שלמה שפירא
"עלילות יחזקאל פיירמאן", מחזה, מאת דניאל הורוביץ, הוצאת "פרוזה" בעריכת יוסי קריים
ליוסף חיים, ידיד נפשי, הנני מקדיש מחזה זה...
המחזה מתרחש בשנים 1896-1921 ומתאר מסע אישי, נפשי ורוחני של יחזקאל פיירמאן (ברנר). חלקו הראשון במקומות שונים באירופה וחלקו השני במקומות שונים בארץ-ישראל. השמות ברובם בדויים, אם כי נכתבו בעקבות דמויות ואישים שלקחו חלק במציאות היהודית והארץ-ישראלית באותן שנים.
המחזה "עלילות יחזקאל פיירמאן" מציג את פרשת חייו של אחד מגדולי המספרים ואנשי הרוח של העם היהודי בעת החדשה - יוסף חיים ברנר.
יחודו של פיירמאן הוא בצרוף הטראגי שבין תחושת הכשלון והייאוש מן החלום הציוני ובין הידיעה כי איו מקום אחר בעולם עבורו חוץ מארץ-ישראל.
מתוך "עלילות יחזקאל פיירמאן", מחזה, מאת דניאל הורוביץ, הוצאת "פרוזה" / ספריית "פרוזה" בעריכת יוסי קריים.
המחזה הוצג לראשונה ב"תיאטרון החאן" בירושלים, 5 לאפריל 1986
אי-אפשר להינצל מלנסוע לפלשתינא...אתה לא צריך לנסוע. לך טוב. לך יש בחורות, אתה כותב עברית. אתה כבר אירופאי. אבל האחרים, האנשים הזבובים פה חושבים שכאן מרכז העולם. מכאן לא תבוא לי גאולה שופמנקה, זה ברור. ומלבדך, אין לי כאן כלום. קוראים עבריים, מאספים עבריים - הכל פיקציה. ואני, לא מוסיף לך הרבה... ואני הולך לשם, בתור לא-ציוני. אתה שומע? בתור לא-ציוני! כי הציונים יושבים כאן, בכל אירופה מלאי פתוס ומחלקים כיבודים. ומכל הקונגרסים שלהם, מכל 12 מיליון היהודים שלהם - יוצאים לשם רק עשרות, כי הרבים רוצים לבוא לשם ולרחוץ בזיעה את החנוונות הנוראה שדבקה בנו. לכן אני נוסע בתור לא ציוני. אני בורח מכאן. מכל עניני הקודש והספרות והפטפוט לעבוד עבודת ידיים שם. זהו האידיאל - לעבוד עבודת ידיים. לאכול ולשתות ולישון, ולמות בשדה. וכדי לאכול ולשתות בשקט, ולישון ולמות בשקט, צריך קודם להחזיק מעדר ביד. ולהשיר את כל הנגעים החנווניים. בזיעה ובעבודת ידיים. הגוף כבר צריך את מנוחת הנפש. אתה מבין? אני נוסע, אולי יקרה נס... (עמוד 55, תמונה י"ח, סוף מערכה א')
שלושה חודשים אחרי רצח ברנר, במקום משכנו האחרון ביפו, נמצא ארגז ובו כתב-יד. בחור בשם לואידור, סופר צעיר, שהיה בין הנרצחים, השאיר כתב-יד ובו היה כתוב:
"ליוסף חיים, ידיד נפשי, הנני מקדיש מחזה זה. מאז שנתוודעתי אליך, רשמתי רשימות ארוכות אודותיך בעקבות שיחותינו המשותפות. קראתי כל כתביך הבוערים ובעקבות כל זאת כתבתי מחזה זה. קראתיו "עלילות יחזקאל פיירמאן", כי כך היה לי קל יותר לכתוב אודותיך...
על החתום: אני - העני ממעש, יוסף לואידור, יפו, מרץ 1921."
(עמוד 7, מערכה ראשונה, תמונה א')
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2012, אוק׳ 25
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!