יום ראשון, 4 במאי 2025

שלמה שפירא: "יהדות ואנושיות" / נוצרים ויהודים: בין פיוס להפרדה

שלמה שפירא

"יהדות ואנושיות" / נוצרים ויהודים: בין פיוס להפרדה

"יהדות ואנושיות" פרופ' יוסף קלוזנר. קובץ מאמרים, הוצאת "מדע", 1955. בחלק שני זה של הספר כולל שבעה מחקרים מפורטים שלא נתפרסמו כשהם מקובצים ביחד, ועוסקים ב- "ערכים הרוחניים" של היהדות, שסקירה כללית עליהם ניתנה בחלק הראשון של ספר זה. בראשו מברר את היסודות הכלליים של "תורת-המוסר הקדומה בישראל", ולאחריו מחקרים יותר קטנים בכמותם, שבהם נתפרשו הצווים המוסריים של תורה זו לפרטיהם...הובאו דוגמאות מן "הסוציאליסמוס הנבואי", שבא אחר המחקר הכללי והיסודי...שתכליתם לברר את ההבדלים היסודיים שבין יהדות ונצרות...גם דנים ב- "חגי ישראל ומועדיו" לא ביסודות ועיקרים אלא במצוות מעשיות, שהן חשובות להבנת רוחה המקורית של הדתיות-הלאומית הישראלית...דומה לו מבחינה זו המאמר "חסידי-אומות-העולם על היהדות", שעוסק בדעות מקוריות על היהדות של גדולי החוקרים הנוצריים...

התוכן: הערה כללית, תורת-המידות הקדומה בישראח, הסוציאליסמוס הנבואי, חגי ישראל ומועדיו, אלוהים ומוסר ביהדות ובצרות, המשיח היהודי והמשיח הנוצרי, מה בין יהדות לנצרות? חסידי אומות-העולם על היהדות.

...מפני-מה הארכתי כל-כך בהרצאת דבריהם של "מור" ו- "דנבי", וביחוד של "הרפורד". לנו העבריים לאומיים השלמים, אין צורך בעדותם ובהסכמתם אפילו של חסידי-אומות-העולם על חשיבותה של היהדות ועל ערכה העצמי והבלתי-חולף...שיידעו הקוראים העבריים מה אומרים על היהדות טובי-הנוצרים, ביחוד אלה החוקרים המעמיקים והבקיאים, שגם אנו יכולים ללמוד מהם לא-מעט...ועוד דבר אומרת לנו העובדה ששני חכמים אנגליים וחכם אמריקני אחד, שמדברים בלשון, שלא דיברו עליה נוצרים מעולם אומרת לנו כלום? וכי אין היא אומרת לנו, שמזלנו הטוב, ולא הרע, הוא שגרם לנו, שנמסר בנין ה- "בית הלאומי" לאנגלים ולא לאומה נוצרית אחרת ושעם כל מה שסבלנו מפקידיהם במשך שלושים שנה ויותר לא אבדה התקווה, שיום יבוא ולשון משותפת תהא לנו ולהם להבין אלה את הללו. ועוד דבר אומרת לנו עובדה זו: שיבוא יום והכל יכירו, שלא שונאים נפגשו כאן, בארת הקדושה ליהודים ולנוצרים כאחד, אלא בנים לאל אחד, שעדיין הם עובדים אותו בשתי צורות, אבל סוף-סוף שרשן של שתיהן אחד הוא. ושורש אחד הושרש כאן על-ידי העם האחד והמיוחד, שאלמלא הוא, לא היו לנוצרים לא אל ולא משיח טלא כתבי-קודש ואילמלא הוא היתה "פלשתינה" - קרן-זוית קטנה שבאסיה, ולא ארץ קדושה כמעט למיליארד של בני-אדם, שענפי-אמונותיהם שונים, אבל שרשן העמוק הוא: היהדות הנבואית והפרושית, שבראשונה הודו הכל זה כבר ובאחרונה כבר מתחילים רבים להכיר ולהודות...זאת התורה היוצאת לנו מחיבוריהם של חסידי אומות העולם המועטים בדורנו, אבל המצויים.

הבאתי זאת כי קבלתי היום  הזמנה מעניינת בנושא:נוצרים ויהודים: בין פיוס להפרדה  בהנחיתו של יותם יזרעאלי באוניברסיטת תל-אביבבמוקדו של האירוע יעמוד ספרה של ד"ר כרמה בן יוחנן (ראה אור בעברית בשם נזיר עדשים - תפיסות הדדיות של נוצרים ויהודים בעידן הפיוס, בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, ובאנגלית בשם Jacob’s Younger BrotherChristian-Jewish Relations after Vatican II, בהוצאת אוניברסיטת הרווארד), העוסק בתפישות ההדדיות של נוצרים קתולים ויהודים אורתודוקסים בעידן שנפתח בועידת הוותיקן שנערכה בשנת 1965 ושקראה לפיוס בין הכנסייה הקתולית והיהדות.בספר מרתק זה, חושפת ד"ר בן יוחנן את ההתלהבות מן הצד הנוצרי להתקרב אל היהודים, כמו גם את הויכוחים הפנימיים שהתעוררו בכנסייה לאחר ההתפייסות, ואת המשקע ההיסטורי שליווה את המהלך וסיבך את היתכנותו. מן הצד השני, דן הספר בתגובתה של היהדות האורתודוכסית, שהתאפיינה בשילוב של חשש, חשדנות ואף התנגדות נחרצת למאמץ הנוצרי להתקרבות. בהנחייתו של יותם יזרעאלי, נערוך שיחה אודות הספר עם המחברת, ד"ר בן יוחנן מהאוניברסיטה העברית, ועם ד"ר עפרי אילני, היסטוריון, עיתונאי ועורך.

יום שבת, 3 במאי 2025

שלמה שפירא: דן בן-אמוץ / איך לעשות מה / ספרי "מציאות" על-ידי זמורה ביתן, 1982 - על היותו שולחן ערוך בדברי חוכא וטלולא מעשי חידודים נפלאות ומהתלות משובחות /רוצים לקרוא? שיקנו!

שלמה שפירא

דן בן-אמוץ / איך לעשות מה / ספרי "מציאות" על-ידי זמורה ביתן, 1982 - על היותו שולחן ערוך בדברי חוכא וטלולא  מעשי חידודים נפלאות ומהתלות משובחות אשר כבר שזפתם עין ושמעתם אוזן כהנה וכהנה. עם מאות לוחות מפותחים כפתור ופרח מאירי-עיניים מעדה ידיו של המושך בחוט ובמכחול, חבר הקהילה השתפנית גן-שמואל, הלא הוא שאול קנז.... הביאה לדפוס : חברת "המרים " להובלות: בכל עניין אחר - נא לפנות למקום אחר (ראה מדריך לטלפונים!). ויש מפה קטנה של ארצות במזרח התיכון...ספר זה נוסח חדש, מתוקן, משופץ ןמעודכן של "איך לעשות מה". מהדורה תשיעית (?)...ועכשיו, תרשה לי לחזור על בקשותי הקודמות - טל תשאיל את הספר לאחרים, הם ילכלכו אותו, יעשו בו סימנים, "ישחיתו אותו או סתם לא יחזירו אותו. רוצים לקרוא? שיקנו!

הצחקות  לבודדים, לזוגות ולהמונים שנכתבו עבורך ועבור המבצעים: שייקה אופיר, אריק אינשטיין, גברי בנאי, שמעון בר, יהורם גאון, חנן גולדבלט , דובלה גליקמן, דפנה דן, גדעון זינגר, אבנר חזקיהו, חיים טופול, עמוס טלשיר, שמעון ישראלי, אריק לביא, אושיק לוי, רבקה מיכאלי, יונה עטרי, ישראל פוליאקוב, דני קיי, עליזה רוזן, גבי שושן, שושיק שני, רובקה שפר.


בספר שעיינתי בו ישנה הקדשה בכתב ידו: "אני חושב עליך יומם ולילה, למקדיש לך בחיבה את המוצר הזה אחרי אוברול לזכר השעות היפות שבילינו יחד ולא ידענו איך לעשות מה ואיפה, שלךעל המדף, בנאמנות לכל עט - חתימה של זן בן אמוץ, תל אביב - שנות השמונים של המאה העשרים

שלמה שפירא: 1967 - פרופ' דאנסטן מן האוניברסיטה של לונדון, הנחשב לבר-סמכא בין לאומי לענייני החוק הימי - נחשב מפרץ עקבה לים פתוח ועוד על ביטניקים באילת

שלמה שפירא

"יש לישראל הזכות להגיב בכוח" - על פי האמנה הבין-לאומית לענייני ים, נחשב מפרץ עקבה לים פתוח

בטאון חיל האויר, עמוד 5, 25.5.1967

על פי האמנה הבין-לאומית לענייני ים, נחשב מפרץ עקבה לים פתוח, משום שהוא רחב יותר משלושה מייל מכל צד, ואינו נחשב למים טריטוריאליים . משום כך חייב מיצר טיראן , בכניסה למפרץ , להשאר פתוח לפני ספינותיהן של כל המדינות ולאיש אין הזכות להפריע לשייט חופשי זה - להפריע לשייט חופשי  זה - אמר אתמול פרופ' דאנסטן מן האוניברסיטה של לונדון, הנחשב לבר-סמכא בין לאומי לענייני החוק הימי.

 הוא הדגיש , כי על פי החוק הבין-לאומי יש לישראל הזכות להגיב בכוח לחסימת מפרץ עקבה. אין הוא רואה טעם להבי את העניין לפני בית משפט בין-לאומילענייני החוק נימי, שכן הוא משוכנע שמצרים לא תכיר בסמכותו של בית המשפט. עוד אמר הפרופסור, כי אין הוא מאמין שתצמח תועלת מעשית מהעלאת הבעייה במועצת הביטחון או בעצרת הכללית של האו"ם. הוא דוגל בחוק וסדר בזירה הבין-לאומית  ועל כן חייבת ישראל, לדעתו, לעשות כל אשר בכוחה כדי להסיר מצור זה ולהבטיח מעבר חופשי לאוניותיה השטות מאילת או מפליגות ממנה והמבקשות לעבור דרך מיצרי טיראן.

ועוד בחוברת: הביטניקים באילת ערכו בימים האחרונים ויכוחים סוערים סביב השאלה  - לעזוב את אילת או להישאר בתוכה. אחדים מהם שוקלים, בעיקר צרפתים, הביעו נכונותם להתגייס לצה"ל. קשיש בן 66 הגיע לקונסולריה  הישראלית בלונדון ואמר, כי הוא אמנם זקן מדי כדי לשרת כחייל, אז אולי יוכל לסייע בתרת יועץ ליד המטה הכללי.

דורון רוזנבלום - לחיל האויר שלום. אני מודה לכם על המאמצים שעשיתם למען קיומה של המדינה...כששמעתי שהפלתם את המיגים שמחתי מאוד ועוד גבורות שמעתי... 


שלמה שפירא: אחד מספריו של פסח מילין שקבלתי ממנו: "הכל פתוח" מספרי עתון 77, רישום העטיפה: "משה סחר", תש"ע, 2010, בעמוד 5 השיר "הכל פתוח". שיר נוסף: אל תקחו אותי

שלמה שפירא

אחד מספריו של פסח מילין שקבלתי ממנו: "הכל פתוח" מספרי עתון 77, 

רישום העטיפה: "משה סחר", תש"ע, 2010, 

בעמוד 5 השיר "הכל פתוח"

:
הכל פתוח
ומי שרוצה להכנס
יכנס באופן חופשי
ויראה את הכל בגלוי
אפילו הראי לא יסתיר דבר
גם אם חציו שבור
ובכל אחד מרסיסיו
ניבט האני
הו כמה אניים יש
בעולם הזה
וגם בחדר הזה
אבל אני מנסה להכנס
וכשאני מסתכל מבעד לחלון
לא חשוב מאיזה צד
מבפנים או מבחוץ
אינני רואה נציבי מלח
אלא נציבי דם רואה אני
תלויים ממערות הרקיע.

שיר נוסף: אל תקחו אותי

אל תקחו אותי
אני לא רוצה ללכת מכאן
טוב לי פה
עוד יש לי הרבה מה לעשות
אני אוהב לראות את השמש
אני אוהב לשמוע את הגשם
אני אוהב לראות את הקשת בשמים
אני אוהב את העצים והפרחים בצמיחתם
אני אוהב את המלים היפות
וגם את המלים הקשות
כי גם אלה וגם אלה הן שלי
פעם כתבתי שאינני אוהב דמעות
בעקר לא בשירים
אך לאחרונה הן משתלטות עלי
פורצות מתוכי
כן אני בוכה וזועק
אינני רוצה ללכת מכאן
אני נשאר

כ"ז בחשון תש"ע 14.11.2009

יום שישי, 2 במאי 2025

שלמה שפירא: ידידה שלי "עדנה ש." שאלה אותי בקשר לעץ האקליפטוס, שיכול לחיות כמה עשרות שנים. מה הידע שלך על שנות חייו של האקליפטוס? אתמול דיברתי עם שניים מנכדי הפעוטים על עץ האקליפטוס, בעקבות השיר "חורשת האקליפטוס"

שלמה שפירא

ידידה שלי "עדנה ש." שאלה אותי היום בשעה 16:20: "שלמה, שלום לך, בעקבות תוכניתו של קובי אוז, שהעיר בקשר לעץ האקליפטוס, שיכול לחיות כמה עשרות שנים. מה הידע שלך על שנות חייו של האקליפטוס? רק אתמול דיברתי עם שניים מנכדי הפעוטים על עץ האקליפטוס, בעקבות השיר "חורשת האקליפטוס" ששרו להם בקייטנה. (2/5/2025, 16:20). 

מראה מרגש לראות אקליפטוס ישיש, המלווה אותנו יותר ממאה שנה. האקליפטוס הפך, בזכות ולא בחסד, לבן אהוב של ארצנו.

בנתניה - מדובר בעץ ענקי בן 150 שנים - עכשיו מנסים למצוא דרך מצלמות הבתים מי הטרקטור שאחראי לרצח העץ?

ברעננה - עץ אקליפטוס בן מעל למאה שנה עתיד להיכרת ברחוב לוי אשכול ברעננה, לטובת הקמת בניין.

בחדרה - מוצאים עדיין אקליפטוס-המקור שגילו נאמד 150-200 שנה, עם יופי שמזכיר קצת את התמונות של הסוואנות באפריקה.

עץ אקליפטוס בן 130 שנה ושקוטרו יותר ממטר וחצי, הועתק ממיקומו סמוך לרחוב פנחס לבון בתל-אביב לאזור קאנטרי גורן בשכונת קרית שלום.

הקשר בין עיר ליער בשינוי מקומם של שתי אותיות, ומה עדיף? ייעור מיער או ייעור מעיר...אקליפטוס ענק זה עם עלי שלכת מתחתיו, עם נוף עליון ירוק פטרייתי, האם סובל מבידוד חברתי?

אם הקאוולה (שיר שכתב שלמה שפירא) שותה מים מעלי אקליפטוסים / אקליפטוסים שותים מים מן הביצות / אדם שותה מים מן הביצות בעזרת "החוט המשולש" / *מדוע יתושי-נתק ניתזים על שרשרת חלומות הזהב.? * טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן־הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ־לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם: כִּי אִם־יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת־חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ: גַּם אִם־יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם: וְאִם־יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק: (קהלת ד ט-יב).

אקליפטוס מתקלף ושר (שיר שכתב שלמה שפירא) : אקליפטוס מתקלף ושר / ניצניו מתחדשים גם מתחת קילופי שירה. / אנשים מרכלים עליו / חווה חווית סחרחורת רעב לאהבה. / לא הכיר אותה / היא לא הכירה אותו / למה ומדוע הוא אוהב אותה / יש נפלאות באהבה... (אוגוסט 2021)

חשבונות חורשת האקליפטוס (שיר שכתב שלמה שפירא) : יבשנו את הביצות / זה העץ שלי וזה העץ שלך / זה הענף שלי וזה הענף שלך / אלה עלי השלכת שלי ואלה עלי השלכת שלך...(26.07.2020)

שבת בצל האקליפטוס (שיר שכתב שלמה שפירא) : קוסם העץ בצל גבורתו / צלו קסום נאמן לחום האהבה / בואי לאקליפטוס לחבקני, חסר לי החיבוק / בואי לצלו להרגיעני, קודח חומי מנשוא /החיים מן הבורא והאהבה מן האישה. (18.07.2020)

ישנתי בעיר זרה (שיר שכתב שלמה שפירא) : ישנתי בעיר זרה, בבניין חמש עשׂרה קומות גובהו, בבית נאה מקוקטס נושק באופק ים / מרחב צפייתו הקרוב ירוק מדובלל, מצמחי מלֵחה מקובצים בשושנות עלים במשקע בוצי / פה ושם עצי אקליפטוס ותיקים, מאדירים אותו אדם שנאחז בקרקע  / והקים מבנים מלבניים ארוכים בימי המנדט...(21 ביולי 2014).

ליד הכניסה לגני התערוכה (שיר שכתב שלמה שפירא) הקשר בין עיר ליער בשינוי מקומם של שתי אותיות. מה עדיף? ייעור מיער או ייעור מעיר? עץ עבות יושב ומדבר אל עצמו ושואל את עצמו שוב ושוב - איך שרדתי? בהיותו עץ צעיר חלם חלום שבעתיד יהיה עץ עבות. קוסם היה העץ ששרד עד כה, קוסם היה העץ ששרד מהכביש שנסלל לצדו, קוסם היה העץ ששרד מהגשר העילי שצדו הצפוני נושק לגזעו, שורד העץ גם אם המוני אנשים חולפים בקרבתו , אקליפטוס ענק זה עם עלי שלכת מתחתיו, עם נוף עליון ירוק ענק פטרייתי, האם סובל היום מבידוד חברתי?! (23.06.2020.)

יום שלישי, 29 באפריל 2025

שלמה שפירא: "עצובה" ו- "עצוב" - שני שירים

שלמה שפירא

"עצובה" ו- "עצוב" - שני שירים

עצובה

 

זקנה בשׂומה לבושהּ הדר

יושבת שעות כל ערב

על מידרג כניסת ביתהּ,

פעם גרה עם בעלה ומשפחתה בבית,   

חבקה ילדיה שלפה שדיה להיניק תינוקיה בהמולת-בית...

עכשיו - אף אחד לא בא לראותהּ

אף אחד לא יודע אם היא חיה או מתה

שיעוליה נחירותיה חזקות ואינן מעירות תשׂומת לב השכנים

היא מפחדת ליפול באמבטיה

אולי כך היא תזכה סוף סוף למשוך אליה חסד של פיליפינית.

23/12/2009 09:47

************************* 

עצוב

פגשתי אדם-מכר מהליכתו הסבובית עם כלבו בכל בוקר ובכל בערב.

אם תראו אדם קשור אל כלב, תדעו מן הכלב מה מרגיש האדם .

לשניהם היתה שׂמחה. 

לפתע - בשניהם בא ונסך עצב.

חיי שניהם השתנו פתאום ללא הכר 

בשניהם הלכו ונחתו העיניים אל הקרקע 

הפסיקו לומר שלום.

לא העזתי לשאול למה ומדוע, מובטחני שהיתה סיבה.

2010, יולי 4 

שלמה שפירא: הזמנה למסיבת חנוכה להורי תלמידי בי"ס 'הרצל' בהרצליה בהשתתפות 'מועדון ההורים' בשכונת 'שביב' בהרצליה. מזמינים : סיגל שפירא/ רכזת , נחמה רביד/מנהלת יום שני 13/12/1976

שלמה שפירא

 

הזמנה למסיבת חנוכה להורי תלמידי בי"ס 'הרצל' בהרצליה

בהשתתפות 'מועדון ההורים' בשכונת 'שביב' בהרצליה

המזמינים : סיגל שפירא , נחמה רביד

יום שני 13/12/1976

(ההזמנה מודפסת על דף פוליו לבן ב"מכונת-הדפסה-כהלית" ומעוטרת בציורי חנוכיות)   

 

 

 

מועדון ההורים - ביה"ס "הרצל"

 

חג החנוכה       חג האורים

 

       הזמנה זוגית

 

הנך מוזמן(ת) למסיבת חנוכה אשר תתקיים

ביום שני , כ"א כסלו תשל"ז 13/12/1976 בשעה  7:30 בערב במסעדת ביה"ס

 

בתוכנית :

1. שירה בציבור בלווי המורה רחל קריסטל

2. הופעת נשות החוג להתעמלות

3. הופעת אמן-חוץ

4. כיבוד – החוג ל'כלכלת בית'

 

להתראות במצב רוח טוב

סיגל שפירא –-רכזת

נחמה  רביד- מנהלת


 20/11/2009 09:07

 

שלמה שפירא: מכתב ל- "שלמה שפירא" ממנהל בית הספר היסודי ע"ש י.ח.ברנר בהרצליה על קבלת סטיפנדיה ב- 1955 ממשרד החינוך

שלמה שפירא

 

מכתב לשלמה שפירא על קבלת סטיפנדיה ממשרד החינוך ב-1955

(ההודעה רשומה על פתק 11X14 לבן שעם השנים דהה והפך שקוף)

השולח מנהל בית ספר יסודי ע"ש י.ח.ברנר - נפתלי נאור

(נפתלי נאור היה גם המורה שלנו בשיעורי "ציונות" . במסדרונות ביה"ס כשהיה פוגש אותי היה אומר לי

  "אל תשכח שאתה ממשיכו של הרב שפירא מאבות הציונות" ובמסיבת "פסח" (על מצות ויין ומרק) של כל

    הכיתות הגבוהות בבית הספר, קרא לי ממושבי והעמידני על ידו והתחיל לספר בשבחי – כאחד התלמידים

    הטובים  בבית הספר ובאותה הזדמנות גם העלה אחרי את 'יעל חרוזי' .  ובזמנו, כעולה חדש,  התרשמתי

    מאד מכתב ידו של המורה המנהל הנערץ ובכתב ידו ה - נ' גדולה יורדת  וחובקת מטה , פ' גדולה מוזיקלית

    יורדת מטה , כ' סופית עם ראש פעמון עולה מעלה , ה' עם חלק עליון גגי חובק מעלה . גם חתימתו היתה

    מעניינת קשה ויפה עם הנון הידועה . 

    ובאמת , כך חבק אותנו במוזיקליות ובאהבה וכמו סימן הקריאה הגדול שלו שבכתב ידו.

    הוא דאג שיהיו לימוד מוזיקה  ומקהלה בבית הספר .

    וברגע שראה שאחת המורות  מיוצאי עירק יודעת ערבית טובה , החליט להכניס שיעורי ערבית בבית הספר. )

 

 

מוסד חנוך ממלכתי

בית ספר יסודי ע"ש י.ח.ברנר

הרצליה

 

הרצליה,    כ' בחשון תשט"ו

טלפון 227

 

לשפירא שלום

 

רֹב  שלומות !

 

הנני שמח להודיעך , שמשרד החינוך

החליט לאשר לך סטיפנדיה . נא לגשת

למשרדי לשם ברור נוסף .

 

תהי דרכך צלחה !

בכבוד

נפתלי נאור

(חתימה)

מנהל ביה"ס ע'ש י.ח.ברנר, הרצליה

20/11/2009 10:09

שלמה שפירא: מרים צבעוני : על מרתון משוררים בכרמיאל - מבין המשוררים שקראו משיריהם : אורה גוטמן , פסח מיילין , שלמה שפירא ועוד. שפירא קרא שיר מעניין במרתון - "חריצות"

שלמה שפירא

 

 

מרים צבעוני

על מרתון משוררים בכרמיאל

בעיתון ' צפונ-1' ד' בניסן תש"ן 30.3.90 (דרך הארבעה 20 ,עכו) , המחיר 60 אג'

מבין המשוררים שנכחו במרתון מוזכרים בכתבה : אורה גוטמן , פסח מיילין , שלמה שפירא

 

 

ערב משוררים מיוחד נערך בשבת האחרונה בכרמיאל , במרתף היכל התרבות השייך

לעמותת האמנים .

עשרות משוררים הגיעו באוטובוס מיוחד וחלקם אף הקריאו שירים שכתבו .

 

אורה גוטמן , משוררת כרמיאלית , יזמה את האירוע המיוחד והראשון מסוגו בכרמיאל .

הקהל הכרמיאלי היה מועט , אפילו מורה אחת לספרות לא נמצאה בין הקהל .

מרבית המשוררים באו מאיזור המרכז . הם נוהגים להתכנס ולקרוא שירים בצוותא . הם

הקשיבו בריכוז ונתנו כבוד ליצירות עמיתיהם .

 

פסח מיילין קרא משיריו והוא היה חבר בחבורת 'לקראת' שכללה את נתן זך , משה דור ,

גרשון שקד ועוד אנשי ספרות בעלי שם .

מיילין , שהוציא כבר 9 ספרי שירה , מעודד יוצרים צעירים : " עזרתי להוציא 30 ספרי שירה

של צעירים ואפילו מנעתי בשני מקרים התאבדות של יוצרים מתחילים " .

 

בזה אחר זה הקריאו המשוררים את שיריהם .

  

אחד המעניינים בהם היה שלמה שפירא , הכותב בסיום שירו "חריצות" משהו המתאים

למרתון שירה חברי כזה :

" ... ואולי עוד אוכל להספיק לפצות עצמי אחור על עוורוני המר / בזיכרון טוב ובשמיעה טובה /

וכל חברי המשוררים עוד ימשיכו עדיין להיות / חרוצים בכתיבתם כמשפחה אחת גדולה /

בין פרחי הבדידות . "

 20/11/2009 17:40

שלמה שפירא: שאנטי

שלמה שפירא

 

שאנטי 

                         (הבוקר שמעתי את שלי יחימוביץ' ברשת ב')

 

"אופנישד" בסנסקריט פירושה "לשבת יחדיו"

"שאנטי" ב- "אופנישד" פירושה "קריאה לשלווה, לדממה אלוהית ולשלום נצחי".


הקשרים עממיים רבים ל- "שאנטי" :

שאנטי

שאנטי שאנטי

שאנטי שאנטי שאנטי

"אום שאנטי שאנטי"

"שאנטי שאנטי בלגן"

"שאנטי ספא"

"שאנטי אלגנט"

"שאנטיפי שאנטי מסיבה"

"שאנטי - אוירת הריהוט בחדר"

"אחוזת אשתאר" אצלנו בשאנטי"


"קוף מסתכל" בשאנטי  שואל:

"היש חנייה, היש אפשרות גישה עד הצימר ?"

"אפשר לקבל לחדר צ'יפס, בבקשה? !"

אריסון "מאי שאנטי"


ועוד ...

 

בעייפות נדודים אנחנו,

נצא ל "שאנטי" בהול ולצעוד בבטחה ל"שאנטי יחימוביץ'"

שמבינה או בדיוק יודעת מהו "שאנטי" ומה אנחנו צריכים לעשׂות .


29/11/2009 11:41

   

שלמה שפירא: יחזקאל מוריאל – הסופר שניצח / על תלאותיו הוא מספר ב-1987 ב"מעריב" / נדחה להתקבל כחבר באגודת הסופרים העברים בארץ ישראל, ערער לוועדת הערעורים ונתקבל / "השופט אלוני" פסק

שלמה שפירא

 

יחזקאל מוריאל – הסופר שניצח

על תלאותיו הוא מספר ב-1987 ב"מעריב"

נדחה להתקבל כחבר באגודת הסופרים העברים בארץ ישראל,

ערער לוועדת הערעורים ונתקבל,

הוועד המרכזי של האגודה בטל,

פנה לערכאות ו- "השופט אלוני" פסק לראותו חבר באגודה למפרע, מנובמבר 1985

 

 

"הנני משורר וסופר שהגשתי בשנים האחרונות בקשות להתקבל, אך בקשותי נדחו.

על בקשתי האחרונה להתקבל לאגודה אשר נדחתה בינואר 85, ערערתי לפני ועדת הערעורים

של האגודה, הוועדה הנ"ל סמכה ידה על קבלתי, בכל זאת על אף החלטתה החיובית של

ועדת הערעורים נתכנסו חברי הועד המרכזי של האגודה והחליטו לשלול את

החלטת ועדת הערעורים .

פניתי אליהם ומסרתי להם, שאם לא ישנו את החלטתם, לא תהיה לי בררה אלא לגשת

לערכאות משפטיות, וכן, בלית בררה הגשתי תביעה נגד הנהלת האגודה, וכעת הכריע

בית-המשפט לטובתי. השופט אלוני מצא, שהוועד המרכזי של אגודת הסופרים חרג

מסמכותו ופסק, כי חברותי באגודה היא ברת תוקף מיום החלטתה של ועדת הערעורים

לקבלני לשורות האגודה. "

שלמה שפירא: יואב חייק / "חוש שביעי" / ספר שירים / ספרית פועלים /93 עמ' / ב- מעריב 9.12.88 / "...זאת החללית שלך." יואב חייק הוא משורר צבעוני...

שלמה שפירא


יואב חייק / "חוש שביעי" / ספר שירים / ספרית פועלים /93 עמ' / ב- מעריב 9.12.88 / "...זאת החללית שלך."


מג"ל על יואב חייק - "המשורר לעולם אינו בוכה"


יואב חייק הוא משורר צבעוני , ויש גוון סוריאליסטי כלשהו בצירופי החומריםשבשיריו : 

"כשאתה קם בבוקר

והמטואריטים שטים בקפה שלך/איך

אתה קורע מסכות?/ בעצם, אתה רואה

את בבואת הצהר/מוקיון ברצון אדון

הבית שברא בדיבור./זאת החללית שלך."


בספר הזה לעומת קודמיו, יש

יותר דיבור ישיר, אינטימי, ושירים

רבים תוהים על מהותו של המשורר,

ה"זוכר את שהיה אמור/ לקרות או את

/שצפוי שיקרה/מתפלא מה יכול/

להיות זכרונות אפילו/ מזג-האוויר אפילו

שכחה יכולה להיות."  

 30/11/2009 10:44