שלמה שפירא
על שלשול (שאלשול) הגשם (Lumbricus terrestris)
אני "שאלשול הגשם" בן למחלקת התולעים הדל-זיפיות ממשפחת "השלשולים". תפוצתי כלל-עולמית, צבעי חום אדמדם וניתן למצוא אותי בסוגי קרקע שונים. הפרשותיי מדשנות את הקרקע (earth worms)/ ילדים אומרים "השלשול חלק כמו מגלשה".
הרמב"ם המליץ מספר טיפולים רפואיים הכוללים שימוש בשלשולים / שאלשולים.
אל תערבו אותי עם "שילשול" (חארא) וביחוד אל תערבו אותי עם "שילשול חריף" = איסהאל שמצריך "איסעאף - עזרה רפואית. גם אל תשייכו אותי ל- שכונה (ח'ארה") בפאתי חאן-יונס. גם אל תערבו אותי עם "לאשלאשה" - לשלשת-צואת עופות.
מן הוויקיפדיה: מכיוון שהוא ידוע ברבים, L. terrestris עובר תחת מגוון שמות נפוצים. בבריטניה, היא נקראת בעיקר תולעת האדמה הנפוצה או תולעת לוב...נעשה שימוש בתולעים הנמברות באופן מסחרי (גם בתור פיתיון דיג) .למרות שזו אינה תולעת האדמה הנפוצה ביותר, אפילו בתפוצתה המקומית, היא זן תולעי אדמה בולט ומוכר מאוד בקרקעות גן וחקלאיות של האזור הממוזג, ונראה תדיר על פני השטח, בניגוד לרוב תולעי האדמה האחרות. היא משמשת גם בתור תולעת אדמה לדוגמה עבור מיליוני סטודנטים לביולוגיה ברחבי העולם, אפילו באזורים שבהם המין אינו קיים. עם זאת, 'תולעת אדמה' יכולה להיות מקור לבלבול שכן ברוב העולם מינים אחרים אופייניים יותר. לדוגמה, דרך חלק גדול מהאזורים הממוזגים הבלתי מושקים בעולם, "תולעת האדמה הנפוצה" לתולעת שלד הידרוסטטי והיא נעה על ידי התכווצויות שרירים אורכיות ומעגליות והבלטות דמויות שיער זעירות - מספקות מינוף נגד האדמה שמסביב. תנועות פני השטח בשטח לח ושטוח דווחו במהירות של 20 מ' לשעה, ועל סמך מדידות של אורך השביל, פעילות לילית הרחק מהמחילה נאמדה עד 19 מ' במהלך גיחה משטח בודד. תנועה כזו ניכרת במהלך ואחרי גשמים כבדים ומתרחשת בדרך כלל כאשר אנשים מתוודעים למספרים גדולים יחסית של תולעי אדמה, למשל, במערכות אקולוגיות עירוניות. צורת פעילות זו נחשבת לרוב לדרך להימלט משיטפונות ומחילות ספוגות מים. עם זאת, זה לא יכול להיות המקרה שכן L. terrestris , כמו תולעי אדמה אחרות, יכול לחיות במים מחומצנים לפרקי זמן ארוכים, הנמתחים עד שבועות. בתנאים סביבתיים פחות קשים שבהם טמפרטורת האוויר והלחות מספיקות, התולעת נעה לעתים קרובות על פני השטח. זה עשוי להיות מונע על ידי זמינות משאבים או הרצון להימנע מהזדווגות עם קרובי משפחה. היא דטריטיב שאוכל בעיקר עלים מתים על רצפת האדמה ואדמה מינרלית העדפה קשורה לריכוז גבוה של סידן וחנקן סביר . כתוצאה מכך, אפר, בסווד ואספן הם המועדפים ביותר, זני מייפל סוכר ומייפל . האלון פחות טעים בגלל ריכוז הסידן הנמוך שלו, אבל יאכל אם לא יהיו עלי סידן גבוהים יותר. בעוד שהם ניזונים בדרך כלל מחומר צמחי, הם נצפו ניזונים מחרקים מתים, מיקרואורגניזמים באדמה וצואה. היא תולעת הרמפרודיטה בו-זמנית דו-הורית חובה, המתרבה מינית עם פרטים המחליפים זרע הדדית ההזדווגות מתרחשת על פני הקרקע, אך בני הזוג נשארים מעוגנים במחילה שלהם והזדווגות קודמת לביקורי מאורה הדדיים חוזרים ונשנים בין שכנים. בנוסף, כאשר בני זוג נפרדים, ניתן לשלוף אחד מהם מהמחילה שלו. תדירות ההזדווגות גבוהה יחסית (אחת ל-7-11 ימים). גודלו היחסי של בן הזוג, המרחק מבני הזוג המשוער, הסיכוי להיגרר אל פני השטח והפוריות הקשורה לגודל, כולם נוטים לשחק תפקידי מפתח בהתנהגות ההזדווגות של זוחל הלילה. הזרע נשמר עד 8 חודשים, ופרטים מזדווגים מייצרים פקעות עד 12 חודשים לאחר ההזדווגות. ההפריה מתרחשת בפקעת והפקעת מופקדת בחדר קטן באדמה הסמוכה למאורה ההורית. לאחר מספר שבועות, תולעים צעירות צצות ומתחילות להאכיל באדמה. בשלב הנעורים המוקדם, התולעים אינן מפתחות את המאורות האנכיות האופייניות למבוגרים. סביר להניח שבגרות תדרוש לפחות שנה אחת של התפתחות, כאשר בשלות הרבייה תגיע בשנה השנייה.תוחלת החיים הטבעית של L. terrestris אינה ידועה, אם כי פרטים חיו שש שנים בשבי.
