שלמה שפירא: הגעתי למירון. כמעט חוויתי את המוות - נדחסתי עד מוות בהילולת רבי שמעון בר-יוחאי במירון ב- ל"ג בעומר - השנה, תשע"ז, 2017

שלמה שפירא

הגעתי למירון. כמעט חוויתי את המוות - נדחסתי עד מוות בהילולת רבי שמעון בר-יוחאי במירון ב- ל"ג בעומר - השנה, תשע"ז, 2017

פעם בחיים יהודי חייב לעלות לרגל למירון לקברו של רבי שמעון בר-יוחאי ב- ל"ג בעומר להבין מקרוב מה קורה שם. אם תנסו להגיע לחלקת הקבר לא תוכלו להגיע בלי דחיפות "גבריות גבריות". מישהו הציע לי לוותר להתקדם לחלקת הקבר ואמר לי "זה לא בשבילך - התכוון לגילי המבוגר - ואני החלטתי להיכנס לרחבת הקבר ואמרתי לעצמי "יהי מה שיהיה".

לא הייתי צריך לדחוף כי נדחפתי עם הזרם. זה הזכיר בקטנה-קטנה את הדחיפות בכותל המערבי בברכת כוהנים בירושלים. לאחר דקה במבוא הרחבה - הייתי סגור ומסוגר בקהל דחוס מאד מאד ולא יכולתי לנשום. היו מסביבי חרדים צעירים גבוהים ממני בגובה ולא היה לי אוויר לנשימה. 

חרדי - יחסית מבוגר, שם לב אלי וצווה על שניים מבחוריו לעזור ולהוציאני מן הרחבה. אחד הבחורים פניו היו אלי וניסה ליצור איזשהו רווח ביני לבין ההמון כדי שאנשום, והבחור השני היה מאחוריי ליצור עוד מרווח נשימה וקדימה החוצה פילוס "דרך-יציאה" מן הרחבה. 

מזל היה שיצאתי משם חי!

איך אומרים: "ברוך מחייה המתים!" 

"לו נמעכתי היו דורכים עלי כמו על קרש (לא להצלה) ומי היה שם לב!.

הרגשתי בשנייה אחת מהי ארכיאולוגיה שכבתית של שמחה - שכבות שכבות נשכבות ונדחסות מדור לדור.

את קן הנמלה חקרתי פעם 

בקן הנמלה יש יותר הרבה הרבה סדר מאשר בהר מירון.

המקום מכוסה ודחוס נמלים נמלים צפופות דוחפות חוגגות רוקדות ומועכות ולא מרגישות
בנהירה שכאן ה-
חיוך כאן
צפיפות כאן
שתייה כאן
סעודה כאן
חאלאקה כאן
הצעות שידוכים כאן 
מוזיקה כליזמרית כאן
מוזיקה חזנית כאן
מוזיקה מזרחית כאן
דברי-רבנים ידועים נשמעים כאן
משפחתיות עגלת-תינוקית כאן

זורקי סטיקרים כאן

הרבה דוכני מכירות הקשורים לדת למזלות למכירת-זכות-בכתיבת-מלה-בספר-תורה כאן

אך גם כאן - אשכנז ומזרח בקושי מתערבבים כאן !

דוכני מכירות הקשורים לדת למזלות למכירת זכות בכתיבת מלה או פסוק בספר תורה כאן

זורקי הסטיקרים והמודעות בפיזורם כמו ממטוס מן השמיים כאן.
(כששאלתי אברך-ישיבה למה הוא מפזר ערמות פתקי-הודעות בכמויות לאורך המסלול אל הקבר - הוא ענה לי "מה אכפת לך". בכל-זאת, הרמתי פתק הודעה לראות מה כתוב בו:
"האם אתם יודעים? שההפרדה וההתרחקות בין אנשים לנשים הוא יסוד הצניעות כמבואר בשו"ע (אבה"ע כ"א א')
ועל כן:
* כשיש אנשים ברחוב יש לאשה ללכת בצד.
* אין לאשה להרים קולה במקום שיש אנשים.
* אין לנשים לטייל בחוץ בזמן שהרבה אנשים נמצאים בחוץ, (כגון בזמן מנחה ערב שבת והשבת וכד', (פוסקים)
(הערה: לא מצוין "אבא" לפתק-הודעה זה!)

שוטרים ואנשי מד"א כאן - "אל תשכחו לשתות מים". מים קרים היו בכל מקום. "אל תשכחו לבוא לחפ"ק ולהצמיד לכל ילד צמיד איתור לעת איבודו בקהל הרב".

אם תנסו להגיע לחלקת הקבר לא תוכלו בלי דחיפות "גבריות גבריות". מישהו הציע לי לוותר להתקדם לחלקה ואמר לי "זה לא בשבילך - התכוון לגילי המבוגר - ואני החלטתי להיכנס לרחבת הקבר ואמרתי לעצמי "יהי מה שיהי".
לא הייתי צריך לדחוף כי נדחפתי עם הזרם. זה הזכיר בקטנה את הדחיפות בכותל בברכת כוהנים. לאחר דקה ברחבה לא יכולתי לנשום. הרגשתי שהחרדים גבוהים ממני בגובה ואין לי אוויר לנשום. חרדי מבוגר שם לב אלי וצווה על שנים מבחוריו לעזור להוציאני מן הרחבה. אחד הבחורים פניו היו אלי וניסה ליצור איזשהו רווח ביני לבין ההמון והשני היה לפני הבחור המרווח שפניו קדימה ופילס לנו דרך החוצה מן הרחבה. איך אומרים: "יצאתי בשלום" "לא נמעכתי". כך הרגשתי ברגע אחד את הארכאולוגיה השכבתית השמחה לדור לדור.

תזכרו - מצפה לכם אשפה רבה מפוזרת צפופה ומוערמת בכל מקום - שטיחים שטיחים של אשפה עם תבליטי בעיטה כמו בכדור-רגל.

בסך הכל מעטה הייתה התפילה ומעטים המתפללים הגבריים והנשיים. מצאתי רק פה ושם. אך רואים ומרגישים בהילולה שמחה רבה. אשרי האישה והאיש השמחים בחלקם!

ל"ג בעומר אצל יוצאי עיראק בעיראק

ל"ג בעומר היה "איזכור" מסוג של "אזכרה" ולפעמים ראו בו גם "אזכרה מתוך שׂמחה"

ה- "איזכור" היה בבתים ולא בבית-הכנסת, ובמיוחד בבתים אצל אלה שהיו אבלים על מישהו אבלות של שנה.

באזכרה היו קוראים בזוהר וגם "משניות" ושרים 'שבחות' ומדליקים נרות לאבות,לנביאים וגם לתנאים

ובמיוחד לרבי שמעון בר יוחאי ובאותו זמן גם ל 'מתים קרובים'. לא זכור לי ששמו של רבי עקיבא הוזכר בערב זה.

בל"ג בעומר לא הדליקו מדורות בעיראק, וגם לא קישרו אותו לבר-כוכבא, אבל כן קישרו אותו לרבי שמעון בר-יוחאי ולזוהר.

השיר "בר-יוחאי" הושר בנעימה מיוחדת שמוכרת אצל יוצאי עיראק והושר במיוחד בל"ג בעומר וגם בהזדמנויות של שׂמחות.

בעמעום הזמן שחלף, ערב ל"ג בעומר מזכיר לי אוירה של אותו  "תיקון שהיה נהוג בעיראק בערב חג השבועות".

איני זוכר מהתקופה ההיא שהייתי ילד אם "היללו" (קראו הלל) את ל"ג בעומר בזמן התפילות בבית הכנסת.

ל"ג בעומר מהנה, מסביב למדורה עם בטיחות-של שמחה ועם "זוהר" בלב ובנשמה!

לאורו היקוד הגנוז של הרשב"י 

יש אפשרות שהאור היוקד/היקוד הגנוז של הרשב"י יגיע בל"ג בעומר גם אליך

וכי מה מחפשים ילדים בין המדורות בל"בעומר!

האור הגנוז הזה - עבודתו היא משימת חייו - עובד ויעבוד במועדו - מועד קטן שענייניו גדולים וסודותיו עמוקים

הדיוטים אנחנו שחושבים של"ג בעומר הוא הפינינג - בו אור מדורה שופך אור ליקוד!

הזוהר שזכינו בו הוא בשל קדושתו והסודות הטמונים בו.

"ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה נתן פריו"

עוד מעט חג השבועות, אגיע ל- "הדסים" לחוות טכס הבאת הביכורים.

********

אור מדורת ל"ג בעומר!

האור תמידי מן השמים!!!

האור מסנה של משה רבינו:

היופי נמצא באישה או אישה נמצאת ביופי

היופי היא האישה

האישה היא היופי

וירד מן ההר וחשב שאישה וגבר ביחד יהיה העולם יפה יותר.

25.04.2021

הערה - מכל "הפטנטים לסגולה - מצאתי דוכן ל- כתיבת שם על אורז והמציעה אמרה שהסגולה בדוקה.

אלי עמיר: 30.04.2021 "ואי ואי עליכ, מה את מחפש בימים אלה שם ? איזו חוויה נוראה. 

ענת זגורסקי: 30.04.2021, 9:11 "איזו חוויה נוראה."

ברכה עשת: 30.04.2021, 10:22 - באמת, שאני לא מבינה מה אנשים חושבים - מה עושים במקומות דוחק כאלה ומאשימים אחרים.

אלעד שפירא: שאלה מ- אלעד שפירא: אז למה לא התרעת ב- 2017 ? תשובה של שלמה שפירא: רציתי לכתוב על הנושא מחוויה         אישית. החוויה הייתה קשה מאד. כתבתי משהו בבלוג שלי על החוויה שלי..גם כתבתי שני קטעים שנמצאים בבלוג על ל"ג בעומר.

ביאנקה,30.04.2021, 9:17 מזל שיצאת אז בשלום. לא ידעתי שאתה כל כך מאמין.

רחל הדר, 30.04.2021, 10:40: המעשה הנכון ביותר הוא לבוא ביום רגיל, להתפלל בשקט ולהתייחד באמת עם זכר האיש הקבור שם.     התפילה אמתית ושלווה,שבת שלום.

קטי סלומון, 30.04.2021, 10:41תראה בהודו כמעט לא הייתה קורונה. בא חג שלהם שצריכים לטבול בנהר מקודש להם ומאז רואים מה קורה בהודו עכשיו.

למירון נהרו המונים וקרה, בצער רב, אסון קשה.
להתרחק מכל המנהגים הפגומים של החגים שהשרישו אותם אנשי דת על מנת לקבל הכנסות.

עדנה שפירא,30.04.2021, 8:57 כתבה קשה שלך. כמו תיאור מהלילה האחרון. האסון גדול!

רוזית, 30.04.2021, 8:58, היית שם, שלמה, ב-2017,
יואו, ממש חזית את זה.
ממש לא נתפס. אתמול בצהרים אמרו שאישרו אירוע ל- 9000 איש אך מכרו 66000 כרטיסי אוטובוס למירון. הזוי! המשטרה וכיבוי האש אמורים לאשר אירוע כזה רק לאחר שמוודאים שלא תהיה דריסת המונים. ממש מדינה של מחדלים: אסון המכבייה, מה שקרה בצמח, טריבונות במגרש כדורגל בחיפה וכד'.
אכן ניצלת דודי היקר.

ל"ג בעומר - השנה, תשע"ז, 2017