שלמה שפירא: עיתונות ערבית לא היתה חסרה לעולים דוברי ערבית שהגיעו ל- ארץ-ישראל בארץ-ישראל

שלמה שפירא

עיתונות ערבית לא היתה חסרה לעולים דוברי ערבית שהגיעו לארץ-ישרל בארץ-ישראל 

(רבים בישראל התעניינו בכתיבה בערבית של העולים לישראל. מוצטפא כבהה, למשל, התעניין  בעיתונאים מעיראק וגם על עיתונאים מזרחיים.)

עצירת התפתחות זו, עקירת האליטה התרבותית והאינטלקטואלית והפיכת

רוב פעיליה לפליטים בארצות ערב השכנות השתקפו היטב בחיי התרבות של בני המיעוט

הלאומי הערבי–פלסטיני שנשארו בתחום מדינת ישראל.

אחד מתחומי הפעילות התרבותית והאינטלקטואלית שנפגעו אנושות היה תחום העיתונות.

בכל תקופת המנדט הופיעו קרוב ל– 60 עיתונים, מהם 11 יומונים. לעיתונים אלה היה

תפקיד חשוב בעיצוב דעת הקהל ובגיבוש פניה של החברה הפלסטינית באותה התקופה כמו: 

.Adnan Abu Ghazalah,  Arab Cultural

לאחר שוך הקרבות ב– 1949 , המשיכו להופיע בערבית שני עיתונים שהופיעו גם לפני הקמת המדינה:

אל–אתחאד ('האחדות'), הביטאון של המפלגה הקומוניסטית, וחקיקת אל–אמר ('אמיתו של דבר') בהוצאת המחלקה הערבית בהסתדרות. על אלה נוספו מעת לעת נספחים בשפה הערבית שהוצאו לאור. עיתונות ערבית לא היתה חסרה לעולים דוברי ערבית בארץ-ישראל.

"על- המשמר", עיתונה של מפ"ם - לפעמים, הוציא פה ושם עיתונונים בערבית.

3 - עיתונים דתיים נוצריים שהופיעו בערבית בתדירות לא קבועה.

מייצגים שלושה גורמים בשטח שניסו מזוויות ראייה שונות וממניעים שונים למלא את החלל שנוצר עקב הפסקת הפעילות העיתונאית הפלסטינית ועקירת האליטה האינטלקטואלית מהארץ. העולים ממדינות ערב שכנות (מעיראק וממצרים, בעיקר) היו לעזר רב במאמציהם של הגורמים האלה לבנות מחדש את הפעילות העיתונאית בשפה הערבית. רבים מהמשכילים מקרב העולים היטיבו להתבטא בשפה הערבית בספרים אישיים.

***********

1. על החיים התרבותיים של הפלסטינים בתקופת המנדט ראו: Nationalism in Palestine, 1919-1948 /, New York 1967.   2. על תפקידה של העיתונות בעיצוב דעת הקהל הפלסטינית בתקופת המנדט ראו: מוסטפא כבהא,

***********

את הקווים הרעיוניים של עיתונות זו, ואילו בני שתי הקבוצות האחרות נשאו בנטל ביצוע מדיניות זו והפיכתה לתכנים עיתונאיים כתובים בערבית.

בעיתון אל–יום, הבולט והמתמיד בין העיתונים בתקופת הנדונה, עבד העיתונאי היהודי ממוצא סורי תופיק (טוביה) שמוש

7. מוסטפא כבהא ודן כספי, 'מירושלים הקדושה ועד המעיין', פנים, מרס 2001 , עמ' 48-

8. אל–כּתבּ אל–ערבּיה אל–לתי צַדַרַת פי אסראאיל, 1977-1948. , חיפה 1977 , עמ’ 87-73

 9. שמואל מורה,

10 כמזכיר המערכת בכל שנות הופעת העיתון, ואליו הצטרפו העיתונאים ממוצא עיראקי, עזרא חדד ( 1972-1900 ) ומאיר חדד,

11 נסים רג'ואן,

12. תופיק (טוביה) שמוש ( 1981-1914 ): נולד בחלב שבסוריה, בוגר בית–הספר הצרפתי בעיר, למד שנתיים במכון למשפטים בביירות. בא לארץ בשנת 1934 , בשנים 1960-1937 היה מזכיר המערכת של העיתון חקיקת אל–אמר, ובשנים 1968-1948 — מזכיר מערכת ביומון אל–יום. תרגם מערבית לעברית סיפורירבים והמפורסמים שבהם 'שייח' עלי מאיים' של הסופר המצרי יוסף אדריס, ו'עונת הנדידה אל הצפון'

13. שלום דרויש. (1913)

14. אספּרנס כהן ( 1930 )

15. מוראד מיכאל

16, סמיר נקאש

17. דן כספו כתב עם מוסטפא כבהא ב-2001 בחוברת "פנים" עמ'48 - "מירושלים הקדושה ועד המעיין".

18. תופיק (טוביה) שמוש ( 1981-1914 ): נולד בחלב שבסוריה, בוגר בית–הספר הצרפתי בעיר, למד שנתיים

19. מאיר חדאד ( 1983-1914 ): נולד בבגדאד, סיים בה את לימודי התיכון ועבד בהוראה 15 שנה. בא לישראל בשנת 1951 עבד במערכת אל–יום בתפקיד עורך נספח הספרות. כשהופסקה הופעת העיתון עבד בעיתון אל–אנבאא  וב'קול ישראל' בערבית.

****************************

מוסטפא כבהא ודן כספי, 'מירושלים הקדושה ועד המעיין', פנים, מרס 2001 , עמ' 48 .

"הספרים בערבית שהוצאו בישראל  (1948-1977) /אל–כּתבּ אל–ערבּיה אל–לתי צַדַרַת פי אסראאיל, 1977-1948, חיפה 1977 , עמ’ 87-73

רבים והמפורסמים שבהם 'שייח' עלי מאיים' של הסופר המצרי יוסף אדריס, ו'עונת הנדידה אל הצפון',של הסופר הסודני אל–טייבּ צאלח. הפרטים לקוחים ממחמוד עבאסי ושמואל מורה, תרְאָגִ'ם וַאְאָתְ'אָר פי אל–אַדַבּ אל–ערבּי פי אסראאיל, 1986-1948, שפרעם 1987 , עמ' 127-126 , ומחנוך ברטוב, 'מחלתו הלבנה של משכיל שחור', מעריב, 7 בספטמבר 1973

20. שלום דרויש , ( 1997- 1913)

21. שמואל מורה, (2014- 1932)

22. מוראד מיכאל (1986 - 1906)

23.אספּרנס כהן (2019 - 1930 )

24. נוזהת קצב (1 באפריל 1932 – 21 בנובמבר 2022)

הערה: אשר למטרה הראשונה של העיתון — הגברת השליטה במיעוט הערבי והידוק האחיזה בענייניו — עיתונאים אלה התאמצו לבצע את המדיניות שהתווה בעיקר מיכאל אסף, מייסדהעיתון ועורכו הראשי שנים רבות. איש זה ניהל את אל–יום ממשרדו במערכת העיתון דברבעוד תופיק שמוש, עזרא ומאיר חדד תרגמו לערבית את המאמרים שכתב בדבר או מאמרים שהתפלמס בהם עם כותבי בטאון הקומוניסטים אל–אתחאד או עם בטאון מפ"ם /אל–מִרצאד.