שלמה שפירא
"ענתריזם" הופך העולם
סיפורים קרו, גם נכתבו, גם ייכתבו על העולם המשוגע המטורף -
ו- קורים הרבה סיפורים ביחוד בימים האלה: כמו אותו ג'יגולו המתרברב שיש לו שלוש נשים כל ערב ויומנו עמוס, כמו האיש המתרושש פתאום ומחפש ומפשפש בספריו הישנים...:
הבטן נפתחת - נאד
הבטן נסגרת - ספר
("ספר" בערבית "זיככר" גם "סיפפר)
לאן הולכים ? לאן רצים ?
בשיר אחד נכתב : "... אחרי שנתיים של סדום ועמורה
לא מזהה את עצמי במראה
מכיר, מתערב, מתמזג, מסתחבק...כשאני IN, מבין, זה לא נוצץ כמה רעש, כמה פיח,
תן לי דשא, תן לי עץ כל היום מתבזבז על שלום, שלום..."
נזכר ב- "אבו-ג'אסם - המוסלמי המציק ליהודי. "ענתה" - בערבית קושי, סבל, עקשנות גם חטא.
ויש יותר ויותר סיפור על "ענתר, עם נופך ערבי ג'יגוליאלי :
"ענתר" - שם של גיבור מיתולוגי - די שגור אצל ערבים והיו סיפורים עליו ושמעתי אותם, למרות שהייתי יהודי - אלה ממעט סיפורי הילדים ב- בגדאד : "ענתר" - עבד שנולד מאם שחורה ואבא לבן שהוא היה חייל גיבור הרפתקן ומשורר - ענתר אבן שדאד אל-עבאסי (ערבי טרום-איסלאמי) שאהב את "עבלה" - נסיכה בת-חורין לבנה ועשה הכל כדי להתחתן איתה ועד היום במגזר הערבי מופיע ענתר בתיאטרון ובסרטים.
אצל משפחתי בעיראק שמעתי לא פעם - כשיש ענין קטן שהופכים אותו לענין גדול היו אומרים: מה אתם עושים מעניין קטן - עניין גדול - "מאשייא" / אל תכביד - תזרום בקלות עם העניין בעזרת אללה.
אני מזכיר שוב ושוב - חשוב לעסוק גם בעבר כי כל מה שקרה לא מת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!