יום חמישי, 16 בינואר 2025

שלמה שפירא: "איתמר בן גביר" - שר - (השר לביטחון לאומי של ישראל) שכח את "חוק שש הדקות שחוקק בכנסת" ומנסה להשכיח את החטופים

שלמה שפירא

"איתמר בן גביר" - שר - (השר לביטחון לאומי של ישראל) שכח דקות, שכח ימים, שכח חודשים, שכח שנה וכמה חודשים, שכח את "חוק שש הדקות שחוקק בכנסת" ומנסה להשכיח את החטופים.

הוא מדגיש שאינו מוכן לשחרר את חטופינו.
חטופינו נמצאים בשבי חמאס יותר מ- 450 ימים. ו- "בן גביר" מנסה כל הזמן לטרפד כל עסקה לשחרורם.
המתנת החטופים ומשפחותיהם מורטת עצבים מלווה בכאב גדול ו- "בן גביר" משדר הערב "שידור-הדחה" כמו ב- "האח הגדול".
הוא - כאדם דתי שמבין ב- "המתנה בין חלב לבשר" נראה אותו ממתין לחלב או לבשר שממתין לחטופים בשובם הביתה לאחר יותר מ- 450 יום.
ההמתנה חייבת להיפסק ומיד וזאת תהיה "מתנה מושלמת, יהודית וערכית" גם לכל עם ישראל. 
על רקע המגעים, רבנים מהציונות הדתית פרסמו מכתב שקורא לממשלה לפנות לעסקה שתשיב את החטופים מרצועת עזה: 
"בעת הזאת ישראל נמצאת בעמדת כוח משמעותית, שמאפשרת לה לשלם מחירים כואבים הנדרשים כדי להשיב את אחינו ואחיותנו".
יו"ר ש"ס - הרב אריה דרעי מדגיש כי תנועתו מחזקת את הממשלה במאמציה להביא לשחרור החטופים. 
אנו נושאים תפילה ששחרורם יישא פרי ויוביל לקיום "מצוות פדיון שבויים."
ראה "בן גביר" - "פדיון שבויים" בתנ"ך, בהלכה, בגמרא, בשולחן ערוך ואצל הרמב"ם ועוד. שכחת או לא שכחת? 
ה-סביב נושא כה כאוב ונדרש, נמשיך להתגושש?
עד מתי, לדעתך ?!

שלמה שפירא: לנווט במים סוערים / שיר

שלמה שפירא

לנווט במים סוערים

אני שוחה לבד. את שוחה לבד.
במים סוערים קשה לשחות לבד, גם לשוחים הטובים קשה לשחות.
מתפלל אני על מי שאיננו (על אשתי מנוחתה עדן)  
מבקש מאלוהים לעצור בזקנתי שיטפון פתאומי בסערת לבי.

בעומק/ בעומקים/ בעמקים השקטים - מים שקטים חודרים בסיכוי יציב שקט רגוע מחוסן 
מרעידים מאגרי-תקווה בלבבות : איש לוקח אישה , אישה לוקחת איש.
הכל פתיר - אם שני בני-אדם רוצים לחיות אחד עם השני.
תודה ל- "סטיבן ג'ייקובסון" - איש-סייסמוגרף - שמציע תכנית טבעית לגיל הקשיש!

יום רביעי, 15 בינואר 2025

שלמה שפירא: סמיר וסמירה

שלמה שפירא

סמיר וסמירה

"סמיר נקאש" תרגם יותר מ-120 משירי מעברית לערבית. 

"סמיר" / "סמירה" כשמות פרטיים.

בכיתתי בעממי ובתיכון הייתה לי ידידה קרובה בכיתות שלמדנו בשם "פנינה סמירה" / "סמירה" כשם משפחה.

גיסי - "פואד רפי שפירא" היה שר בבואו לשבת עם אחותי "בדריה/רותי" מחולון להרצליה והיה שר שירים בערבית,

אחד השירים היה "סמרא יא סמרא, מארה פי מארה שע'לני האווכי" .

השם "סמיר" samir נפוץ במגזר הערבי ומשמעות השם "סמיר" - "נעים" או "החבר של הסעודה - כך שהשם נושא בחובו אסוציאציות חברתיות נעימות. יש המתרגמים "סמיר" ל- "רע/חבר לשיחה בלילה.

למרות שהשם מזוהה לערבית - במסורת הקבלית מזכירים אותו ומזהים אותו עם תכונות חיוביות כגון יצירתיות, שמחה ורוח חברית - בספירה שמחוברת לרגש, לאדמה ולמעגלים החברתיים של האדם ומקושר לאנרגיה של הלב.

לחם שחור = כובוז אסוואד/אסמאר.

שנה שחונה = עאם אסמאר.

ה- "סמור" = "דלק" - יונק קטן שנקרא גם "אבו ערס", שזה לא ה- "סרסור/עארצ".

מסמר/מאסאמיר - מסמר/מסמרים.

איסתימאר - המשכיות.

להזכיר - שלא כל "סמיר" נחמד - "סמיר קונטאר" - מחבל לבנוני דרוזי שהשתתף בפיגוע בנהריה ב- 1979. "סמיר ג'עג'ע" - פוליטיקאי נוצרי לבנוני שהורשע בביצוע פשעים ב- סברה ושתילה במהלך מלחמת האזרחים בלבנון (1982).

שחרחורת=סאמראא' / שחרחר=אסמר או אסמראני. בניגוד למערב - "שחור/שחרחר" בתרבות הערבית צבע עור בהיר מתקשר עם חולי. 

שלמה שפירא: אב ל- בן חטוף - "יהיה בסדר או שום דבר לא יהיה בסדר"

שלמה שפירא

אב ל- בן חטוף - "יהיה בסדר או שום דבר לא יהיה בסדר"

אנחנו זועקים על כל מה שאיבדנו - הנה האמיצים האוזרים כוח לשרוד - הנה הנחמה להצית בבדידות, בסבל דרושים אמת וסבלנות, חשוב שיהיה לנו כוח אינסופי בחושים מתוחים. הזירות מסביב ארצנו מותחים אותנו - המשורר ג'ון מילטון מזכיר לנו - ידיעת הטוב נקנית במחיר גבוה, באמצעות הכרת הרע.

זיכרו: "מוחמד מוסה אבו-מרזוק" למד הנדסה בארצות-הברית, קיבל תואר שני בניהול הבנייה, גם הדוקטורט שלו קיבל בארצות-הברית, והיה ארבע שנים יו"ר הלשכה המרכזית של חמאס, 17 שנים סגן ראש הלשכה  המדינית של חמאס, מימן בכספו טרור ממקום מושבו בארצות הברית את פעילות חמאס. "ישראל" שנים לא ביקשה את הסגרתו, למרות הניגודים בין האישי לבין  השיקולים המעשיים החיצוניים לאופי הפשע, שמנעו ביצוע עונש עד שחמאס הגדיש את הסאה. חשוב גם זכור נזכור את "עמלק-הנאצי" שטבח מליונים מבני עמנו ו- "חמאס-העמלקי" ממשיך בטבח וטובח ושובה ללא רחם עשרות מבני-עמנו. והעולם שוב אדיש, אין עומק מעשי ליקום שפוי ופנוי.

הייתי שולח תזכורת מאוחרת מאות שנים לפילוסוף-מתמטיקאי-פיזיקאי-איש אשכולות ברוח האדם - "גוטפריד לבייניץ  (1646-1716) שטען: עולמנו הוא הטוב מכל העולמות האפשריים לא משום שאין בו רע אלא שאנחנו מצליחים להתגבר על הרע".                                       

והרוע נמשך ונמשך - ויימשך עד מתי?!


יום שלישי, 14 בינואר 2025

שלמה שפירא: כייף להתבדח / אם נחיה עם רובוטים, נשכח להתבדח / נשאלתי: האם להאמין ולהעדיף אהבה ממבט שני? וכאן אני נעזר בבדיחה...בספר: "World's book of best jokes"

שלמה שפירא

כייף להתבדח

 

אם נחיה עם רובוטים, נשכח להתבדח.

אדם בלי בדיחות, הרי הוא דבר שאי אפשר,

בבדיחה הקשיבו גם למובן, כשתקשיבו למילים:

" גראוצ'י מרקס: גברת סמית, האם יש לך ילדים?

גברת סמית: כן, שלושה עשר.      (בלי עין הרע)

גראוצי מרקס: שלושה עשר! או אלוהים. האם אין זה מעמסה?

גברת סמית: ובכן אני אוהבת את בעלי..."

"לטאה קטנה הגיעה וישבה בבר וביקשה בירה..."

"הרב פנגר" מספר בדיחות - בדיחה אחרי בדיחה ומרתון הבדיחות שלו ידוע לכל: במילתא דברי חוחא יש מסר משעשע שמשלב לימוד רציני על החיים.

ויש:  "בדיחות קרש" , "בדיחות גסות", "בדיחות עם הומור שחור", "בדיחות על האימא של והחמות של", עוד ועוד.

בהתקרב חג החנוכה, יש לא מעט בדיחות על חנוכה.

14.12.2022

שלמה שפירא: נשאלתי: האם להאמין ולהעדיף אהבה ממבט שני? וכאן אני נעזר בבדיחה:

אם השאלה הנשאלת היא על אהבה מתוך מבט,
והרי כאן מציינים ממבט שני, ולכן יש גם אהבה ממבט ראשון
(או ממבט כל-שהוא).
בחכמת המבט יש קשר בין מבט ומקורו ואין מבטים דומים כשהמקורות שונים,
כך שאהבה ממבט ראשון אינה דומה לאהבה ממבט שני
ובאי דמיון, קשה לדבר על העדפה.
מבטים יכולים להיות שונים גם במקור וגם בתכלית.
ואם בכל זאת אנחנו אוהבים וממשיכים לאהוב,
אזי באהבה זורמת יכולה להשתלב מציאות רחוקה עם מציאות חדשה
ועולמות ממבטים שונים יישָקוּ.
וכאן אני נעזר בבדיחה:

הבדיחה נמצאת בספר בדיחות בשׂפה האנגלית.
World's book of best jokes", etited by Canter Eddie"
הוצאת World" 1943"', Cleveland and New York. לספר היו עוד שלוש הוצאות.
הספר מיוחד במינו כי:
1) הודפס בשנת 1943, במכלול - "ספרים בזמן מלחמה" - מלחמת העולם השנייה, וכך מצוין בעמוד השני:
"הספר הזה נוצר בהתאם לוועד המלחמה של יוצרים תוך מטרה לשמור על הדפסת נייר דק על-מנת להוריד את משקל הספר ושורותיו צרות כדי שיותר מלים ייכנסו בדף...ובספרים דקים לא רק חוסכים בנייר, אלא גם יש חסכון ב- plate metal הדרושה בהדפסה."
וכאן מוצאים שגם באמריקה הייתה קיימת אחריות אישית-ציבורית בזמן מלחמה - מלחמת העולם השנייה. טוב לחסוך!
2)בעמוד 160 בספר הזה נמצאת בדיחה על מבט ראשון ועל מבט שני:
הבדיחה:
חבר Bill פוגש קולגה מבית-ספרו שלא התחתן אף פעם ושואל אותו איך הוא מרגיש כרווק? האם אף פעם לא פגשת בחורה שאכפת לך ממנה? ועונה לו Ted: כן, אתה לא תאמין, דווקא לא מזמן, בשבוע שעבר, פגשתי בחורה והתאהבתי בה -at first sight - ממבט ראשון. ו-Bill שואל: "מדוע לא התחתנת עמה? 
ו- Ted עונה: "I took a second look". 
בדיחה, בדיחה! גם יכולה לענות משהו על השאלה שנשאלתי. וזה למרות שהבדיחה מלפני כשבעים שנה וההומור שלנו השתנה לגמרי מאז, וצריך לזכור שהבדיחה כתובה באנגלית - שם ולא כאן - וקשורה למשחק מלים שמתאים, לדעתי, לשפה האנגלית.

13.06.2010

שלמה שפירא: אישה מן הקיבוץ

שלמה שפירא

אישה מן הקיבוץ


הצעתי לה "סוכריית-מנטה" - שמחה לקבל.

לאחר שמצצה אמרה: סוכרייה חריפה, אני מעדיפה סוכרייה עדינה

הוציאה את הסוכרייה, עטפה בנייר שעטף אותה והכניסה לתיק (לא זרקה) - אישה שיודעת לשמור על ניקיון במקום ציבורי.

אהבתי זאת. געשתי בתוכי.


בהמשך נזכרתי בלהקת הבנות "שוקולד מנטה מסטיק" שביצעה שירים רבים

אחד מהם - "אברא קדברא" - מילת קסם 

"אברא קדברא, לשיר עם כל הלב, היתה לי אהבה , בא בחור חדש" - הכרתי היום בחורה חדשה ואיני יודע את שמה,

אולי מורה, אולי גננת, אולי משוררת אוהבת שיר.


"מעליש!" - "שארל בודלר" כותב בשיר: 

"יש שמביא לי שלווה, ויש שמי שדאגה הוא מביא לי" - אין איש שיוכל להבחין בהתרקמות שיחתו אל תוך דמיונו.

"אברא קדברא" שימשה לזמרות, לקוסמים למכשפים והשפה הערבית מוסיפה ש- "אברא" זה "לרפא" ו- "אברא אלראעי" זה צמח "מקור החסידה". 


לפי מאמיני תורת הנסתר אם המילה כתובה על קמע, ביכולתה לשחרר ולגרש את "נושא הקמע" ממחלות.

במקומות רבים בעולם הקדום - באוגרית, ברומית, במצרית-עתיקה ועוד - מילה זו הייתה קשורה לשדים ולמחלות. 

נשאיר את אבראקדברא לרומאים - "שלא תדעו עוד צער! אולי מחר תופיע קשת בענן ותשרה חיוך קטן על לחי, אולי מחר יופיע לנו נס קטן." / שיחזרו הביתה כל חטופינו!

יום שני, 13 בינואר 2025

שלמה שפירא: נודניקים - לשרשים נו"ד, נד"ד, נדנ"ד, נד"י לכולם משמעות בסיסית של תנועה והתרחקות

שלמה שפירא

נודניקים


את מתנדנדת בנדנדה שלך, אני מתנדנד בנדנדה שלי

שני נודניקים שלמדו להתנדנד מן הכנסת ומן הממשלה.

בשנת 2001 הופיע שיר - "נדנדי" - "להיט זהב" - מילים מיכה שטרית, לחן אריק ארקדי דוכן, שר שלומי שבת:

"נדנדי נדנדי אותי ללפנים ולאחור, נדנדי נדנדי את גופך השחור...היא פראית, חסרת שליטה, הגברים עומדים בתור...

הם חולמים איך היא הלילה תבלה במיטתם."

מה אומר ומה אגיד - האקדמיה ללשון עברית לא שאלה ולא שואלת על טיב השיר, היא עסוקה בלשאול:  "האם יש קשר בין טלפון נייד לבין חולות נודדים? בין נדנדה ובין נידוי."

לידיעתכם: שרשים נו"ד, נד"ד, נדנ"ד, נד"י לכולם משמעות בסיסית של תנועה והתרחקות. וטוב שכך.

ה- "נודה" חגגה אלינו משפה סלאבית ואנחנו הישראלים הוספנו למילה "ניק". כך יש לנו: נודניק, חמודניק, מילואימניק ו...

"נודניק" הוא גם "טרחן" כמוני שלא בשביל להטריד אלא בשביל לפקוח עין משדה השמירה וההשגחה, גם לפקוח נפש שלא ישירו לה "נדנדי נדנדי..."

יום ראשון, 12 בינואר 2025

שלמה שפירא: החזרת חטופינו

שלמה שפירא

החזרת חטופינו

שיר מ- "חטופה" היא מבקשת - "אתם מתבקשים לגשת אל תחנת ההצלה...,"
וכשאת במצוקה כולנו עונדים תג צהוב.
ספר "בראשית" Book of Genesis מתחיל בהתהוות, בהיווצרות, בהיווסדות הבריאה. לאחר שנים אין-סוף נשלחה מכדור הארץ "גשושית / ג'נסיס" - לאיסוף דוגמאות של רוח השמש,
וממשלת ישראל לא גיששה ולא שלחה "גשושית הצלה" לחטופינו - עד שלא נגמר שחרור החטופים, החטופים לא אצלנו. מסע שחרור החטופים היה אפשרי יותר
ובטוח יותר מאשר לעלות על חללית ולטוס לחלל.
חלק מן החטופים הפכו חללים. הצבע הצהוב הפך לזכור להזכיר להחזיר להשיב את החטופים - חיים או מתים מהר ומיד.
באה ממשלת ישראל ב- הוקוס-פוקוס מנסה למשוך זמן ולטעון שניתן לפתור את בעיית-החטופים  בעזרת "דונלד טרמפ" - הנשיא המיועד מבין טוב יותר מאיתנו ב- "ריקול".
דוברי אנגלית, ערבית ועברית מבינים את המילה "ריקול".
אלוהנו שבשמים - עשה למענך אם לא למעננו - ! Recall of walkyria from mighty world  skies  
כל חטוף הוא עולם ומלואו ! כאשר תקוותנו
 ! Oh my hopes are as the leaves upon the water    


יום שבת, 11 בינואר 2025

שלמה שפירא: פיזיותרפיסיטית שלי - מעמלת מצויינת בתאורה רגועה

שלמה שפירא

פיזיותרפיסיטית שלי - מעמלת מצויינת בתאורה רגועה

.פיזיותרפיסיטית שלי - מעמלת מצויינת בתאורה רגועה
אני כבר לא קפטן באוניה
לא בשגרה
לא באהבה
יש לי כתף קפואה
אני זקוק לה
מתעקש להמשיך בפיזיותרפיה
גם חזרתי להתפלל עם צעדים
אם הדבר לא מעשי
הוא רוחני.
בקבוצה מגוונת של צרכני בריאות הנני
יש צרכנים קלים
יש צרכנים כבדים
לא לדאוג - הכל עובר חביבי וחביבתי.
פיזיותרפיסטית היא "קפטן/קפטנית אוהבת לעמל בתאורה רגועה ובשבע עיני אחריות,
מרגישים שיש לה לב טוב מעניק רוגע
"קח כדור גומי"
"קח מקל"
"קח משקולת"
תעמדו
תקומו
תצעדו
תקפצו
תעבירו...
גוף האדם מפתיע
כל אחד מבטא כוחו לפי יכולתו וקצת מעבר יכולתו...
בהעברה - אין מפסידים
יש מרווחים
יש אלוהים ( עזרי ומבצרי).
7.12.2022

שלמהשפירא: חיינו הם גלגל או גלגול או גילוי או גלגלת או גלגלצ

שלמה שפירא

חיינו הם גלגל או גלגול או גילוי או גלגלת או גלגלצ 

ארכימדס החכם באדם שחי מזמן מזמן תיאר לראשונה "גלגלת" המאפשרת הפעלת כוח להרים משא כבד בעזרת חבל.
מאז "חיינו הם גלגל ויונה צחה וילדה בוכה וכולנו מסיעים עפיפונים אל על. "אל-על" - חברת התעופה שלנו.

"קדיה מולודובסקי" הבינה ב- "גלגול", כתבה שיר ב- 1931 "גלגולו של מעיל" - מעשה בסיפור של מעיל של חורף 
שכתבה משוררת היידיש הגדולה - "קדיה מולודובסקי" כדי לשמח יהודים עניים בפולין ו- "נתן אלתרמן" תרגם את השיר לעברית לילדי ישראל.

"דוד ד'אור" במילים ולחן גם הוא שר על פרפר - "עוד טיפה אחת קטנה והוא יעוף לו פעם ראשונה 
ומעכשיו הכל שונה מהיום אתה יפה גם אם לזמן קצר"   -   "הזמן קצר והמלאכה מרובה".

משורר אחד ביקש - "לפעמים, הכל כן - מלאך שיקח אותי ללב שאוהב "

"אל-דביאני (1967) - דרוזי - מדגיש "גלגול-נשמות" - מקנה לאדם הזדמנות להתנסות במצבי חיים שונים בצדק אלוהי.

"גלגול נשמות" מושג מן ה- "קבלה", המתאר מצב בו הנשמה לאחר עלייתה לשמים לאחר פטירת האדם חוזרת כעונש
על מנת להשלים את תיקונה. בספר "הזוהר" ובכתבי ה- "אר"י ואצל מקובלים שונים מציינים זאת, ויש גם כאלה החולקים ומפקפקים על קיומו.
האמונה בגלגול נשמות נפוצה בתרבויות שונות והפרשנויות שונות. יש כאלה שלא מאמינים בה - "יש דבר כזה גלגול נשמות? לא מאמין/לא מאמינה.
יש המפריזים ומדברים על גלגול נשמה בחתול, בכלב, בצמח, בפרפר (גלגול מלא בפרפר - ביצה, זחל, גולם, בוגר ואפשר גם לבקר ב- "גינת הפרפרים") / הרבה 
שירים נכתבו על הפרפר - אפילו יש שיר "אפקט הפרפר"
מעניין שבאדם מדובר על "גלגול נשמות ויש כאלה מדגישים את "גלגול נשמות בנשים".
בכל זאת - יש "גלגלצ", "גלגל המזל", "גלגל כביסה" חשוב מאוד לזקן, "גלגול אנרגיה" בטבע - פרק חשוב להבין ולדעת ולהתנהג על-פיו כדי לשמר טוב את הטבע,
לצד "בוא אלי פרפר נחמד" (נורית הירש) קם בן-אדם עם שליחות לשמח אנשים בחיל החיוך - "גאלגול הררי"/Galgul halaly שמדגיש ששליחותו לשמח אנשים והצחוק
עוזר לשמור על שפיות!

אני - "שלמה שפירא" כתבתי מספר שירים על "פרפר" בבלוג שלי. 
אוסף ענק של פרפרים היה לי וכשהתחתנתי העברתי את האוסף הממוין עם שמות לבית ספר "גורדון" בהרצליה, ומסרתי התנייה שצריך לחדש מדי שנה את החומר המשמר את הפרפרים. מורי לטבע התחלפו ולא שמרו על האוסף כמו שצריך. 

יום שישי, 10 בינואר 2025

שלמה שפירא: סחתיין / צחתיין של אישה - שיר

שלמה שפירא

סחתיין / צחתיין של אישה


סחתיין / צחתיין של אישה.

יודעת עברית יודעת ערבית, מאמינה לעומק ב- "קדוש-ברוך-הוא". 

אנחנו מברכים אחד את השני, משוחחים אחד עם השני, אומרים אחד לשני "אני אוהבת אותך" ו-"אני אוהב אותך". מתלהב ממך. מקושר נפשית אלייך, נמשך רוחנית גם פיזית.

לא הכרתי אותך בעבר, מכיר אותך עכשיו - אישה שעזרה לי לרדת מן האוטובוס, מפולפלת בלשונה החד לנהג אוטובוס שאין לו סבלנות לזקן עם מקל.

המשכנו במעגל ידידותי. אולי הרגשת שמספר ציוצי-לב נקשרו אלייך גם בתחושה רומנטית.

הפסקתי לחשוב על אישה עד שהופעת ונכנסת לחיי.


"אני לא מוכנה ל- סטוץ". הבנתי זאת. הערכתי זאת. 

שנינו עסוקים - אני בכתיבה, את מקדישה את הזמן למשפחתך (למעט יום חמישי בכל שבוע להתרעננות אישית). מוכרת לי מחוייבות שלך לבעלך, מחוייבות שמוכרת לי כשאשתי חלתה וסעדתי אותה מספר שנים.

מעריך אותך כידידה, כחברה, כמשפחתית. אשת-חיל כל כולך.

שלמה שפירא: על בוטוקס פיננסי וכלכלה "קליפתית" / העולם שוחה בכמויות ענק של בוטוקס פיננסי" / על מות הירושה / בוטקס - רעלן - החבר הטוב של האישה שבמינון זעיר משמש בתועלת הרפואה הקוסמטיקה והמחקר

שלמה שפירא

על בוטוקס פיננסי וכלכלה "קליפתית"

על מות הירושה

אז למי יהיה ביטחון כלכלי?

אמיר זיו-מוסף כלכליסט- 27.1.2011

 

אורי פסובסקי –כלכליסט-27.01.11

"אני בנקאי מקרי", אומר סטייג'יט דס (Satyajit Das). "העולם שוחה בכמויות ענק של בוטוקס פיננסי".

הכלכלה הגלובלית מנותקת מהמציאות, אין סיכוי להמשיך לחיות ברמת החיים של הורינו,

הפתרון של נטילת סיכונים גדולים רק מקרב את הקץ, והוא יגיע כשנהיה עסוקים בלשחק באייפון.

שיחה מטלטלת עם סטייג'יט דס, מומחה לניהול סיכונים.מובא תשבץ על הון, הוליווד ומוות::

החיים זה לא הון.כבר לא יהיה לנו הוליווד.ואיך כל זה יסתיים? מוות.

 

"...נתפסתי לתזה של דס משום שהיא מבססת תחושה לא נוחה...הקליפה הכלכלית הבריאה

שאנחנו חיים עליה הופכת לדקיקה יותר ויותר. מתחתיה מתחבא חורבן, ובעיקר חלום מנופץ

על חיים בטוחים כלכלית...הכתבה על מות הירושה, סיפקה בסיס עובדתי לכך שניאלץ לכלות את חסכונותינו

הרבה לפני הרגע שחשבנו שנידרש להם.

 

אז למי יהיה ביטחון כלכלי?

לאלה שיעשו משהו חריג...הוודאות בכך שלא יהיה טוב מחייבת הליכים חריגים...ההישרדות העתידית שלנו ושל ילדינו

מחייבת להשיג עוצמה כלכלית מהר, או לשקוע בהפיכה אטית לעני. לעשות משהו חריג,

או להסתפק בנשירה מתארכת מהמעמד הבינוני...אין טעם להמשיך סתם לעבוד קשה..."

אני נוטה להסכים עם הדעות האלה!


9/6/2011 12:15