שלמה שפירא
שאלה אותי אתמול ידידה "לאן נעלמת בשבוע שעבר?"
עניתי לה : הייתי ב- "מעברה" - במעבר ל- "מוזיקה ישראלית" ארבעה ימים ולא הייתי צריך פנס-נפט ולא פנס-רוח והרגשתי שוב שאני ב- "האווה - אהבה" למולדת ולזולת, כשעברתי מארץ-הולדת לארץ-מולדת.
ב- בגדאד היה פתגם : "אבכה על הזמן אשר עשה את ה-"גורף" = גורף במגרפה לפמוט שמאיר את סביבתו. מדובר כאן שיהודי התעלה משפלות לגבהות בארץ-ישראל. מצד אחד "הגורף" ומצד שני ה- "גרפ" ששרטטתי בזמן נסויים במעבדה במדעי החיים. היום יכול לשרטט גרף לקיומי וגרף לתחזוקתי - הגרף מראה ירידה עם גילי המתקדם.
המצב היום בארץ כמו אותו מצב שהיינו במעברה עם הפתיליה וה- "פאנוס=פנס הנפט, וכולנו סוחבים את התנ"ך עם הפירוש של אליוט. אפילו "מאסק" המיליונר הופיע בבית-הלבן עם פנס בעין ושאלו אותו "האם הוא יודע תוך כמה זמן יעבור הפנס מן העין.
האמינו לי שדווקא בתנאי המעברה היתה אווירה רומנטית אצל מבוגרים ואצל ילדים. אני זוכר את אחותי חוזרת מקטיף תפוזים וחוזרת הביתה, ועולה לאוטובוס בודק- ה"פתאש" לבדוק אם מישהו סוחר בתפוזים שהביא לאוהל במעברה.
בכל מקרה, הרגשתי במעברה לאור ה- "פאנוס" שבאתי לגרש את החושך. עוד מעט חג החנוכה, אני לא זוכר אם היו לנו חנוכייה ונרות חנוכה במעברה. תמיד טוב לבוא ולגרש את החושך!
"באנו חושך לגרש..." במהרה, אמן ואמן !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!