
יהודייה מכירה ערבי, ערבייה מכירה יהודי...

"אני מבין את נפשך כי גם אני צופה עד כמה תהיה קשה תחזית חיינו.
אני מבין גם את מבינה למה אנחנו לא נכנסים מהר אל קשר גם כשהלב דופק חזק מרוב אהבה עם בלבול ודאגה.
מה את היית עושה במקומי, מה אני הייתי עושה במקומך בפתע שחר פתוח למחשבת-חיים חדשה שכזאת?
את יודעת ואני יודע ושנינו מראש יודעים עד כמה ארוכה קשה ומכשילה הדרך, למרות שאהבה שכזו עשויה להתפרץ כל רגע והיא כֵּנָה וחרוצה ומתדפקת באון עם רגש."

דעתי במקרה זה - סייג לאהבה שתיקה! 

26.06.2017

שלמה שפירא: כוכב עולה / שיר

שלמה שפירא

כוכב עולה

הייתי הר געש ונרגעתי.
דשא ירוק רגוע צומח מתוכי
ומעל פני שטח כוכבי מאותת אני לכוכבים
כוכב עולה אני מְהֻבָּר זרעי שירה ותקווה.

25.06.2017

שלמה שפירא: מי אלה שמבודדים ומתבודדים מן הקוסמוס / שיר

שלמה שפירא

מי אלה שמבודדים ומתבודדים מן הקוסמוס

מי אלה שמבודָדִים ומתבודדים מן הקוסמוס?
מזל נפל בחלקנו.
זעירים אנחנו וענקים אנחנו
הפלא שבנו בפלא עולמנו.
כשאנחנו כאן והכל שם מרגישים את הלב מן האהבה
את הגוף מן הנשמה
ויש אלוהים בכל ידיעותינו
קדושת החיים חובה על כולנו
המוות לא מכתיב את חיינו
תמיד אנחנו רואים אור מן החושך.
וצריך לשנן ולזכור - ברובוטיקה המתהוללת היום בחוצות חיינו, אין אנחנו מאמינים בהּ
כי היא מנסה להכחיד את נפשנו ואת נשמתנו.
הגוף והנפש והנשמה הם אבני היסוד בחיי עולמנו!

24.06.2017

שלמה שפירא המשורר: הייתכן פציפיזם - אי שימוש בכוח - כאמצעי - בסכסוך הלאומי בדרך ל- "שלום-אמת" בינינו לבין הפלסטינים? / הבעת דעה

שלמה שפירא

הייתכן פציפיזם - אי שימוש בכוח - כאמצעי - בסכסוך הלאומי בדרך ל- "שלום-אמת" בינינו לבין הפלסטינים?

תמיד היו וצצו, יהיו ויצוצו איזה "חמאס"-ים בשטח וידחה/ו את הפוליטיקה ואפילו את התרבות בהקשר-הדרך לשלום.

זה כמעט מאה שנה, התפיסה הרעיונית שמבוססת על הומניות, רוחניות ופילוסופיה כדי להגיע אל השלום נמצאת בתוכנו, אך אובדת-עצות לנוכח המציאות הקונקרטית-מציאותית-קיומית בשׂדה-השלום.

גם עקיבא אלדר בגיבויו של עיתון "הארץ" ואחרים לא יביאו לשינוי המיוחל שהגו בו הרבה פילוסופים ואנשי רוח בתוכנו, כמו: ברגמן הוגו, ולטש רוברט, סימון ארנסט, שלום גרשם, אורי אבנרי ועוד רבים אחרים. אפילו משה שרת המדינאי, שהתקרב במשהו רעיוני-קונקרטי נדחה בשאט נפש על-ידי מפלגתו - המפלגה הגדולה אז - מפא"י.

"החמאסיות" ובעיקר היא - היא שחותרת בשטח לצד ישראלים ופלסטינים כאחד וחיינו המשותפים - באמת באמת - קשים מנשׂוא!

מי לא היה רוצה בשלום? אין ישראלי שלא רוצה בשלום! 

העובדות בשטח - כנראה - הן אך ורק הן יכתיבו את השלום. 

27.06.2014

שלמה שפירא: שתי חברות יצאו לטייל בחוצה-לארץ / שיר

שלמה שפירא

שתי חברות יצאו לטייל בחוצה-לארץ 

שתי חברות יצאו לטייל בחוצה-לארץ.
אחת שולחת לאהובה שנשאר בארץ איתותי לב מנשיקות פִּיהָ לכבוד שבת.
כשאתן רצות רצות בחוצה-לארץ גם בערב שבת
איך אתן מרגישות שבת, את השבת?
לטרוח בערב שבת לא טרחתן
לקדש על יין לא קידשתן
את שלמה המלך לא כיבדתן בנוכחותו לחבק את מלכתו בנשיקתו
סעודת מלכים לא סעדתן
ובכל זאת, גם שם בחוצה-לארץ הרגשתן את השבת.
מגחלי הנשיקות ששלחתן מחוצה-לארץ אל הארץ הרגשתי את השבת אשר בכן.
מאותת הלב עד-כמה שירה ומזמור יכולים לרגש כל יהודי 
בחום הגדול והקדוש הזה שבגעגוע.

24.06.2017

שלמה שפירא: השתדלי לא להגיע למעון-כלא / שיר

שלמה שפירא

השתדלי לא להגיע למעון-כלא

השתדלי לא להגיע למעון-כלא 
הגיעי רק אל בית.
בבית תרגישי שאוהבים אותך שמחמיאים לך
עוד לא נולדה אישה שוויתרה ולו על מחמאה קטנה.

23.06.2017

שלמה שפירא: תפלים החיים שלא יודעים לשלוח איתותי חיים מן הלב / שיר

שלמה שפירא

תפלים החיים שלא יודעים לשלוח איתותי חיים מן הלב

כשהיית אתמול בהופעת מזרקות המים
אני הייתי בהתבוננות במזרקות הלב.
תְּפֵלִים החיים שלא יודעים לשלוח איתותי חיים מן הלב 
אל עיניים עצומות המבקשות גם מן המים להשמיע המיית-לב.

22.06.2017

שלמה שפירא: הוא הכיר אותהּ בהמתנה לאוטובוס בשנות הששים / שיר

שלמה שפירא

הוא הכיר אותהּ בהמתנה לאוטובוס בשנות הששים

הוא הכיר אותה בהמתנה לאוטובוס בשנות הששים.

למי אז היה רכב פרטי או רכב הסעה אל העבודה?

האוטובוס של פעם היה מגיע ולא מגיע, הוא בא מתי שהתחשק לו.

בינתיים, היא נעצה בו עיניים והוא השיב להּ בנעיצת-עין.

היא לא ידעה את שמו, גם הוא לא ידע את שמהּ, רק הביטו זה בזה ופרגוד-שׂיח חצץ בין השניים.

עברו שנים רבות, היא עשׂתה לביתהּ, הוא עשׂה לביתו, חמישים שנה המשיכו לשתוק השניים, גם כי לא ראה האחד את השני

גם אם רצו להביט - היא בו והוא בה - כביש רחב ומסוכן חצץ בין מדרכה שלו למדרכה שלהּ.

וצריך לזכור שיש עוד פעם - הם נפגשו באקראי, במקום המתנה לתור לרופאת-עיניים.

העיניים כבר לא רואות כמו פעם ובכל זאת, היא נעצה בו עיניים, הוא השיב לה בנעיצת-עין.

עד היום הוא לא מכיר את שמהּ היא לא מכירה את שמו.

בגעגוע - אין צורך בְּשֵם, יש צורך בהמתנה אינסופית.

22.06.2017

שלמה שפירא: הם זוכרים מֵלוֹדְיָה ואפילו מלות-שיר מן המוזיקה של פעם / שיר

שלמה שפירא

הם זוכרים מֵלוֹדְיָה ואפילו מלות-שיר מן המוזיקה של פעם

הם זוכרים מלודיה ואפילו מלות-שיר מן המוזיקה של פעם גם לאחר אירוע-מוחי קשה.
היא הייתה רופאה וקצינה ובכל פעם שראתה אותי בירכה אותי ב- "שלום".
היא עברה אירוע מוחי.
רציתי לעודד אותהּ בעזרת המוזיקה.
היא זכרה את הלחן וכמעט היא שרה...
איך מטפלת זרה ומשגיחה מחוצה-לארץ שסועדת את גופה תדע לטפל גם בשׂיח השיר אשר בנפשה ובנשמתה?!

22.06.2017

שלמה שפירא: זִקְנָה כמשל מן הצמח / שיר

שלמה שפירא

זִקְנָה כמשל מן הצמח

כל-כך ברור ופשוט אופק הזִקְנה בצמחים:
צמח זקן הִרְבָּה שרשים בחייו, הכה שרשים בכל מה שאפשר
אפילו הֵמִיס וחדר לתוך סלע.
צמח זקן הרבה להפיץ זרעיו, שלח שלוחותיו בכל מה שאפשר עד-בלי-די.
צמח זקן עבר קור וחום, יובש ולחות, רוחות חזקות רוחות נעימות, המלחה והמתקה, תחרות והשלמה...
כל אלה - ניסיון-חיים שלא יכול לייעץ לו בזקנתו איך להמשיך לחיות.
בסוף ימיו, שורשיו כל-כך רבים ומפותלים שלא יכולים לשׂאת ולו עַלְוָה כל-כך דלילה.
בודד ומנותק הצמח - הורג עצמו בעצמו - בלי אמירת קדיש על-ידי מישהו לאחר מכן.

22.06.2017

שלמה שפירא: שרנו יחדיו חוויות-לב. לזכרה של רעייתי המנוחה סיגל סועד ע"ה / שיר

שלמה שפירא

שרנו יחדיו חוויות-לב 
              לזכרה של רעייתי המנוחה סיגל סועד ע"ה

הסרק בי ולא בך - את הרגישה ואני המרגיש.
נכון שאישה חושבת שני צעדים אחורה ומתקדמת שלושה צעדים קדימה - כי כך היא שרה...
לא אוכל להתחרות במעריצָיִךְ 
אך זכרי - סבלנות היא אֵם כל מטרה:

היא תמיד הייתה פסנתר-הכנף בנשמתי.
שרנו יחדיו חוויות-לב וכשצלצלתי היה נעים להּ לפתוח את דלתהּ
ים פרחים אדומים ופינוק עולמות בחלב קוקוס.

21.06.2017

שלמה שפירא: אינטימיות מוזיקה וסיעוד / שיר

שלמה שפירא

אינטימיות מוזיקה וסיעוד

"אינטימיות" נמצאת ברובד הנפש הפנימית ואין לה צורך בזרקורי אור.
גם "מוזיקה" עוצמת לא מעט עיניים בשומעיה והיא ערֵבָה כפליים שלא בזרקורי אור.
אני מבין את האדם המעט-תשוש המעט-סיעודי שנמנע מאד מזרקורי אור ומחפשׂ פינה לחיות ביותר חושך.

18.06.2017

שלמה שפירא: בדיחה על משורר / שיר

שלמה שפירא

בדיחה על משורר

כל-כך בריאה יש בעולמנו:
בריאת האדם.
בריאת סיפור.
בריאת ציור.
בריאת זמר ופזמון.
בריאת שיר...
רק משורר מרגיש את ריח הפופקורן בנחירי היצירה.

נכתב בכניסה לבית הקולנוע "לב רעננה", 17.06.2017

שלמה שפירא: הרצח יובש לאדם, גועל-היובש בבני-אדם / שיר

שלמה שפירא

הרצח יובש לאדם, גועל-היובש בבני-אדם

אנחנו אהבנו כי התחתנו
אנחנו התחתנו כי אהבנו.
החברים הידידים - נוכחים נפקדים.
ובכל זאת, אדם מזהה תחילת יובש בצמחים
אינו מזהה תחילת יובש בבני-אדם
צמח יינצל, האדם יינצל?!
בת-זוג נרצחת, בני-זוג נרצחים
הרצח יובש לאדם, גועל-היובש בבני-אדם.

18.06.2017

שלמה שפירא: איך את יודעת מה אני רוצה ממך, איך אני יודע מה את רוצה ממני / שיר

שלמה שפירא

איך את יודעת מה אני רוצה ממך, איך אני יודע מה את רוצה ממני

איך את יודעת מה אני רוצה ממך, איך אני יודע מה את רוצה ממני.
העיניים אבטיח בחשש למסתכל - רואות מה שבחוץ ולא מה שבפנים:
הבשלה טובה, טעם טוב, מתיקות סבירה, חן מן הזורֵעַ והמגדֵּל, תמיד יהיו בסימני שאלה בעיני המתבונן עד חיבוק-נפש ראשון.

17.06.2017

שלמה שפירא: מצב קשה / שיר

שלמה שפירא

מצב קשה

מודעה לא פוטרת אחריות ולא פותרת מצוקה במצב בלתי נסבל.
אני מרגיש "סחבת" ו- "אי-עשייה רצינית" נגד מכת-היתושים בהרצליה.
היתושים כבר מזמן הגיעו להרצליה ו- "אחרי המבול!" "אחרי היתוש!".
ומה עושה אזרח בביתו - סוגר את ספינתו
סוגר כל חלונות ביתו, מרסס "פליט" באוויר נשימתו
גם אז, היתושים מכבידים עליו
אין תושב אחד שאין לו סיפור על יתושים בעיר הרצליה.
הלילה נהרג יתוש בשנתי על כריתי 
היה מלא דם מדמי 
ואני שותק, וקשה לי לשתוק.

16.06.2017

שלמה שפירא: הנמשכים הנמשים אחר הסקסופון כסומא / שיר

שלמה שפירא

הנמשכים הַנִּמְשִׁים אחר הסקסופון כסומא

שוכב ילד על בטנו במדרגות הבמה ומקשיב ארוכות למנגינת הסקסופון.
יושב בחור יום-יום בתוך נפשו ונהנה ממנגינת הסקסופון.
מחליט גבר לשמוע ולהשמיע לכל המוזמנים בחתונתו את מנגינת הסקסופון.
מה יש בסקסופון הזה שהִטָּה רוחות, ששבה לבבות שְׁהֻנְסַק בחסדו עד שׂדות הנשמה?!

9.04.2017

שלמה שפירא: כך באהבה עם ידידות / שיר

שלמה שפירא

כך באהבה עם ידידות

כך באהבה עם ידידות:

בזריחות השמש הייתה האהובה

ובשקיעת-שמש-אחת הפכה אחות.

בכל-זאת הירח מחסיר ומוסיף במחשבת אהבתו

להיות דָּבֵק בנפשו להישאר ידיד-נפש לאהבה שהייתה.

8.06.2017

שלמה שפירא: נישׂאות / שיר

שלמה שפירא

נישָׂאוּת

אתה על הר גבוה ונישָׂא
רכסי הרים תחתיך
עצים זימרת נפשך
השקיעה תפארתך
השקט עד עומק תבונותיך
אין צורך בכלום - לא לאכול לא לשתות...
שב וחווה עד-כמה אהבה ורֵעוּת-נפש יש באמתחות-עולמך.

האם יש צורך לטפס עד הרי ה- הימלאיה?

אמירים, 7.06.2017

שלמה שפירא: לגשר נולדנו / שיר

שלמה שפירא

לגשר נולדנו

אהבה ומוות - שׂיאי הרומנטיקה
"אמץ אותי או עזוב אותי" - אין באמצע
עינו של אדם צריכה להיות מושלמת, למרות שהמוזיקה בו - היא יום או לילה
יש להיזהר ממעופן של מכשפות באמצע הלילה...
בכל זאת, את מתעוררת בשעה שלוש לאחר חצות
למרות שביתך מוגן בצורה אלקטרונית ומושלמת
ו- "רזיאל המלאך" שומר עלייך גם ביום וגם בלילה
מה המצוקה בנפשך ובנשמתך?
בעֵרוּתֵךְ את מעירה את כל העולם
גם נבל וכינור לא מרגיעים אותך...
בעֵרוּת-שֵׁנָה זכרי - לגשר נולדנו!

11.06.2017

שלמה שפירא: שקט שקט שקט איזה שקט! / שיר

שלמה שפירא

שקט שקט שקט איזה שקט!

שקט שקט שקט איזה שקט!
הלוואי שימשיך השקט!
מה מצפים ממקום?
מה מצפים מאדם?
מה מצפים מאלוהים?
ביום הראשון - ההרגשה היא - אתה בתוך כפר והכפר בתוך יער בדומיית שקט וכל נפש מהרהרת לבדה חולמת לבדה ואפילו הכלב שבסביבתה מהרהר לבדו וחולם לבדו.
האדם במושב-אלוהים יושב!
ביום השני - תהייה והבעה עד-כמה קרחים פני דומיית-השקט.
באנשים - גם שכל אדם חי ונשמר בחלקה שלו ומבודד מכל הפרעה בקשב, בהרף עין, בלא כחל ובלא שׂרק, ביתם הופך פתאום להשכרה והכלב מתרוצץ בחצר ונובח בפתחו.

אמירים, 8.06.2017

שלמה שפירא: אהבה היא אינדיבידואל / שיר

שלמה שפירא

אהבה היא אינדיבידואל

במחשבה - אהבה היא "אינדיבידואל".
עם הבעתהּ - היא מוזיקה בטיפול זוגי ארוך עקבי ומייגע.
דרך אפרוחים ראשיתהּ - במקהלת ציוצים אחריה - "תאמץ אותי או תעזוב אותי"
ארבע שנים, לפחות, היא נתפסת חזק למוזיקה.
כך, לעתים נדירות, משאלת-לב הופכת סיפור אהבה מוצלח.

10.06.2017

שלמה שפירא: קורא יקר שלום / שיר

שלמה שפירא

קורא יקר שלום

קורא יקר שלום,

לגבי שיר שכתבתי,

אתה יכול לערוך אותו לנקד אותו לשיר אותו

השיר שכתבתי הוא שלי, ועם פרסומו הוא כבר לא רק שלי, הוא גם שלך.

4.06.2017

שלמה שפירא: באישה משתנים ומתערבבים בגדיה / שיר

שלמה שפירא

היו בגדים לאישה

היו בגדים לאישה:
בגדי שבת לנשות שבת
בגדי חן לנשות חן
בגדי כבוד לנשות כבוד
בגדי צניעות לנשות צנעה
בגדי סוד לנשות סוד
בגדי חמלה לנשות חמלה
בגדי סלופה לנשות סלופה
בגדי אהבה לנשים ערוכות לאהבה...
באישה משתנים ומתערבבים בגדיה.

3.06.2017

שלמה שפירא: אומרים קשישים: " לא חשוב הגיל, חשוב התרגיל" / שיר

שלמה שפירא

אומרים קשישים: " לא חשוב הגיל, חשוב התרגיל"

אומרים קשישים: " לא חשוב הגיל, חשוב התרגיל"
וכשמדברים הקשישים: 
היא מלאה בהורמונים הוא מלא הורמונים - יש חגיגה
היא מלאה בהורמונים הוא בצימוק הורמונים - ממשיכים בחגיגה
היא במעט הורמונים הוא מלא הורמונים - ממשיכים בחגיגה...
אבל הקסם אצל קשישים שיודעים בדיוק באיזה גיל התחיל או מתחיל התרגיל.

3.06.2017

שלמה שפירא: בעזרת מוזיקה גם את תביני מה דרוש לנפש אוהבת / שיר

שלמה שפירא

בעזרת מוזיקה גם את תביני מה דרוש לנפש אוהבת

עכשיו בוקר. את האור.
הרמונית יותר עם מוזיקה
רקדנית יותר עם מוזיקה
רגועה יותר עם מוזיקה
המוזיקה ראש-גשר לחיים
סיכת-משען למרכז הכובד של נפשך
ונפשך מתנגנת מזריחה לשקיעה ומשקיעה לזריחה.
בעזרת מוזיקה גם את תביני מה דרוש לנפש אוהבת.

3.06.2017

שלמה שפירא: מראה אל שיירת גמלים המדברה / שיר

שלמה שפירא

מראה אל שיירת גמלים המדברה

הכל בך:
השפוי והשיגעוני 
הקרוב והפנורמי
הנגלה והנסתר
הסובב והאופק
והקלילות הכבֵדות שבך
הידידות החבֵרות שבך
עומק השיר והסיפור המתמשך שבך
הברוּר והעמום שבך
הדלוק אחרייך מעפעופי בוקר ועד כלות כוכבים
אבל כל אלה אינם עוזרים בתפילת יחיד.

3.06.2017

שלמה שפירא: היש כאן אהבה / שיר

שלמה שפירא

היש כאן אהבה

האישה
אם כל חום גופי וחום ביתי זורם לדמהּ ולכל חלקי גופהּ
היש כאן אהבה?!

3.06.2017

שלמה שפירא: את לבד ואני לבד / שיר

שלמה שפירא

את לבד ואני לבד

את לבד ואני לבד.
אנחנו שנינו לא מאותו הכפר.
מתי אישה שולחת מבט?
אם הנפש מעניינת מתעניינת ומעוניינת.
כך שאי אפשר לדעת אם נועדנו לחיות בגן-עדן יחדיו.

3.06.2017

שלמה שפירא: בשירה העברית שלי אין צורך בניקוד / שיר

שלמה שפירא

בשירה העברית שלי אין צורך בניקוד

כתוב ידידי! אל תיפול שירתך בגלל הניקוד.
בשירה העברית שלי אין צורך בניקוד
השירה צריכה להיות פתוחה רבת-פנים.
יצירתו של משורר עם פרסומה היא שלכם
(אם תרצו תשלימו את הניקוד בעצמכם).
היא גם יותר מעניינת רבת פנים
יותר עכשווית מִיַּדּית, פתוחה וסימטאית.
מידית היא לבטא את המשורר ברגע כתיבתהּ 
וזאת השירה שאני מבקש להתבטא בהּ.

2.06.2017

שלמה שפירא: אדם חייב להרגיש להסכים ולאהוב שיש אלוהים ולו רק בגלל הווקאליוּת השמימית שבתוכו/ שיר

שלמה שפירא

אדם חייב להרגיש להסכים ולאהוב שיש אלוהים ולו רק בגלל הווקאליוּת השמימית  שבתוכו


אדם חייב להרגיש להסכים ולאהוב שיש אלוהים ולו רק בגלל הווקאליוּת השמימית  שבתוכו
גם כי, היא מזכירה לו את הווקליוּת ברחם אמו.
זאת שוכחים המדענים למיניהם המהנדסים אותנו שוב ושוב באדם חדש סטירילי על קרקעות-מזון למיניהם, בתוך מבחנה רחוק רחוק מן הבריאה.
את! הלא זוכרת עד-כמה היית רגועה ווקאלית מאלוהים שיצאת שוב לעולם אישה חדשה מבטן ומלידה, שופעת חיוכי תקווה על פנייך.
לא ריקם, אז הבנתי מעל פנייך הקורנים מאושר מה זאת אהבה.

אבו גוש, 31.5.2017

שלמה שפירא: היש בעולם מקום שמור ובטוח ליונים בלי הפחד מעורבים / שיר

שלמה שפירא

היש בעולם מקום שמור ובטוח ליונים בלי הפחד מעורבים

הגינה שלי ראויה נחמדה לאוהבים.
בבקרים בימים האלה נשמעת המיה שמימית רבה של היונים.
כל יון פונה אל יונתו בתחנונים - הביטי מה הבאתי לך בארמוני!
היונות מתמהמהות ומסרבות להושיע ושואלות
ומה עם העורב שעלול להפתיע?
היש בעולם מקום שמור ובטוח ליונים בלי הפחד מעורבים?!

1.06.2017