יום ראשון, 7 בדצמבר 2025

שלמה שפירא : "יאבה"

שלמה שפירא

"יאבה" 

אחי "ראובן" ביקר בביתי היום, מתחילים לשוחח והמילה הראשונה הייתה "יאבה". 

אמרתי לו - אולי הכוונה "יא אבא" כי יש גם "יא מאמא" ושמעתי מישהו מחנטרש משפט - "מכל היאבה ליד". "רוני שלום" שר שיר-שנסון באנגלית "עמי יאבה" - "Ami yaba" שהזכיר לי את "עלי באבא". "יאבה ביי-ביי" שרים ב- בית חסידי בכפר-חבד. "ציון גולן" שר "מחרוזת דעסה את יומה ואת יאבה". בספר "משלי" כתוב: "לא ישא פני כל כופר ולא יאבה כי תרבה שוחד". 

"יאבה" נזכרת בשיר בהצגת-ילדים שלא ידוע מי כתב אותו, אבל ידוע מי הלחין אותו - לחן: "דוד עורי" ונכנס לזמר הקהילתי - כצוהר לתרבות מוזיקלית רב-גונית שהתפתחה לאורך הדורות בישובים החקלאיים. 

ב- "יאבה פסטיגל" שרו: "יאבה יאבה קריזה קריזה איף איף יאבה...מה זה מפחיד! יאבה, מה עשית? יאבה מה אמרתי...הזדמנות אחרונה להצביע לשיר באתר מאקו.

אז אל תתפלאו שאחד מהפועלים בחקלאות התאילנדים בנגב נעשה מיליונר בזכות "יאבה". הפועל התאילנדי סחר לא במילה אחת או שתיים, אלא ב- "יאבה" שהוא סם השיגעון בבורמזית שהגיע ומגיע לישראל ועל אנשי המכס נאמר: "שלא יגידו שהסם הזה "כולה קפאין עם אקסטזי - יותר זול ויותר ממכר ממנו ויותר קטלני ממנו". "יאבה" גורם להתמכרות קשה ולתופעות לוואי קשות. הסם התפשט בסצינת המועדונים של ישראל.

במקור הוא שימש חומר ממריץ לטייסי הלופטוואפה במלחמת העולם השניה (קראו לו - "סם הטייסים"), גם היטלר הזריק אותו. אחר-כך גילו אותו נהגי משאיות בתאילנד ושם הפך למכת מדינה. "הסם המטורף לופת את תאילנד".

אזכיר את "יאבה באדו" יוצרת סרטים דוקומנטריים , עיתונאית וסופרת גנאית-בריטית שנולדה ב- 1955.

יש כל מיני חברות שעלו בטרמפ על יאבה כמו: "יאבה דאבבה", "יאבה טבקייס" ועוד.

יום רביעי, 3 בדצמבר 2025

שלמה שפירא : שחמט - הסבר וגם שיר

שלמה שפירא

שחמט

מישהו אמר לי השבוע -  "הבעיה שמפריעה לי הם הדתיים. הם בשבילי סדין אדום. אני לא יכול לנתק אותם ואני לא יכול להתנתק מהם. הם נכנסים לשעות העבודה שלי, למטה שלי, לאוכל שלי, בגללם נהרגים ילדינו החיילים בשטחים. למה הם צריכים לפנות אלי להניח תפילין, כאשר אני לא יכול לעמוד בבני ברק ולפתוח דוכן לחזרה בשאלה...

וכמו באקדמיה - מדובר גם היום - יש יותר שחקני שחמט גברים מאשר נשים. למשחק קוראים "משחק המלכים" - והמלך בדרגה גבוהה יותר - אני מכיר היטב זוג אקדמאים - חנה ונתן - שניהם גמרו דוקטורטים במדעי החיים והאישה עצרה את קידומה המדעי לטובת בעלה ואכן בעלה הגיע לפרופסורה וזה לא בגלל ההבדל ביניהם ביכולתם הקוגניטיבית.

היום יש גם אסכולה מובילה ל- "שחמט נגד המחשב" - משחק אסטרטגיה נצחי מבקש להיפגש ולאמן בקוגניטיביות חדשנית. 

"נזכרתי היום בשאלה : מתי מותר לעשות "הצרחה" - אני מבקש מכם רשות לצרוח - פשוט לצרוח ולצרוח בימים נוראים אלה - על מה שקורה במדינה שלנו ועל המלחמות הנמשכות בתוכנו, ועל מלחמת המינים ואין זכר לשיעורי ה- שחמט כספורט אקטואלי - על-זמני מתמשך - שדורש הוגנות, מיומנות, תחרותיות הוגנת, אסטרטגיה יעילה ופיתוח קוגניטיבי של עם. מצאתי נחמה במתנ"ס אום אל פחם שמעניקים כרטיס שחמטאי גם השנה... 

"המלך משחק עם המלכה, הילד שבחיקי, עכשיו הוא בענן, חייל שחור מכה חייל לבן וחייל לבן מכה חייל שחור והמלך עם המלכה משחקים בווריציות שונות ומשונות ושואלים - מאין באת ולאן אתה הולך? 

כשהייתי רווק והיה זמן, שחקתי הרבה שחמט - אז כתבתי את השיר "שחמט" :
השיר הופיע ב"מעריב-ספרות" ב- ט"ו באב תשמ"ה 2.8.1985 בעמוד 31.
השיר מופיע בספרי "אררט" בהוצאת "עקד", תשמ"ח 1988, בעמוד 57.

אדם שחמט

זְִריחָה שְׁקִיעָה בֵּינֵיֶהם צָהֳרֵי מִשְׂחָק
אָדָם שַׁחְמָט - חַיָּיו
מנסה להתקדם תחת לחץ
יש לו צריחי הליכה, חיילי סוד, שליחי מרוץ
סוסי סדר מלכה לְשַׁבֵּחַ אותו
ויש לו שירי לֶכֶת עֵינֵי תשבץ לפרוט גֵּרָה מארמון הנפש
אך כשרע מבקש לשבור את הכלים אין משׂחק
לְהֵאָחֵז בידידות הפשוטה בְְּחֵֵֵן המחול הטבעי
יוצא לְגָָרִִיגָָה שלווה אך יד משׂחקת מַחֲזִירָתוֹ חזרה
דורך דורך על מקומו
ויורד עם דגל.

משחק המלכים שבה אותי תמיד. עת לעבוד ועת לשחק. מזמן לא שחקתי שחמט. בשירות הסדיר הייתי מנצח במקומות הראשונים. כשגוייסתי למילואים שחקתי שחמט בהפסקות כשזה התאפשר..
לפני ימים ביקר אותי נכדי "אוהד" ונצח אותי. "סבא! שחמט זה לא תחביב, שחמט זה חתירה לעלות לפודיום ולאחוז דגל ישראל."
"נועם ששון" - סבתא שלו לימדה אותו שחמט, התאהב במשחק, בכישרונו זכה בהרבה אליפויות, לפני שנה זכה באליפות אירופה לשחמט.

ב- 2011 כתבתי:
נזכרתי באותו ערבי שאמר ב-2001:
"אינני מבחין בין יהודי חרדי לבין יהודי שמאלני. בשבילי כל יהודי הוא שחמטאי שיודע להכתיב גם את המהלכים וגם את התוצאה וכמובן שתמיד התוצאה לטובתו. כל פגישת עבודה עם יהודי היא פגישה-שחמטית, ואנשי השמאל בעיקר הם, שחמטאים טובים, כאשר הדמוקרטיה משחקת לטובתם ומשחקת לרעתנו, כי, תמיד היהודי, גם איש השמאל היהודי, כמעט ואינו זז משום מקום". 

עוד שיר שכתבתי ביום רביעי, 29 ביולי 2015
החיילים החזקים התעייפו מזמן, הלכו לישון לאגור כוח לסיבוב הפרטי האישי הבא

מתכסים גם בלילה באותה שׂמיכה שחמטית פרחונית.
כל משבצת ומשבצת בהּ פרח אחר של מנהיג אחר עם חתימה משלו.
מה חווה הנפש הקמה, אם בכלל היא נמה בחוות הפרח-ללא שורש?
שחמט הוא עניין של תן וקח אצל חזקים ומלכים שהשורשים שלהם צעדי חלומות מלחמה עם סוס מלכה ומלך בלבד,
חייליהם החזקים התעייפו מזמן מן השחמט הסיבובי - פט מט וכניעה.
הם הלכו לישון לאגור כוח לסיבוב הפרטי האישי הבא.

יום שבת, 29 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: שתי מלים שמעתי בילדותי בעיראק: "אכו" ו- "מאכו" / "אכו" = יש. "מאכו" = אין .

שלמה שפירא

שתי מלים שמעתי בילדותי. ודאתי שאכן שמעתי אותן גם .אצל אחותי הגדולה ודודתי מצד אמי שגדולה ממני בשלוש שנים.

המלים :  "אכו" ו- "מאכו"

"אכו" = יש.   "מאכו" = אין .


נסיתי לתהות על המלים באינטרנט : המסקנה שלי ששתי המלים קשורות ל- אוכל.

לגבי "אכו" :

1, מצאתי שיש "אקו" ולא "אכו" - שם של איש. / (اطعوني يا بنات اكو. סגדו לי, בנותיו של אקו.) גם: סולימאן אכו עודי

2. העיר "עכו" שמה בערבית "אכו" (عكا ו-(عكو) את מעמדן לטובת اكو [אכו], ...)

3. במובן "היו" - אמירה הס כתבה בערבית בגדדית : "אכו אוודם מן ד'חקו עלא רירם סקתוה לנפשם סוו נפשם קוויין. הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁבָּלְעוּ כַּדּוּר וְשָׁתְקוּ.

4. יש מלה קרובה ל- "אכו" והיא "אכיד" = בטוח מהימן, ודאי.

5. יש מלה קרובה ל- "אכו" - "אכול" = אכלן/זללן. ויש "אאכאלא" = אכל מזון.

לגבי "מאכו" : יש בערבית "מאכול" גם "מאככיל = אוכל, מזון.

יש "אקומקו. קייטרינג • מעדניה. דוד אלעזר 108, אור יהודה."

יש "אקומקו –  בת-ים,יריד האוכל המוכן הגדול במדינה!

יום שישי, 28 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: פרספקטיבה אלאלית כשה- Al נוגס באישיותנו

שלמה שפירא

פרספקטיבה אלאלית כשה- Al נוגס באישיותנו (Al - בינה מלאכותית)

בשנה האחרונה - משחקים ילדים ונערים דרך ה-"בינה המלאכותית / ה- Al ומראים לזקנים עד כמה הם כבר חכמים וחכם השימוש במחשב דרך הטלפון הסלולרי.

באופן כללי - מדגישים לנו : " ה- Al עוזר לנו ליצור ולהתאים אישית רשימת יתרונות וחסרונות בשתי דרכים: אתה יכול לתאר מה אתה צריך בטקסט פשוט וה- Al יסקור וייצר לך תבנית על בסיס התיאור שלך. "

"תבנית - היא מילה בעלת משמעויות מגוונות, הכוללות כלי פיזי (כמו תבנית אפייה), דפוס או מודל קבוע מראש(כמו תבנית נתונים או תבנית לציור), וכלים דיגיטליים המשמשים לארגון תוכן או עריכה כמו וויקיפדיה.

לגבי תלמידים צעירים - יש חושבים שהגענו למצב שאין צורך ב- "למידה ישירה" ויהיה יותר קל יותר ב- "למידה הפוכה" המתרחשת מחוץ למקום ממוסד כמו כיתה ואפשר להיעזר ב- Al וגם באמצעות סרטונים וחמרים מקוונים חדשים ומשונים אחרים ועוד.

כשהאנושות תגיע לבדידות וכשנגיע נגיע לבדידות קשה, ה- Al ינסה להוסיף עוד ועוד מטריות-עזר-אופטימיות שלא אנושיות.

נחיה ונראה ואולי אני לא אזכה - נחיה בחסדיו של ה- Al ובטיפוליו, עם יתרונותיו וגם עם חסרונותיו (בערבית: מאזאיה ואעיוב) ועם ייעוצו המכוון (איסתיג'ארה תאווג'יה).

אין ספק שהבינה המלאכותית תחבל בעתיד במירקם האנושי העולמי, והלא עלול להישמע כמו שאומרים היום על מחבלים "מתחילים בשירים וייגמר בג'יהאד", וכמו שאומרים על ג'וליאני שהוא איש נחמד אך, למעשה, הוא מחבל בחליפה. 

אנחנו ו- ה- Al ממשיכים ונמשיך לומר שלום שלום עלינו ועל עם ישראל.

הלוואי שאשאר נמוך קומה ונמוך רצון ואפילו מרושל אבל להישאר קצת חכם - שאזכור את אהבתי הראשונה הצעירה שהחמאתי אני בעצמי ואני בכבודי למי שצריך להחמיא ולא שיחקתי ולא היססתי לומר אמת. "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש "

וכמו בשיר"החדרנית" (חדירה עמוקה וקשה יש כאן ועל זה ויליאם-בטלר-ייטס כתב : "זה לזה נקלע לבין שדי כפור והתענוג עשהו חלש כתולעת ועוור כתולעת"... הוא יאהב את גופך ולנפש לא ישאל".

יום חמישי, 27 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: טיזי / טיזינבי

שלמה שפירא

טיזי / טיזינבי

קבלתי אתמול יוטיוב מ- ק. על איש אחד מסעודיה שהגיע לאלג'יר (אַלְגַ'זָאאִר), לעיר אחת שתושביה קראו לה "מדינת טיזי" על-שם טיזנבי  (שם ישבנו של הנביא).
האיש הסעודי שבא לעיר מ- "מכה" ופקד הרבה את ה- "כעבא" לא שמע מעולם על "עיר טיזי" שאליה נקלע. התייר רצה לקנות חולצה ומרגיש שהיא יקרה ואומר לו "גם אם תלך לכל חנות ב- "טיזי", לא תראה כזה מחיר. הלך ושואל נהג טקסי ושוב הנהג מתריע בשם "טיזי". בא אצל שוטר ואצל ראש העיר ואצל השופט וכולם מדגישים לו שהוא ב- "טיזי,...כך מתקבל  יוטיוב מצחיק בנופך קומדי.

"טיזינבי"" אינו שם של מקום, אלא פיוט בערבית מדוברת שמשמעותו "ישבן הנביא" - הנביא מוחמד. 
המילה "טיזי" משמשת באופן ויראלי במחאות בישראל כמו במחאה נגד חוק הלאום וזכתה לפופלריות בתקשורת החברתית בישראל , בעיקר - בהקשר של מחאה.
הבינה המלאכותית הרחיבה עשות במושג הזה והכניסה ג'יפה לחיינו.

"לך לטיזינבי" - הכוונה למקום שכוח אל וזה כמו "לך לעזאזל". לא חסרות לנו ג'יפות ולהוסיף עוד ג'יפות בתקשורת החברתית - עד לאן אנחנו נגיע?!

האירוניה שיש כאלה שמאמצים את השם בסרטונים קומיים כשמכניסים את המילה בסדנאות דוברי-ערבית ואיך לדבר ערבית.

הערה - בעיראק שמעתי מבוגרים אומרים על אישה עם אחוריים גדולים - איזה טיז-ליגאן יש לה".

יום רביעי, 26 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: "ענתריזם" הופך העולם

שלמה שפירא

"ענתריזם" הופך העולם


סיפורים קרו, גם נכתבו, גם ייכתבו על העולם המשוגע המטורף - 

ו- קורים הרבה סיפורים ביחוד בימים האלה: כמו אותו ג'יגולו המתרברב שיש לו שלוש נשים כל ערב ויומנו עמוס, כמו האיש המתרושש פתאום ומחפש ומפשפש בספריו הישנים...:

הבטן נפתחת - נאד

הבטן נסגרת - ספר 

("ספר" בערבית  "זיככר" גם "סיפפר)

לאן הולכים ? לאן רצים ?

בשיר אחד נכתב : "... אחרי שנתיים של סדום ועמורה

לא מזהה את עצמי במראה

מכיר, מתערב, מתמזג, מסתחבק...כשאני IN, מבין, זה לא נוצץ כמה רעש, כמה פיח, 

תן לי דשא, תן לי עץ כל היום מתבזבז על שלום, שלום..."


נזכר ב- "אבו-ג'אסם - המוסלמי המציק ליהודי. "ענתה" - בערבית קושי, סבל, עקשנות גם חטא.

ויש יותר ויותר סיפור על "ענתר, עם נופך ערבי ג'יגוליאלי :

"ענתר" - שם של גיבור מיתולוגי - די שגור אצל ערבים והיו סיפורים עליו ושמעתי אותם, למרות שהייתי יהודי - אלה ממעט סיפורי הילדים ב- בגדאד :   "ענתר" - עבד שנולד מאם שחורה ואבא לבן שהוא היה חייל גיבור הרפתקן ומשורר - ענתר אבן שדאד אל-עבאסי (ערבי טרום-איסלאמי) שאהב את "עבלה" - נסיכה בת-חורין לבנה ועשה הכל כדי להתחתן איתה ועד היום במגזר הערבי מופיע ענתר בתיאטרון ובסרטים.

אצל משפחתי בעיראק שמעתי לא פעם - כשיש ענין קטן שהופכים אותו לענין גדול היו אומרים: מה אתם עושים מעניין קטן - עניין גדול - "מאשייא" / אל תכביד - תזרום בקלות עם העניין בעזרת אללה.

אני מזכיר שוב ושוב - חשוב לעסוק גם בעבר כי כל מה שקרה לא מת.


שלמה שפירא: חומר מדעי לעיס כמו מסטיק בזוקה. פרופסור תום שינברג היקר ! אוהב את מחקריך...

שלמה שפירא

חומר מדעי לעיס כמו מסטיק בזוקה

לך תפגיש הדיוט עם פרופסור מומחה בשיחות מדע והבניית ערך וייצוגו במוח ו- למידת חיזוקים מ- מערכת חיזוקים,,,
ומה תהיה הדימות לכך בתהודה המגנטית, בתהודה הפנימית ?
אתם - הילדים המעטים המצטיינים באוכלוסיה בישראל - מעט תבינו זאת, אך מה עם האנשים העממיים שלא הוכנו לזאת, 
שלא הכירו ולא מכירים מהו "ערך ביו-תחומי ביו-כימי ביו-פיזיקלי ביו-אינפורמטיבי ?

"אללה הופך שקדיה לבית-טבע.
את "קרן האייל  לבית-מרקחת-בינתחומית. 
את "וולווטה" למצרך עממי לנערה ולאישה - תזכרו את שפופרת משחת ה- "וולווטה" 
שאחיותי - ילידות עיראק - חזרו מהעבודה בחקלאות אל המעברה ומשחוה על כפות ידיהן המיובלות ולא זכו להמשיך ללמוד בארץ-ישראל תיכון ואוניברסיטה ומקצוע מכובד,
ה- ביו-וולווט ריכך וחיזק והביא מעט זוהר לכפות הידיים.

פרופסור תום שינברג היקר !
אוהב את מחקריך, אוהב את הבסיס המוחי בשערי היכלי תחומיך. הלוואי שהדיוט כמוני יזכה לטעום סוכריית מנטה מבין תחומיך.


יום שני, 24 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: שאלה אותי אתמול ידידה "לאן נעלמת בשבוע שעבר?"

שלמה שפירא

שאלה אותי אתמול ידידה "לאן נעלמת בשבוע שעבר?"

עניתי לה : הייתי ב- "מעברה" - במעבר ל- "מוזיקה ישראלית" ארבעה ימים ולא הייתי צריך פנס-נפט ולא פנס-רוח והרגשתי שוב שאני ב- "האווה - אהבה" למולדת ולזולת, כשעברתי מארץ-הולדת לארץ-מולדת.

ב- בגדאד היה פתגם : "אבכה על הזמן אשר עשה את ה-"גורף" = גורף במגרפה לפמוט שמאיר את סביבתו. מדובר כאן שיהודי התעלה משפלות לגבהות בארץ-ישראל. מצד אחד "הגורף" ומצד שני ה- "גרפ" ששרטטתי בזמן נסויים במעבדה במדעי החיים. היום יכול לשרטט גרף לקיומי וגרף לתחזוקתי - הגרף מראה ירידה עם גילי המתקדם.

המצב היום בארץ כמו אותו מצב שהיינו במעברה עם הפתיליה וה- "פאנוס=פנס הנפט, וכולנו סוחבים את התנ"ך עם הפירוש של אליוט. אפילו "מאסק" המיליונר הופיע בבית-הלבן עם פנס בעין ושאלו אותו "האם הוא יודע תוך כמה זמן יעבור הפנס מן העין.

האמינו לי שדווקא בתנאי המעברה היתה אווירה רומנטית אצל מבוגרים ואצל ילדים. אני זוכר את אחותי חוזרת מקטיף תפוזים וחוזרת הביתה, ועולה לאוטובוס בודק- ה"פתאש" לבדוק אם מישהו סוחר בתפוזים שהביא לאוהל במעברה.

בכל מקרה, הרגשתי במעברה לאור ה- "פאנוס" שבאתי לגרש את החושך. עוד מעט חג החנוכה, אני לא זוכר אם היו לנו חנוכייה ונרות חנוכה במעברה. תמיד טוב לבוא ולגרש את החושך!

"באנו חושך לגרש..."    במהרה, אמן ואמן !


יום שישי, 21 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: ציפור זקן נשאר בקן ומקווה מאוד שהכל יהיה בסדר"

שלמה שפירא"

ציפור זקן נשאר בקן ומקווה מאוד שהכל יהיה בסדר"

"ציפור זקן נשאר בקן ומקווה מאוד שהכל יהיה בסדר".
מזמין "גברת שוקו" למסעדה 
יושבים סועדים במסעדת "הזקן והים" - סלט, כרובית מטוגנת, פלפל ממולא ודג על האש...

אני ניזכר ב- "מוח-החולם" של נערים בני-כיתתי בגימנסיה:- היה שקט גמור בשיעור לפיסיקה 
אנרגיה פוטנציאלית, אנרגיה קינטית, והמורה מזכיר את "קופרניקוס" ,ופתאום בנשימה אחת כל הבנים בכיתה חזרו וקראו בקול רם - קופרניקוס קוס קוס קוס 
(לא קוסקוס) - כאילו לא ראו אבר-מין נקבי של נערה מעולם.
ככה זה יש אימון בצבא ויש אימון בחברותא ויש שעשועי חלומות למכביר לצעירים שבתוכנו...
הגוזלים שלי עזבו את הקן, פרשו כנפיים ועפו ואני ציפור זקנה נשארת בקן, מקווה מאוד שהכל יהיה בסדר.

"אדון שוקו הולך לבקר חבר שלו, אדון שוקו אחר ושני אדונים נזכרים ב- "גוזל - חוקרת רצינית במדעי החיים שקראו לה "גוזל" 
שאת שמה קיבלה מאביה - הלשונאי - ולא שינתה אותו, הייתי בקשר לעזור לה במעבדה לקורס שהפעילה לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה במסגרת "מדעי החיים."

"הפסקה עשה, מים שתה והמשך לשחק במילים - יש משחקי מילים גם בחלומות. אני זוכר היטב את השיר שלמדתי במעברה" - "יש לי גלידה הכי טובה ומשובחה וקנו ממנה ילדים - קו קו אה אה! גלידה טובה!

שלמה שפירא: קבוצת מטיילים נפגשה השבוע בבית-מלון ב- ים המלח. בכל יום, בימים ששהיתי שם היו תוכניות מוזיקליות מעולות לפני הצהרים ובערב

שלמה שפירא

קבוצת מטיילים מגמלאי אוניברסיטת תל-אביב נפגשה השבוע בבית-מלון ב- ים המלח. בכל יום, בימים ששהיתי שם היו תוכניות מוזיקליות מעולות לפני הצהרים ובערב.

בכל זאת - הרגשתי על בשרי הרגשתו של זקן-קשיש, גם הרגשתו של  זקן-עיוור.
"ויליאם בטלר ייטס" - משורר מחזאי מסטיקן פוליטיקאי אירלנדי שאמר את המשפט הבא: "...עמל לבלוב הוא או מחול הוא כאשר הגוף נחמץ, הנפש לרצות, 
היופי לא יצמח מ- יאושו הקודר...הוא גוף של נגינה ינוע, הוא מבט יהל, כיצד נדע בין המחול למחולל".
"ויסלבה שימבורסקה" בשירה  "אדיבותם של העיוורים" כתבה - "גדולה  היא אדיבותם של העיוורים, גדולים אורך רוחם ורוחב לבם. 
מנסיוני - כאשר משורר קורא שירים לקהל עוורים...חש שכל משפט עומד כאן למבחן העלטה...  

השבוע הרגשתי עלטה גדולה כי טיילתי עם קבוצת גמלאים מאוניברסיטת תל-אביב ונעזרתי ב- "מטפלת" ואני "הולך-מקל", 
והמקל מסייע בהליכתי בגילי המתקדם ובחוסר יציבותי...

לא ראיתי בעיראק בהיותי צעיר מגג ביתנו המשקיף על מסגד (ממש נושק לביתנו) "קשיש-מוגבל מוסלמי" וגם בישראל בביקורי במסגדים בישראל ובמצרים וגם על מרקע הטליווזיה - 
איך מתפלל מוסלמי קשיש עם בעיות גב ובעיות הליכה מתייחס להשתחוויה ארצה על הברכיים בזמן תפילתו...

כך או כך- יש צעירים ששרים שירים על ההבחנה המורכבת רגשית אצל העיוור ואצל הזקן ומציינים את הבלבול, הכאב, ותחושת המחזוריות הרגשית גם אצלם - כאשר מנסים 
להתקרב ולנסות לעזור. הרגשתי שרבה המוכנות לעזור לעיוור ולקשיש...
זאת בעצם היכולת בתוך עימות בינך לבין השונות של זולתך...
הערה - כמעט רוב עובדי המלון דיברו ערבית וכנראה היו מוסלמים - הם ניסו  מאוד לעזור לשונה מהם, ביחוד לעזור לשונה-המוגבל ומגיע להם תודה.

יום שישי, 14 בנובמבר 2025

שלמה שפירא: כל-כך אקטואלי "שיר המשפט": (1953) !

שלמה שפירא

כל-כך אקטואלי "שיר המשפט": (1953) ! 

בשנת 1953 הייתה השנה החמישית לעצמאותה של מדינת ישראל ובדצמבר אותה שנה הודיע דוד בן-גוריון, כי החליט לפרוש מראשות הממשלה.
חיפשתי עוד דוגמה לפרישה של ראש-ממשלה בישראל ואין עוד כזה עד היום.

בחיבור וחיסור בפוליטיקה בארץ-ישראל (התחברות פוליטית ו- חיסור(התנתקות) פוליטית עבר "חתול שחור".

"פיינר" שהוא "חיים חפר" כתב ב- 1953 לחן עממי בוכרי ובו נשאל ושאל - מתי האמת תצוף כשמן כי קשה לנו במעונותינו ובחדרינו אין נחת וחיינו קשים...

העוד אלפיים שנה יהיה סוף-סוף סוף למשפט ? לא ולא !!! שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך!
"טראמפ" מבקש ו- נשיא מדינתנו מדגיש עמדתו ב- פסק-דין (שופטים - דיינין הפוסקין את הדין -- 
ו- שוטרים הרודים אחר תפקידם במקל ורצועה, עד קבלת דין השופט.
אז למה המערכת הפוליטית לא נשמעת למערכת המשפטית ? 
ככה זה אצלנו!
ככה זה אצלנו היום ומחר במדינת ישראל !
שעה שעה אני מחפש קצת סדר וניקיון בפוליטיקה שלנו. יש יוצא ומיד יש בא (חלאפות בשפת ילדים).
בשכונה שלנו - כולנו גיבורים, פופאים, מלוטשי עונג, תרנגולים אנחנו - לכו ותקראו ותביאו את כל החבורה לכאן - שירעישו שיחמיאו שיתלקקו ...
דוגמה טובה הייתה אצלנו לאחרונה - המוני חרדים שלא מתגייסים לצבא. 
ואנחנו האזרחים החילוניים שומרים עליהם ועל טפיהם - בראשית תורה קדומה רשומה חוכמה סתומה. 
מן הסתם עוד יבוא המחר.
  

שלמה שפירא: הצורף מבגדד ואמי

שלמה שפירא

הצורף מבגדד ואמי

הפרחים שהותרתי ב- בגדד
הערפל שהותיר בי צלקת
ויופיה של נערה / אשת-איש לעתיד
"הרוצה לראות יופי...יביא כוס של כסף מבית הצורף וימלאנה גרעינים של רימונים אדום,
 ויעטר זר של ורד אדום על פיו ויניחנה בן חמה לצל..." כך חלמתי על אישה מארץ-ישראל ב-בגדד.

אתמול הראו בטלוויזיה את האופנועובנק נוסע עדיין באופנוע ומישהי בדרך זיהתה אותו ואמרה: "טממאא". היא
התכוונה למילה בערבית "טממאעע" שפירושה חמדן/תאוותן (להבדיל מן המילה "טאממאח" במובן "שאפתן".
שאפתי ושאפתי ולמה הגעתי - בקמעא מעט, בקצת משהו בקושי הגעתי לקמעונאי-במילים. בקושי צופה, בקושי סייר, בקושי מורה-דרך לצאצאיי ולחברי.

מישהי שלחה לי היום - לשבת - "שבת שלום" עם לב עננים פרחוני. נזכרתי ב- בגדד ובאמי - זיכרונה לברכה - שהייתה מדליקה 
לפני כניסת השבת עשרות פמוטים לזה ולזה ולזאת ולזאת ושאלתי אותה - הלא את מתפללת (למדה משמיעה) בוקר וערב ויש לך כמה קופות צדקה שכל יום זוכות במצלצלים ויש לך "קמיע - טלליסים" מסבתא רבתא שעלה עמך ארצה לישראל ושכן בכיס חליפתו של אבי (שנפטר מזמן) ואת עדין לא שקטה, איך אז הרגישה? מה היו תפילותיה שאף פעם לא שמעתי אותן בקול רם.

חשוב. לא חשוב? העיקר - שב "בני-ברק" תלו ותולים פשקווילים!