שלמה שפירא
"חותים" שיגרו טילים וכטב"מים לעבר ישראל
שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי...
שלמה שפירא
"חותים" שיגרו טילים וכטב"מים לעבר ישראל
תרגם מאנגלית: יורם שדה.
הספר יצא לאור לפני כארבעים שנה והוא אקטואלי מאד גם היום.
"מה שנחשב כיום לחינוך, ואפילו בבתי ספר ובמכללות הטובים ביותר, אינו אלא אנכרוניזם מוחלט"
בחלקיו מוצאים נושאים הקשורים ל:
מותו של הקבע
ארעיות
חידושים
הרב-שונות
גבולות כושר ההסתגלות
דרכים לקיום העתיד
ומבין הנושאים החשובים:
מוסד המשפחה במבחן
המהפכה החינוכית החדשה
תעשיה של סגנונות חיים
אדם מול גרויי יתר
השקעה במערכת העצבים
מדענים וסוכני מניות
התמחות בשדה השעשועים
צרכים בני חלוף
גויעתה של הגיאוגרפיה
ידע כדלק
ועוד עשרות נושאים חשובים טמעניינים.
על החינוך:
"מה שנחשב כיום לחינוך, ואפילו בבתיספר ובמכללות הטובים ביותר, אינו אלא אנכרוניזם מוחלט.הורים מצפים שהחינוך יכשיר את ילדיהם לקראת חייהם בעתיד. מורים מזהירים שהעדר חינוך עלול לשבש סיכויהם של ילדים להצלחה בעולם המחר. משרדי הממשלה, כנסיות, אמצעי התקשורת ההמונים-כולם מאיצים באדם הצעיר שלא לנטוש את בית-הספר, משום שעתה, יותר מתמיד, תלוי עתידו של אדם באורח בלעדי כמעט בחינוכו. ועם זאת, חרף כל אותו מלל רב על אודות העתיד, רואה, למעשה, מערכת החינוך לנגד עיניה לא את החברה החדשה הנתונה בראשית צמחיתה, אלא חברה אנושית העתידה בקרוב לעבור מן העולם. היא משקיעה מאמצים עצומים בעיצוב ,אדם תעשייתי"-אדם המוכשר לפעול במערכת חברתית שימיה קצרים מימיו...
שלמה שפירא
שירים של המשוררת "סַפפוֹ מלֶסְבּוֹס" - משוררת לירית יוונית מן המאה ה6-7 לפנה"ס
ברומן היסטורי המשלב את שירי המשוררת ברומן עצמו
בהוצאת מסדה 1978
תרגום השירים מיוונית מאת ד"ר א. קמינקא
"כי אני לחיות לא אוכל עם גבר צעיר ממני"
אפלטון על ספפו:
יש אומרים כי תשע מוזות הן,
אך אין זה נכון;
ראה ספפו מלסבוס
כי היא העשירית.
על העיר:
לא עץ ואבן ואף לא מלאכת
הבונים היא העיר, כי אם מקום
אנשים יודעים עמוד על נפשם,
הגן על חייהם בגבורה-
אך שָם העיר, שם חומותיה.
על הערגה:
כי כמו סערה על אלון מתנפלת
הרעישה ערגה כליותי.
על הזדקנות האשה הנרתעת מלעלות עוד על ערש כלולותיה:
אלו יכולתי עוד חלב לזוב מדדי
ובטני להיות הרת ילדים,
לא הייתי נרתעת מלעלות עוד
על ערש כלולות.
אולם הזקנה כבר קמטים אֶלֶף
עשתה על עור בשרי, ולא עוד תמחק
אהבה במכאוביה סביבי מעופפת
ואותי רודפת -
אך אם אהב תאהבני
בקש אשה צעירה יותר
כי אני לחיות לא אוכל
עם גבר צעיר ממני.
22/8/2011 20:21
שלמה שפירא
61 עצות ל"איך לחיות את החיים" / ספרו שלפרופסור רנדי פָּאוּש עם ג'פרי זסלאו - מאנגלית אורי בלסם, הוצאת "מטר" 2008
הקדשה בספר מעניינת : "בתודה להורי שהרשו לי לחלום ובתקווה לחלומות שיחלמו ילדי"
"...ניסיתי להכניס את עצמי לבקבוק שבאחד הימים יישטף אל החוף למען ילדי. אילו הייתי צייר הייתי מצייר למענם, אילו הייתי מוזיקאי הייתי מלחין מוזיקה. אבל אני מרצה.אז הרציתי. הרציתי על שמחת החיים, על הערכתי לחיים,...דברתי על יושר, על יושרה, על הכרת תודה ועל דברים אחרים שיקרים ללבי..."
עצה ה-34 :
אל תניחו למה שאנשים חושבים לשגע אתכם
גיליתי שחלק משמעותי מיומם של אנשים רבים מוקדש לדאגה בגלל מה שאחרים חושבים עליהם. אם אף אחד לא היה מטריד את עצמו במה שמתרחש במוחותיהם של אחרים, היינו מייעלים את חיינו ואת עבודתנו ב-33 אחוזים...לאנשים שעבדו איתי בקבוצת המחקר שלי נהגתי לומר, "לעולם אל תחששו מפני מה שאני עלול לחשוב, לטוב או לרע, אני אודיע לכם מה עובר לי בראש."פירושו של דבר היה שכאשר לא אהבתי משהו , אמרתי זאת. לעתים קרובות באופן ישיר ולא תמיד תוך התחשבות ברגשות. אבל הצד החיובי הוא שיכולתי להבטיח לאנשים, ,אם לא אמרתי כלום,אין לך מה לדאוג."...
2011, אוג׳ 21, 19:31
שלמה שפירא
נרים כוסית - לחיים!
יום חופש.
יש לי יין למרות שאני לא שותה יין.
בעמק חלומותי תקווה יתרה:
אורחת פוריה שאוהבת יין תוקסם מנחישותי לפגוש אותה
נרים כוסית - לחיים!
לחיים אהובה!
2/11/2010 13:23
שלמה שפירא
"אבוא אליך בשמלה" - זהו שיר של אסנת אברהמי שתורגם לערבית על ידי "שמואל מורה" ו- "בשיר צברי בותאני" הלחין וגם שר ומלווה אותו במנגינה כורדית.
ח שׂ י פ ה ר א ש ו נ ה
ש י ר א ו ר ח
אסנת אברהמי
אבוא אליך בשמלה
אָבוֹא אֵלֶיךָ
בְּשִׂמְלָה.
אָבוֹא אֵלֶיךָ
בְּשִׂמְלָה גְּדוֹלָה,
שׁוֹפַעַת שְׁכָבוֹת,
עֲתִירָת בַּדִים דַּקִּיקִים,
מְרוּבָּת צְבָעִים.
אָבוֹא אֵלֶיךָ
בְּשִׂמְלָה חוֹשֶׂפֶת זְרוֹעוֹת
צְמוּדָת מָתְנַיִם.
וְאַתָּה
מָתְנָי לְפֹת
בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ.
וְאַתָּה תָּבוֹא
בֵּין פַּלְגֵי שִׂמְלָתִי
וְתִשְׁתַּכְשֵׁךְ בְּגַלֵּי
תְּשׁוּקָתִי אֵלֶיךָ.
רמת גן, אוגוסט 2008
השיר "אבוא אליך בשמלה" מוצג כעת בבית הסופר בת"א
במסגרת תערוכת שירי אהבה. זו חשיפה ראשונה לכותבת !
תרגום השיר בערבית
سآتي إليك
ترجمة د. سامي (شموئيل) موريه
سآتي إليكَ بفُستاني
سآتي إليك بأجمل فُستان
بساحرِ الألوان
مُطَرّزا بالورد والريحان
سآتي إليك بفستان
يكشف ذراعي وأكتافي
يظهر قدي المياس،
وأنتَ يا عُمْري
بساعديك اعتصرني
وإلى صدرك خذني
لتَغْرَق بين طيّاتِ فستاني
وفي حمى أحضاني
سابحا في أمواج حناني
السيدة أسنات إبراهيمي، شاعرة وفنانة من أصل عراقي.
القصيدة مكتوبة بالعبرية وقام بترجمتها
د. سامي (شموئيل) موريه
השיר פורסם בבלוג שלי ב וואלה -7/9/2008 00:27
שלמה שפירא
במפלס הרעש הפנימי באונייתו של אדם
געש מימין געש משמאל - במפלס הרעש הפנימי באונייתו של אדם.
אדם - גם בשגרת חייו, אוהב אתגרים.
אתגרו המועדף של אדם - אהבה - שתהיה שפעו שתהיה חיוכו שתהיה שמחתו
שמחה-שמחה - לא רק שמחת געגוע.
אדם ביום הולדתו מנסה להגיע מנווה-מדבר של הים לחוף מבטחים .
2008, אפר׳ 5, 21:51, שיר ברגע 66
שלמה שפירא
פנייה ל-רחל אמנו
כל מקום בעולם
יש לו חיים משלו, דרור משלו...
יציבות בו - בחום בקור בכפור בשלג במחשבה ובלב...
וכאשר בְּאֵם הדרך-הקשה, מִפְתַח לבנו שׂפתי בקשה והושענה
פנייה לרחל אמנו לבקשה - שתושיע בניה החטופים ותשיבם הביתה.
שיר זה כתבתי ב- 30/4/2008
שלמה שפירא
דורות של מלחמה אנחנו
דורות של מלחמה אנחנו:
המשורר "אמיר גלבוע" כתב על הדור של מלחמה, שהטילה את עצמה במלוא כבדה האיום על מהלך חיינו הפנימיים והחיצוניים.
כשטלפון הנייד הפך חלק מגופינו וזעקנו וזעקנו לעזרה במתקפת מחבלים לבקש עזרה...
אין עזרה.
בדורות של מלחמה אנחנו - השנה - בחג שמחת תורה קבלנו תזכורת איומה על מלחמה שברא חמאס השטן - מלחמה שפקדה אותנו בהפתעה וממשיכה עוד לפקוד אותנו באימה.
שעון -שמש הפך חמאס לשעון- השהיה
קני נמלים הפך חמאס למחילות רשעים
ציפור בכיפת השמים הפך חמאס לצארוך ...
כרגע - אני שומע אזעקת "צבע- אדום" למהר ולהיכנס לממ"ד...חיים קשים ומשובשים!
מאחל לעם ישראל - לא עוד לא עוד מלחמה באימה ופחד!
29.10.2023
שלמה שפירא
מאזן האימה" ל- רפי סיטי, כנרת - בית הוצאה לאור, 1996
מ-גב הספר:
רומן מתח על טרור, אהבה מופלאה וטכנולוגיה עתירת ידע. גיבורו, מדען מחשבים, שהיה בעברו סוכן המוסד ונאלץ לפרוש בגלל הסבבכות. כעת הוא מנסה לכפר על אותה פרשה, ויוצא למאבק נואש במטרה לסכל את המזימה הנרקמת בחשאי על ידי ארגון טרור רצחני...הרקע להתרחשויות המסתוריות והאכזריות הוא לונדון המשמשת מוקד פעילות וצומת מרכזית לסוכנים, טרוריסטים ורוקמי מזימות.
השמות, האירועים, הציוד והמכשור המוזכרים בספר הם פרי הדמיון. כל קשר בינם לבין המציאות הוא מקרי בהחלט ולא נעשה מתוך כוונה.
פרק 32 (עמוד 254):
"שלושים טילים גרעיניים מכוונים למטרות בתחום מדינת ישראל. הכור האטומי, תל אביב, חיפה, באר שבע, אילת ומקומות רבים אחרים ייפגעו, רק מקום אחד לא ייפגע, ירושלים, כנראה מפני קדושתה לאיסלם. מאות אלפים ימותו והתשתית הכלכלית של המדינה תיהרס כמעט לחלוטין."
מתח רב היה חרוט על פניהם של חמשת האישים שהתכנסו בלשכת ראש הממשלה. ראש הממשלה המשיך, "אפילו אם נרצה להגיב על התקפת הטילים הקשה, לא נדע נגד מי לכוון את הטילים הגרעיניים שלנו. אף אחת ממדינות ערב לא שותפה ישירה לעניין." הוא השתתק לרגע, מניח לדברים הקשים לחדור לתודעתם של השומעים, ואז אמר, "עכשיו לעצם העניין. מאז אתמול בבוקר עוסקת צמרת הצבא בבחינת התוכניות שהונחו אתמול על שולחן הרמטכ"ל. הנושא רגיש ביותר, ולכן רק פורום חירום זה יקבל את ההחלטות עד להסרתו של האיום מעל מדינת ישראל. אני מניח שכולם קראו בעיון את המסמכים שהוגשו."
"אין לי תוכנית אחרת," אמר שר החוץ, "אבל התוכנית שהוצעה גובלת בטירוף."
"רבותי," אמר ראש הממשלה בקשיחות, "אני מבקש תגובות רציניות ומנומקות."
"ברשימת האפשרויות שמוצגות לפנינו במסמכים," אמר שר הביטחון, "לא מופיעה אפשרות לשיתוף פעולה עם האמריקאים והצרפתים. ביד האמריקאים קיימות טכנולוגיות שיכולות לסייע לנו, לדוגמא יירוט לווינים בחלל באמצעות טילים או קרני לייזר. בניסוי שערכו לא מכבר הם הצליחו להשמיד לווין באמצעות ירי קרני לייזר מהקרקע. בעוד שהאמריקאים ינסו להשמיד את שני הלווינים בחלל, הצרפתים יבצעו פשיטה קרקעית על החווילה בריביירה וישמידו את תחנת הבקרה..."
...ארבל עשה אתנחתא קלה בעודו לוגם מכוס המים שלפניו. "ביחס לפעולה צרפתית שתשמיד את חדר הבקרה. לזיאד אבו מדין יש שירות ריגול ענקי הבנוי ממודיעים רבים ששתולים בדרגים בכירים ביותר בשירותי הביון הצרפתיים וגם בזרועות הממשל הצרפתי. כדי להבין את עוצמתו של שירות הריגול הזה תחשבו על כך שהאיש שיגר לחלל שני לווינים נושאי טילים גרעיניים, והכל מתחת לאפם של הצרפתים. אני בטוח, "הוסיף ארבל בחיוך קל, "שבכל בוקר זיאד אבו מדין מקבל דיווח, מהו צבע התחתונים שלבש הנשיא הבוקר. כל מידע שיימסר לידי הצרפתים יהיה בתוך שעה קלה על שולחנו של זיאד אבו מדין. עלינו מוטל לפתור את הבעיה בצורה מוחלטת וסופית, כלומר לחסל את זיאד אבו מדין ולהשמיד את הטילים הגרעיניים שבחלל. איננו יכולים להסתפק בהשמדת החווילה,...
...אני מודה שזה זמן קצר." הוא פנה לארבל, "אתה בטוח שיש לנו רק שלושה ימים?"
"לצערי כן, כל יום נוסף יהווה סיכון מיותר."
כעס נשמע בקולו של שר הביטחון. "איך לעזאזל אתה רוצה להפעיל אופרציה כל-כך מסובכת שמשלבת כל-כך הרבה גורמים בשלושה עמים? האם עלי להזכירך, אדוני הרמטכ"ל, שאנחנו עוסקים בגורלה של מדינת ישראל ולא במשחק פוקר בלאס וגאס? לדעתי עלינו לפתוח מיד במגעים עם האמריקאים." ...
2013, דצמ׳ 1, 20:25
שלמה שפירא
מתי נכתת טילים לבלוני שמחה
מתי נכתת טילים לבלוני שמחה :
ירדם הטיל הבליסטי
שתנוח דעתו
יוחלף דלקו
ישכב עם אבות אבותיו
יעופר לפלחיו
יעושן לגרגיריו...
ויבוא שלום עלינו ...
2008, מאי 9, 03:02, שיר ברגע 173
שלמה שפירא
תחומים מאפשרים תלמי אמונה
בהירדמות - יש סוג של סיכון
אסור לנו להירדם בלי אמונה.
כנרדמים בלי אמונה, זרועות יד חרוצה ועמלה נרדמת נרדמת
במקרים מסויימים - עייפות החומר כל כך קשה והאמונה בטלה, גם יד אמונה נרדמת כמעט מתנתקת
בהתעוררות "הצילו" זועק האדם "אמונה אמונה"
שוב התעוררות לחיות,
דם זורם חזרה ברעש אמונה גדול
שב חום היד כחום הגוף כחום הנפש
תוהים על ההצלה
מברכים על הנס:
"מודים אנו לפניך מלך חי וקיים ..."
יש המאמינים באהבה כעוגן הצלה ושרים: "...מרוב שיש יופי, תופסים עיוורון. יודעים יש פה ריזיקה אם פעם נתאהב..."
2011, אוג׳ 7, 21:15
שלמה שפירא
הזעקה מחטופינו ב- ד.נ.א. בעורקי חיינו
העולם בשינוים מאתגרים:
אין מוות בלי תקווה, אין תקווה בלי מוות. בין תקווה למוות - ה- גוג ומגוג מפלצת. בין מוות לתקווה - מלאך גבריאל סבלני וסובלני משגיח עלינו.
שלושה שבועות מהרצח בעוטף-ישראל (עוטף עזה?) קבלתי וואטסאפ בזו הלשון:
המטיף האסלאמי זקיר נאיק נכנס למונית בלונדון ואמר בקול רם לנהג המונית: " אדוני, כבה בבקשה את הרדיו, כי כפי שציווה הקוראן הקדוש ל- "קדושים", אסור לי לשמוע מוזיקה, כי בתקופת הנביא לא הייתה מוזיקה, במיוחד מוזיקה מערבית, שהיא המוזיקה של הכופרים ".
" גם חטופינו שבידי ה- "קדושים" אינם "חטיפים לבלוע"! יש להם אבא ואימא, סבא וסבתא, דוד ודודה, חבר וחברה...
ה- "קדושים בעזה" - מפלצות-אדם -- במתקפת פתע, בבוקר שבת בחג שמחת תורה, רצחו כאלף וארבע מאות אזרחים, ביניהם ילדים נשים וזקנים וחטפו מאתיים עשרים ותשעה אזרחים ומערכות יחסים בתוך משפחותינו נקטעו. "Bring them home now"
הזמני כאן והקבוע גם פה, אנחנו נתגבר. נמשיך לחיות בארץ ישראל האהובה הקדושה - איש ואיש כמו אותו איש מ- בית-שמש שכרע לפני המלך שאול כשהנביא שמואל עומד לצידו בציווי למחוק את זכר עמלק. והאיש מבית-שמש שם לפני המלך שאול חרב מברזל מרוטה ומבהיקה להניפה על אויביו ולסלק גוג ומגוג מעוטף ישראל.
28.10.2023
שלמה שפירא
"30 דקות על שכלול מיומנות התקשורת", מאת: אליזבט טירְני, מאנגלית: שרונה גורי, אלפא מוציאים לאור, 2001 (1997).
לעיתים תכופות תקשורת נמנעת בשל מחסומים עיקריים: המסר עצמו מבולבל או אינו ברור, בחירת המילים והמעשים או הדמויים אינה נכונה, ההעברה נכשלה, הקולט לא קיבל את המסר, הקולט שגה בפירוש המסר...
גם ידריך אתכם כיצד לדבר בלשון צחה ולכתוב בצורה שוטפת כך שהרעיונות שלכם יבוטאו באורח משכנע ומקצועי.
תוכן העניינים:
הכירו ביתרונות של שכלול, מיומנויות התקשורת שלכם, הבינו את תהליך התקשורת, חישבו מהם הדברים שמפריעים לתקשורת, הכינו שיעורי בית, דעו מה המסר שלכם ומה מטרתכם, נתחו את טיבו של הקהל שלכם, החליטו כיצד להעביר את המסר שלכם, ארגנו את מחשבותיכם, רצף מידע, החליטו מהו טון הדיבור המתאים, בחרו בתשומת לב את המילים ואת המעשים ואת הדימויים, שימו לב לפרטים, התבוננו בעצמכם, בקשו לקבל משוב: שלילי וחיובי, חשפו הזדמנויות להתפתח:למדו ממעשיכם, למדו ממעשים של אחרים, השתמשו במה שלמדתם, התאמנו וזיכרו - פיתוח מיומנויות התקשורת שלכם הוא תהליך שנמשך כל החיים.
2013, אוק׳ 26, 11:25
שלמה שפירא
מה קרה...ש- מאיר ויזלטיר מספר הכל
מתוך כתבה של אורנה קדוש, סופשבוע 1993
*
"השיטה שלי בכתיבת שירים, היא לא לכתוב. יש משוררים שיש להם שורה מוצלחת בראש, והם מיד רצים לרשום אותה. אני משאיר אותה בראש, שתעלם. מנסה לנפנף אותה. אם היא נעלמת, מתחיל להיווצר מין גירוי כזה".
*
"ההוויה מסביב לספרות נועדה ליצור הקשר לספר. החיים הספרותיים כאן הפכו מאוד ירודים. נכים בעצם. הם לא מעוררים בי שום ריגושים ושום ציפיה לקראת יציאת ספר".
*
- "יהושע קנז בטח. אני מאוד אוהב."
- "הפרוזה של קניוק מעצבנת אותי בגלל הרשלנות והכאוטיות שהוא מרשה לעצמו. זה כל כך מרוח. בכלל, בפרוזה יש לי אלרגיה לסופרים שכאשר הם לא יודעים מה לעשות, הם מתפייטים".
- ויזלטיר מתייחס בבוז עצום אל הפעילויות החוץ-ספרותיות של יוצרים כמו א.ב. יהושע או עמוס עוז. "הכי גרוע בעיני הוא שהם ממלאים את תפקיד הסופר במפלגה, במיטב מסורת ימי הפלמ"ח. הם ממשיכי דרכו של חיים גורי"..."אין להם מחשבה פוליטית אלא התבטאות פוליטית. הם יודעים לנסח, שניהם, ובעזרת הניסוח נהם מנסים להסתיר את הרדידות של המחשבה שלהם...אני מעדיף בהרבה את א.ב. יהושע על עמוס עוז ביחס לכתיבה הספרותית שלהם...
- "אני נהנה לקרוא חלק מהדברים של עמליה כהנא-כרמון, יוסל בירשטיין, מיר שלו ב'רומן רוסי' וב'עשו' אהבתי רק שני שליש מהספר."
- "אני אוהב כמה סיפורים של רונית מטלון, וזהו בערך"
-"אורלי קסטל בלום? לא."
- "לאה איני? עוד בוסר, אולי היא עוד תתפתח."
- "עירית לינור? קראתי את הראשון שלה והוא מאד שעשע אותי, אם כי היה הרבה יותר נחמד, אם היא הייתה מקצרת אותו ב-150 עמודים."
2013, יוני 27, 03:50
שלמה שפירא
רון טירה - "האינטרס האמריקאי כנכס אסטרטגי לישראל"
עיצוב מדיניות ישראל כלפי סוריה (ספר חובה למקבלי החלטות)" ל- רון טירה, 2000, ידיעות אחרונות/ספרי חמד, עורך אחראי: דב איכנולד, עיצוב העטיפה: יעל בר-דיין
הספר נכתב לאחר מותו של נשיא סוריה, חאפז אל אסד. אז הדבר עורר שאלות מרתקות באשר לעתידן של סוריה, ישראל ואף באשר גורלו של המזרח התיכון כולו
ובמצב של היום, המהפכות בארצות ערביות שכנות וקרובות ובמאבק הדמים בסוריה
זה כיותר משנה-2011-2012, מתעוררות שאלות עוד יותר מעמיקות ומרתקות לגבי גורלו של המזרח התיכון
...מרכיב שאינו מנותח בהרחבה בספר זה, הוא האינטרס האמריקאי, אשר אין עוררין כי הוא גורם חיוני בכל תהליך או הסדר, גם כאן קיימת אצלנו נטייה לפישוט-יתר בדמות סלוגנים כמו "ישראל היא נכס אסטרטגי"מחד, או "ארצות-הברית מצדדת בשטחים תמורת שלום" מאידך. ניתוח האינטרס האמריקאי מורכב הרבה יותר מניתוח האינטרס הסורי, למשל. בניגוד למשטר המונוליטי בדמשק, בזירה הפוליטית בוושינגטון מתגוששים שחקנים רבים, מהנשיא, דרך הקונגרס על בתיו וועדותיו, המועצה לביטחון-לאומי, מחלקת המדינה, הפנטגון, סוכניות אקזקוטיביות שונות, המפלגות, התורמים, קבוצות הלחץ והשדולות השונות, התקשורת ומעצבי דעת הקהל, תאגידים בעלי אינטרסים כלכליים, ועוד.
לשחקנים האלה אינטרסים שונים, ולעיתים תכופות גם אינטרסים מנוגדים. וטווחי הזמן לפעילותם שונים. הפנטגון יכול לתכנן עשר שנים קדימה, חברי בית הנבחרים נבחרים כל שנתיים, ואילו אופק התכנון של מערכת הטלוויזיה הוא עד למהדורת החדשות של הערב. ארצות-הברית רואה את יחסי ישראל-סוריה כמשתנה אחד נוסף בהקשרים אזוריים ואף עולמיים בעלי עשרות ומאות משתנים. לפיכך, זיהוי האינטרס האמריקאי, צרור האינטרסים האמריקאיים והווקטור המשוקלל שלהם למען הדיוק, הוא פעולה מורכבת ביותר, שלא ניתן להסכמה ב-sound-bite קצר.
יתירה מזו, כפי שהוכיח הטיפולהכושל של ארצות-הברית בסוגיות עולמיות כמו משברי מרכז אפריקה ודרום-מזרח-אסיה, בסכסוכים בבלקנים, ובסוגיות מזרח תיכוניות כמו משבר בני הערובה בטהרן, מלחמת אירן-עירק והנסיון הכושל לפרק את עירק מנשקה הלא קונבנציונלי, אפילו ארצות-הברית המתוחכמת והמקצוענית טועה לעיתים. במיוחד מתקשה ארצות-הברית בניתוח תהליכים פנימיים של תרבויות זרות...
...העולם שבו אנו חיים הוא דינמי ביותר, ובתחומים מסוימים המזרח התיכון הוא שמוביל בקצב התהפוכות. לא יהא זה מפתיע אם בתוך זמן קצר יתרחשו שינויים עובדתיים כמו למשל התפוררות המשטר העלאווי, שינוי דרמטי בענין אירן או כניסת מעצמה עולמית חדשה לזירה, אשר יחייבו עדכון והתאמה של המסקנות המובאות בספר זה. אולם, כל שינוי עובדתי שיתרחש בסוריה, או בחוג המדינות המשפיעות עליה, חייב להיות מנותח אך ורק לפי מתודולוגיה עניינית-עסקית, ולא מחמת פחדים, דחפים וסלוגנים חסרי משמעות...
2012, יוני 16, 15:15
שלמה שפירא
על סאטירה - מתוך "חשבונאות קטנונית" ל-רוגל אלפר ב"הארץ" 29/1/2001
סאטירה אותנטית היא כוח מסוכן, כי היא מעניקה לגיטימציה למה שנחשב טאבו
סאטירה בכוחה לערער על מוסכמות ולנער מקיבעון-מחשבתי של דורות
סאטירה אמורה להאיר באור מגוחך את מה שנתפס לקדוש
סאטירה חייבת לצאת כנגד אויב ברור ולדבר בשם ציבור ברור, אחרת היא סתם אתנחתא קומית טריוויאלית, מפגן אחדות מבודח, שלא באמת מרגיז או מסכן אף אחד
סאטירה היא חתרנית וגם דעתנית, ועליה לזעזע כדי להוכיח שהיא אומרת משהו חדש, שהיה עד כה אסור לאמירה ואולי לחשיבה
סאטירה היא שנויה במחלוקת במהותה. כשהיא טובה, היא מעליבה את מושאיה וציבורים שלמים שמזדהים עמם
אין מקום להגינות בסאטירה, והיא רק ממסמסת את המסר
מתוך "חשבונאות קטנונית" ל-רוגל אלפר ב"הארץ" 29/1/2001
16/3/2012 12:17
שנה לפטירתו של שלמה גוברין ז"ל
הבעל, האב והסב
המהנדס שבנה בניינים חשובים בת"א
הסקרן המולטי-דיסציפלנרי שהיה קשור לאבולוציה, ביולוגיה, היסטוריה
ולמומחיות בסרטים ועוד
קטעי דברים מתוך מה שאמרה רעייתו נורית גוברין בדיוק לפני שנה,
ביום פטירתו, כ"ו באב תשס"ט
שלמה בעלי, רעי ואהובי,
אני נפרדת ממך היום בפעם האחרונה. למעשה זו גם הפעם הראשונה. שכן, מאז נישואינו לפני 53 שנים, בפברואר 1956, בקיבוץ מעין ברוך, כמעט שלא נפרדנו. אני בת העשרים ואתה בן העשרים ושלוש.
יחד צעדנו לאורך החיים,... יחד הקמנו משפחה לתפארת, בנים, כלות נכדים ונכדות. יחד נשׂאנו בעול החיים והמשפחה, קיבלנו את ההחלטות המשותפות, ובעיקר תמכנו זה בזו.
פעם אתה בי ופעם אני בך. ושנינו יחד ביתר בני המשפחה.
...איש יקר וטוב אתה. היית. קשה לי לדבר עליך בלשון עבר. אדם טוב במלוא מובן המילה... טוב ומיטיב. אדם סקרן היית, בעל מחשבה עצמאית, בעל שאר-רוח. רב ידע בתחומים רבים ושונים. לא רק במקצועך כמהנדס, אלא גם בהיסטוריה, ביולוגיה, ובנושאים רבים נוספים.לא היה כמוך מומחה לסרטים. היכרת את כל השחקנים והשחקניות לדורותיהם, ובאיזה סרטים שיחקו. בשנים האחרונות, התמחית בלימוד עצמי שיטתי בתורת ההתפתחות – אבולוציה – ונלחמת בכל כוחותיך כנגד תורתו של דרווין. החלפת מכתבים עם אנשי המקצוע שכיבדו והעריכו מאד את ידיעותיך העדכניות ואת מקוריות מחשבתך... דעות שהבעת על הנעשה בארץ ובעולם, הקדימו לא פעם את זמנן. ניתוחי המצב שלך, שנראו תחילה לא מובנים, נעשו לימים דרך המלך.
בנית בניינים חשובים: מוזיאון תל-אביב, בית הטקסטיל, בית התעשיינים, בית בנק לאומי ברחוב לילינבלום – אם להזכיר מעט מהרבה. בכל אשר עשית, תמיד דאגת לפועלים, למי שנמצא מתחתיך, והם חשו בַּאהבה הטבעית השופעת ממך, העריכו אותך ואהבו אותך. לא קל להיות אדם הגון, בִּסביבה, שרבים בה הפיתויים, אבל לא היה הגון ממך. ולא פעם גם שילמת את המחיר, שמשלמים בני אדם תמימי דרך וישרים.
... ואתה, חשת באהבה שזרמה סביבך והקיפה אותך, והערכת את כוחה של המשפחה, גם כשכבר לא היה לך כוח לבטא זאת במילים. רק העיניים דיברו.
... קשה עלי הפרידה ממך. נעמת לי מאוד!
היה שלום, שלמה, בעלי, רעי ואהובי.
2010, אוג׳ 6, 00:48
שלמה שפירא
"המחתרת הציונית-חלוצית בעיראק, כרך רביעי 1945-1948", ל- מרדכי ביבי, בהוצאת ארגון יוצאי המחתרת הציונית-חלוצית בעיראק, התשס"ה 2005
מודגש בספר שתוכן הספר הוא "מחקר תיעודי".
בסוף הספר מפתח שמות אישים, מקומות וארגונים.
מ-עמוד 1057:
חברי ההגנה הבכירים בשירות ההעפלה והתנועה הציונית בעיראק, בשנת 1944:
...אלה היו חברים בכירים בעיקר, חלקם מהתנועה החינוכית. מהם: דוד בן-מאיר, עוזיאל לוי, שניאור ישראל, משה שביב, גיורא שמטוב, נחמן שינה, שלמה שינה, ועוד. מבין מפקדי ההגנה שהתגייסו עם רכבם הפרטי או שימשו נהגים בשני מבצעים אלה או באחד מהם, הזכיר ששון ("דן") סומך בעדותו כי בנוסף לו עצמו גוייסו גם: סלים כליפא, דוד שוקר, נעים-ששון נחום, צ'רלי-צאלח חקאק, ועמוס בן-נס-מוצפי...
מ- עמוד 1056:
...בנות בקורסים להדרכה בנשק:
ששון סומך ("דן") מסר בעדותו, כי שרה אחותו (=אלברטין בנימין) עברה ב-1948 קורס להדרכה בנשק עם כמה בנים ובנות. מדריך הקורס היה עודד שאשא. אחר-כך היא הדריכה בנשק כיתות של בנות.
מ-עמוד 995: אינפורמציה על העליה הבבלית בקבוץ.
...התנועה אך יצאה מחיתולי הכלליות השגרתית ותוך מאבק בלתי פוסק גברו בה הנצנים הראשונים של מגשימים חלוציים בהתישבות העובדת, הצועדים בנתיב ההגשמה העצמית...כתום שנת הכשרה התאחדו הגרעינים שבשלושת המשקים [-מעוז חיים, חפצי-בה, ודורות] ויצאנו לעצמאות בבנימינה.עם כל הקשיים שבהסתגלות לתנאי כלכלה ולמתח חיים של הפועל במושבה נחשלת זו, לא פסקו כל הזמן הקשרים עם רחבי התנועה. שליחינו קראו וחנכו את המוני הנערים לצאת מתחום השגרה שצעדו בה עד כה ולממש את תורת ההלכה, למעשה יום יומי, בהגשמת צויי הציונות הסוציאליסטית.
עם הצטרפות לתנועת העבודה ראינו את הקיבוץ המאוחד כמסגרת חיים אשר בה נגשים את המוטל עלינו פ- ליצור בית להמוני אחים מהגולה ולרבים מהתנועה שיצעדו בעקבותינו, כתום שנת עצמאות במושבה באנו לבית הקבוץ המאוחד...
2013, נוב׳ 17, 12:00
שלמה שפירא
"חלומות אנשים תקוות" - בשירה ובפרוזה, ל- יבי, הקדמה: נתן ילין-מור, רישומים: עמוס קינן, מהדורה שלישית, הוצאת רצון-טוב, 1976, אין עימוד בספר!
...שלא יודעים שמש מאז מלחמת יום הכיפורים...
יצחק רבין אתה שר במקהלה שמזייפת ניגוני ילדותך.
בספר שירים המוקדשים ל: דני קרוון, גרשון פלוטקין, בועז עברון, ל.נ. פוזנר, דן קדר, חנן אופנהימר, מאיר פעיל, תופיק זיאד, חנוך לוין, אריה זקס, דן מירון, שאול פוגל, הוגו ברגמן, ישעיהו ליבוביץ, נתו ילין-מור, ע. א. סימון, אורי אבנרי.
בספר הקדשה:
לעופר
בתקווה שלא
תדע עוד
מלחמה
אמן
יבי
יצחק רבין,
אתה שר במקהלה
שמזייפת ניגוני
ילדותך!
את אימו של עמוס, לקחתי עמי
ערב אחד לפני יום
שבת לטייל בצל הצל
לאורך מסלול הרחובות
שלא יודעים שמש
מאז מלחמת יום הכיפורים
כבת 70 היא אימו של
עמוס, לפני כ-50 שנים
היא עלתה מרוסיה.
בנעוריה צמה זהובה
ישבה על ראשה ועיניה הכחולות משוחות
היו באמונות שהן
נחלת העבר:
אהבה ושיתוף.
על רקע ההתפרקות לזכרם
של זמנים הושרשר עמוק
בתוכה מידותיה.
צעיר אתה ואינך יודע
"כיצד בערה הרעות
בנפשות, האמת שלטה
ביחסים בינו לבינה
ובין שניהם לבין
הסביבה.
הכרת היעוד הסוציאליסטי
כמעלה ראשונה בבניית אדם.
היום לעתים תכופות
אני כופה על עצמי עיוורון
אין מקומי בריקנות"
רגלי הפכו כבדות.