שלמה שפירא
"דרך המשי" ל- "צור שיזף", ידיעות אחרונות, ספריית מסעות 1993
בספר הקדשה: מוקדש לאבי, פרופ' שמעון אפלבאום
תוכן העניינים: סיבוב ראשון, ארגון מחדש, דרך הכסף, אלוהים מגיע לסיני, נסיגה והתארגנות, ירח מלא באיסטנבול, אלכסנדר ואסיה, קפדוקיה, שליחו של השטן, ג'ורג'יה, גמסחורדיה, אזרבייג'ן, באקו, גמלים, בוכרה, חיווה, שוויון הסתו, ירח מלא בטשקנט, בסמצ'י, חלומות טורקיים, עמק הסוסים, מזל של גנבים, הרים וסוסים שמימיים, קשגריה, הדרך הבודהיסטית, פינדי, המונגולים הגדולים, צ'נדרהגופטה ואלכסנדר, מוג'הדידין, שודדים על דרך המשי, דון הואנג, שיאן, העיר האסורה, קוף, קואנג דונג, מפתח (מעמוד 402-425).
מעמוד 212: שוויון הסתיו : המונית נסעה לתוך סמרקנד. תנועה זורמת, רחובות עולים ויורדים . בתים קטנים. המונית נכנסה לתוך אחת מהסמטאות, מתפתלת בין בתים נמוכים מוגנים על-ידי גדרות עץ גבוהות ובהן שערים תוחמי חצר. עצי תות וצפצפה הציצו מעל גדרות גבוהות, עליהן טיפסו גפנים. כנסייה הצליבה צלב. המונית ניתרה על אבק הדרך, והורידה את הבחור הצעיר שישב לידי במטוס שאותו הטיס טייס בוכרי חבוש משקפי-שמש.. מלון "טוריסט" - מלון לאזרחים סובייטים, לא לזרים. הנהג יצא מסבך הסמטאות, עלה על אחד מהכבישים הרחבים ונסע בהם. עיר ממש. יש ערים שאתה נכנס אליהן ועובר זמן עד שאתה עומד על מקומו של המרכז ועל מקומה של העיר. סמרקנד, כמו לונדון, ניו-יורק, אתונה, פריס או תל-אביב.היתה עיר מרגע הכניסה. אולי היו אלו השדרות הרחבות, שלא היו רחובות מדי. הבתים בני כמה מאות השנים, העצים שצמחו לגבהים מעל הבניינים. כיפות המדרסות והמסגדים הכלולות. סמרקנד, 2500 ויותר. בירתו של טימור הצולע והשושלת הטימורידית שצבאותיה הגיעו להודו בדרום, ל- שוליה של סין במזרח ולחומות דמשק במערב. 150 שנה אחרי ג'ינג'יס חאן, סמרקנד לב הבירה הנפלאה מכולן, מרכזה של אסיה, בירת בשאח מוחמד עלא א-דין, שהגיע לג'ינגס ב-1220. היו בעיר ספריות נפלאות, שווקים, ארמונות פאר, וחיל מצב שמנה 100000 גייסות. אלא שברגע ששמע ג'ינגס כי השאח מוחמד נמלט מהעיר, זנח את המצור ויצא לרדוף את השאח שנמלט לים הכספי. סםרקנד נפלה, חוסכת מעצמה את גורלה של בוכרה שחומותיה נהרסו ומחסניה נבזזו על ידי המונגולים.
"אני אשלם." "דולרים?" "לא, רובלים." "אין חדרים. תנסה במלון סמרקנד."יצאתי אל הרחוב והרמתי יד. מונית שמטה אותי בפינת שדירה רחבה, שדירת לנין. חציתי בין העצים הגבוהים למלון סמרקנד. תיירים עלו וירדו במדרגות. המלון העביר את התחושה שחסרה במלון "טוריסט". תחושה של מקום לא אישי המופעל בשביל תיירים והכסף שהם מביאים. סוציאליסטים לחוד ומטבע זר לחוד"...
עמוד 214 : ב- 711 לספירת הנוצרים, 81 שנים לעליית מוחמד, חצו הצבאות את האוקסוס, מונהגים על-ידי קוטייבה איבן מוסלים. הוא חצה את האמו-דריה לא רחוק מהמקום בו חצה אלכסנדר הגדול, נע על דרכי המסחר הגדולות מזרחה, לוכד את בוכרה, את חיווה ומגיע לחומות סמרקנד, מרקנדה המופלאה, ביותר של סוגדיאנה. הסוגדיאנים שאגו מהחומות הכבירות אל הערבים הנקהלים למרגלותיהם שהם מבזבזים את זמנם, הם צעקו מהחומה שמצאו בכתב-יד קדום שאת העיא יתפוס אדם הנקרא אוכף הגמל. קוטייבה הוא אוכף הגמל בערבית. מרכז-אסיה הפכה לערבית, אם כי יעברו עוד כ-300 שנים עד שיהפוך האזור למוסלמי, מאסלם את תושביו הזרטוסטרים והבודהיסטים . היהודים שומרים על דתם. בנימין מטודלה, סביב 1170, מספר על סמרקנד שבה 50000 יהודים... "מה אתה עושה פה?" שאל הפרופסור. "דרך המשי, ויהודים לאורך דרך המשי. כמה יהודים יש בסמרקנד?" "15000. רוב היהודים הגיעו לפה לפני 250 שנים. אמיר בוכרה אסר עליהם לעבוד במקצועות שלהם אלא אם כן יתאסלמו, ולכן היגרו לסמרקנד." ...
עמוד 218: ...עולה על רחוב טשקנט, המדרחוב המוליך מכיכר רגיסטן צפון-מזרחה, את תל העיר הקדומה והיציאה לכיוון טשקנט. קיוסק עם קלטות מוסיקה ווזבקית השמיע מוסיקה. המוסיקה דמתה לשיר הנחליאלי של מתי כספי. רכשתי קלטת אוזבקית. המוסיקה כמו הדת, נפרשת על פני צפון-אפריקה ואסיה מחופי האוקיינוס האטלנטי ועד לכאן. כנפיו של האסלאם שהתפשט על דרכי המסחר. היהודים הביאו את יהדות ונצרות לרומא ואלכסנדריה על נתיבי הים התיכון. הפחניקים לצפון אפריקה וספרד. הצלבנים על נתיבי המסחר למזרח. הנבטים הובילו את הביזנטים לסיני...
עמוד 226: ..."מאיפה אתה?" "תל-אביב,"..."הם אוהבים שיני זהב פה,"אמרתי לזאזא. אלה לא שיני זהב, אלו כתרי זהב על השיניים. כן הם אוהבים את זה." צחקתי. מאזרבייג'ן דרך טורקמניסטן ואוזבקיסטן התחלחלתי כל פעם מחדש כשחשבתי על מיליוני השיניים הנעקרות ומיליוני שיני הזהב הנקבעות תחתן בפיות שיחייכו בגאווה. רק כתרים.
רפובליקת אוזבקיסטן (באוזבקית: Oʻzbekiston Respublikasi, ברוסית: Республика Узбекистан, באנגלית: Uzbekistan) היא מדינה השוכנת במרכז אסיה. בעברה הייתה חלק מברית המועצות, וב-1 בספטמבר 1991 הפכה למדינה עצמאית[10]. רוב תושביה מוסלמים[11], והיא חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
השבמחקאוזבקיסטן היא מדינה ללא מוצא לים, ואחת משתי המדינות היחידות בעולם שגובלות רק במדינות שגם הן ללא מוצא לים. אוזבקיסטן גובלת באפגניסטן בדרום, בקזחסטן בצפון ובמערב, בקירגיזסטן במזרח, בטג'יקיסטן בדרום-מזרח, ובטורקמניסטן בדרום-מערב. כלומר, עליה לעבור לפחות שני גבולות לאומיים בכדי להגיע לנמל ימי.
סמרקנד (באוזבקית: Самарқанд/Samarqand; בפרסית: سمرقند; ברוסית: Самарканд) היא העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן (אחרי טשקנט ונמנגן) ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה. העיר שוכנת בעמק הנהר זראפשאן, כ-260 ק"מ דרום-מערבית לבירה טשקנט ובקרבת הגבול עם טג'יקיסטן. על פי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2023 התגוררו בסמרקנד 572,835 בני אדם, רובם אוזבקים.
העיר הייתה בעבר בירת האימפריה הטימורית וגם בירתה של הרפובליקה של אוזבקיסטן במסגרת ברית המועצות. כיום היא אחד מאתרי התיירות המרכזיים באוזבקיסטן העצמאית.