20 שנה לעלייה: העדה האתיופית חוגגת את הסיגד
החג, שהוכר כמועד לאומי, נחגג השנה בי-ם בסימן שני עשורים למבצע שלמה ובצל סירוב המדינה להעלות את שארית הפלשמורה לישראל. צפו בתמונות
- רויטל בלומנפלד
- 24.11.2011
- 17:09
אלפי יוצאי אתיופיה גדשו היום (חמישי) את טיילת שרובר בשכונת ארמון הנציב שבירושלים, לרגל חג הסיגד. החג נחוג בקרב יהודי אתיופיה זה מאות שנים כיום תפילה ותענית שבו מציינים את רצונם להגיע לירושלים. מאז שנות ה-80 הוא נחגג בכל כ"ט בחשוון, כ-50 יום לאחר יום הכיפורים, בעיר ירושלים, כסמל לחגיגות החג באתיופיה – על ההר הגבוהה ביותר. לפי מסורת העדה, החג הוא זכר לחידוש הברית בין עם ישראל לאלוהיו, בימי שיבת ציון ושאוב מתקופת עזרא ונחמיה.
יוצאי העדה הגיעו לבושים גלימות לבנות והחלו בריקודי מעגלים והשתחוויות. הקייסים, מנהיגיהם הרוחניים של העדה האתיופית, עמדו מעל הבמה החגיגית, עטורים במטריות צבעוניות, מקריאים לקהל פרקי תורה, בעיקר ממעמד הר סיני וספרי עזרא ונחמיה. הפרקים נקראו בשפה העתיקה געייז, ותורגמו לאמהרית על ידי שאר הקייסים שעמדו על הבמה. לפני שהתפזרו לבתיהם שברו את הצום בפריסת חלה ומשקה וכיבדו את כולם.
זו השנה השלישית מאז החלטת הממשלה להכירו כחג לאומי ונראה כי החלטה זו החלה להניב פירותיה במציאות - בשונה משנים עברו, ניתן היה להבחין במשתתפים שאינם נמנים עם בני העדה האתיופית, בעיקר שומרי מצוות שבאו להזדהות עם חבריהם.
4,500 מבני הפלשמורה עדיין ממתינים לעלייה
משרד האוצר החל לצמצם את מכסת בני הפלשמורה העולים לישראל ל-110 עולים בחודש, על אף החלטת ממשלה מנובמבר 2010 להבאת 200 עולים מדי חודש, עד לעליית אחרוני הפלשמורה ארצה. משמעות ההחלטה היא שיותר מ-4,500 בני הפלשמורה שנותרו מאחור, לאחר שהוכחו כצאצאי יהודים וכבר נרשמו בפנקס קהילת הממתינים של משרד הפנים כזכאי עלייה, ייאלצו להמשיך לחיות עוד שנה לפחות בתנאים קשים במחנה הפליטים בגונדר שבצפון אתיופיה.
תנאי חייהם הקשים של בני הפלשמורה בגונדר עולים מממצאי דו"ח של משלחת פרלמנטרית מישראל שביקרה במקום בספטמבר האחרון, הנחשף לראשונה ב"הארץ". "המשלחת נפגשה עם אלפי מאושרי עלייה הממתינים לעלות ארצה, ביקרה בבתיהם ומצאה כי מדובר באנשים החיים בתנאי דיור קשים ביותר, ברעב ובעוני, הסובלים ממחסור במזון, במים ובביגוד ובעלי בעיות בריאותיות קשות. הילדים במתחם סובלים מתת תזונה, ממערכת חיסונית חלשה וממחלות נוספות, בשל השהייה הממושכת שלהם בהמתנה לעלייה לאחר שעזבו את בתיהם וכפריהם", נכתב בדו"ח.
משפחותיהם של הממתינים בגונדר שכבר הועלו לארץ, שמעו השבוע על ההחלטה החדשה והביעו כעס רב. "אני מחכה כבר ארבע שנים לילדים הגדולים שלי שיעלו מגונדר ועכשיו אצטרך לחכות עוד שנה?", אמר אתמול יאסיר אינגידה (39), המתגורר עם אשתו ושלושת ילדיהם במרכז הקליטה במבשרת ציון.
ההחלטה על צמצום העלייה, שנקבעה בוועדה בין-משרדית מטעם האוצר, עוררה גם את זעמם של תורמים יהודים רבים, שהודיעו כבר כי ישקלו המשך העברת התרומות. מדובר בתורמים מהפדרציות האמריקניות, המממנים את פעילות המחנה בגונדר ומסייעים גם בקליטת העולים בארץ בעלות של 7 מיליון דולרים, וכעסם מופנה כלפי הממשלה על שלא יידעה אותם בהחלטה ולא התייעצה איתם. "העברנו לסוכנות בשנה האחרונה 2.2 מיליון דולרים בשביל הטיפול במחנה, ויש בעיה לקלוט עוד כספים כדי לאפשר להם שנה נוספת שם", אמרה מזכ"לית "הקרן לידידות", דיאנה שמעוני. כאמור, מטרת החלטת הממשלה בנובמבר אשתקד, היתה לזרז את העלאתם של בני הפלשמורה לארץ ולאחדם עם משפחותיהם, שהועלו במבצעי העלייה הקודמים. במסגרת ההחלטה נקבע כי בני פלשמורה שנותרו באתיופיה יועלו בקצב של 200 עולים לחודש, ובתקופת זמן שלא תעלה על שלוש שנים מתאריך ה-1 במארס 2011. עוד נקבע כי תוקם ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד האוצר דאז, חיים שני, שתמצא פתרון למחסור הצפוי במקומות במרכזי הקליטה, ושבסמכותה להחליט, אם מצאה צורך חיוני בכך, על האטת קצב העלייה ללא פחות מ-110 עולים בחודש.
הוועדה טענה כי מרכזי הקליטה מלאים, מכיוון שמשפחות עולות רבות לא מימשו את מענקי הדיור שניתנו להן, ונשארו במרכזים. הוועדה העריכה כי עד דצמבר 2011 לא יוכלו המרכזים לקלוט עולים נוספים. בהתאם לכך, הציעה הוועדה פתרונות דיור שונים וקבעה כי יש לצמצם את מספר העולים ל-110 בחודש.
אולם מבדיקת "הארץ" עם הסוכנות היהודית, המפעילה את מרכזי הקליטה בארץ, עולה כי ישנן כ-800 מיטות פנויות לקליטת עולים חדשים. עוד נמצא כי צמצום מספר העולים בחודש, האמור להיכנס לתוקפו על פי החלטת הוועדה רק בעוד חמישה ימים, כבר החל. על פי נתוני הסוכנות היהודית, באוקטובר האחרון הועלו ארצה רק 98 בני פלשמורה. כמו כן, עד חודש דצמבר השנה צפויים לעלות 150 עולים נוספים בלבד.
נוסף על כך, מסקנות הוועדה נדרשו להיות מוצגות בתוך 60 יום מיום ההחלטה, ואילו בפועל הן הוגשו באיחור של יותר מחצי שנה - צעד שנועד, לטענת ארגונים שונים למען יהודי אתיופיה ובכירים בממשלה, להצדיק את קביעתם להאטת קצב העלייה. "המטרה שלהם היתה להגיד 'אין מקום בארץ אז בואו נוריד את היקף העלייה'", אמר ח"כ שלמה מולה, סגן יו"ר הכנסת, והממונה לשעבר על עולי אתיופיה בסוכנות היהודית. "הם בחרו בדרך הקלה ביותר - במקום שהוועדה תחל לפעול מיד לאחר ההחלטה ותמצא פתרונות אמיתיים כמו פתיחת מרכזי קליטה נוספים, הם אמרו: 'שיסבלו שם בגונדר עוד ארבע שנים'. זוהי גזענות המשתוללת בחסות של משרד הממשלה".דבריו של מולה מתבססים על נתוני משרד העלייה והקליטה, ולפיהם נסגרו ארבעה מרכזי קליטה לפני כארבע שנים.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "ההחלטה בנוגע להעלאת שארית יהודי אתיופיה, התקבלה במסגרת ועדה בין-משרדית בהסכמת כלל המשרדים השותפים פה אחד". מהמשרד נמסר כי אנשיו אינם מכירים את הנתון שלפיו ישנן 800 מיטות פנויות במרכזי הקליטה בארץ, וכי החלטה על פתיחת מרכזי קליטה חדשים לא היתה בסמכות הוועדה.
בתגובה לשאלה מדוע לא פותחים מרכזי קליטה סגורים, נמסר ממשרד הקליטה כי "קליטת עולי אתיופיה מחייבת הקצאות תקציביות חריגות וגדולות. במסגרת הדיונים של ועדת שני ושיקולי מכלול הנסיבות, הוחלט לבצע החלטת ממשלה המאפשרת הפחתה של מספר עולים בחודש לתקופה מוגבלת, זאת בהתאם למסגרת התקציבית. בעקבות שינויים ארגוניים שחלו במרכזי הקליטה אשר נסגרו, לא ניתן לפתוח אותם כעת".
"האמונה בת אלפי שנים היא העדות הטובה ביותר להישגים שעוד נכונו לכם במדינת ישראל", אמרה בטקס השרה לקליטת העלייה, סופה לנדבר. "המשרד לקליטת עלייה ימשיך לפעול לפתרון הבעיות שעדין לא נפתרו ולקידומם של בני הקהילה בכל התחומים". השרה התייחסה בנאומה גם להחלטת הממשלה הצפויה בדבר הנצחת יהודי אתיופיה שנספו בסודן, בדרכם לישראל, "למדתי על הקשיים ואומץ לבכם, על המסורת שלכם, ועל האובדן הגדול שחוויתם בדרך לארץ ישראל, לכן המלצתי להנציח את שמות הנופלים בהר הרצל ובימים הקרובים תחליט ממשלת ישראל למנות ועדה ציבורית שתפקידה יהיה לאסוף שמותיהם של הנספים".
חג הסיגד נחגג השנה בסימן 20 שנה למבצע שלמה. אולם שמחתם של החוגגים, היתה מהולה באכזבה ודאגה. לפני כשבועיים, נחשף ב"הארץ", דו"ח המשלחת הפרלמנטרית מביקורם בספטמבר האחרון בגונדר, שם נמצא מחנה הפליטים של שארית יהודי אתיופיה (פלשמורה) הממתינים לתורם לעלות לישראל.
תיאורים של עוני וחולי קשה בקרב יושבי המחנה, התעצמו אף יותר נוכח החלטת הממשלה לצמצם את כמות העולים מ-200 בחודש, ל-110 בלבד, ובכך להאריך את שהותם של בני הפלשמורה האחרונים, בעוד כמה שנים. "ההחלטה הזו היא הניסיון האחרון לתקוע מקלות בגלגלים של העגלה ההיסטורית הזו. במקום שראש הממשלה ידחוף להביא את כולם הכי מהר שאפשר, לעמוד על במת ההיסטוריה ולהכריז שהוא זכה להביא את כולם עד האחרון שבהם, אז תוקעים אותם, בהחלטה אווילית", אמר הרב יואל בן נון, מהוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה "אז למה לקלקל את החגיגה הגדולה, של הסיגד, ושל מבצע שלמה עם אכזבה כזו?".
