שלמה שפירא : שחמט - הסבר וגם שיר

שלמה שפירא

שחמט

מישהו אמר לי השבוע -  "הבעיה שמפריעה לי הם הדתיים. הם בשבילי סדין אדום. אני לא יכול לנתק אותם ואני לא יכול להתנתק מהם. הם נכנסים לשעות העבודה שלי, למטה שלי, לאוכל שלי, בגללם נהרגים ילדינו החיילים בשטחים. למה הם צריכים לפנות אלי להניח תפילין, כאשר אני לא יכול לעמוד בבני ברק ולפתוח דוכן לחזרה בשאלה...

וכמו באקדמיה - מדובר גם היום - יש יותר שחקני שחמט גברים מאשר נשים. למשחק קוראים "משחק המלכים" - והמלך בדרגה גבוהה יותר - אני מכיר היטב זוג אקדמאים - חנה ונתן - שניהם גמרו דוקטורטים במדעי החיים והאישה עצרה את קידומה המדעי לטובת בעלה ואכן בעלה הגיע לפרופסורה וזה לא בגלל ההבדל ביניהם ביכולתם הקוגניטיבית.

היום יש גם אסכולה מובילה ל- "שחמט נגד המחשב" - משחק אסטרטגיה נצחי מבקש להיפגש ולאמן בקוגניטיביות חדשנית. 

"נזכרתי היום בשאלה : מתי מותר לעשות "הצרחה" - אני מבקש מכם רשות לצרוח - פשוט לצרוח ולצרוח בימים נוראים אלה - על מה שקורה במדינה שלנו ועל המלחמות הנמשכות בתוכנו, ועל מלחמת המינים ואין זכר לשיעורי ה- שחמט כספורט אקטואלי - על-זמני מתמשך - שדורש הוגנות, מיומנות, תחרותיות הוגנת, אסטרטגיה יעילה ופיתוח קוגניטיבי של עם. מצאתי נחמה במתנ"ס אום אל פחם שמעניקים כרטיס שחמטאי גם השנה... 

"המלך משחק עם המלכה, הילד שבחיקי, עכשיו הוא בענן, חייל שחור מכה חייל לבן וחייל לבן מכה חייל שחור והמלך עם המלכה משחקים בווריציות שונות ומשונות ושואלים - מאין באת ולאן אתה הולך? 

כשהייתי רווק והיה זמן, שחקתי הרבה שחמט - אז כתבתי את השיר "שחמט" :

השיר הופיע ב"מעריב-ספרות" ב- ט"ו באב תשמ"ה 2.8.1985 בעמוד 31.

השיר מופיע בספרי "אררט" בהוצאת "עקד", תשמ"ח 1988, בעמוד 57.

אדם שחמט

זְִריחָה שְׁקִיעָה בֵּינֵיֶהם צָהֳרֵי מִשְׂחָק

אָדָם שַׁחְמָט - חַיָּיו

מנסה להתקדם תחת לחץ

יש לו צריחי הליכה, חיילי סוד, שליחי מרוץ

סוסי סדר מלכה לְשַׁבֵּחַ אותו

ויש לו שירי לֶכֶת עֵינֵי תשבץ לפרוט גֵּרָה מארמון הנפש

אך כשרע מבקש לשבור את הכלים אין משׂחק

לְהֵאָחֵז בידידות הפשוטה בְְּחֵֵֵן המחול הטבעי

יוצא לְגָָרִִיגָָה שלווה אך יד משׂחקת מַחֲזִירָתוֹ חזרה

דורך דורך על מקומו

ויורד עם דגל.

משחק המלכים שבה אותי תמיד. עת לעבוד ועת לשחק. מזמן לא שחקתי שחמט. בשירות הסדיר הייתי מנצח במקומות הראשונים. כשגוייסתי למילואים שחקתי שחמט בהפסקות כשזה התאפשר..

לפני ימים ביקר אותי נכדי "אוהד" ונצח אותי. "סבא! שחמט זה לא תחביב, שחמט זה חתירה לעלות לפודיום ולאחוז דגל ישראל."

"נועם ששון" - סבתא שלו לימדה אותו שחמט, התאהב במשחק, בכישרונו זכה בהרבה אליפויות, לפני שנה זכה באליפות אירופה לשחמט.

ב- 2011 כתבתי:

" נזכרתי באותו ערבי שאמר ב-2001:

"אינני מבחין בין יהודי חרדי לבין יהודי שמאלני. בשבילי כל יהודי הוא שחמטאי שיודע להכתיב גם את המהלכים וגם את התוצאה וכמובן שתמיד התוצאה לטובתו. כל פגישת עבודה עם יהודי היא פגישה-שחמטית, ואנשי השמאל בעיקר הם, שחמטאים טובים, כאשר הדמוקרטיה משחקת לטובתם ומשחקת לרעתנו, כי, תמיד היהודי, גם איש השמאל היהודי, כמעט ואינו זז משום מקום". 

עוד שיר שכתבתי ביום רביעי, 29 ביולי 2015

החיילים החזקים התעייפו מזמן, הלכו לישון לאגור כוח לסיבוב הפרטי האישי הבא

מתכסים גם בלילה באותה שׂמיכה שחמטית פרחונית.
כל משבצת ומשבצת בהּ פרח אחר של מנהיג אחר עם חתימה משלו.
מה חווה הנפש הקמה, אם בכלל היא נמה בחוות הפרח-ללא שורש?
שחמט הוא עניין של תן וקח אצל חזקים ומלכים שהשורשים שלהם צעדי חלומות מלחמה עם סוס מלכה ומלך בלבד,
חייליהם החזקים התעייפו מזמן מן השחמט הסיבובי - פט מט וכניעה.
הם הלכו לישון לאגור כוח לסיבוב הפרטי האישי הבא.