שלמה שפירא
יהושע פראוור: תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל - כרך שני - מסעי הצלב והממלכה השנייה, בהוצאת מוסד ביאליק בירושלים, 1963
תוכן העניינים: חלק ראשון: התקומה - מסע הצלב השלישי ומסע שליטי אירופה. ההתנחלות החדשה וקימום ממלכת-ירושליים השנייה, דור הציפייה. חלק שני: ללא קברניט - מצרים מפתח ממלכת ירושלים. פרידריך השני - המוחרם בכנסיית הקבר. מממלוכה פיאודלית לפידירציה אוליגארכית. חידושה הטריטוריאלי של הממלכה הצלבנית. מלחמה מבית ומחוץ. חלק שלישי: מסע לואי התשיעי. מלחמת הקומונות. תנועת מסעי-הצלב והמדינה הצלבנית. היהודים בממלכת-ירושלים השנייה. הצלבנים בין התקווה המונגולית והמעצמה הממלוכית. חלק רביעי: ביברס והתפוררות הממלכה הצלבנית. התקוות האחרונות וגסיסת הממלכה. נפילת עכו וקץ ממלכת הצלבנים.
בספר יש רשימת ציורים, רשימת לוחות ורשימת מפות.
מבוא : ממפלת חטין ועד נפילת עכו נמשכו תולדות ממלכת הצלבנים השנייה, תקופה של מאה שנים ומעלה. במשך חמש דורות שלטו עוד הפראנקים באגנו המזרחי של הים-התיכון, קוממו מחדש ממלכתם שכשלה וניסו להבטיח את קיומה לעתיד. הממלכה הראשונה היתה ממלכה אירופית על אדמת אסיה, שגבולותיה ברורים, יישובה מגובש, והיא קשורה באלפי נימים באירפה, כשהיא משפיעה על סביבתה ומושפעת ממנה. שונה דמותה של הממלכה השנייה . שלוש תקופות של קיומה המדיני, שהן שלוש תקופות בהתפתחותה הפנימית, מתייחדות במתכונת-קיום הנבדלות מאלו של הממלכה הראשונה... ובינתיים מאורעות כבירים התרחשו ושינו פני עולם. מרחבי אסיה מימי-סין ועד יערות פולין נלכדו במסגרת האירו-אסיאתית של המעצמה המונגולית, הפסיפס הצעקני של שליטי בית-איוב במזרח התיכון טואטא בזרוע הצעירה והחזקה של המעצמה הממלוכית, ביזאנטיון נדחפה לקרן הבוספורוס, ואירופה צעדה צעדיה הראשונים, עם שהיא פורקת עול האפיםיורות והקיסרות, לקראת מדינות שושלתיות ומשטר של ייצוגים מעמדיים, בתוך גלים רועשים אלה של ההתרחשות ההיסטורית עומדת מדינת הצלבנים כגורם מבוטל במשקלו ובחשיבותו. לא קטנות שטחה שיוותה לה מעמד של ספינה מקפצת על פני תהום, שמפרשי תורניה נענים לכל משב-רוח וחרטומה מופנה חליפות ימה וקדמה, אלא עצם העובדה, שהמדינה אינה עוד גוף פוליטי אלא בשם בלבד, והעובדה שאין עוד לקיומה משמעות וחשיבות במערכות ההיסטוריה הנסערת של שלהי המאה השלוש-עשרה. עצם הרצון להתקיים ולחיות, כשקיום זה וחיים אלה אינם קשורים בהכרה בהיצמדות לארץ מסוימת, אינם מספיקים כדי לחיות ואינם מצדיקים את עצם הקיום. המדינה הצלבנית לא יצרה אומה קשורה וצמודה למקומה ורואה אותה במכורתה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!