שלמה שפירא
תמסור לי
"תמסור לי" - ביקשו ממני: בבית הספר העממי שיחקו הבנים בהפסקות כדורגל,
אז נעלתי נעליים גבוהות ושובצתי כמגן - כך ששחקני היריב חששו להתקרב אלי.
בזמן השיעורים היו בינינו התלחשויות בעל-פה ומסירת פתקאות בכתב אחד לשני,
לא פעם בא המורה וביקש למסור לו את הפתק והמורה היה מקריא מה שכתוב בפתק לכל הכיתה
וכולם צחקו .
עליתי ארצה מעיראק. שם הספקתי לגמור בית-ספר עממי וחצי שנה בתיכון. עוד אז השמעתי קולי עם תודעה עצמית מובהקת.
התשמעו קולי רחוקי שלי - שכאן בישראל קבעו לאחר שנה במעברה שאתחיל ללמוד שוב בכיתה ז'.
הילד/הנער חולק מצב התהוות עם כל הצברים החיים כאן והוא שוב חתלתול בהתהוות לחתול...
"התהוות" בשפה הערבית "ציירורה" שאינה מילה אחת ספיציפית, אלא ביטוי שניתן לתרגמו במספר דרכים בהתאם להקשר מסוים,
למשל - נישאה, תישכול/תאשאכול,(עיצוב, גיבוש) תיקון, (יש מילה כזאת בערבית במובן היווצרות,התהוות, התגבשות), צ'והור (במובן הופעה, התגלות, התבהרות), תאטאוור (במובן התפתחות)...
התשמעו קולי באשר הנכם, קול קורא בעוז, קול בוכה בדמי...אחרון ימי כבר קרוב אולי,
ואולי, לא היו הדברים מעולם, ממרומי שמים עמוסים עננים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!