יום שבת, 30 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: שנה אזרחית חדשה בפתח / שיר

שלמה שפירא

שנה אזרחית חדשה בפתח

אני, כמעט, יושב על הגדר של השנה החדשה
ומחכה למחר בחצות לתת נשיקה,
אני, כמעט, ניצחתי בשנה ומקווה לנצח גם לעוד שנה.
בילדותי - בעיראק, לא חגגתי את תחילת השנה האזרחית ואם חגגנו שנה, חגגנו את ה- "שנה" ב- "ראש-השנה".
היום זה אחרת.
אני לא מאנשי השנה שמסכם את השנה האזרחית שחלפה,
אבל הקשבתי ואני מקשיב אל שמי השנים הקודמות 
ובתחילת השנה החדשה - תקווה וגם פחד.
איך תהיה השנה הקרובה?
האם האהבה השלום והחסד החסרים להּ ולנו כל-כך, ישובו ויציעו לנו תקווה.
ראו מה קורה היום לעומת לפני שבעים שנה:
"עיקר הפעילות המזוינת של הערבים מתרכזים בגבולותינו ואנחנו בהגנתנו נמנעים מפעולות עונשין ומגבילים עצמנו לתגובה ביריות למנוע ניסיונות של חדירה".
במדינה דמוקרטית - על הממשלה לפעול מכוח ההרתעה, מכוח ההישׂרדות, מכוח האהבה ולהימנע מצמידות לניצול וגם לא לדבוק בפונדקים של רוחות.
גם לזכור - בג"ץ גם השנה איתן ומנצח כל מכשלה של ממשלה.

30.12.2017

יום שישי, 29 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: גשם גשם יטפטף, חזון העצמות היבשות - לו יהי! / הבהרה

שלמה שפירא

גשם גשם יטפטף, חזון העצמות היבשות - לו יהי!

עד עכשיו קברו גופת-מת יהודי בקבר יחיד.
היום אין מספיק מקומות קבורה בארץ-ישראל.
מתחילים לקבור בקומתיים, בקומות וניתן להוסיף עוד קומה מתחת לקרקע לקבר קיים.
האם יש בדיעבד את החיבור בין אישה לבעלהּ או בין בעל לאשתו להיקבר בקבר אחד?
מי ייקבר בקומה התחתונה ומי ייקבר בקומה העליונה?
מי נקבר בקומה התחתונה ומי ייקבר בקומה העליונה?
כשמשנים קבר לקומתיים מתחת לפני הקרקע בודקים, אם יש גובה אפשרי להוסיף עוד קומה מתחת לשיש העליון בקבר.
כשאדם  קשיש אומר "אל מקומי", מתכוון לומר דבר טוב.
לא כל שכן אם מחכה לו אשתו או אם אשתו מחכה לו.
הנשמה ישות פתוחה עם כושר הידברות עם זולתהּ
גשם גשם יטפטף, חזון העצמות היבשות, לו יהי!

עשׂרה בטבת, תשע"ח, 28.12.2017

יום רביעי, 27 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: הקולנוע / שיר

שלמה שפירא

הקולנוע

דבר אחד ימשיך וימשיך בימינו - הקולנוע.
יש הרבה אנשים שדוחפים חזק - את הקולנוע.
עכשיו, הוא כבר מהלך מאה שנה
ימשיך עוד מאה שנה להלך, הקולנוע.
הוא בטח עוד יידרש לצמוח מבינתנו המלאכותית לבינה המלאכותית - הקולנוע.
ומה עכשיו - הוא  כבר נאכל על השָּׂבַע - הקולנוע.
פעם הלכנו לראות סרט בקולנוע ברעוד נפשנו, בשקשוק פרפרים בבטננו, בדמעות או בצחוק על סבלו של האדם.
היום - הכל "פייק ניוז", הכל פאק-שיט פאק-יו פייק חרב פטיש ומשׂור בסלט עושר ביובש בסמים ומה לא!
על אפך ועל חמתך תראה סרט  ב- "אושילנד" ותתפתה לקניות ולבליעת ג'אנק פוד בקניון.
הפופקורן-רמבו עדיין נשאר ויישאר בקולנוע לטעום מקרני העושר בחושך כשבקבוק קטן של מים בְּבוֹר קנה המים (שעולה שמונה שקלים בדוכן המכירות ברחבת בתי הקולנוע בקניונים).

27.12.2017

יום ראשון, 24 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: היש מערה מגוננת לקשישים / שיר

שלמה שפירא

היש מערה מגוננת לקשישים

היש מערה מגוננת לקשישים?
החיים שוחקים את האדם למרות שהם גם בונים את האדם.
קשישים בצאתם לפנסיה כבר שחוקים וגם נלחמים בבדידות.
קשישים מחפשים דרכים לפגוש אנשים כי אנשים בשביל הקשישים הם לחם בבדידות.
אנחנו עִתּוֹתֵינוּ בידינו וגם לא בידינו:
קורה שאנחנו מרגישים בַּצּוֹרֶת קשה כשיש שפע מים.
מציירים ניצחון בראשנו שלא מורגש בלבנו.
קורה שחיידק שהיה חי בשלום איתנו, מכריז מלחמה עלינו?
קורה שאנחנו תכננו להזדקן ביחד ולא מזדקנים ביחד?
מוצאים, למשל, זוג  שמצליח לשחק כנגד זוג ומשָׂחקים ביחד ברידג'.
לו נולדנו במחול הנמר, היינו מרגישים את הנמר בכוחנו במבוע קשישותינו וממשיכים לחייך לחבק לאהוב ולכתוב שיר.

24.12.2017

יום שישי, 22 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: הרדיפה אחרי הכסף - הרדיפה עד קן הסלנגה / שיר

שלמה שפירא

הרדיפה אחרי הכסף - הרדיפה עד קֵן הסלנגה

טפטוף העשיר מיצוץ העני - כך נכנסים העשיר והעני למערה:
נטיפים תלויים
נטיפים ניצבים
נטיפים נשכבים
נטיפים הזויים
רסיסי נטיפים
ובעזרתם - כך חי העשיר המעופף במערה.
אז איך יתגונן העני חסר האמצעים הכמעט-עוור במערה?
האם נמצאת חמלה בלבן כשלג בְּקֵן הסלנגה* ׁבמערה שגם אותו חומד העשיר? כשהלב הרחק הרחק מקרני השמש המעניקים חיים?
דרך אגב - האם שׂמתם לב
שגם כל מערות הנטיפים בעולם בידי העשירים. הם נעזרים בתאורה, יום ולילה וגם בעטלפים. האם שׂמתם לב, היטב היטב איך העובד העָמֵל חי בתוך המערות, כאשר קופסת-שימורים ריקה לצידו ואוסף טיפה טיפה של מים בשביל לשתות.

(הערה: סלנגה - בעל חיים שטווה קֵן במערה וזה אורך כחודש ימים. בני-אדם מסתכנים ונכנסים למערה כדי להשׂיג את הקן הנוצץ כלבן השלג כמו יהלום)
*שיר זה יכול להביע משהו על הפיטורים בחברת "טבע" בשבוע שעבר.

22.12.2017

יום שבת, 16 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: האם אפשר להמשיך ולחכות לעבר הערגה / שיר

שלמה שפירא

האם אפשר להמשיך ולחכות לעבר הערגה

פגשתי ביופייך בתחנת-האוטובוס.
הגיע האוטובוס ויופייך נסע ממני.
האם אפשר להמשיך ולחכות לְעֶבֶר הערגה?

16.12.2017

שלמה שפירא: בין סתיו לאביב אדם הופך לחתול-בית / שיר

שלמה שפירא

בין סתיו לאביב אדם הופך לחתול-בית

בסתיו - הצפרים נודדות מצפון לדרום. באביב - הצפרים נודדות מדרום לצפון.
בנובמבר-דצמבר - פריחת השסק, במרץ-אפריל - הבשלת השסק.
בין סתיו לאביב, אדם הופך לחתול-בית ומעניק לו הָאֵל שרשרת-זיהוי לצווארו.

16.12.2017

שלמה שפירא: בציור ובשיר חקוקים יסודות תקוותינו / שיר

שלמה שפירא

בציור ובשיר חקוקים יסודות תקוותינו

צייר מצייר ציור ורועדות ידיו.
משורר שר שיר ורועדות נימי נפשו.
איך מתבזבז ציור
איך מתבזבז שיר
כאשר בציור ובשיר חקוקים יסודות תקוותינו.

16.12.2017

שלמה שפירא: פרשת הדרכים בת-זמננו / שיר

שלמה שפירא

פרשת הדרכים בת-זמננו

דרך המלך - דרך הרבים.
בלֹא זֶה הדרך בדרך היחיד
דרכונו של אדם יושר ולא מרמה
תּוֹעֲבַת רָשָע יְשַׁר-דֶּרֶךְ, בִּבְרִירוּת כַּפֶּיךָ יִצְעַד מֶלֶךְ.
כּךְ תזרום בדרך המלך, כך יזרום גם המלך.
בן-אדם! זרום כך, גם כך יזרום מלך.

16.12.2017

שלמה שפירא: קח ותן, תן וקח - זה העולם / שיר

שלמה שפירא

קח ותן, תן וקח - זה העולם

קח ותן, תן וקח - זה העולם.
אם רק תיקח תיקח תיקח - זה שוחד
אם רק תתן תתן תתן - זה גן-עדן וגם סופו של העולם.

14.12.2017

שלמה שפירא: הצטערתי על דרדור הסוסים בשׂדה הנחליאלי / שיר

שלמה שפירא

הצטערתי על דרדור הסוסים בשׂדה הנחליאלי

שנת 2000 (אלפיים)
אהבתי. 
תמיד אהבתי.
בדהרה - אסור שתהיה אהבה ושׂנאה ביד הלשון.
לאחר כעס - הצטערתי על דרדור הסוסים בשׂדה הנחליאלי.
לא היה לי ארגז כלים המעשיר אותי ביחסי אנוש.
אהבתי את "גשר האהבה" שלכדה מצלמתך כאשר בני-זוג יחד אוהבים לעולמים.
בעצם - בני-זוג צריכים תמיד לדבוק בלהרגיש אווירת-השושנים תוך קִרבה לידידות ולשקט.
בפעם אחת בחיי - אני החמצתי.

16.12.2017 נר ראשון של חנוכה.

יום חמישי, 14 בדצמבר 2017

חג שמח לכולם!

שלמה שפירא

חג שׂמח לכולם!
חג חנוכה שׂמח באורה ובשׂמחה!

על דרך אור נרות החנוכה שקיימים לעד,
אור הוא שפע, חמְדָה וּמַעֲלָה גדולה לשלֵמוּת עולמים
ונוסף על העיקר,
סומכים אנו על אור ישועתו
ויותר מכך,
גלוי הוא לבשׂר גאולה במועדהּ, שחיינו ואורך ימינו
חייבים לעשׂות אור-אמת ושלום בעולם, וזה תוכן של הידור השייך לכל הזמנים,
ועל כך: על הנסים שנעשׂו לאבותינו ולנו בכל הזמנים.

14.12.2017

יום שני, 11 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: לא להספיד כך / שיר

שלמה שפירא

לא להספיד כך

בכמה ימים בשנה הרגשתי שביתנו הופך לבית-כנסת.
אמי, רימה זיכרונה לברכה, הייתה תמיד במלחמת קודש - קדיש, אזכרות, השכבות, הדלקת נרות, עידוד לתפילות וקריאת תהלים ומתן צדקה בכמה קופות-צדקה שלא חסרו בביתהּ.
עם מות אבי, לזכותהּ ייאמר, שהצליחה לשלוח שנה שלמה, ילד בגיל תשע בשעה חמש לפנות בוקר, כדי לומר קדיש בתפילת שחרית.
אמי לא נשקה לי ואני לא נישקתי אותה - זה היה אופי קירוב היחסים בין הורים לילדים אצלנו במשפחה ואולי גם במשפחות בגדאדיות אחרות.
לפעמים, כשרצתה אמי ויתור מצדי לטובתהּ ולטובת בן מסוים או כלה, הייתה מנסה לנשק את כף ידי ואני מנעתי זאת, וויתרתי ונכלמתי.
אני מבקש לא להספיד אותי כך אחרי מותי.

11.12.2017

שלמה שפירא: פחד הנר - והיַלְדוּת מֵאין תימצא ובאיזה מקום אבֵדָהּ / שיר

שלמה שפירא

פחד הנר - והיַלְדוּת מֵאין תימצא ואיזה מקום אבֵדָהּ

והיַלְדוּת מֵאין תימצא ואיזה מקום אבֵדָהּ.
ילדה רכה, עליה השלום, מונצחת באזכרות ובהשכבות
ועל משכבהּ יהיה שלום ונחה בשלום על משכבהּ בכלל הרחמים והסליחות.
לא זכיתי לראות דודה מצד אבי.
דודתי היחידה מצד אבי, מסעודה בת תפאחה וכצ'ורי, אחות לאבי יצחק גורג'י,  נספתה בשנתהּ בהיותה ילדה,
בדלקה שפרצה מנר דולק שאחיה הצעיר ממנה, הפיל, בטעות, על מיטתהּ, בזמן שעדיין בגדאד נמצאה בחשכה בלילות, כי בגדאד לא הייתה מחוברת לרשת החשמל לפני כמאה שנה.
על דודתי מסעודה לא דיברו. בקושי הבנתי מה קרה להּ, אך בכל האזכרות וההשכבות הזכירו את מנוחתהּ.
אמי דאגה להזכירה בכל אזכרה ואזכרה במשפחה המצומצמת וגם המורחבת, וגם בהשכבות נפטרים לאחר העלייה בקריאת ספר-התורה.
לא פעם, שאלתי את עצמי אם דודתי מסעודה ואמי רימה היו חברות קרובות בילדותן.
אזכור זה, הוא מצבה לנשמתהּ, זיכרונהּ לברכה, אמן!

11.12.2017

יום שבת, 9 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: הוראות הרכבה או מעשׂה מרכבה / שיר

שלמה שפירא

הוראות הרכבה או מעשׂה מרכבה

ידידה שלחה לי הלילה חיוך עם שלוש לשונות אש מן הפה ובו כתוב:
"גברים כמו רהיטים מאיקיאה, נראים טוב בקטלוג אבל כשאת מכניסה אותם לתוך החיים שלך, פתאום אין שום היגיון בהוראת ההרכבה."
ואני שואל:
למה בעצם, האישה לא תהיה קצת אלוהית ותדבק לא בהוראת-הרכבה אלא במעשׂה המרכבה האלוהית עצמו?
הדבורה הָעמֵלָה מחפשׂת היום, יותר ויותר את עצמה ומבקשת בהגדרה חדשה לא לעמול קשה ולהיות מיד מלכה. לגבר קשה לשחרר את האישה מעמלהּ ולא משחרר את כוחו ואת רוחו לוותר.
"אנשים ראו אותי!" וכמו בשׂפה הערבית "שוּפוני יא נאס!"
"הוא גבר ואני אישה"!, "היא אישה ואני גבר"!, "הוא הגבר ואני אישה"!
הגברים מרבים היום לגדל זקן (מלבד הכרבולת והשׂפם) והאישה יפה כתמיד מנסה להוסיף עוד יופי לאלוהיותהּ.
פינצטה אלוהית יכולה לעזור מאד במקרה זה.

9.12.2017

יום רביעי, 6 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: לִבֵּנוּ לבדנו כיונה בדרכים / שיר

שלמה שפירא

לִבֵּנוּ לבדנו כיונה בדרכים

לִבֵּנוּ לבדנו כיונה בדרכים,
יונה בשמים - חושבים שיש בכנפיה כינור.
השלום - כינור נכונה בהצגת תמונה בתערוכה, בהעלאת מחזה על בימה והנשׂיא טראמפ מנהיג שיודע לנגן בכינור וחתימתו בתווים של כינור.
במציאות - השלום הוא היונה
אנו לבדנו בשמים ורק כנפינו מגינות עלינו.
איך עוזרים ליונה שאף פעם לא זוכה במתנה?
תנסו לעודד אותהּ ולהבין אותה בְּמָה שעוד אפשר 
תמשיכו לחדש להּ עצים מנבטי זרעים ומניצנים רדומים
להבין אותה במעגלי הסתיו והחורף
כדי שיהיה לה תמיד קֵן-בית.
זה השלום על ישׂראל.

20:00, 6.12.2017

שלמה שפירא: היא של מי, כוכב-לכת בעצמהּ / שיר

שלמה שפירא

היא של מי, כוכב-לכת בעצמהּ

היא של מי, כוכב-לכת בעצמהּ
תמיד מחייכת ומחייכת, בלי אף חבר
וקושרת עצמה לענני אהבה.
כולם ידידיה כולם מחייכים לחיוכהּ כשקונים יין וסיגריות בחנות שבבעלותהְ.
רק לעתים רחוקות, היא מטה את שׂיחתהּ מן החנות אל ביתהּ
אל חיים שלמים ושלווים בדירה קטנה בבניין דירות של עולים, בקומה תחתונה 
ומטפחת גינה אחורית בפיגם, בלענה-שׂיחנית ובדפנה.
ניצחונהּ ברור - החיוכים
מוקפת קונים המשיבים חיוך לחיוכהּ וזאת מעלתהּ וזה כוכבהּ.
האם נבראה ונולדה לכך?
זאת לא הייתה בחירתהּ בכוכב-הנדודים
כל-כך היא מבקשת בכל רגע בכל יום גם אור של חנוכה.

6.12.2017

יום ראשון, 3 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: אהבתי ולא שׂנאתי / שיר

שלמה שפירא

אהבתי ולא שׂנאתי

אהבתי ולא שׂנאתי.
אהבתי אהבתי אהבתי אהבתי אהבתי...
כמה אפשר לאהוב?
אֵין-קֵץ!

3.12.2017

יום שבת, 2 בדצמבר 2017

שלמה שפירא: בזמן אמת - צאלון הציל את נפשי / שיר

שלמה שפירא

בזמן אמת - צאלון הציל את נפשי

אני לא מפחד מחום שמש, מאנשים רעים, מכלבים תועים ומנחשים ארסיים.
בזמן אמת - צאלון הציל את נפשי ואלוהים התווה את דרכי.
נזכרתי, הערב, בספר-תהלים זעיר שברשותי, שחתום בו הרבי מלובביץ'.
אני צריך לשוב ולקרוא מעט מפרקי תהלים.
אמונה - לפעמים, עוזרת לְאַפֵּס מאזני הכפות שמחשבותינו,
לשמור על טיב דרכינו, לחזק חלומותינו - שאדם חי על הנסים על התשועות ומאמין שיש לו תשובת-אמת בעת צרה.

2.12.2017

שלמה שפירא: השקדייה שנשתמרה / שיר

שלמה שפירא

השקדייה שנשתמרה

בא החורף והשליך את עלי השקדייה הנגועה
בא הגשם והבריא את השקדייה החולה
גננים מן העירייה רצו בקיץ לחסל ולעקור אותהּ לפני שנה
יעצתי לגננים שלא לעשׂות זאת, כי סבלה בקיץ מרוב השקייה
בתקווה שהשקדייה שוב תפרח ותלבלב בבוא ט"ו בשבט השנה.

2.12.2017

שלמה שפירא: הרגשתי ששבתי להיות לרגע "המורה לביולוגיה" / שיר

שלמה שפירא

הרגשתי ששבתי להיות לרגע "המורה לביולוגיה"

עמדתי צילמתי היום את "שלדג לבן-החזה" שישב בצהרים על חוט חשמל ברחוב " ש"י עגנון " בהרצליה.
עברה אישה מבוגרת ושאלה:
"איך קוראים לציפור הזאת שאתה מצלם?"
"היא אורחת ומתי היא עוזבת?"
"מהי אוכלת"?...
נזכרתי שהציפור הזאת הופיעה פתאום לפני כחמש שנים בשכונתי.
מדי פעם אני רואה אותה על ענפי העצים בחורשת הגן ליד ביתי.
סיפרתי להּ על קולניותהּ של הציפור שאולי מרחיקה עורבים מסביבתהּ.
סיפרתי להּ ביעילותהּ של הציפור לטרוף מכרסם ששׂרידים ממנו מצאתי, פעם, מתחת לדקל שבגינתי.
הרגשתי ששבתי להיות לרגע "המורה לביולוגיה".

2.12.2017

שלמה שפירא: החיסול הצפוי ב- "פינוי-בינוי" / שיר

שלמה שפירא

החיסול הצפוי ב- "פינוי-בינוי"

האזדרכת שהייתה אותה אזדרכת ואולי כבר לא אותה אזדרכת
שהייתה צעירה ולא הגיבה
שהייתה נוחה ולא הגיבה
שהייתה חלשה ולא הגיבה
שהייתה חזקה ולא הגיבה
כל השנים לא חייתה במרכז של עצמהּ
ישבו מתחתיה בני-אדם בשמש חורף ובצל קיץ
שילדים ראו בנופהּ חוזק וביטחון
שפרחה ולבלבה כל שנה וכך לא חוותה נדודים.
עכשיו - ישמור אותה הָאֵל מפני הכורת.

2.12.2017