יום רביעי, 28 בספטמבר 2016

שלמה שפירא: מחקר הספרות - מוסד סגור. שירה - מרחב פתות / שיר

שלמה שפירא

מחקר הספרות - מוסד סגור. שירה - מרחב פתות

מחקר הספרות - מוסד סגור.
שירה - מרחב פתות.

בכרמי שירה אעלה ואבוא בחזון 
להעלות בידי פעמי אהבה לנפשי, ללבבי ולסביבתי.
ואדם אוהב עמיד בפני הקרה גם בכל קריאה וקרה לדורותינו.

28.09.2016

שלמה שפירא: ואלה יהיו הנפילים אשר בתקומותיך / שיר

שלמה שפירא

ואלה יהיו הנפילים אשר בתקומותיך

קום ותעמוד, קום ותעמוד, כך מבקשת הפוליטיקה מפעיליה.
קום ותעמוד, קום ותעמוד, כך מבקשת הפוליטיקה מנופליה.
קום ותעמוד קום ותעמוד וכך תעמוד:
לא מן הפוליטיקה
אלא תתייצב במצפון נקי במצפן אמתי מול דפי ההיסטוריה
שעשׂית באמת באמת מעשׂים טובים וחשובים
לא רק למען עצמך, אלא למען עמך - למען עם במלואו
ומעשׂיך יהיו הנפילים אשר בתקומותיך.

28.09.2016

יום שלישי, 27 בספטמבר 2016

שלמה שפירא: המהגרת - חשבון נפש בסוף שנה-עברית / שיר

שלמה שפירא

המהגרת - חשבון נפש בסוף שנה-עברית

ראיית העולם בחו"ל כשאתה בארץ ולא ראיית הארץ, ראייה מהגרת.
התרסה בשביל לעזוב את הארץ, התרסה מהגרת.
נהנתנות לחו"ל בשביל חו"ל, נהנתנות מהגרת.
עבודה ממושכת בחו"ל, עבודה מהגרת.
בריחת מוחות טובים לחו"ל, בריחה מהגרת.
תחתונית-עולם בורח לחו"ל, תחתונית-עולם מהגרת.
ויש את הנוודים הבודדים מן הארץ שלא מוצאים שום מקום בעולם לשבת לחיות ולגור בו, נוודות מהגרת.
ויש את הסיעודיים המכריחים את עצמם לחו"ל בשביל למות וכך בכל זאת יש מישהו שבכורח נסיבות לא חי בארץ ובכל זאת מבקש להיקבר בארץ-ישראל.

27.09.2016





יום שני, 26 בספטמבר 2016

שלמה שפירא: ביצירות הספרות בארץ ישראל עד שנות החמישים של המאה שעברה לא מצאתי חומר של יוצרים מזרחיים, אבל כן מצאתי,פה ושם, בין פרקי ספר או קובץ מעט מאד תמונות של נשים תימניות או כורדיות לשם הידור התוכן, כאשר לא היה לתמונות שום קשר לתוכן הספר. וגם על: "המחאה הספונג'לית"

שלמה שפירא

שמתי לב כשהתחלתי לכתוב שירים בשנות השבעים, כי ביצירות הספרות בארץ ישראל עד שנות החמישים של המאה שעברה, ועד כמה שדפדפתי ודפדפתי הרבה בחומרים ספרותיים, לא מצאתי חומר של יוצרים מזרחיים, אבל כן מצאתי,פה ושם, בין פרקי ספר או קובץ מעט מאד תמונות של נשים תימניות או כורדיות לשם הידור התוכן, כאשר לא היו לתמונות שום קשר לתוכן הספר.

בשנת 2011, מצאתי כתבה של בני ציפר "עסקי אויר" משנת 10.02.1984 (תוך דפדוף בעיתונים ישנים) ושם צירף ציפר תמונות מצולמות של נשים יוצאות תימן ששרות ואחת מהן מתופפות ומתחת לתמונה רשום: "יצירה או כוח-עזר".

כתבתו של בני ציפר עסקה בביאליק:
"ביאליק לא היה תימני", כתב פעם בתרעומת משורר ישראלי ממוצא תימני...
ובאותה כתבה מציין שפרופ' יהודה רצהבי, שהיה חוקר לשון וספרות עברית ומומחה לשירת תימן ויהדות המזרח, מציין שביאליק ניסה להוכיח ששיר השירים הוא קובץ שירי אהבה עממיים וזרק הצידה את הרומן בין הקב"ה לכנסת ישראל. 
בכתבה ישנה התייחסות - שלפי שירת הקוסקוס של ארז ביטון יש מי שכבר ביטא את מצוקתם של מי שהצטרפו לציונות בתורת כוח-עזר: הם נועדו לדפוק שטיחים, ולעשות ספונג'ה; הם נועדו להיות הפולקלור, הצבע הטבעי, המבטא הנכון שלנו. אבל הם עצמם, ומה שהביאו אתם מארצם, עניינו אותנו רק בקושי. וכשבכיכרות ליבו (הכוונה: מלבות) את האש העדתית, התימנים היו כבר ותיקים מכדי להצטרף, כמעט אשכנזים. ונסים גאון איננו תימני, כידוע..."
כלומר, אני מבין מן הכתבה שארז ביטון לא היה הראשון ב"מחאה הספונג'לית". קדמו רבים לפניו.

31.10.2011

יום שבת, 24 בספטמבר 2016

שלמה שפירא: שנה טובה בהידברות עם שבת המלכה. שנה טובה! שבתותיה אימא אדמה! / שיר

שלמה שפירא

שנה טובה בהידברות עם שבת המלכה. 
שנה טובה! שבתותיה אימא אדמה!

שנה טובה בהידברות עם שבת המלכה
איש קשה-יום בתולדות יומו - מה ישיב איש קשה-יום במוסריו?!:
רוח בינה קלילה בין עופאי לבו
ריח איקליפטוס משכֵר חסדיו ורחמיו
צפור שיר מְשׂׂיחה מדריכה אִלְמותּ כפיפות להקפיצם זקיפות
לעפרוני כמיהתו.
כך חוזרת ובאה השבת - מגדל אור בַּמֶּרְחבְ יָהּ
יפקחו עיני השמים כוכבי נשרים לרוב.
יצא אדם ממחבואי צריף גורלו, ישיר "בואי כלה", כי לעולם חסדו.
בניקיון ישועתו, נפשו תהיה חפצה לראות טוב.

שנה טובה! שבתותיה אימא אדמה!

17:30 , 23.09.2016, נכתב בשעת קבלת-שבת בפארק הרצליה!






יום ראשון, 18 בספטמבר 2016

שלמה שפירא: דבש טהור

שלמה שפירא

דבש טהור


דן איזיקוביץ (דיני) - דבש טהור!
החוקר, הידען, המלומד, המובהק, הֶעָנו שנשׂא ונתן לימודו בחן ובאמונה, מורי וידידי - דיני
חוקר הצמחים שהיה אמון על הדבש הטהור בכל ראשית שנה חדשה!

שנים רבות, מן האוניברסיטה של תל אביב באבו-כביר לקמפוס
האוניברסיטה של תל-אביב ברמת אביב - החוקר, הידען, המלומד, 
המובהק, העניו שנשׂא ונתן לימודו בחן ובאמונה, מורי וידידי, דיני,שהיה 
חוקר אמון על הפרח, אבקתו, דבשו, כפתורו ופריו חיבק אותנו, את כל 
עובדי המחלקה לבוטניקה בדבש טהור בכל ראשית שנה חדשה.
בגן הבוטני באבו-כביר ולאחר מכן בגן הבוטני ברמת אביב היו מונחות 
כוורות בלב הפריחה שמסביב לצורך מחקר בהאבקה והפריה. מהן 
נרדָה הדבש בסוף כל קיץ, לפני החגים, ועל דעת המקום ועל דעת האדם
נתכבד כל בית-משפחה מעובדי המחלקה בצנצנת קטנה עם דבש טהור 
עם איחולים לבביים לשנה החדשה.
חן רב בבואי להוקיר את האיש היקר הזה. בסומק פנים גם פרחיו יחמָאו!

4.09.2010

יום שישי, 16 בספטמבר 2016

שלמה שפירא: מה זה תה? מוגש לידידי הטוב פרופ' יעקב פרידמן - חוקר צמחי ארץ-ישׂראל, בקיא וחוקר צמחי הרפואה / שיר

שלמה שפירא

מה זה תה
   מוגש לידידי הטוב פרופ' יעקב פרידמן
       חוקר צמחי ארץ-ישׂראל
             בקיא וחוקר את צמחי הרפואה

מה זה תה? קמיליה סיננסיס
שאני ואתה יושבים ושותים אותו יחדיו מכוס רוזנטלית יפה 
עם תקרובת תְּחִנָּה לידידות
ואחרי שוך הכעס בכוס הסערה.
התה - תוכנו עזבו -מטעים סביבתו
מהנה אנשי רוויתו - חריפותו לפי הזמנתו
ניתן בנענע להשרותה לתוכו
להסיר את קָפאין הקיפאון שבלב
להקל על מפגש הסתירות בינינו    
ואם יוותר חס וחלילה משקעו הבוצי על אדן חלון מחשבתנו
גם אז לגרדו ולזבלו בנפרד בעציץ פולי פנולי נוגד חמצון
ולבקש לזרוע הפעם תה נשׂגב
עם נושׂא ונשׂוא,מושׂא ושמות תואר על שולחנו של שיר חדש בלב .

8.05.2008

יום רביעי, 14 בספטמבר 2016

שלמה שפירא: שמעון פרס מתבטא ב"פיסטיבליות השירה"...השלום מעדיף את שירת הנשמה / על אנשים

שלמה שפירא

שמעון פרס מתבטא ב"פיסטיבליות השירה"

מתוך: "פסטיבל המשוררים הבינלאומי החמישי, ירושלים, יוני 1999, הוצאת "בבל" ו"למשכנות שאננים" ירושלים, בעריכת נסים קלדרון ואנה אורגל. 

שמעון פרס:
השלום אינו עניין מוסיקלי: זה לא רק לשיר שיר. השלום הוא תהליך קשה ומייגע, הכרוך בהרבה דפיקות-לב. מחירו כבד ותובעני.
זהו תהליך שאינו מלווה בתרועות-מלחמה. נהפוך הוא: הוא רצוף באנחות-פשרה.
ואם המלחמה היא עכשווית, השלום הוא עתידני. והעתיד הוא על-פי-רוב במיעוט.
ואם מתמזל מזלו - הוא זוכה למיעוט שתומך בו.
ובכל זאת - אין שלום ללא שירה.
כי בעוד המלחמה בנויה על גיוס חובההשלום הוא פרי רוחו החפשית של האדם. במלחמה הגוף הוא המגויס; בשלום זו הנפש המתנדבת.
השלום מעדיף את שירת הנשמה על פני חצוצרות מארשים.
ומיטב השיר - שלום האדם.

8.07.2013

יום שלישי, 13 בספטמבר 2016

שלמה שפירא: קרועים היינו וכורעים ברך היום / לתשומת לב!

שלמה שפירא


קרועים היינו וכורעים ברך היום

עד שנת 1980 מי היה מעז לספר לחברו ולשכנו שהוא הולך לתייר בגרמניה
היום: קרועים(ן) ישראלים עם דרכונים גרמניים
ראו כתבתה של סימה זלצברג "סמל הסטטוס החדש" ב"ארץ אחרת בשיתוף עם יקינתון" מ-אפריל-מאי 2011


"בעשור האחרון חלה עלייה חדה בביקוש לדרכונים אירופאיים בכלל וגרמניים בפרט. גורמים בשגרירות גרמניה ועורכי דין ישראלים המעורים בנושא מעריכים כי כ-100.000 ישראלים מחזיקים דרכון גרמני. סימה זלצברג התחקתה אחר הסיבות שגורמות לישראלים לבקש אזרחות גרמנית"

"פרופ' צימרמן, כיצד ניתן להבין את התופעה של יהודים המעוניינים באזרחות ובדרכון של מדינה ששללה את אזרחותם ורצחה שישה מיליון מבני עמם?..."

" יוסי הרפז: "מחזיקי הדרכון האירופי אינם צריכים לעמוד בשדה התעופה עם שאר הנוסעים הישראלים, אלא פונים לתור המהיר המיועד לאזרחי האיחוד האירופי. הדרכון מאפשר להם להפגין אליטיסטית; זהות המשלבת למעשה שלוש זהויות: אשכנזית, אירופית ובעיקר גלובלית; המבדלות את הדובר- בעל הדרכון האירופי- מהחברה הישראלית ה'קולקטיביסטית', ה'וולגרית', ה'פרימיטיבית' וה'בלתי מוסרית' "

16.11.2011

יום שני, 12 בספטמבר 2016

שלמה שפירא: אני לא חי באושר, אני חי ברגעים של אושר / שיר

שלמה שפירא

אני לא חי באושר, אני חי ברגעים של אושר


אני לא חי באושר, אני חי ברגעים של אושר.
יום הולדת סיבה למסיבת געגוע אל אושר.
השבוע יש כמה ימי הולדת במשפחתי
ובשבוע הזה אחגוג במשובה וחֵן את שׂמחת החוגגים.

12.09.2016

שלמה שפירא: מה בין מהפכת מאי 1941 בעיראק של רשיד עלי אל-כילאני למהפכות שמתרחשות היום בארצות הערביות / דעה מזווית אחרת

שלמה שפירא




מה בין מהפכת מאי 1941 בעיראק של רשיד עלי אל-כילאני למהפכות שמתרחשות היום בארצות הערביות.

בשנת 1941  התרחשה מהפכה צבאית בעיראק והייתה בעיני העם העיראקי מהפכה עממית לקבלת לאומיות-ערבית נקייה מכל השפעה אימפריאליסטית, למרות הטריגר הדוחף מגרמניה הנאצית,
יש מאמינים רבים אצל הערבים שהמרד של ראשיד עלי אל-כילאני בעיראק במאי1941 לא היה לשווא וגם ברכה לערבים הביא עמו: 


המרד הזה הוא שאפשר לסוריה וללבנון לקבל לאחר מכן עצמאות.
גם הקטין את ההשפעה הבריטית בעיראק.
גם חלחל למצרים והשפעתו הייתה מכרעת גם בעוד מספר שנים, במהפכה שהייתה במצרים בשנת 1952.
ראה אחד המקורות, למשל, ירחון בגדאדי ממאי 1984 בשם "אופקים ערביים" שעורכו-ד"ר מוחסן ג'אסם מאוסאווי:
מן הויקיפדיה:

מרד רשיד עלי אל-כילאני הוא מרד מזוין שהתנהל מ-18 עד 1 ביוני 1941, בו נלחמו מורדים עיראקים פרו-נאצים (בעזרת סיוע אווירי של גרמניה ואיטליה) נגד בית המלוכה העיראקי ונגד הצבא הבריטי. המרד נקרא על שם מנהיגו רשיד עלי אל-כילאני. 



היום, ולמרות הטריגר המסיבי המערבי הבוחש בארצות ערב, כמעט כל המהפכות שמתרחשות בארצות ערב הן עממיות לקבלת לאומיות-איסלאמית כמה שיותר טהורה.

תקראו את ספריהם (כולל ביוגרפיות של שליטים, מנהיגים ומובילים בארצות ערב משנות העשרים של המאה שעברה ועד היום!) ותוכחו שלמרות שהמנהיגים היו פרו-מערביים, המנהיגים המעיטו והקטינו מאד וכמעט לא הדגישו את הקשר המערבי שבעיני הרחוב העממי היה תמיד-תמיד אימפריאליסטי. המנהיגים דיברו נגד האימפריליזם למרות שהיו עם האימפריאליזם כי אין מה לעשות כאן, כאשר העולם הוא "מערבי-טייקוני". הקשר למערב הוצג תמיד לרחוב העממי כך ואף ניסו שבדפי ההיסטוריה ייראה כך. הגדילו להביע אנשי רוח ואנשי דת בהלעטה מסיבית ארסית וחונקת נגד האימפריאליזם.

אולי אני טועה! וכנראה, שהעמדת הלאומיות היא פחות חזקה מן האסלאמיות ועל הדבקות באיסלאמיות צריך לעיין היטב ולבדוק ולבדוק!
כי אנחנו לא התייחסנו ולא מתייחסים לכך בתשומת הלב הראויה, גם אז וגם היום!.  

25.11.2011 

יום ראשון, 11 בספטמבר 2016

שלמה שפירא: אני כבר לא בהיכל שהייתי ובו תפרחת חמנית אוגמת אושר / שיר

שלמה שפירא

אני כבר לא בהיכל שהייתי ובו תפרחת חמנית אוגמת אושר

אני כבר לא בהיכל שהייתי ובו תפרחת חמנית אוגמת אושר.
עברתי נדודים באש ובמים ולבי בפאה נכרית ולא יכירוני.
בטני מקדימה ראשי מרוב אגירת חצבים לרגעי סתווי
אך נשארתי ואשאר בזימי דמעותיי 
ונחלי עָבָרִי עדיין בכלים שלובים עם העולם הסובב אותי.
עוד יקומו אישוני תקווה לזרוח בי שוב ויביאו צינה רגיעה בנפשי ובנשמתי.

11.09.2016 

יום שבת, 10 בספטמבר 2016

שלמה שפירא: על עלייה והגירה. על עלייה וירידה. עשינו הכל פעם למען עלייה ונלחמנו נגד ירידה. היום אנחנו מקבלים "יורדים אורחים" בתופים ובמחולות / הבעת דעה

שלמה שפירא


על עלייה והגירה
על עלייה וירידה
עשינו הכל פעם למען עלייה ונלחמנו נגד ירידה
היום אנחנו מקבלים "יורדים אורחים" בתופים ובמחולות

לאמריקה היו הגירות ישירות של יהודים שלא עלו לארץ ישראל


אני מעיין בספר משנת 1924 ומכל הספר מישהו כבר עיין בו והדגיש בו שורות בודדות.
ובספר עצמו כתוב:
 Jew "Patriotism of the Americanמשנת 1924 שעורכו: Samuel Walker McCall
"Although the Americon Jews are interesed in the new migration from other
 Countries into Palestine  and are prepared to support it liberally with money and engineering skill, it is hard to find an American Jew who proposes to migrate
 for life from United States to Palestine. "   

מה שמסיקים מכאן שפעם הייתה הגירה ישירה של יהודים לאמריקה שלא עלו לארץ ישראל. 
ונזכרתי ב"תמימות" ההיסטורית שאותנו לימדו מורי ההיסטוריה בתיכון ובבתי-ספרנו.
וטוב שלימדו כך, ובכל זאת צריך "להשלים" תמיד את האמת, למען הדיוק ההיסטורי ולמען מתן תמונה שלמה על תנועת היהודים בעולם לאורך המאה שעברה.  

אותי לא סיבנו. כי אותי לא לימדו ולא ילמדו מה זה "ציונות". ידעתי בדיוק את "תמונת הנדודים" של היהודי בעולם.
הייתה עלייה לארצנו וירידה שקטה מינורית מארצנו. ידעתי על העליה וההגירה של יהודים בעולם.
ידעתי בדיוק שבארץ, ניפחו ב"עלייה" את השכל ואת ההגירה מארצות העולם לארצות אחרות בעולם ואת ההגירה מישראל לחו"ל וצריך להדגיש שאת ההגירה של היהודים בעולם כמעט השתיקו והאפיסו. ידעתי בדיוק מה שוויה של תפילה לחלום הציוני הגדול שהתגמדה עם
ה"מעשה" הנחוש הציוני היומיומי בארץ ישראל.
ידעתי משכנים שקיבלו חבילות מקרובים בחו"ל ומכתבים שעודדו את אלה בארץ להגר מארץ ישראל. אני בעצמי חוויתי שני מקרים של ירידת שתי משפחות מן הארץ בשנות החמישים והששים שנעלמו בוקר אחד כאילו ולא היו שכנים ליד ביתי. אני בעצמי חוויתי הגירה שקטה נאלמה של תלמידים חברים מהארץ שבשקט בשקט עברו את כל הפרוצדורות של כמעט שנה והיגרו מכאן לקנדה בשנות הששים.

זכורה לי שעה של ויכוח עם מורי להיסטוריה- מר גוטסמן ז"ל
("תיכון בהרצליה") - שעה שהייתי סמוך
לחדר המורים כי הייתי במשימה  "לבורנטית" בהיותי תלמיד תיכון ושאלתי אותו בערך כך: "היום המורה לספרות למד אותנו משירת ימי הבינים וניתחנו שיר מיהודה הלוי והשבוע אתה ניתחת את משפט דרייפוס, למה היהודים
לא קמו והסתננו לארץ עוד קודם? לפחות אותם יהודים הגרים קרוב לארץ ישראל? ומה היה אם לא יהודי מזרח אירופה
לא היו מגיעים ומתיישבים כאן? עברתי מורים להיסטוריה והיו מורים להיסטוריה שידעו ללמד היסטוריה לפי הפרקים הכרונולוגיים של ספר, אבל לא המורה הזה. אצלו תלמידים התווכחו ותמיד התווכחנו ואני זוכר וויכוח אחד שנמשך גם בביתו כי שנינו אספנו בולים והוא הרעיף עלי בולים רבים כשרצה בול אחד ספיציפי מאוספי.

יש כאלה, מיוצאי עדות המזרח שלא ידעו זאת . לפני יותר מעשר שנים דיברתי עם אינטלקטואל יוצא פרס שאמר לי "גם את זה השתיקו לנו" והתכוון ל"אופציית הנדודים". יוצאי מרוקו ויוצאי עיראק העשירים הביאו  בחשבון את האופציה הזאת, בגלל רווחה כלכלית וגם בגלל לימודים וקידום במעמד השכלת ילדיהם. 
אני ומשפחתי נאחזנו בקרקע ארץ-ישראל מיד עם עלייתנו ארצה וזה לא היה מכורח אלא מרצון עמוק ועז להרגיש את הציונות ולחיות על פי הציונות. אני ומשפחתי, לשמחתי לא השתנינו ואחרים רבים השתנו ומשתנים.

בעשרות השנים האחרונות ה"ירידה" הפכה לגיטימית וטוב הנכר ובנכר היא הופכת דו-סיטרית, ואין גינוי ולעתים טופחת בשכם שלנו.
נפסקה "הבושה" - בושת הירידה מן הארץ!
מה קרה שפתאום הכל השתנה ושומעים אחרת ממה שדגְלֵנו נשא והשתובב ברוח הארץ והעליה לאומה הנאבקת לקיומה?
 והירידה
התחילו להיות שווים בדיבורם בבואם ובצאתם?
הייתה תקופה של שנים רבות שנלחמנו למען עלייה ונלחמנו נגד ירידה. והיו תמיד יהודים מישראל ש"ירדו" בשקט מן הארץ.
וכאשר "עלו" לארץ באון ובהמולת שמחה ... והיום באים לבקרנו סתם 
כ-"יורדים" והדבר בולט בעיקר ב"יורדים מצליחים כלכלית" ואנו מקבלים אותם בתופים ובמחולות. 
אז מדוע הרושם על ירידה ויורדים משתנה וישתנה ללא הכר?
האם זה בגלל שהיום יש הגירה וגם עלייה של יהודים מאמריקה?
האם זה רק שאלה של "כסף"?
ולצערי אני חושב - הכסף כסף כסף!

4.12.2009

שלמה שפירא: ההמיה והאור חזקים מדי באדם / שיר

שלמה שפירא

ההמיה והאור חזקים מדי באדם

ההמיה והאור חזקים מדי באדם.
עצום עיניים והאזין להמיית העולם
עצום עיניים ונסה לראות האור באדם
עצום עיניים ונשום עמוק את גלי הים, האוויר ברֵאות נקיים דיים
עצום עיניים וראה את האור לפני האדם, עיניים הן עמודי שחר להתנהגות האדם
בעינינו גם עניֵינו עמלנו ולחצנו ובהרף עין התקווה האדם לשוב.

יוני 2009

יום שישי, 9 בספטמבר 2016

שלמה שפירא: בעיראק קראו לי "בן-השבת" ובישראל קוראים לי "מחלל-שבת" / שיר מטרום שירה

שלמה שפירא

בעיראק קראו לי "בן-השבת" ובישראל קוראים לי "מחלל-שבת"

בעיראק קראו לי "בן-השבת" ובישראל קוראים לי "מחלל-שבת".
בעיראק קראו לנו "בני השבת" ולפיכך קראו לי "בן-השבת".
בעיראק שמרנו את השבת ויותר נכון השבת שמרה עלינו.
כאן בישראל קוראים לי "מחלל-שבת" ואני שואל את עצמי 
לאן אני בא?!
קשה לי לדעת.

שנת 1970

שלמה שפירא: רק תפילת אמי העֵרָה שמעתי / שיר מטרום שירה - שנת 1969

שלמה שפירא

רק תפילת אמי העֵרָה שמעתי / שיר מטרום שירה - שנת 1969

הסתובבתי בשקט הרחובות ובשבילי המושבה. 
עוד מעט יפציע שחר.
שעה שלמה מכתת רגלים ועודני.
עקבותיי השאירו תבליטי נעלי בקרקע טלולה.
עצרתי ליד עצי ברוש
צפרי שיר כיסו אותו 
אך עדיין לא פצחו במקהלת זמר הבוקר.
רק תפילת אמי העֵרָה שמעתי
מיהרתי לביתה
עמדה בפתח ביתה והמתה כיונה בתפילתהּ.
עיניה הביטו בי והשׂיאו עיניה מעלה והמשיכה בתפילתהּ.
ידעתי רוגע בנשמה.

שנת 1969 (מבתי שיר ראשונים שלי!)

שלמה שפירא: חרטבונה וחרטבולה / הערה

שלמה שפירא

חרטבונה וחרטבולה

יש את החרטבונה ויש את החרטבולה (ניתן להיעזר בשפה הערבית).
חרטבונה וחרטבולה לא כותבים ב- ח אלא בח' (שומעים כא ולא חא).
חרטבונה וחרטבולה אפשר להצמיד כי הם חיים יחדיו:
כי בחרטבונה - באווירה - בגרוע בשקרן בגזמן בזייפן בחלש-הדעת, יש את הבאלאגן.
ובבלאגאן ניתן להפקיר את הכל ולהשתין על הכל.

אני מפחד מן החרטבולה יותר מן החרטבונה וכשהם צמד-חמד יחד עוד יותר הפחד.

9.09.2016

שלמה שפירא: בריאות טובה היא דרך חיים / שיר

שלמה שפירא

בריאות טובה היא דרך חיים

ההורוסקופ הבריאותי נותן לי השבוע מנוח:
לא קפה
לא שוקולד
לא מטוגן
נמנעתי מחריף ומכל מיני רטבים שונים ומשונים
לסלט הירקות הוספתי שמן זית 
לא שמן סויה לא שמן קנולה לא מרגרינה על לחם
לקחתי כדור אחד ליום אומגה שלוש
שלוש שעות לפני שֵנָה הפסקתי לאכול.

בריאות טובה בדרך.
בריאות טובה היא דרך חיים למחזיקים בה - אל תפספסוה!

מרץ 2015


יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

שלמה שפירא: ובתוך ביתו אור-מלכתו התמידי / שיר

שלמה שפירא

ובתוך ביתו אור-מלכתו התמידי

אדם עולה מדרגות יורד מדרגות
נדלק אור נכבה אור נדלק נכבה נכבה נדלק נכבה ונדלק
אך מעל פתח ביתו אור, תמיד יש שם אור
ובתוך ביתו אור-מלכתו התמידי.

10.06.2009

שלמה שפירא: אדם בחצותו כביש זהיר מאד בהליכתו / שיר

שלמה שפירא

אדם בחצותו כביש זהיר מאד בהליכתו

אדם בחצותו כביש
זהיר מאד בהליכתו
הוא ממשיך ומנסה להגיע לביתו.
עד לאן יגיע ואיך יגיע?
חולף על פני גדי וטלה
עובר אריה עובר סרטן
פוגש במאזנים
יתמזל מזלו והדגים ימחאו סנפיר בסבר שׂחית-פרפר
מעקרבים זאבים ושועלים הוא ינסה להתחמק...
עד לאנחת הרווחה כשמגיע לפתח ביתו.

10.06.2009

שלמה שפירא: עד-כמה רחוקים כל-כך מ-טהורים אנחנו ותלמידי תורה אנחנו? / הבעת דעה בשאלה

שלמה שפירא

עד-כמה רחוקים כל-כך מ-טהורים אנחנו ותלמידי תורה אנחנו?

היינו, נשארנו ונישאר תלמידי-תורה.
ה-"חומר" נושׂא ויישׂא תמיד את "הרוח"!
ח.נ.ביאליק בשיר הילדים "אליהו הנביא" הביע משאלה:
"...סוס ועגלה למה-לךְ?
  להסיע אבני גזית.
  אבני גזית למה-לךְ? 
  לבנות בית המדרש.
  בית המדרש למה-לךְ?
  לתפלה טהורה
  ולתלמוד תורה."
ח.נ.ביאליק בהגיעו ארצה יכול היה לשנות את "בית המדרש" ל- "בית המקדש" או למשהו אחר ולא עשׂה זאת.
"אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה" ! זה השיר הראשון שלימדו אותי ולמדתיו בימים הראשונים לאחר עלייתי ארצה.
איפה בית המדרש לתפלה טהורה ולתלמוד תורה נמצא בארצנו היום?
הייתי רוצה לדעת!

4.09.2016

שלמה שפירא: אני יותר מרגיש ומבין את הכינור / שיר

שלמה שפירא

אני יותר מרגיש ומבין את הכינור

אני יותר מרגיש ומבין את הכינור.
גם בשמינית כִּלְיוֹ נֵשָאמֵה מָאמֵא
ובקטעי פסנתר קשים וחורקים בא הכינור הרך וּמְּעַדֵּן
וכשמצטרפים תופים צורמניים, בא הכינור והם נבהלים ומנמיכים תפוף וכך תישמע חֵן-חגיגה
מנגינת-כינור תמיד חודרת לי לנשמה.

25.08.2009


יום שבת, 3 בספטמבר 2016

שלמה שפירא: לבחור היטב את ה"לא" או את ה"כן" / שיר

שלמה שפירא

לבחור היטב את ה"לא" או את ה"כן"


ה"לא" שיש בו "כן"
וה"כן" שיש בו "לא"
באנשי-אהבה לגורלם
שיש בהם שתי תשובות - שבמִלּוּא ירח כן , במטח ספקות לא.
במלים אחרות: אל תגידו כן, אל תגידו לא - בלי הכרה בענינים ונעלמים.
היזהרו היטב אנשי-אהבה  מבטויי מלים בעלמא
והיו פתוחים לנסות לעמוד על אדמה יציבה
כדי לבחור היטב את ה"לא" או את ה"כן".
צריך לזכור שבמקרה ש"כן" - המלאך הממונה על התפלות נוטלן ומביאן אל הקדוש-ברוך-הוא כי בתפלה ובבקשה יִגָּאֵל אדם ועטרותיו ישועה .

24.08.2009