יום שני, 23 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: בשנת 1953 כחבר ועד תלמידי כתה ח' בבית-הספר הממלכתי ע"ש ברנר בהרצליה, קבלתי הפניה ל- "כבד את מוריך" - - מפעל-הכבוד ליובל הסתדרות המורים בישראל

שלמה שפירא

"כבד את מוריך" - מפעל-הכבוד ליובל הסתדרות המורים בישראל 

בשנת 1953 כחבר ועד תלמידי כתה ח' בבית-הספר הממלכתי ע"ש ברנר בהרצליה, קבלתי הפניה ל- "כבד את מוריך" 

"על המשמר" ציין זאת בעיתונו:

... כבד את מוריך": על המשמר. 25 באוגוסט 1953. רשות היחיד ברשות הרבים; העליה והירידה: על המשמר. 15 בספטמבר 1953...

תלמידים יקרים,

במלאת 50 שנה להסתדרות המורים העברים בארץ-ישראל, שנוסדה ביוזמתו של מ. אוסישקין ז"ל בזכרון-יעקב, הכריזה הקהק"ל על מפעל גדול של הרשמות הזהב בשם "כבד את מוריך".בכרך המיוחד המוקדש למפעל זה נרשמים מאורעות חשובים בחיי החנוך העברי, מורים ומחנכים, מוסדות חנוך ותרבות.    ועד היובל, בחסותו של נשיא המדינה יצחק בן-צבי ובראשותם של יו"ר הכנסת י. שפרינצק ושר החנוך והתרבות ב"צ דינור, פנה בקריאה לצבור להביע בדרך זאת כבוד ויקר למחנכי הדור, ורבים נענו לקריאה זו.

אתם עומדים השנה לסיים בשעה טובה את בית-ספרכם, ואין דרך נאה לציין את המאורע החשוב הזה בחייכם ולהודות את תודתכם והוקרתכם למחנכים ולמורים ולבית-הספר, אשר בו קניתם תורה ודעת, מאשר הרשמתכם בכרך המיוחד של ספר הזהב בשם "כבד את מוריך".

אנו מציעים לכם איפוא לרשום בכרך זה את המחנכים - המורים ואת בית-הספר ולהגיש את התעודה בחגיגת הסיום.

הרשמה בספר הזהב עולה - 10 ל"י . לא יכבד מכם לאסוף ביניכם את הסכום הדרוש ולהצטרף לכלל התלמידים אשר יציינו בצורה נאה את סיום לימודיהם.

גשו נא בעוד מועד לביצוע הפעולה הזאת .

בכבוד רב,  ועד היובל   (חתימה)

שלמה שפירא: "אורה לוטן" כותבת ל- "שלמה שפירא" - שלום לאיש הלחם ואיש החרצית.../ גזית, 16.1.2008

שלמה שפירא

"אורה לוטן" כותבת ל- "שלמה שפירא" - שלום לאיש הלחם ואיש החרצית.../ גזית, 16.1.2008


גזית, 16.1.2008

שלום לך שלמה, שלום לאיש הלחם ואיש החרצית...

עלי להתנצל, כי ספרך  האחרון - לעת עתה - נימצא בספריה שלי וכמה שמחתי לפגוש אותו.

כניראה, שגם ,הפלגה אחרונה" נימצא אצלך כי בהקדשה אתה מזכיר את ספרי - רק לא 

את "בגובה המים" שהוא ספרי השלישי.

אומר לך שלפי קריאתי "וידוי מודרני" מזוקק יותר מאשר "ערך מוחלט" - אגב,

השמות של הספרים מחייבים יותר מדי. בקריאתי, איש הלחם ואיש החרצית ועוד שירים רבים משקפים

עולם פנימי, הנחשף בצניעות, בידידות, בטון מינורי הערב לאוזן במוזיקה שלו.

והביקורת אל המודרני אינה צועקת, אלא נירמזת ולא דוחה את הרצון לקרוא שוב.

שם הספר נישמע לי אירוני, כי הלשון והתכנים הם אנושיים לכל הזמנים. 

שלמה, כעורך לספר "הבוסתן", עשית עבודה ניפלאה . הצד הגראפי מאד יפה בשני הספרים. ברכותי ל- ,לירז" אולי בתך ?

אני מתנצלת על חוסר כישרוני בחברת המחשב, שהיה ידידותי לחיים, אישי, ז"ל.

תבורך על מעשיך ועל כתיבתך. בידידות, אורה לוטן.



שלמה שפירא: איפה נעלמה ומונחת ה"אמנות הציבורית" של פעם?

שלמה שפירא
איפה נעלמה ומונחת ה"אמנות הציבורית" של פעם?

אמנים ציירו פעם בשביל ההסתדרות.
אז איך נעלמה ואיפה, מונחת היום ה"אמנות הציבורית" של פעם 
שהייתה תלויה על הקירות, למשל, לפני כשלושים-ארבעים שנה היו תלויות על הקירות
ובמקרה שאני זוכר במקום "הסתדרותי-רפואי" וגם בסניפי בנק הפועלים?
היו אלה תמונות אורגינליות נבחרות של ציירים מקומיים ומארץ ישראל כולה?
מעטים אז התעסקו בציור ומי שעסק בציור אהב לצייר וידע לצייר.
עם השנים התחלפו, למשל, כמה מזכירים בסניפי מוסדות ובנקים
וכל מזכיר החליף את התמונות שעל הקיר?

ואין חֲרָטָה באיחוּר-עֵת כקרני אֻמָּנָא לאמנות המתה.
היום, תלויות על הקיר צילומי "תמונות" של "עשׂרה בגרוש"
ואני מדבר בערך הגרוש של היום ולא של פעם. 

10.08.2010 

יום שבת, 21 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: ורד / וורדה / "עאמי בייאע אלווארד"

שלמה שפירא

ורד / וורדה / "עאמי בייאע אלווארד"

מכירים את אשליית הפרח המורכב לאהבה - "לוקחים פרח ממשפחת המורכבים ותולשים עלעל-פרח אחרי עלעל-פרח וברצף התלישות שואלים: "אוהבת" - "לא אוהבת". אם העלעל האחרון "אוהבת" אתה מתאזר בכוח לפנות אליה ולשוחח - ומה שיהיה - פיש או מאפיש.

היא הייתה נערה בשנה החמישית בבית הספר תיכון ראשונים, צעירה בשלוש שנים וקצת יותר ממני, יפה, רזה, חזה שטוח - בטוח שעדיין לא צמחו לה השדיים, ילידת הארץ, קראו לה "ורדה". אביה הגזבר של המועצה ואימא שלה בתפקיד לעזרה סציאלית (?). בנות הכיתה היו מתרועעות ביניהן והיא נראית לי תמיד לבד. אחיה למד באותו בית ספר בכיתה השמינית בשנת המחזור הראשון בבית הספר התיכון המדולדל מאוד לעומת היום. היא הייתה אחת החכמות בכיתה במגמה ההומנית. בהפסקות היינו משוחחים זה עם זה על כל דבר - נערה מעניינת בשטף ידיעותיה על החיים בכלל ועל החיים בארץ.

שנים לא נזכרתי בה. לפני כעשר שנים פגשתי אותה ברחוב קרוב לדיזנגוף בתל-אביב והכרתי אותה תוך הליכתה והתפעלה שזכרתי אותה, התחלנו לדבר - נשואה עם תארים, גם בעלה עם תארים שרוב השנים חיו בלונדון. 

אתמול בלילה - עוד מעט מעט חנוכה וראשית שנה אזרחית חדשה. באירוע מסוג זה הבאתי לחברה הקבועה שלי - ורדים גם שמפניה גם יין.

השם "ורדה" ובערבית "ווארדה" הזכיר לי את השיר מעיראק "עאמי בייאע אלווארד גולי ביש אלווארד" (דודי מוכר הוורדים הגד לי מה מחיר הוורדים?) פנית למוכר כאילו היה הדוד שלך מצד אבא ("עאמי" זה דוד מצד אבא ו- ח'אלי" זה דוד מצד אימא). לזכור שבערבית צבע ה- וורד מתייחס לפרח ורוד, גם לצבע ורוד. יהודים בעיראק ניסו להתחבר בקושי עם זרים ולא פעם שמעתי "לא ניכתאלט" במובן אל לנו להתערבב איתם. ידידות,לכאורה, הייתה על פני השטח

שכחתי כבר את בטויי החיבה ללא יהודים שנהגנו לבטא כלפיהם - "יא עאמי", "יא ווארדי", "יא באלאדי"...בעיראק היינו חייבים לשיר את השיר "בלאדי" גם בבית ספר עברי ואני מתגעגע מארץ הולדת לארץ מולדת שבימים ההם חיי יהודי בעיראק היה על כף המאזניים.

בבגדד היו ניסיונות מצד מוכרים מזדמנים לא מעטים למכור פרחי הרדוף הנחלים הוורודים והיפים בהדגישם כ- "וורדים". אחת מבוגרת מן המשפחה המורחבת אמרה לי שאהבה את פרחי ההרדופים ואף קטפה אותם לשים בביתה והיא לא שמעה לא ידעה שצמח ההרדוף על עליו ופרחיו צמח רעל מסוכן הוא, ביחוד אם גדל הצמח בחצר גדר ביתך ואוסף עליו היבשים ומדליק "על האש". זה יהיה על האש ועל המוות.

יום שישי, 20 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: על "חושה", על "מסטולה", , על שיר ערש "דיללול" ששרה לי אמי ואחותי הגדולה כשהייתי תינוק-ילד

שלמה שפירא

על "חושה", על "מסטולה", על שיר ערש "דיללול" ששרה לי אמי ואחותי הגדולה כשהייתי תינוק-ילד

אחרי ארוחת ליל שבת היינו שרים "שבחות" ואחד השירים היה "חושה עזרתי בשר עדתי" - רצינו שתגיע מהר הגאולה - חושה שלח משיח, השם תשועתי.
אהבתי את שירו של ר' ישראל נג/ארה לא בגלל שאלתו: - ..."למה עמך תמכור בלא הון ודמים?"  אך יש גם ביטוי לתשוקתו - תשוקה 
שאני יכול להסב אותה לאישה אוהבת - "תכלה עיני עופר אהבים, לתשוקתי...לעיר שעשוע חיש העלני"
 "מישהי שמעה ששרתי "חושה עזרתי בשsר גאולתי ..וצחקה - "אתה חולם לטייל ולישון ב- "חושה".
חושות (במתחמים מסודרים) לתיירים מוצאים בסיני, אך היו ויש חושות באתיופיה בטורקיה. (havsa)'
עשויות מחימר וקש...
נזכור "החושה באום ג'וני"  ששם הוקמה דגניה.

על "מסטולה" ועל "מטסולה" :
את "מסטול" שמעתי עוד בעיראק במובן מסומם/שיכור/טיפש.
"מסטולה" - לא חייבת להיות מסוממת ושיכורה - בדרך כלל, מתכוונים ל- "טיפשה"/ מישהי שיש לה שריטה/שריטה קלה, כמו ב- היי כזה - Donna Paulsen ; מישהי בעירפול חושים שלא ב- 100 אחוז ממוקדת מתפקדת או משהו קרוב לזה.
"מטסולה" - שם - נשיאת פרלמנט ונציגת האי מלטה, שנבחרה לנשיאת הפרלמנט האירופי.

על שיר ערש "דיללול": כמעט נואשתי מהשיר הזה התקוע בזיכרוני שכמה נשים מבוגרות לא שמעו עליו. והשיר היה חי וקיים - מסתבר שהספריה הלאומית של ישראל הקליטה אותו בכותרת: "דיללול מבגדד למעברה ולשיכון - מופע בביצוע "ג'לאל עזיז". בשנת 2012 "אימאן בשיר" בהופעתה שרה אותו, בשנת 2016 "שרי אלפי" שרה אותו. תודה לנשאלות שלא הכירו את השיר והחלטתי ל-העלות זכרו - עם "חושה עזרתי" שגם בו נזכרתי.

יום חמישי, 19 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: "אני אוהבת אותך!"

שלמה שפירא

"אני אוהבת אותך!"


"אני אוהבת אותך" - היא אומרת לי.

אין אדם שלא מתרגש למשמע שלוש מילים נפלאות - אלה מילים ינתנו בצדקה ואת תיכנסי לחיים טובים ולשלום.

ברגעים אלה או ברגעים אלו - אין הבדל משמעותי ביניהם, הטווס - טווס

נוצותיו יופי שרק הטבע יודע לספר

את המספרת:

את ואני - סיפור אהבה מאלף לילה ולילה

אלופה יותר מ- "שהרזדה"

קוסמת בלי מצבי לחץ - לא נלחצת גם ליד בעלך

חלום לי להיות גם שלך ברגעים אלה.


אנרגיה עצומה זורמת בך - מאיפה ה- "צ'י" החזק שלך שעושה אותך חזקה גם צעירה.

אני זקן - "צ'י" שלי כבר לא חזק כמו פעם. גם אם אלך לדיקור סיני והמטפל יסתכל על לשוני -

יאמר הדוקר: "לשונך חזק/חזקה, אך לא דופק לבך - זה בגלל שאתה אדם רגיש ומתרגש. דמותך - תדמיתך!


לו הייתי חי איתך בחיי-שבט ביער גשם ברזילאי ועלה גפן של חווה מכסה היופי המפורש שלך 

שדייך הכי יפים מכל הנשים.


שלמה שפירא: החיים כתחרה

שלמה שפירא

החיים כתחרה

ידידה כותבת לי לא מזמן : " אתה כבר לא נער וחולם על אישה צעירה ויפה עם ידיים ורגליים יפות...רגעי אושר עפים, החיים עפים ו- "זיקנה" אין בה שמחה".    

עניתי: "נכון -את צודקת! מה שגלוי לך, גלוי לי. 

בכל זאת - כמו שאמר "בן סירא" - "יין נשתה בתחרה וכעס"...

אך איני שותה יין, אסור להורות בשכרות ואחד משופטינו הקדומים היה חזק וגיבור, היכה בפלשתים כי התנזר מן היין.

עוזב גם "תחרות" - לא מתחרה היום עם אף אחד, עוזב גם "תחרה" שבאה תמיד עם כעס - החיים לימדו אותי ש- כעס הוא החיפזון מן השטן. מנסה לעבור מ- פסימיזם ל- אופטימיזם.

אז מה - למשל - אני עושה: "קורא ספרים"

בספר "תחרה וצבי" מאת "אילת סווטיצקי" ניתן למצוא: - "...ויש אהבות מכלות, כאלה שאי אפשר לחיות בלעדיהן, כאלה שנגעו בחיים שלנו רק לרגע, והן שם לתמיד".

בכל זאת - תמיד אני טועם יין מ- כוס- הקידוש לברכה לששון ולשמחה 

מה יהיה ב- "לחוות" 15 תחנות מפגש בין יין ליהדות? אשכילה וארנינה!

פורסם על ידי ב- 14:57

יום שלישי, 17 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: מצב רוח / שיר

שלמה שפירא

מצב רוח

מתחקה אחר נפשך:
את - הרבה משקרת וכשאת משקרת - אני נזכר ב-  "פינוקיו" המגולף מעץ בכפר טוקסני שחלם להיות ילד אמיתי וכששיקר אפו הארוך גדל עוד יותר.
הרבה חיבורים לעצמך - נזכר שרצית לעצור בחיק בטנו של עץ, כדי לנשום ולהתחבר לעצמך ולהתמלא באנרגיות חדשות.
מה עם רוח-שירך ושירך באמצע דצמבר ולא מוריד גשם. 
מה עם הופעתך בתבל - מי הכי ישראלית, מי הכי אירווזיונית.

נזכרתי בך הערב - 
"שרון קנטור"האולימפיסטית עם "הזמר "שלמה שבת" הופיעו ביחד "בגלל הרוח".
בלי רוח אי אפשר לזוז סנטימטר.
נזכרתי בך הערב - "חנה הגננת" שליד ביתי העירה לי: "השנה לא הבאת להראות לילדים בגן - חצב פורח. עניתי לה: כשאין גשם, גם אני שואל למה החצב לא פורח,
כמו בשיר "תשרי" / מילים: רחל שפירא, שרה: חוה אלברשטין:
"ומה יקרה ומה יחלוף...כשלאורך כביש החוף מתייצבים החצבים." השנה עדיין לא ראיתי חצבים פורחים.

בכל זאת - חשבתי שמגיע לך שיר ממני.

שלמה שפירא: לא מכיר אותה - עזרה לי להרים את מקל ההליכה שנפל

שלמה שפירא

לא מכיר אותה - עזרה לי להרים את מקל ההליכה שנפל

מי את אישה נחמדה

מי את אישה יפה

גם אם גונבים את החשק לצחוק או לבכות - באישה חוכמה שמספיקה לשניים.

בטלוויזיה שמעתי אתמול: "אימא קיבלה אבא" וכשנשאלה  על אבא אמרה הבת: "אבא ריהוט של הבית".

רכילות טיפוסית היא פעילות בטלה, מרגיעה ומהנה - מה שאדם לא אוהב אצל אחרים, מקובל עליו אצלו.

במודעה שהתפרסמה ב" ניו-יורק טיימס" - (למכירה סט שלם של אינצקלופדיה בריטניקה, 45 כרכים. מצב מצוין. 2000 דולר. לא זקוק לה יותר. התחתנתי בשבוע שעבר.האשה יודעת הכל.)

"הצמה" - סרט לעשירים ולעניים - אצל עשירים יש רהיטים. אצל עניים אין רהיטים.

 תחפשו "אבא דואג ומרסן בקשות". 

ומה עם אבא גרוש בשנות ה-40 לחייו שלא חשב גם איך לחלק את רהיטי הבית. הפך נמצא בחובות כלכליים, אך אוהב מאוד את בתו ומוכן לעשות הכל למענה וכל סובביו חושבים עליו לבן אדם הכי עלוב ולוזר בלי בית בלי ריהוט.

יש עולם בלי ריהוט. יש גם עולם בלי גרוש!

.

יום שני, 16 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: מתווים

שלמה שפירא

מתווים

אתחיל במשהו קשה שקראתי ב- אינטרנט:  "ידידיה מאיר" במאמר ארוך, מנסה להיעזר עם מה שכתב "הרב שמשון רפאל הירש" שאבחן לפני יותר מ- 150 שנה את תהליכי העומק של עם ישראל ואיך הוא נאלץ להתמודד עם האתגר , שאנחנו מתמודדים אתו היום.  הוא מנסה להגזים בצמרמורת על האסון המדיני מבחוץ ועל ההתפלגות בעם לכתות כתות מבפנים ומצטט אותו: "אסון מדיני מבחוץ, יוליד התפלגות וכתות מבפנים. יקומו מקרב העם אויבים לדרך החיים היהודית, אשר יראה את הסיבה לאסון המדיני, לא בבגידה לתורה, אלא, אלא בשארית הנאמנות לתורה..." בפירוש שמביא "אני יכול למצוא הסבר כזה".
במדינה דמוקרטית הדתיים והחרדים מנסים לא ללכת בתלם עם האוכלוסיה החילונית - חבל מאוד! התורה לא קבעה ש- חרדים לא יישרתו ב- צה"ל - צבא העם כולו!
מכאן הגעתי ל- מילה מוצעת "מתווה" - מתווה להתגייסות החרדים: הבעיה קשה כי כל-כך מתווים יש לפנינו: "מתווה מלחמת חרבות ברזל", "מתווה חטופים", "מתווה מילואים", "מתווה המל"ג - מתווה המועצה להשכלה גבוהה", "מתווה הסיוע לאלה שנפצעו בקרב", מתווה הסיוע ללקוחות בבנקים", "מתווה קדמי", "מתווה עורפי", "מתווה חדש לפריסת הפטור ממס על קצבת הפנסיה, מתווה הגז, "מתווה לתכנון תוכנית לימודים קיימות לחנוך סביבתי ", מתווה לחינוך הקדם-יסודי  ...עם ישראל חי במתווים, בסקיצות-קריצות, בתוכניות רשומים בקווים כלליים ו- מתוות-דרך ש-אללה יודע מתי יישומו.
היה גם "מתווה -קרי לשלום" ואין שלום. יש מישהו שחושב שנגיע לשלום המיוחל עם שכנינו?!
(שלא אדבר על "מילון המתווה" שמביא "רוביק רוזנטל" מפיו של "יוסי כהן הדוגמן" ומוסיף על: חתיך, חתיכה, שאפה, כוסית ו-כוסין, שרלילון , שרמוט ועוד)
בערבית - "מתווה" יכול להיות או " מאנאג' " (אין תרגום מדוייק לעברית) או "מאווקיף". דווקא בערבית - יודעים לפרש היטב ולהבדיל בין "מציאות" = "חקיקה" לבין "מאנאג' ו- מאווקיף.. בערבית מדגישי את ה-"מציאות" לעומת "ח'איאל"/ דמיון . "חקיקה" /מציאות היא גם יצירת חוקים" ובאווירה לא דמוקרטית יצירת חוקים לטובת השליט. זה מה שרוצים היום להפוך את ארצנו הדמוקרטית. (הערה- יש ביטוי תאקדיר-מאוקיף (הערכת מצב) .
" מאנאג' " יכולה להוביל ל- "מאנג'א" = מנגו (פרי) , 

תמיד צריך להתרחק מסכנות ולבקש הצלה, ישועה ומפלט = "מאנג'ה-נאג'ו" ובאומרנו " במאנג'ה מינהו " בכוונה  הרחק מסכנתו..

שלמה שפירא: אווירה צדאמית / קטע שכתבתי בשנת 2012 בבלוג הישן שלי

שלמה שפירא

צדאם חוסיין - תזכורת לביצור מעמד שליט ערבי שתופס שלטון בתחילת דרכו. יהיו תמיד שליטים חדשים בארצות מוסלמיות שיתנהגו כ- צדאם חוסיין.

מבפנים - השליט מבצר את מקומו בשקט בשקט, בטון נמוך במידת האפשר, עד שמחזק שלטונו ללא עוררין.

מבחוץ - השליט מבצר תדמית של מדינה שוחרת שכנות טובה ושיתןף פעולה.

לאחר מכן יתחילו ה"חתירות":

חתירה מבפנים - לחימה לעקירה של הלאומיות הכורדית.

                               אם אתה סוני, חשוב לנטרל את כמה שיותר את השיעי. "תגדיר ותשלב ותצביע לשיעי את מקומו בפלכי-ארץ "משלו", ואם יש פלך שיעי אחד, תוסיף לו עוד פלך. לך, הסוני תוסיף פלך חדש במקום שבו נולדת (למשל, פלך חדש בשם - צלאח אל-דין).

חתירה מבחוץ - תתחיל באיבה פעילה למשטר הבעת' בדמשק. תחשוב איך לנגח את כווית, מעוזו של הנפט המנקר עיניים ואת איראן, מעוזם של השיעים...

 ומה אחר-כך? אתם יודעים!

20/10/2012

 

יום ראשון, 15 בדצמבר 2024

שלמה שפירא: נרטיב ה- "נידה בנשים"

שלמה שפירא

נרטיב ה- "נידה בנשים"


לגבי אמי - ה- "נידה" הייתה כמו בשיר - "על כל אלה - על הדבש ועל העוקץ"
בין עיניים מגלות סודות קטנים לבין תמימות מסלקת פחדים 
אמי הייתה מדברת הכל ואני ילד קטן לידה עם בנותיה וחושבת אמי שאני לא שומע ולא מבין.
אמי הייתה אומרת לבנותיה שתשמורנה על "ימי הנדה" והיתה מדגישה שכל חודש אחרי גמר נדתה היא מרגישה כאילו מתחתנת מחדש. וחוגגת עם אבי לפחות אחד עשר יום בחודש.
בתורה - "נידה" היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת. (אישה שנטמאה מדם שיצא מהרחם שלא בזמן הווסת נקראת זבה ודיניה שונים.

והנה אני כבר נשוי, עובד במעבדה והייתה שם מסטרנטית שאמרו עליה "גאונית שתגיע רחוק" - בניין קטן עם שירותים אחד -  שירותים קטנים לנשים וגברים ביחד, נכנסת ה- "גאונה", וסתה מרוח על הרצפה ועל  מכסה השירותים - בשבילי המראה מזעזע מגעיל  גם למנקה ילידת פרס מראה זה היה מזעזע.. פעם התפארה שהיא והחבר שלה מקיימים יחסי מין בזמן הנידה, 

כל שנותיי בבית הוריי ובביתי לא ראיתי מעולם "דם מנידה". חכמים גדולים בתורה עסקו עוסקים בהלכות נידה - גם איש ישיש כמוני יכתוב על מה שחווה בחייו.
היום - קל לאישה בזמן ה- "נידה." - אין צורך ב-"קרעי-בד חדשים ונקיים ואין צורך בצמר-גפן ויש תחבושות היגייניות  לשם כך. יש עמותות עם דגש "נשים לגופן". "גיל הבלות" עדין מדובר פה ושם ובערבית עדיין שגור הביטוי לנשים שהגיעו לגיל הבלות - ל- סינין אל-יאאס =שנות הייאוש.

אל ייאוש נשים גם נשים ערביות - יש "יאאס" שזה יאוש ויש "יאס/אאס" שזה "הדס"