שלמה שפירא: "לחמניה גַאַוְתָנִיָּה' ל- 'לוּצינה קַשְׁמֶנִיצְקָה' - לחמניה יקרה! הֲתאבִי להיות אשתי? נגור יחד בצלחת, נסדר חֲתֻנָּה, נזמין אורחים לסְעֻדה - אבל הלחמניה היפה עָקְמָה את אַפָּה, סבבה על עֲקֵבָהּ וענתה...

שלמה שפירא

"לחמניה גַאַוְתָנִיָּה' ל- 'לוּצינה קַשְׁמֶנִיצְקָה', . תרגם: א.פ., ממבחר ספורים אגדות ומעשיות שלקט וכתב: ז. אריאל, בספרו: "שבלי פז", הוצאת שרברק, 1952

  

לחמניה גאותניה:   (עמודים 118-9)

הלחמניה הגאותניה נולדה בארץ הקלחות והסירים, בארץ התנורים הבוערים.

באותו יום, יום הִוָּלד הלחמניה, הכינה שולמית, היא הטבחית, הרבה לחמניות וגלוסקאות, צפיחיות ודֻבְשנים, כעכים ותופינים, רקיקים ושׂהרונים, ושאר עוגות מכל המינים.

כמעט גמרה שולמית את עבודתה והנה בָּעֲרֵבָה עוד חתיכת בצק ראתה, חשבה מה לעשות בשארית זאת ועלה בדעתה לעשות לחמניה.

לשה פעמים את הבצק במערוך גִּלְגלה, טָפְחה וסלסלה וכדור לתפארת עלה, משנים עשר שׂקיקים עליו קמח סלֶת זרתה, בתנור שׂמה ואפתה.

יצאה מן התנור לחמניה יפהפיה, לתפארת אפויה. ראה אותה שׂהרון, דמותו כחצי ירח קטן, ממשפחת הכעכים, גבו מעוך ואפו חרוך, ראה ומיד התאהב בה וקרא:

- לחמניה יקרה! הֲתאבִי להיות אשתי? נגור יחד בצלחת, נסדר חֲתֻנָּה, נזמין אורחים לסְעֻדה - את כל הצלחות, את הסירים והקלחות.

אבל הלחמניה היפה עָקְמָה את אַפָּה, סבבה על עֲקֵבָהּ וענתה בגאוה:

- אני? אני הלחמניה היפהפיה, אשר במערוך שלש פעמים גלגלוני, כדור לתפארת עשׂוני, בקמח סלת משנים עשׂר שׂקיקים עטפוני...כְּלַךֱ לְךָ, איני רוצה להיות אשתו של שׂהרון מעוך עם אף חרוך, לא אתחבר עם צלחות, עם סירים וקלחות. כל בקשותיך לריק, רצוני להיות אשתו של רָקיק.

שמע השׂהרון את הדברים ומרב צער התפורר לפרורים. והלחמיה הצטחקה כלפי הרקיק, אך הרקיק לא רצה עליה להביט, כי כבר היה מְארָס לצפיחית.

*

הזמן חולף עובר, הקיץ בא מהר. על אדן החלון הלחמניה שכבה ומרב צער היא כלה צְמוּקָה וַחֲרֵבָה, אך גאה היא עדין ולמרחק שולחת עין...

תרגם את לחמניה גאותניה - א.פ

קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2013, אפר׳ 23