שלמה שפירא
האם השׂפה הערבית הייתה בת-תרבות? האם זאת הסיבה שלא למדו ולומדים את השׂפה הערבית בארצנו?
שנת 1938:
"...שכל איש תרבות משתמש בהם בדבור או בכתב...בתורת האורתוגרפיה, או יותר נכון בתורת הטרנסקריפציה של...המלים הכלליות או בין הלאומיות, שהיו לרכוש כל הלשונות התרבותיות ובתוכן גם לשוננו השבה לתחיה, הושם לב בעיקר אל אותן המלים הרגילות והנחוצות והמקובלות ביותר בדבור ובכתב, שאי אפשר כמעט לאיש בן תרבות, לאיש מן הישוב היודע ספר...הנטיה הפוריסטית בשפה וכמעט חלפה ועברה,...היתה הנטיה אחרי הרוב גם אם יש יסוד לחשוב שהמעוט צדק,,,כי הכלל "לא תחיה אחרי רבים לרעות...והדבר תלוי רק בהסכם הרבים והחלטתם..."
ב-
קביעות יתרה ודיקנות שלמה...:
טכסיב - טקסים - תכסים
פתק - פטק
על המלה "פקטור":
פַקְטוֹר, (רומ.) גורם, פועל, מניע, סרסור, איש הבינים.
פֶּקַטוֹר, (רומ.) חוטא, פושע, עברין, איש עון.
פַקְטוּרָה, (רומ.) חשבון ורשימה של סחורה הנמכרת או הנשלחת או הנמסרת.
מן הספר: "לכסיקון למלים זרות" מאת יהודה גרזובסקי בהוצאת "דביר", תל-אביב תרצ"ט - 1938(הימים ימים של ת'ַוּרַת פלסטין אלכֻּבְּרָה ובארץ מוקמים ישובים במסגרת חומה ומגדל.)
עותק אחד מן הספר נרכש על-ידי משפחת קיסילר.
"
18.6.43 רעננה
ליעקב הנושא בעל מצוות!
ממשפחת קיסילר
15.07.2019
